"משחקי הכס": פרק 4 - בני ההרפיה; המחתרת שחותרת

לאחר סיכום השליש, הגיע הזמן לחזור לטפטופי הפרקים, עם הסימן הפורמאלי של הפרק האחרון אשר דלף לרשת טרום תאריך היציאה הרשמי. פרק ארבע חתם סופית והרמטית את הזליגה, יישר קו גם עם הצופים מחוסרי הסבלנות והבליט מספר קווים עלילתיים חשובים. הפרק הנוכחי והאחרון, לעת עתה, הבליט העדרויות של דמויות מפתח, אך כמובן ששמר על הגחלת החאליסית לוהטת מתמיד, אמנם נטולת הילדים הסוררים ועצומי המימדים, אבל בכל זאת, חאליסי היא שחקנית ההרכב הכמעט וודאית, שלא לומר באנקרית, של יוצרי הסדרה.

אם הייתה סטטיסטיקה לפרקים של "משחקי הכס" (בטוח ישנה איפה שהוא) היא הייתה מספרת שחאליסי עלתה הכי הרבה פעמים בהרכב של המנג'ר ג'ורג' ר.ר. מרטין. הצופים אוהבים, היא נותנת תפוקה, שלא לומר מסירות מוצלחות ושלל שערים מגוונים אך הפעם, היא הייתה צריכה לרדת ולעשות הגנה... אבל תיכף איתה.


(הודור, טעית שוב. זו לא הדרך חזרה לעלילה. צילום: מתוך "משחקי הכס")

שוב, החוסרים הבולטים בפרק הנוכחי היו בעיקר: בריאן ופודריק, נושא כליה המקסים ומשובב הנפש ובעיקר אריה סטארק והמנטור, המדבר על עצמו בגוף שלישי הזוי. כעת אריה אמורה להתהדר בשם מינימליסטי, שלא לומר ללא שם כלל ודווקא אחרי שחרכה את דקות המסך בפרק השלישי, היא נעלמת והתאדתה אל האוויר הקריר בפרק הנוכחי.

העדרויות נוספות רשמו משפחת בולטון המזוויעה וריק, עבדם הנרצה והמושפל וכמובן בראן את הודור (הודור! שוב הביתה), שממאנים לשוב לליין העלילתי הגדוש של העונה החמישית. אבל עזבו את הנעדרים, הגיע הזמן להתמקד במי שאמר "כאן" בבדיקת הנוכחות בכיתה בארבע בבוקר. הפעם נציגי האתר התפצלו לעוד חתיכה והסיקור הפך משולש, כיאה לסדרה, נציג אותם לפי בתים ומיקומים גאוגרפיים יחסיים;

סר זיו לבית טרגרמן, מושל גני-התקוה;
לא קל (חאל) ללא דרקונים:
חאליסי ממשיכה ללמוד על בשרה מה זה אומר להיות שליטה, אחרי שבעונה השנייה והשלישית היה נראה שהיא בסימן עליה, הירידה הטבעית החלה בעונה הרביעית והעונה כמו כל שליט טוב, היא עושה הכל הפוך. אם הדרקונים לא מצליחה להשתלט על דרקוני הטיפש-עשרה שלה ועכשיו כשהיא בשלטון באסוס היא מבינה שזה לא כזה פשוט להיות שליטה כמו שזה נראה (רוברט, נד ואחרים יכולים להעיד).


(תן... ללכת... לשירותים. צילום: מתוך "משחקי הכס")

נציגם של בני ההרפיה עוד ממשיך להתחנן לקאליסי בשביל לקבל את קרבות הגלדיאטורים בבורות, אבל העקשות של חאליסי פעם נוספת גורמת לה לצרות והפעם בני ההרפיה טומנים מלכודת לתולע אפור ועוד גדוד של בלתי טמאים. קצת לפני שתולע אפור האהוב מקבל חנית שמוסיפה אותו לסטטיסטיקה מכובדת של מתים בסדרה מגיע בריסטאן סלמי (האיש והשם שעושה חשק לכריך עם מיונז וחסה) ולאחר שקיבלנו רמז מטרים קליל בשיחת נוסטלגיה שלו עם קאליסי, הוא ככל הנראה מסיים את חייו תוך כדי שהוא מציל (בתקווה) את תולע אפור.


(רגע, אל תלך לישון.עדיין לא. צילום: מתוך "משחקי הכס")

חאליסי מגלה שהשלטון אצלה אבל אלה תומכיה הקרובים הולכים, פוחתים ומתמעטים - סר סלמי בחוץ, סר ג'ורה בחוץ (או שלא?), תולע אפור בסימן שאלה, הדרקונים בדרך לברוח ממנה ורק דריו נהאריס נשאר וכולם יודעים בדיוק למה (כי הוא מקבל הטבות מיניות).

פתח את הג'ורה:
ואם בסר ג'ורה עסקינן, כמו כל רומנטיקן טוב שמאוהב במלכה, סר ג'ורה מחליט שהמתנה הטובה ביותר לנסיכה עצובה היא... גמד שיכור. לכן הוא מחליט לעטוף את טיריון באריזה מצחינה ולקחת אותו לשליטה הבלונדינית, טיריון שכבר מתחיל להבין מי חטף אותו, מבין מסר ג'ורה שבעצם הוא מחליף לו את הכרכרה החנוקה בשייט בים הפתוח.


(לפחות תכבס את הסמרטוט לפה. צילום: מתוך "משחקי הכס")

טיריון מנסה לשכנע את סר ג'ורה ששניהם באותו באותה הסירה (דו משמעית) ושיוריד את האזיקים, הבעיה שטיריון בלי יין הוא טיריון מעצבן ובמקום לשכנע את סר ג'ורה להוריד את האזיקים הוא משכנע אותו לתת לו bitch slap.

ה-Power Couple החדש:
שני זוגות, שנפרדו "מאהוביהם", מולידים זוגיות חדשה ומרעננת, כאשר ברון מאמץ את ג'יימי לניסטר במקום אחיו הקטן של ג'יימי, טיריון, ג'יימי, לעומת זאת ממיר את בריאן לבית טארת', בברון, קיצור שם, גובה ומעמד. השניים מגיעים ביחיד לדורן כדי להציל את הנסיכה מירסלה מידיהן של נחשיות החול.

זה מתחיל בדו-שיח בין ברון לג'יימי שבו ברון מנסה למתוח את הגבולות עם ג'יימי ורומז בבירור חסר טקט על הקשר המשפחתי בין מירסלה לבין ג'יימי, ג'יימי בתגובה אומר לברון שמירסלה היא האחיינית שלו (כן בטח, וג'ופרי הוא חסיד אומות העולם, שלא הובן כל כך) וממשיך בקרב של ה-2 ביחד, דו קרב המכיל את מיטב הציניות והחביבות, שתמיד הייתה בברון וכל כך נעלמה מג'יימי אשר הפך לדמות קצת משעממת מאז ששינה דרכיו לטובה. ג'ימי וברון, בעיקר ברון, מנצחים ארבעה פרשים בדורן ולוקחים מהם את סוסיהם, משם העלילה ממשיכה לאוהל, בו מופיעות שלוש נחשיות החול, שמשום מה החליט להקים חמ"ל מבצעים בשביל להרוג ילדה קטנה.


(תעיפי את היד, אמרתי. צילום: מתוך "משחקי הכס")

אילריה שואלת את שתי האחרות האם הן נאמנות לה, וכמיטב המסורת הקלישאתית מקבלת סיפור/חפירה (חובה לציין שתוך כדי ישנה תחושה שדמות מ"היפים והאמיצים" הפציעה לספר סיפורה, דבר שמוריד את הפוקוס משאר הדמויות) אשר מובילה לתשובה פשוטה של כן וזריקת חנית לתוך ראשו של בעל הספינה השטינקר, אשר גילה להן את העובדה שהביא לשטח דורן את הצמד ג'יי-ברון.

לורד מיכאל לבית טרגרמן, ממגדלי פתח התקוה;
מעלילות ס' את ס':
סנואו את סטאניס כבר היו אמורים להתפצל; סטאניס צריך לרוץ לשלוט בממלכות או לפחות לנסות וג'ון סנואו צריך להישאר בטירה השחורה, או יותר נכון, האפרורית ביותר, מבחינת מלוכה. אבל הם עוד שנייה מגיעים לאמצע העונה ועדיין מסרבים להפריד את הידיים זה מזה.

העלילה הפעם מפרידה את השניים, ללא מפגש אישי, אבל הם כמו נוגעים לא נוגעים. למה נוגעים לא נוגעים? מכיוון שהם עדיין באותה הטריטוריה ועדיין לא נפגשים, לאחר שסטאניס שיבח בכל דרך עקיפה את ג'ון סנואו הוא חוזר לשיחות נפש עם אשתו ועם ביתו, אשתו, שהוכיחה שמוח ולב הם לא הצד החזק שלה, כאשר היא מעדיפה לתייג את עצמה בתור המאכזבת הלאומית ומולידת היורשת המאכזבת יותר וכמו כן מתבטלת בפני מליסנדרה מדי פרק בפרקו.


(יום יבוא והפנים שלך יהיו נקיות מאקנה. צילום: מתוך "משחקי הכס")

הפעם היא מטנפת על שירין, שלא בפניה המעוותות, אך באוזניו של סטאניס, אקט שאולי מעביר הלאה לסצנה הכאילו מרגשת שסטאניס בוחר לספר סיפור מרגש על איך כמעט בעט את שירין אל תוך הצינוק האפל ביותר, אבל בסוף הציל אותה, וופטי-דו... בסוף הם גם מתחבקים, כלומר שירין מחבקת את אבא'לה סטאניס, חמור הסבר, אבל הוא, מאידך גיסא מצטרף לחיבוק דקה ארוכה לאחר מכן ומראה שיש לו גם לב (קטן, קטן) ולא רק צל רצחני, בחסות המכשפה הג'ינג'ית והכל כך סקסית.

ואם במכשפה הג'ינג'ית והכל כך סקסית עסקינן, אז היא מהווה הפוגה מינית למר סנואו, לורד קומנדר במקצועו החדש וחותם על מסמכים, מן פקיד שומה שמאשר לכולם שיבואו להילחם איתו. גם אם זה אומר לוותר על כבודו האישי ולצרף את משפחת בולטון להתרמה הנדיבה, כך הוא הופך להיות השני בתור, ממשפחת סטארק רבתי, לסנסה, כאשר הוא זקוק לעזרה עבור משפחתו החדשה ונותן לאותה עזרה מהבולטונים לרמוס את רגשות הנקמה הגואים בו, אבל רק בינתיים, אולי.


(מה אני לובשת מתחת? אתה לא יודע כלום, סנואו. צילום: מתוך "משחקי הכס")

סנואו מחליף את נוכחותו המעיקה של סאם אשר מגיש לו את אותם המסמכים בזה אחר זה, בנוכחותה הרצויה מאוד של מליסנדרה, שמנסה לפתות אותו במה שכנראה היה מפיל כל גבר רגיל במבחני נאמנות. ג'וני בוי שלנו לא נכנע ושומר על נאמנות לגופתה של ג'ינג'ית אחרת ומוכיח שמשרתו החדשה ב"טירת שחור" (נשמע כל כך רע מתורגם) חשובה מכל פיטמה חשופה וערווה זמינה. אין ספק, האיש הרוויח את משרתו ביושר ומראה ניצנים של מנהיג אמיתי, כזה שבאמת צריך להתיישב על ראשו של טומן העלוב ולמלוך על שבעת הממלכות ועוד קצת.

הדוכסית נטלי לבית משפחת להב, טירת תל-אביב;
עזרת נשים;
אז מה היה לנו במשחקי הכס בפרק האחרון, בצד הנשי של הסיפור? קודם כל חובה לדבר על סנסה. זה נכון, בתחילת הסדרה היא הייתה ילדה ג'ינג'ית מעצבנת, שרק חיפשה להיות חלק ממשפחת המלוכה, מחיי הפאר והתענוגות ולחיות כמו מלכה. היא לא ידעה לאיזה צרה היא מכניסה את עצמה, ומאז שגילתה, היא רק מנסה לצאת מאותה הצרה. נדמה כי יוצרי הסדרה מענישים אותה על היהירות והשטחיות, הראשוניים שלה, בכל פעם מחדש. העונש התורן, הלא הוא החתן המשתנה, כעת זהו רמזי, הפסיכופט השכונתי שהינו מיועד לה. ההוא שחתך לבחור שגדלה איתו את איבר מינו ועבדה עליו כי הוא אוכל אותו לארוחת הערב.


(השיער השחור הוא רק התחלה.)

הממזר הקטן שלא היה אלא פיפס בהיסטוריה של האנושות, הפך לבן לגיטימי ואפילו קיבל לידיו אישה. סנסה, שלעיתים נראיתה כמעט, באופן רשמי, הדמות המסכנה ביותר בסדרה הזו, הנה הולכת לקבל את העונש הסופי של חייה. התקווה היא שאולי בריאן תצליח להציל אותה מהתופת שהוא רמזי, אם סנסה רוצה בכלל שיצילו אותה. סנסה כבר עורבבה היטב על-ידי לורד בייליש הנחש כך שהיא תחוש שהיא עושה את הדבר הנכון ולכן ייתכן שהיא תגלה את המפלצת אחרי שכבר יהיה מאוחר מידי.

ומה עם אם המלך, סרסיי? החוששת לחייה בתה מירסלה, הנמצאת אי שם בדורן, שבדרום. היא שולחת את אחיה, ג'יימי (ואביה הביולוגי של מירסלה) למסע להצלת והשבת ביתם המשופת הביתה. בינתיים, באותו הבית, בנה של סרסיי, טומן, שהוכתר לפני רגע כמלך, נכנע לקסמיה של אשתו הטרייה מרג'ורי ומשתכנע שזה רעיון לא רע בכלל לשלוח את אמו בחזרה למקום שממנו היא באה.


די, אני לא מאמינה שאתה באמת סובל בכלא. צילום: מתוך "משחקי הכס")

מאוד מהנה לראות איך מרג'ורי משחקת בבעלה וברגשות שלו למען האינטרסים האישיים שלה, רק חבל שזה לא עוזר לה במקרה של אחיה, שנעצר על ידי "הדרור הגבוה", בגלל חיבתו לגברים. כל כך לא מודרני מצידם.

אין ספק שסרסיי ומרג'ורי נכנסות לקרב חתולות אימתני ולא ברור עדיין מי תנצח. בניחוש פרוע ההימור הוא שסרסיי בסופו של דבר תעלם מקינגס לאנדינג עם הזנב בין הרגליים וזה עשוי לקרות בגלל מרג'ורי או חאליסי, אבל כנראה שזה יקרה. מקומה צריך להיות רחוק מבעלי הכוח, באיזה בית אפלולי שם היא תוכל להירקב לבד, עם עצמה ולחשוב על כל הדברים הרעים שהיא עשתה בחיים שלה לאחרים. נשות ווסטרוז תמיד מצליחות למצוא את עצמן במצבים הכי קשים ומסובכים ובכל זאת מצליחות לצאת מהם מחוזקות. התקווה, שזהו המקרה בעבור סנסה ומרג'ורי, שחייבות לסיים את סיפוריהן עם סוף טוב.

מתכוננים לפרק אמצע העונה:
בפרק הבא, כולנו תקווה שכל הנעדרים והפצועים יחזרו לסגל המורחב ואפשר יהיה להוסיפם אל תוך הקלחת הרותחת, אמצע העונה Is Upon Us ואין ספק, שהחלקים בפאזל (או חלקי הטירות מהפתיח) הולכים ומתבהרים וכבר אפשר לחבר פה ושם חתיכה אחת לשנייה ואוטוטו תתחיל בורסת ההימורים בנוגע לקורבנות המרכזיים, ההולכים ומתים, אשר תגבה העונה הנוכחית מצופיה ומצוות שחקניה של הסדרה. מה שבטוח, בכל פרק שעובר, זה רק הולך ומשתפר.