"האשמה": עדכון ראוי באנגלית ליצירת המופת הדנית

ביקורות
בעזרת צוות הוליוודי מן השורה הראשונה מסופר הסיפור הדני שזכה להצלחה גדולה ומונגש לקהל האמריקאי, חסר הסבלנות לסרטים זרים. התוצאה מותחת, מרתקת ורק קצת פחות טובה מהמקור.

"האשמה": עדכון ראוי באנגלית ליצירת המופת הדנית
"האשמה": עדכון ראוי באנגלית ליצירת המופת הדנית

קשה להאמין, אבל כבר עברו שלוש שנים מאז הונחתה בארצנו היצירה המרתקת, המותחת והמטלטלת: "האשמים". יצירתו המקורית ושומטת הלסתות של גוסטב מולר הדני היכתה גלים וזכתה, בצדק, לניסיון הנגשה וחידוש מצידם של נטפליקס, אשר התחמשו בכל השמות הגדולים שיכלו לגייס לפרויקט. אנטון פוקואה (הבמאי של "יום אימונים מסוכן" ו"ללא כפפות", אשר בו גם כיכב ג'ילנהול) קיבל לידיו את התסריט של ניק פיזולטו ("בלש אמיתי") ולתפקיד הראשי הגיע ג'ייק ג'ילנהול, שלא באמת יודע איך זה לככב בסרטים מדרג נמוך.


אני באמת נראה טוב | צילום: IMDB

כנראה שנמאס לחבר'ה בנטפליקס לייצר סרטים גרועים או בינוניים ומפעם לפעם הם צריכים לרענן עם איזה מותחן איכותי, הגם אם מדובר ביצירת שאינה מקורית, בכל הנוגע לעלילתה. השם הוא אותו השם (חוץ מבעברית, כמובן, שם הוא הוחלף מגוף רבים לתיאור כללי) והלקחים והמסקנות גם די זהים. השמות הוחלפו, השפה, כמובן, איתם וג'ילנהול, המשתבח משנה לשנה ומסרט לסרט, נכנס כמעט בקלות יתרה אל תוך נעליו הגדולות של יאקוב סדרגרן למה שהופך להיות מופע יחיד מרשים למדי, גם בקנה המידה של ג'ילנהול, אשר סיפק לא אחת ולא פעמיים הופעות משובחות ותמיד נצץ מעל ערימות של שחקנים גדולים.

את הטקסט הקבוע על כמה סרטים במרחב קטן ובעלי (כמעט) גיבור אחד ואת ההשוואות הבלתי נגמרות ללא מעט כאלו כבר ערכנו בביקורת על הסרט הדני ההוא, שגרם לאולם קולנוע שלם לאבד את שלוותו, לדמוע וכמעט לאבד הכרה, תוך כדי צפייה. הפעם ולאחר תקופה ארוכה שהפקות הושפעו מהמגפה העולמית, הסרט מחליף את המדיום ומזנק ישר לספרייה הנטפליקסית הענפה והבלתי נגמרת. קצת לפני שהוא נבלע בין עוד עשרות סרטים משנים מרובות, כדאי לתפוס אותו ולהחזיק חזק, רגע וחצי לפני שאתם גם שמים פעמיכם לחיפוש המקור הדני.


אין על מרחבים קטנים | צילום: IMDB

העלילה כמעט ולא השתנתה, כאמור וגם בסרט הנוכחי מגלם ג'ילנהול שוטר, אשר נושא באשמת פשע כלשהו, שטיבו ואופיו ייחשפו אך ורק לקראת סיומו. בתור עונש נמצא השוטר ג'ו ביילור בתור מוקדן שיחות חירום במוקד משטרתי מקומי ובין שוד של אדם על ידי פרוצה לבין פציעת נפילה מאופניים, מגיעה שיחה מאישה בוכייה. רגע אחד לפני שהוא מוריד אותה מהקו, מתחיל להקשיב השוטר, שהציניות ויחסו השנוי במחלוקת כבר משפיעים על האופן שבו הוא לוקח שיחות חירום. הוא שומע את המצוקה ומבין כי היא נחטפה ומשם בעצם הוא מתחיל לתפעל את האירוע.

השוטר, שנמצא בחייו האישיים במצוקה גדולה מאוד, משליך לא מעט מעצמו על האירוע הקשה ומתחיל להיכנס באופן מאוד אישי ביחסו לאירוע המדובר. הוא לא מצליח לשחרר ועושה את כל שביכולתו ובשימוש במשאביו על מנת להביא לפיתרון והצלה מהירה לסיטואציה המדוברת. השיפוט שלו מעורפל מעוצמת הרגשות והוא לוקח החלטות, אשר נכונותם תתברר עם המשך הדרך. הצגתו של השוטר בתור אנושי מצד אחד ובתור כזה שיכול לחרב מצב רגיש מאוד, בגלל שיקול דעת מוטעה ויצריות, היא הצגה שלא מנסה לערער על המשטרה בתור גוף כללי, כי אם על המשרתים בה, אשר חייבים לקחת החלטות רגישות מאוד בזמן אמת.


היה צריך למלא נעליים גדולות | צילום: Screenrent

יש משהו בהנגשה האמריקאית עבור הקהל המקומי והעולמי שמוריד מהקסם והעוצמות של הסרט הדני. הוא עדיין עדיף בכמה פרמטרים על זה של הצוות האמריקאי ועם זאת, אין הדבר גורע מאיכויותיו של הסרט שעלה לנטפליקס. איכשהו ועל אף המשחק העילאי של ג'ילנהול, משהו דופק קצת פחות חזק וטוב בגרסה האמריקאית. לצופה הנייטרלי, שלא טעם את הסרט המקורי, כנראה שההנאה תהיה גדולה יותר בכמה רמות, בגלל חוסר המודעות לעבודה של הצוות הדני, אבל לאלו שכבר טעמו את הגלולה הקשה לבליעה מדנמרק, גם לא נכונה אכזבה, כי אם שחזור כמעט מלא של אותה הנאה (מאיכותו של הסרט, כי קשה לקרוא לתוכנו ועלילתו מהנים), אשר פקדה אותם בצפייה בסרט המקורי.

השורה העליונה והתחתונה היא שגם התסריט וגם הבימוי והעריכה יכולים להביא את השחקן הראשי אל הבאר, אבל הוא חייב לבצע זינוק מרשים אל תוכה, על מנת למלא את הדלי במים ולעלות חזרה, בלי לפגוע באף דפנה ובלי לשפוך אף טיפה. ג'ילנהול לגמרי עושה זאת ומביא את הסרט לרמת גימור נפלאה, אשר מחפה על אי אילו פגמים תסריטאיים שעשויים לצוץ בשלבים מסוימים של הסרט. לעיתים רבות רצוי להוליווד ולזרוע התמנון הנטפליקסית שלה להימנע מנגיעה ביצירות שלמות ונפלאות ששפת האם שלהן אינן אנגלית. במקרה הזה אפשר לסלוח להם ולו רק בזכותו של הילדון שלא מכבר חצה את גיל 40.


אני לא שומע אותך, אולי נכנסת למנהרה? | צילום: Looper

משפט על הסרט:
ביצוע נהדר ולגיטימי לחלוטין ליצירת המופת הדנית. לא נוגע בפסגות בהן נגעו מולר וסדרגרן, אבל לחלוטין שווה את זמן הצפייה שלכם בנטפליקס על עשרות יצירות "מקור" כאלו ואחרות שעלו לשירות הסטרימינג לאחרונה.


משפט על הבמאי:
פוקואה הוכיח את כישוריו לא אחת, בתור מאסטר בסרטי אקשן, שחלקם הגדול מתבצע בחלל מוגבל. הפעם הוא משכלל את יכולותיו לביים סרט מלא בחלל סגור, קלסטרופובי ועם גיבור וכמה קולות של עוזריו ועושה זאת היטב.


משפט על השחקנים:
ג'ייק ג'ילנהול מעל כולם. הופעה מרטיטה, שאולי לא תזכה אותו באוסקר, אבל ממשיכה את הרצף המרשים של ההופעות שלו בסרטים שרק מדגישים את יכולותיו הגבוהות. לצידו מגלמים, בקולם, שחקנים לא רעים בכלל את האנשים שמעבר לקו: אית'ן הוק, אשר משתף שוב פעולה עם פוקואה מאז ההצלחה המסחררת עם דנזל ב"יום אימונים מסוכן". ריילי קיאו (נכדתו של "המלך" - אלביס פרסלי) מרשימה בקולה בתפקיד משנה ואיתה גם פיטר סארסגרד, שתורם את קולו לעוד אחד מתפקידי המשנה, ללא הצגה חזותית.


משפט על אורך הסרט:
כמעט ולא נגעו גם באורך המקורי של הסרט הדני. קצת פחות משעה וחצי ונגמר.

סיכום המבקר
10/
7.5
תגובות
 — לפני שנתיים
סרט טוב  —  זה נכון שהוא לא טוב כמו הסרט המקורי אבל הוא לא רחוק מזה, אני לא מבין איך כל כך הרבה אנשים קטלו אותו
כתוב תגובה משלך על "האשמה": עדכון ראוי באנגלית ליצירת המופת הדנית
1
סרטים בקולנוע