מייקל מאיירס נמלט מבית חולים פסיכיאטרי לאחר שנים של כליאה בעקבות רצח אכזרי שביצע בילדותו כשהרג את אחותו הקטנה. הוא חוזר לעיר הולדתו בליל חג ההאלווין, כשהוא נחוש להמשיך את מסע הרצח שלו. מייקל מתמקד באחותו הגדולה ובחבורת בייביסיטרים צעירות שמטפלות בילדים בעיר. בין הנערות נמצאת גם ג'יימי לי קרטיס, שמגלמת את אחת מהבייביסיטרים שנאבקות לשרוד את הלילה האפל. דונלד פליסנס מגלם דמות של רופא או שוטר שמנסה לעקוב אחרי מייקל ולהפסיק את הטירוף שלו, אך מייקל מוכיח שהוא כמעט בלתי ניתן לעצירה.
הסרט, בבימויו של ג'ון קרפנטר, מציג אווירה מתוחה ומפחידה במיוחד, כשהצללים והסאונד יוצרים מתח בלתי פוסק. קרפנטר לא רק ביים אלא גם כתב את הפסקול האייקוני, שהפך לסמל של ז'אנר סרטי האימה. העלילה מתמקדת במאבק הישרדותי בין מייקל המאיים לבין הנערות, שמנסות למצוא דרך להימלט ממנו. מייקל, דמות כמעט על-טבעית, מגלם את הפחד הטהור שמאיים לפרוץ בכל רגע ולפגוע בכל מי שעומד בדרכו. הלילה הזה הופך לסיוט, כשכל צעד של הקורבנות מלווה בחשש ובלחץ גובר. מייקל מאיירס הוא לא רק רוצח סדרתי, אלא סמל לאימה הטהורה, שמזעזעת את העיר ומאיימת לשרוד מעבר לליל המסכות. הסרט מתאר את המאבק בין טוב לרע, בין חיים למוות, כשהגורל של כל הדמויות תלוי ביכולתם להתמודד עם האימה שמאיימת לבלוע אותם. הסרט "ליל המסכות" השפיע עמוקות על תרבות הפופ והפך לאבן דרך בז'אנר סרטי האימה. דמותו של מייקל מאיירס הפכה לאייקון קולנועי, וסגנון הצילום והעריכה של קרפנטר השפיעו על סרטי אימה רבים שיצאו אחריו. בנוסף, הצליל המוזיקלי המינימליסטי והמתוח שנכתב על ידי קרפנטר עצמו הפך לסימן ההיכר של הסרט, ומלווה את הצופים במתח מתמיד. הסרט זכה להצלחה מסחרית וביקורתית, והוביל ליצירת סדרת המשכים, רימייקים וספינאופים שהמשיכו להרחיב את המיתולוגיה של מייקל מאיירס. השפעתו ניכרת גם במשחקי וידאו, ספרים ותרבות הפופולרית בכלל, כשהוא ממשיך להוות מקור השראה ליוצרים רבים בתחום האימה.
