"נקמה": נקמת ההיגיון

סרט אימה טוב, או בעצם כמעט כל סרט טוב, הוא סרט שהצופה מזדהה עם הדמות הראשית. בסרטי אימה החשיבות של ההזדהות עם הגיבור הראשי גדלה פי כמה וכמה כאשר לא מעט סרטי אימה נפלו בגדול באזור הזה של התסריט ולכן נפלו לגמרי באיכות הסרט. כמה פעמים ראינו על המסך חמישה או שישה מתבגרים שנמצאים בבקתה בודדת וחשוכה והתחלנו לפתח הזהדות עם הרוצח, כיוון שהמתבגרים היו לא פחות מעצבנים ורעים מאשר הרוצח? יותר מידי פעמים... ועל כן סרטי הנקמה טובים כל כך וקלים לבימוי. אם מוסיפים להם יפיפייה איטלקית כמו מטילדה אנה אינגריד לוץ, נראה שהסרט יבצע שיוט מוצלח לאיזור הבטוח, בכל הנוגע לדעת הקהל עליו.

מצד שני, כמו בתזמורת טובה שתלויה במנצח או בקבוצת ספורט התלויה במאמן, הסרט עצמו תלוי בבמאי שלו ושם מגיעה הבמאית, קורלי פרגייט בסרט הביכורים שלה (בסרט עם אורך מלא) ונועצת נעיצה מרכזית בשורש הבעיה. בעבר בתוכנית הקומדי סטור רובי דואניס היה אומר לאסף אשתר (בתור שאול המשורר), "לקח נושא תמים – הפך אותו לפושע" וזה די משקף מה שעשתה פרגייט, שלקחה נושא שקל לבימוי וממש ניכר כי ביצעה מאמצים עילאיים בכדי להרוס אותו.


לא מקס, אבל זועמת | באדיבות yes

הסרט עצמו מספר על זוג שנוסע להתבודד בבית מדהים במקום לא ידוע (למרות שהסרט צולם במדבריות מרוקו) , הגבר בוגד באשתו הצרפתייה עם יפיפיה אמריקאית מהסרטים והכל נראה טוב עד ששני שותפיו לצייד מגיעים יום אחד מוקדם לפני המועד שקבעו מראש ולא ממש יכולים להוריד את העיניים והידיים מהבחורה היפה.

לצד ההקדמה הרעה, יש כמה דברים טובים, נראה שפרגייט הושפעה קלות מ"מקס הזועם: כביש הזעם" והדבר ניכר בצילומים ובאווירה בסרט, משחקי החתול והעכבר בסרט הם גם משהו שראוי לציון, העובדה שכל פעם דמות אחרת מובילה במרדף ובנקמה בהחלט מעניינת ונותנת נופך שונה מסרטי נקמה אחרים, בנוסף מתילדה לוטץ מצליחה כמעט לבדה לסחוב את הסרט על גבה, היא משחקת טוב, היא נראית טוב והיא סוחטת אהדה ללא הפסקה, אבל פה נגמרו המחמאות לסרט.


מחפש היגיון בסצנה הזאת | באדיבות yes

סרטי האימה הצרפתיים ידועים בפלירטוט הקל עד הקשה שלהם עם סצנת הדימום הקולנועית הידועה בשם “Gory Movie”, אבל מה שעבד מצוין ב"קדושות מעונות" ו"מתיחות גבוהה" מתחיל לאבד את קסמו המדמם והופך לנטל מבעבע ומדמם במהלך הסרט; צריבות, חתכים והוצאות חלקים מתוך הגוף ממש לא משרתות את הסרט, בטח לא ההתמקדות המוגזמת בהן שנראית יותר כמו ניסיון לבזבז זמן ולהגיע לשעה ו-48 דקות של סרט במקום לשרת את מטרתו המרכזית.

בנוסף, ההיגיון לא רק נזרק מהחלון במהלך הסרט, הוא משופד על עץ במהלך הנפילה ולאחר מכן מצליח לקום ולדדות בתנאים קשים ולאבד כמות דם אדירה...אה, בעצם זה לא ההיגיון אלא גיבורת הסרט שמצליחה לאבד כמות דם כפולה מזו שיש לקבוצת כדורגל ועדיין לתפקד כאילו היא ברוס ויליס נשית וכל זאת מבלי הקדמה ואפילו הקלה ביותר לכך שהבחורה האמריקאית שמככבת מולנו היא בעצם שילוב של "וונדר וומן" ו"באטמן" ביחד.

בכלליות נראה שפרגייט מאבדת עניין בכל הנושא של שילוב היגיון מינימאלי, תשומת לב לפרטים וקוהרנטיות בתסריט – כאשר ברגע אחד ללוץ יכול להיות חור ענק בבטן וברגע השני רואים צלקת קטנה, רגע אחד לוץ יכולה להיות ללא חזייה וברגע השני להיות מעוטרת בחזיית ספורט גדול. הסרט לא אמור לייצר דמות שפותרת משוואות מתמטיות מחוברות, אבל עדיין צריך להאכיל את הצופה הרגיל במינימום בקו עלילה הגיוני.


הזמנת פיצה או שזה לא הסרט הנכון? באדיבות yes

בנוסף סרטי נקמה בדרך כלל נועדו בשביל להעצים נשים ואכן הסרט מעצים נשים, מצד שני אפשר להעצים את כוכבת הסרט גם עם קצת פחות תקריבים על הישבן שלה. זה נכון שבין היתר היא נבחרה לתפקיד בשל המראה שלה, אבל שמונים אחוזים מהסצנות איתה לא אמורות להתחיל בצילום של החלק האחורי של הגוף שלה - זה בולט וקיצוני יותר מידי.

אפילו סצנת הסיום שמנוהלת ביד רמה ואיכותית בין שני כוכבי הסרט (לוץ וקווין ינסנס) מקבלת הפרעות בימוי מיותרות וחבל שכך כי נראה שהשחקנים והעלילה היו צריכים לקבל את החופש שלהם ואם היו מקבלים אותו הסרט היה עולה רמה או שתיים מעל.


בעבר היו זמנים, שהיינו מבלים | באדיבות yes

לסיכום, "נקמה" הוא סרט מעניין, שניסה ליצור מעין שילוב בין "אני יורקת על הקבר שלך" ו"מקס הזועם: כביש הזעם" וכמובן להאדיר את האישה בסרט, אבל הוא חוטא ומחטיא את המטרה בצורה קיצונית במקום לנסות וללכוד את החלקים הטובים משני הסרטים ומייצר סתם סרט אלים, שלא מתאים לכל אדם או כל קיבה.

החל מ-14.2 - בספריית "24/7 סרטים חינם" ב-yesVOD