פדריקו פליני מקים לתחייה את עיירת הולדתו רימיני, "זכרונות" מלווה את קורות חיי האדם בכל תקופותיו: סתיו, חורף, אביב וקיץ. לידה, חתונה, ילדים ומוות. זהו סרט על אנשים קטנים ופשוטים המחפשים משמעות גדולה, אותה הם מוצאים אז, בשנות ה-30, בפשיזם האיטלקי הגדול מן החיים. זהו סרט על הטיפשות האנושית אך גם על החוכמה האנושית, על החום שבפנים ועל הקור הנורא שבחוץ. על התקוות שלנו, החלומות שלא יתגשמו, על היצרים וההזיות. והכל באהבה עצומה למין האנושי, שחולשותיו הן המעלה היפה ביותר שלו. הנה לנו הקרקס של החיים, רדיפת הכבוד, שתמיד משעשעת ומגוחכת כאחד, הנפיחות האנושית שפליני קלט כה טוב, המדים, האבזרים שמקשטים את חיינו והופכים אותנו לכאורה למיוחדים, המריבות, ההתפייסויות, השמחות והטרגדיות. החשוב והפשוט, הגדול והקטן. הכל קרקס צבעוני והצגה אחת גדולה ומרהיבה. סרטו של פליני זכה בפרס האוסקר לסרט הזר 1974.
Dude1986סרט איכותי מאוד (מבחינת העשייה שלו) עם הויזואליות המושלמת והפס-קול המשובח אבל לסטנדרטים של פליני, סרט מאכזב, מצועצע, בימוי אדיש לטעמי, תסריט מרוח והיה אפשר אפילו לחתוך כמה סצינות מיותרות לגמרי והיו לא מעט כאלה.
דיוקן של גיל ההתבגרות בעיר הולדתו של פליני שנועד לעורר רגשות נוסטלגיה, תשוקה ואחדות אבל אם אני אגיד שנהניתי לכל אורך הסרט, אשקר, למרות הצילום המרהיב, פליני משתולל על הסט ולוקח את הזמן יותר מידי והופך אותו לקרקס וזה נראה מסורבל אבל עדיין יש תפל ויש עיקר ויש מי שאהב, אהב ויש אותי שלא ממש אהבתי, גם לא אצפה שוב וזה גם לא מתקרב לסרטים הגדולים שלו משנות ה-60' (ובטח לא ללילות כביריה).
ציון סופי: 6 וחצי מתוך 10.