אליס בארץ המעמדות

עלילת הסרט מערבת בסרט מדע בדיוני נושאים אקטואליים עם צוות שחקנים סולידי שמנסה להעביר מסר חברתי מתחת למעטה שלל האפקטים הוויזואליים שנעשה בהם שימוש לצורך יצירת תחנת החלל אליסיום. במידה רבה הסרט מהנה בפני עצמו כסרט מדע בדיוני מוצף אקשן אך גם מזכיר מאוד את הריאליסטיות של הסרט "מחוז 9".

נדמה כאילו הסרט מוקדש כל כולו לצורך העברת המסר החברתי, בימים שבהם פורצות מחאות חברתיות על ימין ועל שמאל שמביאים עמם גם השפעה על סרטי הקולנוע ההוליוודים בפרט ועל סרטי הקולנוע העולם בכלל, ויש לציין כי בניגוד לתחזיות הסרט הזה אינו ייחודי בהרבה מסרטים אחרים מסוגו וספק אם יהפוך להיות שובר קופות בקיץ שנועד להיות לקיץ של שוברי קופות, אך עד כה אף סרט למעט "איירון מן 3" לא הצליח לגרוף מיליארד דולרים בהכנסות מכל העולם, אפילו "איש הפלדה" שסומך ככזה, גרף עד כה כ-680 מיליון דולר בכל העולם, לאחר ארבעה חודשי הקרנה.



אך אל תטעו, אליסיום הוא סרט שעשוי היטב, חזותי מאוד והאפקטים הוויזואליים הם ברמה גבוהה מאוד כיאה לסרט הוליוודי, ניל בלומקאמפ אף טרח לדייק בכל פרט בהתאם לתסריט ולהשקפתו כיצד ייראה העולם בשנת 2154, אף שחלק לא מבוטל מהסרט מתרחש בכדור הארץ ובלוס אנג'לס המוזנחת, שדומה כאן לאחת מהפאבלות הברזילאיות של ריו דה ז'ניירו כפי שראינו במהיר ועצבני 5; כולם נראים מזוהמים ומלוכלכים והם חיים בתוך שכונות עוני מוזנחות עוד יותר בתוך מפעלי תעשייה כבירים. כל זה מהווה משקל נגד לתחנת החלל אליסיום, נטולת-הרבב. כך שכאשר לוס אנג'לס מוצגת מוזנחת ואפלולית קמעא, אליסיום מוצגת כמקום מואר ששולטים בו הצבע הלבן והירוק, שמייצג את הצמחייה. כולם בתחנת החלל נראים אנשים עשירים בדרכם לפגישת עסקים וכולם אחרי או לקראת ניתוח פלסטי שיסייע להם לשמור על התדמית היפהפייה משהו של תחנת החלל אליסיום. כך מנסה הבמאי להציג את השוני בין שתי המעמדות: בין העשירים והעניים, בין העשירים החיים על תחנת החלל אליסיום לבין העניים שנותרו לחיות בכדור הארץ המזוהם, שמשאביו אוזלים וכבר אינם מסוגלים לכלכל את האוכלוסייה ההולכת וגדלה בלי הפסקה.



כחלק משימת לב לפרטים הבמאי דאג להעניק לרובוטים מראה ריאליסטי מאוד ומעשי למדי, וכך גם האינטראקציה שבין הרובוטים המשטרתיים לבני האדם מתבצעת באופן כה ריאליסטי שגורמת לך לחשוב כי אכן זהו אדם עטוי תחפושת רובוטית ולא רובוט של ממש. הצפייה ב"אליסיום" דומה מאוד למסר שהעביר הבמאי בסרטו הקודם "מחוז 9" וגם כאן העלילה מתרחשת בדיסאוטופיה עתידנית כשהעניים עניים בהרבה והעשירים עשירים יותר וכך הפער בין שתי המעמדות מתרחב מאוד, כל אחד מיועד לבצע משימה ולכולם נועד העתיד שהוכתב להם, אין תחושה של משפחתיות וחרף התפתחות הטכנולוגיה חוקי דארווין הם השולטים - החזק שורד. כל זה הוא בסדר גמור לסרט שכזה ואחרי הכל אליסיום הוא סרט מד"ב, אלא שהבמאי ניסה להתמקד בסכסוך המעמדות ובעיניי הוא נכשל בכך לא במעטו בניסיונו להעביר מסר חברתי, מה גם שמאט דיימון מטרילוגיית "זהות בדויה" מתקשה להעביר את תחושותיה של הדמות שלו מקס דה קוסטה שאמור להיות בחור עני שמעורר סימפטיה למצבו. אבל בהשוואה לסרטי קיץ אחרים זהו סרט מהנה למדי ואולי גם המסר חברתי שלו יצליח לחלחל לצופים, אך עצם היותו מהנה מעניקה לו די סיבות לצפות בו בקולנוע וליהנות ממנו.

"אליסיום" הוא סרט מד"ב בבימויו דל ניל בלומקאמפ הדרום אפריקאי ומגולל אירועים של הבדלי מעמדות משמעותיים בתקופה עתידנית של שנת 2154. מככבים בו מאט דיימון וג'ודי פוסטר והוא יצא להקרנת בכורה עולמית אמש. והנה לכם דיווח מיוחד: על פי מקור באולפני האחים וורנר, הבכורה העולמית של "ההוביט: מפלתו של סמאוג" תהיה בלוס אנג'לס בסוף נובמבר 2013. כאשר הקרנת הבכורה של "ההוביט: לשם ובחזרה" תתקיים בלונדון בנובמבר 2014.