הבשורה על פי יהודה

שמואל אש (יובל ליוני), סטודנט בן 26 בירושלים של חורף 1959, מתגורר בדירה עם גרשום, איש זקן ואינטלקטואל שמצבו הבריאותי מוגבל. גרשום, אביו של מיכה, חושש ששמואל ייפול ברשת רגשותיה של אתליה (עינב מרקל), אלמנת בנו, ומנסה להזהיר אותו מפני סיבוכי הקשר. שמואל עוסק במחקר מעמיק על יהודה איש קריות והאנטישמיות, נושא שמעסיק אותו לא רק מבחינה אקדמית אלא גם אישית. אתליה, שנשאה על כתפיה את העבר הכואב של משפחתה, מתמודדת עם היעדרו של אביה, שדגל בהתנגדות נחרצת להקמת המדינה היהודית. העבר הטעון משפיע על מערכת היחסים המתפתחת בין שמואל ואתליה, שמוצאים את עצמם נאבקים בין רגשותיהם לבין צללי ההיסטוריה שמרחפים מעליהם. הדינמיקה בין הדמויות מתעצמת כאשר כל אחד נאלץ להתמודד עם מורשת משפחתו ועם השאלות הכבדות שהעבר מעלה בנוגע לזהות, אמונה ונאמנות. הסרט מתאר את המאבק הפנימי של שמואל ואתליה, שמנסים למצוא דרך לאהוב ולהתחבר למרות הפחדים והספקות שנובעים מההיסטוריה האישית והלאומית שלהם. דן וולמאן מצליח להכניס את הצופה לעומק הסיפור, בו ירושלים של סוף שנות החמישים משמשת לא רק כרקע אלא גם כמשתתפת פעילה בסיפור אהבה מורכב ומטלטל. במרכז העלילה עומדת השאלה כיצד אפשר להתגבר על הפצעי העבר ולבנות עתיד חדש, כאשר כל צעד קדימה מלווה בהבנה שההיסטוריה לא נעלמת, אלא ממשיכה להשפיע על ההווה ועל הבחירות האישיות.