"עד במנוסה": נתקע בחלטורה של הניינטיז

ביקורות
כחלק מז'אנר סרטי האקשן הקיציים, הממחזרים את עצמם ללא הרף, מייצר טיילור שרידן עוד אחד כזה, בכיכובם של כמה כוכבים גדולים שלא הבריקו לאחרונה בקולנוע. התוצאה - בינונית כצפוי.

"עד במנוסה": נתקע בחלטורה של הניינטיז
"עד במנוסה": נתקע בחלטורה של הניינטיז

טיילור שרידן לא נמצא כבר הרבה זמן בבורסת השמות הגדולים של היוצרים בקולנוע ההוליוודי. השחקן-תסריטאי-במ י בן ה-51 רק החל את הפריצה הגדולה שלו לפני כשש שנים, כאשר היה אחראי ללהיט "סיקאריו". עד 2015, השנה בה התפרסם בתור התסריטאי המוצלח של דרמת האקשן המטלטלת ההיא, שרידן היה ידוע בעיקר בתור שחקן בינוני למדי של סדרות וסרטים זניחים מאוד. ב-2016 כבר הרוויח מועמדות ראשונה לאוסקר עם התסריט של "באש ובמים" (שם גם שיחק בתפקיד קטן) המצוין ובשנתיים שאחר כך גם ביים וכתב את התסריט של "רוחות קרות" הנפלא וגם עבור סרט ההמשך של סיקאריו, שהיה לא רע בעצמו.

שרידן עוד הספיק להופיע בתפקיד קטנטן ב-"12 לוחמים", שהיה לא רע, אבל שם בשנת 2018 קפאה קריירת המשחק, הכתיבה והבימוי שלו לשנתיים-שלוש, באופן פעיל. ניכר כי כאשר הוא לוקח הפוגות ארוכות בין סרט לסרט, הוא מאבד קצת מהחדות שלו ויעידו שני הניסיונות שמשתחררים להם בשנת 2021, כאשר את אחד מהם הוא גם מביים (שזהו סרטו השני בסך הכל בתור במאי). שנת 2021 הולכת ומסתמנת בתור המשך די ישיר ונוראי לקודמתה, אשר פתחה עשור שמצריך שינוי כיוון רציני, לאחר פתיחה שכזו וניכר כי גם שרידן יסכים עם הסקת המסקנות העולמית הזו ויפה שנה אחת קודם.


פשוט ניסיתי לשרוף את השנתיים האחרונות | באדיבות Tulip Entertainment

הבמאי המוצלח כבר הוכיח את עצמו בתור כותב, שהוא מן סוג של עילוי עבור סרטי אקשן, שיש בהם עומקים, זמן וצורך להרהר על נופים, סביבה ואקלים פוליטי-מדיני. הפעם הוא פשוט אסף קצת רעיונות מסרטים של שנות התשעים, אסף דבוקה נהדרת של שחקני על הוליוודיים ואפילו החליט לביים אותם וכל זאת מבלי להשתתף אל מול המצלמה. שרידן לקח רעיון לעוס למדי ולא ניסה אפילו לחדש או לחדד שום אלמנט בסרטו, כאשר הוא בעיקר מסתמך על איכות הקאסט וגם הנוסחה שתמיד עבדה, לאורך השנים, בכל הנוגע לסקרנות והעניין שעלילת הסרט מביאה עמה.

אנג'לינה ג'ולי מגלמת את האנה, לוחמת אש, אשר נושאת עמה טראומה הקשורה לעבודה ומאז לא חזרה לנורמה יחסית. מהצד שני מגלם פין ליטל הצעיר את קונור, אשר נקלע לסיטואציה שלא פילל לה בשום שלב של חייו, כאשר שני מתנקשים (איידן גילן וניקולס הולט) רודפים אחריו, על מנת להשמיד מידע שהם חושבים שנמצא ברשותו. באיזור שאליו תתנקז העלילה; עיירה כפרית מנומנת למדי, מסתובב שריף (ג'ון ברנת'ל), שמחפש לעצמו קצת אקשן ובעיקר משתדל לחזור לרעיתו ההריונית, בבית. מובן שכולם מכירים את כולם ואת השריטות העמוקות של כולם, אבל האורחים שיגיעו מבחוץ כבר יקבלו את הקו העלילתי שיחבר בין כולם וגם, כן, תהיה קצת אש.


נתקע לך קצת בראד פיט בשיער | באדיבות Tulip Entertainment

בניגוד ללא מעט סרטי אקשן שיצאו בשנה האחרונה, הסרט הזה מרגיש קצת יותר מוכר וכזה שאפשר לאמץ אותו, בעיקר אם ילדותכם התרחשה אי שם בשנות התשעים, או אז ישנה סלחנות לתסריט, להופעות הכלליות עד מאוד ולרמת המשחק. מכיוון שמדובר במספר כוכבים גדולים, שיודעים לעבוד ויודעים לייצר איכות ובעיקר בגלל הבמאי והתסריאטי המחונן, אשר שולט בכל המתרחש, שבוודאות עבודתו הטובה ידועה בהוליווד של השנים האחרונות; שלל עובדות אלו מעיבות ופוגמות בהנאה הפשוטה והבסיסית של הסרט.

אין שום תחכום או מטאפורות עמוקות שמנסה שרידן להנחית על צופיו, הוא כן מנסה להציג את הדמות הראשית בתור כזו המתמודדת עם שדים מעברה וכמובן את הדמות שעליה היא מגוננת בתור כזו שמנסה לחיות עוד יום בשביל לחשוף סיפור מרעיש עולמות, אבל מעבר לכך - יוק. נשמע קצת מוזר שהיה צריך לגייס את שרידן לכתיבת התסריט והבימוי של הסרט, אבל כנראה שההפקה הצליחה לגייס כל כך הרבה כוכבים בסדר גודל שפרץ את גבולותיו המוגבלים מאוד של הסרט הזה, ככה שלא הייתה ברירה לשרידן אלא לעשות את המקסימום עם המינימום שארגן לעצמו.


והנה המבט הנוגה והמהורהר | באדיבות Tulip Entertainment

התרגום של שם הסרט מ"אלו הרוצים במותי" האנגלי ל"עד במנוסה" די מסגיר, כבר בשלב הכותרת של הסרט את המרכז העלילתי והליבה שלו. אין בכך שום פגימה בהנאה מהסרט, מכיוון שהוא לא נועד לאתגר את הצופה בשום דבר מעבר לסצנות אקשן ושריפות בלב ליבו של היער, עם אלמנטים של מאבק של טוב ברע, כאשר הטוב מיוצג על ידי הפרוטוגוניסטים הקבועים - המשטרה (או משרד השריף המקומי, כפי שהאמריקאים אוהבים לכנות) וגם על ידי גיבורת הסרט, שלא כולה עשויה טוב ומקבלת הזדמנויות לגאול את עצמה. האנטגוניסטים של הסרט, מאידך גיסא, מורכבים מדמויות שהן פשוט רעות בבסיסן, אינן מורכבות מדי ואין להן כמעט אף אפשרות לגאולה.

לא תמצאו כאן הפתעות מרעישות או קווים עלילתיים מרתקים. יש כמה דמויות, אשר את רובן לא נכיר לעומק ולא באמת יהיה אכפת לנו באם יישרפו או לא. אנג'י מתאימה את רמתה לבינונית של הסרט ומדשדשת ביחד עם שרידן, שעומד מאחורי היצירה הזו וגם צמד ה-Bad Guys מתקשים לבצע עבודה אמינה ומהימנה, כאשר הם נראים יותר כמו קישוט יוקרתי, מאשר כמו זוג אנטיגוניסטים מוצלחים וכידוע, בכל סרט קומיקס אפשר ובכל סרט עם פרוטוגוניסט חלשלוש למדי, איכותו של הסרט נקבעת על פי טיבו של הנבל שלו וכאן איכותם של הנבלים ממוססת עימה את כל הסרט והופכת אותו לבידור קליל, פשוט ופשטני מדי בעבור כל מה שהורגלנו עד עתה מהבמאי-תסריטאי המוכשר.


יפה לך כבאית | באדיבות Tulip Entertainment

משפט על הסרט:
קשה לקרוא לסרט כזה "אכזבה מרה" כי בסך הכל הוא מהווה בידור בסיסי, מכיל שחקנים טובים ועלילה ששומרת את הצופה במתח, מצד שני...ראיתם מי משחק ומי מביים? לא תצפו למשהו קצת יותר טוב?


משפט על הבמאי:
טיילור שרידן, כאמור, כבר ידע ימים יפים הרבה יותר ובסרט הזה הוא מרדד את כשרון הכתיבה והבימוי שלו למינימום הנדרש בשביל לתת במה לכוכביו לסחוט קצת דרמה.


משפט על השחקנים:
אנג'לינה ג'ולי בוודאי לא תיקח איתה את ההופעה הזו הלאה, כמו גם גילן והולט המגוחכים למדי, בתור נבלים. ברנת'ל מגלם דמות מעט יותר מורכבת, אבל לא מורכבת דיה בשביל שתהיה זו הופעה זכורה שלו.


משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי וטיפה יותר, ממוקדת למדי ובלי שומנים מיותרים.


סיכום המבקר
10/
6.0
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "עד במנוסה": נתקע בחלטורה של הניינטיז