"לדפוק התמחות": גוגלנד

אני מחויב למחות בצורה חלקית על קטילת מעורבותה של "גוגל" בעשיית ויצירת הסרט הזה. לא ברור מה חלקה וברור מאוד אודות הפרסום שהיא מקבלת וכמובן שברור שעבודת החלומות נמצאת מאחורי הלוגו הצבעוני והכול כך מוכר שהפך ממנוע חיפוש פשוט לסמל הקפיטליזם התאגידי שבולע את כל מה שנקרה בדרכו ועוד מנסה לייצר לעצמו תדמית נקייה בעזרת קומדיה די מטופשת.

אבל בואו נאמר את הברור והמובן מאליו, משרה ב"גוגל" היא משרת החלומות עבור כולם, כל מי שעובד שם ידוע בתור ראש ענק ובעל תנאים כספיים נהדרים ומעבר לכך. ייתכן שהחברה הזאת גורמת לכולם לעבוד ולהזיע עבור משרה בשורותיה, אבל זה לא משהו שלא היינו מצליחים להגיע אליו לבד, הבוגרים מאיתנו גם מבינים ששני אנשי מכירות וותיקים, שמונעים בעיקר על כוונות טובות, ניסיון חיים עשיר ודיבור מכירתי מהיר שיורה מילים בקצב של מכונת ירייה אוטומטית מהטובות בשוק, הם אינה ה-Material אותו מחפש אחד התאגידים הקרים ביותר בשוק שקונה ורומס כל מה שזז תחתיו וכולם רוצים להיות חלק ממנו ולא דרוסים תחתיו.



כולנו משתמשים במנוע החיפוש הזה במהלך חיי היום יום בצורה כל כך אינטנסיבית שאנחנו שוכחים כמה הוא משפיע על חיינו. אם זה בחיפוש כתובות, חיפוש מילים, משפטים, תרגומים משמעויות, כתבות וכל דבר אפשרי...Google It ! כבר נאמר לא אחת ולא פעמיים בהוליווד ובאמריקאית שגורה בפי כל אזרח מן השורה.

אז מה הפלא שמציגים את תקופת ההתמחות הקצרה של הריצה למשרה ב"גוגל" כאוניברסיטה מהטובות שיש לאמריקאים להציע, את המתמודדים על המשרות כצעירים המובחרים והמבריקים בשוק ומנסים כמובן לשבור את חוסר האיזון הצעיר בעזרתם של שני חטייארים שלא כל כך מבינים במחשבים ובהתנהלות עכשווית מול הרשת ו"גוגל".

וינס ווהן ואוון ווילסון חושפים אותנו לכימיה הנהדרת בינם שהתגלתה ב-Wedding Crashers שתורגמה (בעיוות נוראי) ל"לדפוק חתונה" ופה, כאילו מנסים מתרגמי כותרות הסרטים לעשות חיבור ישיר וממשיכים בתרגום קלוקל (ואידיוטי) ל"לדפוק התמחות" (The Internship). אז הכימיה עדיין עובדת. הבדיחות אולי קצת פחות מצחיקות והרעיון נדוש וכולל תכנים די צפויים ושקופים בדרך אל האושר הגוגלי האולטימטיבי.



ובכל זאת מתקבלת כאן קומדיה חביבה ומעוררת גיחוך ואף מחשבות מעבר לכך; מחשבות על דרכו הדורסנית של אחד מהתאגידים הגדולים בעולם שמנסה לייפות את התדמית החצויה בה הוא אוחז, כאשר מצד אחד בולע את כל מה שזז ומצד שני מפנק ללא הכרה את כל עובדיו (העובדים קשה למחייתם) והכל במסווה של חבורת צעירים המתלכדים עם צמד המבוגרים על מנת לייצר תלכיד מנצח שיוביל למשרה הנכספת.

בצד השני נמצאת מציאות מכוערת שמבעבעת מתחת לפני השטח בה נשלחים מאות צעירים להתמחות שרק קומץ של אגרוף ימשיך למשרה והאחרים ימשיכו אל תוך המציאות שלא מתרשמת מתואר ראשון, שני ומוח מבריק, אלא גם בודקת בציציות עוד קצת על מנת לתת משרה ומי שלא עומד בקריטריונים שיכולים להלחיץ ראש ממשלה יכול לרוץ לנקות מדרגות או משהו. הדור הוותיק קורס בלי עבודה, הדור הצעיר לחוץ לעבודה וכמה תאגידים עושים אן דן דינו על בני אדם ועל המשך חייהם, את העובדות הללו שום סרט, עם תדמית טובה לתאגיד זה או אחר, לא יוכל לטשטש.



הסרט גם מציג בצורה נכונה, עבור חובבי הקולנוע, דור ישן עם הצלחה היסטורית שגם נאבק לחדור לתודעה של אוכלוסייה צעירה יותר ומבוגרת גם כן במכה אחת. אף אחד כבר לא זוכר מתי זוג הקומיקאים הללו ייצר תוכן ראוי לצפייה בשנים האחרונות ולכן המאבק הוא כפול גם עבור ווילסון ו-ווהן שגם הדור הקומי שלהם הולך לכיוונו של הלא רלוונטי ולא כל כך מצחיק יותר מאשר לכיוון הצלחות חדשות בתכנים מקוריים שטרם יצא לנו לראות.