פדריקו פליני מקים לתחייה את עיירת הולדתו רימיני, "זכרונות" מלווה את קורות חיי האדם בכל תקופותיו: סתיו, חורף, אביב וקיץ. לידה, חתונה, ילדים ומוות. זהו סרט על אנשים קטנים ופשוטים המחפשים משמעות גדולה, אותה הם מוצאים אז, בשנות ה-30, בפשיזם האיטלקי הגדול מן החיים. זהו סרט על הטיפשות האנושית אך גם על החוכמה האנושית, על החום שבפנים ועל הקור הנורא שבחוץ. על התקוות שלנו, החלומות שלא יתגשמו, על היצרים וההזיות. והכל באהבה עצומה למין האנושי, שחולשותיו הן המעלה היפה ביותר שלו. הנה לנו הקרקס של החיים, רדיפת הכבוד, שתמיד משעשעת ומגוחכת כאחד, הנפיחות האנושית שפליני קלט כה טוב, המדים, האבזרים שמקשטים את חיינו והופכים אותנו לכאורה למיוחדים, המריבות, ההתפייסויות, השמחות והטרגדיות. החשוב והפשוט, הגדול והקטן. הכל קרקס צבעוני והצגה אחת גדולה ומרהיבה. סרטו של פליני זכה בפרס האוסקר לסרט הזר 1974.
B0B0באמת שרציתי לאהוב מאוד מאוד מאוד ולהתחבר לסרט הזה בתור יצירת מופת על-זמנית והיו לא מעט רגעים שהצלחתי להתחבר היטב ולהבין את הקסם של הסרט הזה, אבל על-זמני הוא לא....לצערי הרב והוא בהחלט מייצג קסם של תקופה וקסם של עידן וקסם של במאי. יש לו פס-קול נהדר, וויזואליות ראויה, דמויות צבעוניות, מצחיקות וקסם של פעם והוא באמת הזכיר לי המון את "אלכס חולה אהבה", אשר בוודאות שאב השראה ללא מעט סיקוונסים, סצנות והתרחשויות.
פליני יוצר קולאז' ילדות, אשר כולל גם מעבר בין תקופות, בין טיפוסים מעניינים, בין אווירה וכמובן ברגע הפשיזם המלווה את הכל ברקע ובאמצע. ראיתי את הסרט בשלושה חלקים כי התעייפתי, לא בגלל שהוא לא היה טוב, אבל זה גם הרס לי קצת ואולי בעתיד אהיה מוכן לצפייה נוספת, אבל בכל הנוגע לחוויה האישית שלי ואחרי ניפוח ציפיות לא הגיוני שאבא שלי ניפח בשבילי את הצפייה בו, אין ספק שהייתי יכול רק להתאכזב.
אחרי שכל כך אהבתי את "יד האלוהים" של סורנטינו הנפלא, שבהחלט מרגיש ששאב המון השראה מהסרט הזה של פליני, אני מרגיש שפליני, אשר ככל הנראה היה פורץ דרך באותו הזמן, לא יכול לחדש לי יותר מדי ובעיקר נוכח ההתיישנות והשובע הרגעי, לא היו לו הרבה סיכויים להצליח בתור סרט קאלט עבורי, באיחור של שנים רבות. סרט תקופתי, של עידן מסוים, שאם לא ראיתם בגיל או בסטטוס מסוים, בהחלט תסתכלו עליו באופן שונה כעת. היום, כאשר אתם בסטטוס, בעידן ובתקופה אחרת.
הוא לא לינארי, הוא מציג בעיקר חוויות ופחות קו עלילתי. הוא נסמך על אומנות רבה מאוד, שאני באופן אישי מתקשה להתחבר לקו הזה והוא פשוט לה ירד לי בגרון בתור מאסטרפיס. רציתי מאוד לחבק ולאהוב אותו. ובהחלט נהניתי ממנו ואהבתי לא מעט חלקים ממנו, אבל לא את כולו בתור שלם, בתור סרט שבאמת הציפיות שלי ממנו היו גבוהות מדי. וזה אני...בכל אופן. אולי אתם, בעזרת שנמוך הציפיות שלי, תצליחו ליהנות קצת יותר...
לפני 4 חודשים
0 אנשים אהבו
Dude1986סרט איכותי מאוד (מבחינת העשייה שלו) עם הויזואליות המושלמת והפס-קול המשובח אבל לסטנדרטים של פליני, סרט מאכזב, מצועצע, בימוי אדיש לטעמי, תסריט מרוח והיה אפשר אפילו לחתוך כמה סצינות מיותרות לגמרי והיו לא מעט כאלה.
דיוקן של גיל ההתבגרות בעיר הולדתו של פליני שנועד לעורר רגשות נוסטלגיה, תשוקה ואחדות אבל אם אני אגיד שנהניתי לכל אורך הסרט, אשקר, למרות הצילום המרהיב, פליני משתולל על הסט ולוקח את הזמן יותר מידי והופך אותו לקרקס וזה נראה מסורבל אבל עדיין יש תפל ויש עיקר ויש מי שאהב, אהב ויש אותי שלא ממש אהבתי, גם לא אצפה שוב וזה גם לא מתקרב לסרטים הגדולים שלו משנות ה-60' (ובטח לא ללילות כביריה).
ציון סופי: 6 וחצי מתוך 10.
ערוך פרטי סרט
שתף בפייסבוק
הוסף לסרטים שלי
הוסף קישור לצפייה ישירה
לפני 4 חודשים
0 אנשים אהבו
לפני 5 שנים
