בחודש נובמבר 2001 בבואנוס איירס, ארגנטינה מתמודדת עם משבר כלכלי עמוק שמערער את האמון הציבורי בממשל המושחת. בתוך הכאוס הזה, להקת טנגו בת חמישה חברים נאבקת לשרוד, כשהם מופיעים בפאב קטן שבו לעיתים התשלום מתבצע לא במזומן אלא באמפנדות. חוליו פרבר (דיאגו כרמונסי), מנהיג הלהקה, מתכנן להגר לאירופה כדי לברוח מהמצב הקשה, אך לפני כן מחפשים את ריקרדו טורטורלה, זמר טנגו שפרש, כדי שיצטרף אליהם כזמר מוביל. ריקרדו מסכים להצטרף, ומוסיף רוח חדשה ללהקה.
במהלך הלילה בו הממשלה מקפיאה את כל החשבונות הבנקאיים ללא התראה, מתפרצות הפגנות זועמות ברחבי העיר. חוליו, שנמצא במרכז האירועים, סובל מנזק לרכבו בעקבות נהג מונית, אך דווקא מתוך המפגש הלא צפוי הזה מתפתחת מערכת יחסים רומנטית בין השניים. ההתמודדות עם המשבר הכלכלי, חוסר הוודאות והכאב האישי נרקמים יחד עם המוזיקה שמלווה את חייהם. הלהקה ממשיכה להופיע בפאב, נאבקת לשמור על הקיום ועל התקווה בתוך סערת החיים. חוליו, שמצא אהבה במקום הכי פחות צפוי, עומד בפני החלטה גורלית – האם להמשיך להיאבק בארץ שנמצאת במשבר או לעזוב ולחפש עתיד חדש מעבר לים. המאבק בין החלום לפרקטיקה, בין המוזיקה למציאות הקשה, מעצב את גורלם של כולם בסיפור שמתרחש ברקע של בואנוס איירס המתפוררת. במהלך המשבר הפוליטי והכלכלי, הלהקה מתמודדת עם קשיים רבים, אך המוזיקה והקשרים האנושיים מחזיקים אותם יחד. חוליו מגלה שכוחם של הקשרים האנושיים והאהבה עשוי להיות מקור להשראה ותקווה גם בזמנים הקשים ביותר. בסופו של דבר, ההחלטה שלו לא לעזוב מייצגת את הנאמנות לשורשים ולתרבות המקומית, למרות הקשיים. הסרט מציג תמונה אותנטית של החיים בעיר שנאבקת לשמור על זהותה ותקוותה, כשהטנגו, כמוזיקה וכתרבות, משמש כסמל לעמידה איתנה ולחיבור בין אנשים.
