בית היתומים

לורה (בלן רואד) מגדלת את בנם המאומץ, סימון, בבית שהיה בעבר בית יתומים שבו היא עצמה גדלה. סימון טוען שיש לו חמישה חברים בלתי נראים, אך לורה סבורה שמדובר בדמיון ילדותי. מתוך רצון להעניק לילדיה סביבה תומכת, לורה מחליטה לפתוח מחדש את בית היתומים ולהפוך אותו למקום שמיועד לילדים עם מוגבלויות. היא מארגנת מסיבה גדולה בבית היתומים, אך במהלך האירוע סימון נעלם בפתאומיות, מה שמכניס את לורה לסחרור רגשי עמוק.

לאחר ההיעלמות, לורה מבחינה בנער מסתורי עם מסכה בבית היתומים ומתחילה להרגיש נוכחות של דמויות נוספות, מה שמעלה את רמת המתח והבלבול. היא מזמינה חוקרי פאראפסיכולוגיה כדי לבדוק את התופעות המוזרות שמתרחשות במקום, מתוך תקווה למצוא הסבר להיעלמות בנם ולמסתורין שסביבו. ככל שהחקירה מתקדמת, מתגלה כי בית היתומים טומן בחובו סודות אפלים מהעבר, והנוכחות העל-טבעית בו קשורה קשר הדוק לסיפור האישי של לורה ולגורל סימון. הסיפור מתפתח בין זיכרונות ילדותה של לורה בבית היתומים לבין המציאות המורכבת שהיא מתמודדת איתה כעת, כאשר היא מנסה לפענח את האירועים המסתוריים ולהשיב את בנם הביתה. המאבק שלה מתמקד לא רק בהבנת התעלומה אלא גם בהתמודדות עם הכאב והאובדן, כשהיא נאלצת להתמודד עם גבולות בין עולם החיים לעולם הרוחות בתוך בית היתומים הישן. בסופו של דבר, לורה מגלה שסימון טבע למוות בבית היתומים כשהיה ילד, וכי רוחו לא נחה בשל חוסר הסגירה והכאב שחש. היא מבינה שעליה לקבל את האובדן כדי לשחרר אותו ולשחרר גם את עצמה מהסבל. הסרט מסתיים ברגע רגשי שבו לורה מתפייסת עם העבר, מוצאת שלווה וממשיכה בחייה, כשהזיכרונות והנוכחות העל-טבעית בבית היתומים נשארים כסמל לקשר העמוק בין חיים למוות, אהבה ואובדן.