הבמאי הנודע אוליבר סטון, מתאר בדרכו המיוחדת את שדה הקרב האלים והעקוב מדם של עולם העסקים המודרני, באמצעות העולם התחרותי הקשוח של הפוטבול. הסרט מתאר לא רק את המאבקים הברוטאליים שבין הקבוצות השונות, על המגרש ומחוצה לו, אלא גם ההתמודדות העיקשת על היוקרה, הפרסום והכסף הגדול וגם הנכונות של השחקנים לסכן את גופם ובריאותם עד כדי סכנת מוות, כדי להבטיח את עתידם.
Crankitupובכן, חשבתי איך לעדן את דבריי.. אך כנראה שזה לא יקרה. מדובר באחד הסרטים הכי מיותרים שראיתי מימי, וצר לי שאל פאצ'ינו לקח חלק בסרט כה בינוני ויומרני.
אני אתחיל מזה שמדובר בעלילה מאוד צפויה, בנאלית, עם המון סצנות מיותרות (כי בכל זאת דחסו פה 150 דקות של זבל קולנועי). בתוכן העלילה ובתוך עובי הקורה ארצה לציין שלשום דמות אין שום ביסוס רציני והכל נשלף כמו איזה פרק מתוך סדרה ולא איזה יצירה קולנועית יחודית.
מלבד אל פאצ'ינו, מדובר פה גם במשחק מאוד מאוד גרוע של השחקנים שלקחו פה חלק. אל-אל קול ג'יי, ג'יימי פוקס, דניס קוויד וכמובן בראשם קמרון דיאז - מעולם לא ראיתי שחקן ששיחק דמות בצורה כ"כ גרועה ולא הגיונית לדמות אותה הוא מגלם. מזל טוב לקמרון, היא הוכיחה לי משהו חדש.
אציין בנוסף את הפסקול הנוראי והאפקטים הזולים. ארצה לציין כי אוליבר סטון הוא אדם גדול, כי יש מצב שבזכותו שנה לאחר מכן, לזכור את הטיטאנים, הוציאו סרט איכותי הרבה יותר כי הם הבינו איפה הוא טעה.
עדיף שלא אנקד את הסרט הזה מ1-10, כי זה יהיה פשוט עלבון לאל פאצ'ינו הגדול, היחיד שעשה פה משהו.
וותרו.