טיפת מזל

ז'וז'ו, זמר מפורסם במרוקו של שנות ה-50, עולה לארץ עם בתו. המציאות בישראל היא המעברה והאמן הופך לפועל קשה יום, שרק מדי פעם מזמר באירועים ספורים. מצבו הבריאותי המדורדר מאלץ את בתו להחליפו. ערב אחד שומע אותה אמרגן צרפתי עשיר... על הבסיס המלודרמטי הזה יוצר זאב רווח יצירה שמדברת אל צופיה בשפה שאינה נשמעת להם זרה. ואולי ההוכחה הכי יפה לטענה הזו היא העובדה שהשפה הראשית של הסרט היא מרוקאית (עברית למשל, בקושי שומעים, אבל שומעים אידיש וגרמנית וצרפתית ועוד ועוד). זאב רווח הבין כמעט עשור לפני הגל הנוכחי של הקולנוע הישראלי שהפוטנציאל האמיתי של התרבות הישראלית אינו במציאת מכנה משותף, אלא דווקא בריבוי תרבותי. לכן, אפילו אם ויוי (היא זהבה בן) אינה דומה לאביה, או ששיריה הם הרבה יותר "טורקיים" מאשר "מרוקאיים", "טיפת מזל" עדיין אמיתי ונוגע ללב.