קליאו היא ילדה בת שש שמבלה את הקיץ האחרון שלה עם הגננת האהובה עליה, גלוריה, שמגיעה מאיי קייפ ורדה. הקשר בין קליאו לגלוריה עמוק וחם, והן חולקות רגעים מלאים בשמחה, משחקים ותחושת משפחה. גלוריה, שהפכה לדמות משמעותית בחיי הילדה, עומדת בפני החלטה קשה: עליה לחזור לארצה, קייפ ורדה, ולהיפרד מהעולם שהכירה כאן. הקיץ הזה הוא הזדמנות אחרונה עבור השתיים ליהנות אחת מהשנייה, ליצור זיכרונות שיישארו לנצח ולחוות יחד את הקסם של ילדות וחברות אמיצה. לאורך התקופה, קליאו מתמודדת עם ההבנה שהפרידה קרובה, וגלוריה מנסה להעניק לה את כל האהבה והתמיכה שהיא יכולה לפני שהיא עוזבת. הסרט מתאר במבט עדין ונוגע ללב את הקשר בין שתי הדמויות, את הכאב שבפרידה, ואת האמונה בכוחו של הקשר האנושי לחרוג מגבולות הזמן והמקום. קליאו וגלוריה חולקות רגעים של צחוק, דמעה, ותקווה, כשהן לומדות כיצד להיפרד מבלי לאבד את הקשר שהן בנו. הסרט מציג מסע רגשי של אהבה, גדילה והפרדה, שבו כל רגע יחד מקבל משמעות מיוחדת, והקיץ הופך לסמל של פרק אחרון מלא חום ואנושיות. קליאו, הילדה הקטנה, וגלוריה, הגננת האכפתית, מגלמות את המורכבות והיופי שבקשרים בין דורות ותרבויות שונות, כשהן מתמודדות עם המציאות המשתנה שמחייבת להיפרד, אך גם לשמור על הזיכרון והאהבה. במהלך הקיץ האחרון, קליאו וגלוריה מגלות את החשיבות של הרגעים הקטנים – טיולים בפארק, שירים משותפים, וסיפורים על החיים בקייפ ורדה. גלוריה משתפת את קליאו בערכים ובמסורות של מולדתה, בעוד קליאו מלמדת אותה על העולם שלה בצרפת. הפרידה מתקרבת, אך הקשר ביניהן נשמר בלבבותיהן, והן מבינות שהאהבה והזיכרונות ימשיכו ללוות אותן גם מרחוק. הסרט מדגיש את הכוח של קשרים אנושיים חוצי גבולות ותרבויות, ומזמין את הצופים להרהר על משמעות המשפחה, ההגירה והזיכרון.
