עיתונאית בשם זאר אמיר-אברהימי מגיעה לעיר משחד שבאיראן כדי לחקור סדרת רציחות מזעזעת של עובדות מין. הרוצח, שמכונה "רוצח העכביש", פועל מתוך אמונה שהוא מנקה את החברה מחטאים ומבצע את מעשיו מתוך תחושת שליחות דתית. כל אחת מהקורבנות היא אישה צעירה שמנסה לשרוד במציאות הקשה של העיר, והעיתונאית מתמודדת עם הקושי לחשוף את האמת מאחורי האירועים כשהיא מתנגשת עם מערכת שמרנית וחשדנית. במהלך החקירה, זאר נחשפת לעולם אפל של דיכוי, אלימות ומיזוגניה שמקיפה את הקורבנות, ומגלה עד כמה הפטריארכיה השוררת בעיר משפיעה על חייהן ועל האפשרות לקבל צדק. היא מתמודדת עם חסמים חברתיים ועם ניסיונות להשתיק את הקולות שמבקשים לחשוף את האמת. במקביל, הרוצח ממשיך לפעול ללא מעצורים, כשהוא משאיר אחריו עקבות של פחד וכאב.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי ומציג ביקורת נוקבת על החברה האיראנית, על היחס לנשים ועל הכוח שמאפשר לרוצח לפעול בחופשיות. הבמאי עלי אבסי מצליח להעביר את המתח והכאב של הדמויות בצורה דרמטית ועוצמתית, כשהוא מדגיש את המאבק בין צדק לאפליה, בין קול האמת לשתיקת החברה. הסרט מתאר את המאבק של העיתונאית לחשוף את האמת ולהביא צדק לקורבנות, כשהיא נלחמת מול כוחות חזקים שמנסים להסתיר את האמת ולשמר את המצב הקיים. הסרט מדגיש גם את הקונפליקט הפנימי של העיתונאית, שמנסה לשמור על האמפתיה והאנושיות שלה בתוך סביבה עוינת ומסוכנת. דרך עיניה, הצופים נחשפים לסיפורים האישיים של הנשים הקורבנות, שמציגים מציאות קשה של דיכוי ואלימות יומיומית. בנוסף, הסרט מציג את המורכבות של מערכת המשפט והמשטרה בעיר, שבהן קיימים פערים בין החוק לבין האכיפה בפועל, ולעיתים אף שיתוף פעולה עם כוחות שמרניים. "עכביש קדוש" מצליח להאיר נקודות חשובות על זכויות נשים, חופש הביטוי והמאבק בשחיתות, ומזמין את הצופים לחשוב על הדרכים לשינוי חברתי עמוק. הסרט זכה לשבחי הביקורת בזכות הצילום האינטנסיבי, המשחק המשכנע והעלילה המותחת, שהופכים אותו ליצירה קולנועית משמעותית ומעוררת מחשבה.
