הסרט אשר מבוסס על רב המכר המצליח מאת מריה סמפל, 'איפה את, ברנדט', הוא סרט קומדיה מעורר השראה על ברנדט פוקס (זוכת פרס האוסקר קייט בלנשט), אמא אוהבת אשר נאלצת לחדש את אהבתה ליצירה לאחר שנים בהן משפחתה קדמה לכל. קפיצת האמונה של ברנדט, לוקחת אותה להרפתקה אשר מציתה מחדש את תשוקתה לחיים ואף מובילה אותה לגילוי עצמי מחודש.
B0B0נכנסתי לראות בגלל קייט בלאנשט ומבלי לדעת או לקרוא יותר מדי על הסרט והחצי הראשון של הסרט גרם לי לחבב את הדמות הראשית וגם את העלילה וזאת בעיקר כאשר דמותה של בלאנשט מאוד הזכירה את זו שגילמה ב"יסמין הכחולה" והעניקה לה אוסקר מוצדק, על אחת ההופעות הנפלאות שביצעה אי פעם בחייה. כאן היא "יסמין הכחולה" על ספידים וקצת יותר אקסצנטרית ומוזרה וכמובן בעלת משפחה וחיבור רגשי חזק לבתה, בסרט.
ברנדט מוצגת בתחילת הסרט שטה בקאנו ואז הסרט הולך ברוורס לחודש וחצי אחורה, על מנת לספר איך היא הגיעה לשם. העלילה במרחב העירוני והביתי היא בעלת צפיפות ומוציאה מקסימום הופעה וחרדות מיציאה אל מחוץ למרחב הביתי ואפילו העירוני. אחסוך את פרטי העלילה, כי כל המוסיף יגרע, אבל אומר שהדמות שאותה מגלמת בלאנשט היא חרדתית ומעדיפה קשרים מדומים עם סוג של מזכירה אלקטרונית על פני קשרים עם בני אדם אמיתיים ובעלה דווקא שוקד על המצאה שעשויה להתחבר אליה טוב יותר מכל דרך שהוא ניסה בעשור האחרון.
את ספרה של מריה סמפל לא ראיתי ואין לי מושג איך הייתי מגיב אל הסרט אם היה לי בסיס השוואה טוב יותר, אבל גם ככה ובתור סרט שעומד בזכות עצמו, קשה לומר שנסחפתי באופן אישי. החצי הראשון היה טוב וכאשר היא הייתה מוקפת ביותר דמויות וסיטואציות, ברנדט של בלאנשט פרחה בתור דמות מעניינת, אבל החצי השני הזרים לסיטואציות בנאליות ועלילה שהופכת ממקורית לקיטשית ולא כל כך מעניינת, המהולה במניפולציות רגשיות זולות.
לינקלייטר, במאי הסרט, הוא אישיות מורכבת, מעניינת וכזה המייצר סרטים בעלי אמירה וזכה להצלחה ברחבי תבל על טרילוגיית "לפני הזריחה-שקיעה-חצות" וגם על הסרט "התבגרות", אותו ראיתי וממנו גם נהניתי במידה מסוימת, אבל השורה התחתונה היא שהסרטים שלו, פחות עושים לי את זה באופן אישי וזה אחד מהם. בינוני למדי ובעל אמירה שהולכת ונשחקת תוך כדי הסרט, שוב...בהתאמה לספר או לא....לא אדע לעולם.
הופעה נהדרת, בכל זאת, של בלאנשט ותמיכה לא רעה של בילי קרודופ, קריסטין וויג ולורנס פישבורן...סרט שאפשר לדלג עליו, אלא אם אתם חובבי קייט בלאנשט.