"הנה אנחנו": הנה הם סוף סוף הגיעו

ביקורות
אחרי אינספור דחיות, הזזות, צבירת ערימת מחמאות והרבה כבוד, סוף כל סוף מגיע סרטו של ניר ברגמן לארץ המקור שלו, בכדי לרגש את הקהל המקומי שלו. בהחלט היה שווה לחכות.

"הנה אנחנו": הנה הם סוף סוף הגיעו
"הנה אנחנו": הנה הם סוף סוף הגיעו

שנת 2020 הביאה איתה המון, אבל שום דבר לא היה קשור כל כך לקולנוע, מעבר לסגירתו ההרמטית במשך חודשים רבים, בארץ ובעולם. בעיקר בארץ. ניר ברגמן ("כנפיים שבורות", "רק היום", "הדקדוק הפנימי") קיבל המון כבוד, כאשר סרטו נכלל לפסטיבל קאן של לפני שנתיים וכעת כרזת הסרט מתהדרת בלוגו הנוצתי של קאן וצמד המילים הכל כך מחייב וכל כך מכובד: "הבחירה הרשמית". מעבר לכבוד העצום הנובע מעצם העובדה שסרטו של ברגמן נמצא ברשימת 56 הסרטים בפסטיבל הנחשב, הוא גרף לא מעט שבחים בשלל פסטיבלים ברחבי העולם וגם זכה בארבעה פרסי אופיר: פרס הבמאי, פרס התסריט, ולשחקנים הטובים ביותר.


שמע, אבא...תעבור גם עם הסכין למעלה | באדיבות ספירו סרטים ובתי קולנוע לב

אל ברגמן חברה התסריטאית המוכשרת דנה אידיסיס, אשר יצרה את הסדרה המשובחת: "על הספקטרום" והשילוב הזה, ביחד עם הופעות פשוט יוצאות מן הכלל של שי אביבי ונועם אימבר ("המפקדת") מעניק לצופים מעדן אנין טעם ומרגש. כל כך מרגש. אם כל מה שראיתם עד עכשיו בהקשר לסרט הוא כרזתו, הכוללת שני אנשים עם אופניים אתם יותר ממוזמנים לעצור את הקריאה, תעצרו את העיר ופשוט תרדו. אל תחפשו שום פרט מעבר לכרזה הצהבהבה הזו, לכו לבית הקולנוע הקרוב ופשוט תצפו באחד הסרטים הישראליים הטובים והמרגשים שנראו כאן בשנים האחרונות.

הסרט צולל מהר מאוד אל הסיפור המרכזי, ביחד עם הסגנון העדין והייחודי כל כך של ברגמן. כותרות הפתיחה וגם המוזיקה של הסרט לקוחות ישירות מתוך מכשיר ה-DVD הנייד, הנושא עמו אורי. במכשיר הקטן אורי רואה את "הנער" בכיכובו של צ'ארלי צ'אפלין והוא נוסע עמו ברכבת, מלווה באביו. אורי הוא בחור צעיר וצנום, בשנות העשרים לחייו, אשר מחריש איזו שאלה חלושה לאביו, קצת לפני שהרכבת עוצרת ומתחיל להתארגן לקראת ירידה מהרכבת. כמה שניות לאחר מכן אהרון, אביו של אורי, מלביש אותו בתיק ואתם בדיוק מבינים להיכן הסיפור הזה עומד להתקדם ולמה מבטיחים לכם התרגשות עד דמעות באותה כרזה של הסרט.


אתה חמוד, אתה... | באדיבות ספירו סרטים ובתי קולנוע לב

ברגמן שוטח בפני הצופים את מערכת היחסים המאוד מיוחדת בין אהרון לאורי. אב גרוש ובן בעל צרכים מיוחדים, אשר לומדים להסתדר, בהומור, בחן ובעזרת המון רגש ואהבה. האם לא מגדלת את אורי, אבל מקבלת קרניים על ראשה, כאשר היא ממליצה לקחת אותו להוסטל, בעודה מפרידה אותו מאביו, שלא מכיר עולם אחר, במסגרתו אינו כבול לבנו ומטפל בו 24/7. אהרון, לעומת זאת, לא רואה באורי שרשרת כבדה על צווארו ואינו מוכן להכין ולשחרר את בנו לכיוון של טיפול של אדם אחר זולתו. ככל שהעלילה מתקדמת, הצופים מבינים עוד קצת מהסיבות בגינן המצב נותר בעינו, עבור אהרון ואורי.

יצירתם המשותפת של ברגמן ואידיסיס בוחנת, בניגוד לזרם המרכזי בקולנוע של היום, את התפקיד של האב במשפחה, במיקרוסקופ. האב המודרני וזה שלא מטפל בסתם ילד, כי אם בילד מגודל, בעל צרכים מיוחדים, שאותם האב לא מרגיש שאף אחד יכול להעניק לבנו, זולתו. מערכת היחסים בין השניים מובאת בדרך מקסימה, לא רק רצינית. הם מתגלחים ביחד, שרים ביחד, נוסעים ברכבת, עוצרים ונוסעים שוב וגם יוצאים לטיולי אופניים ונזהרים לא לדרוך על השבלולים. אורי שואל את אהרון בכל פעם מחדש מה הוא אוהב ואהרון עונה לו בחיוך קטנטן ואוהב אודות כל אחד ואחד מהדברים שהוא שואל. יש לו סבלנות של פיל, אבל גם לפיל הזה יש קושי. קושי לשחרר.


אולי אחרי הדיג, הגיע הזמן להחליף בגדים? | באדיבות ספירו סרטים ובתי קולנוע לב

למי שלא יודע ולא מכיר, הוסטלים עבור אנשים עם צרכים מיוחדים לא חייבים להיות כמו מה שלעיתים אתם שומעים בחדשות, כאשר מתגלה מטפל מתעלל. בהוסטלים יוכלו למצוא אותם נערים ומבוגרים מסגרת נפלאה, עם צוות חם ואוהב שמספק להם את אותם הצרכים שהוריהם אמורים לספק להם ואף יותר. את כל אלו ועוד לא יודע אהרון ומעבר לכך, הוא נכווה כבר מספיק בעבר, בכל פעם שניסה לרשום את בנו לאחת מהמסגרות והוא מחליט לטפל בו לבדו, לא משנה מה המחיר יהיה. מהנקודה הזו הם יוצאים למסע מלא קסם וגם קשיים, אשר מזכיר בלא מעט אלמנטים את "איש הגשם" המופתי, האלמותי והרלוונטי תמיד, בכיכובם של טום קרוז ודסטין הופמן.

המסע של השניים לא עמוס רק בדרמה גדולה, בניגוד למה שאתם עשויים לחשוב, על אף שהיא נמצאת שם מרחפת מסביב, אבל רוב רובו של הסרט הוא יצירה נוגה, נוגעת וגם קצת מצחיקה על הדרך המשותפת של אב ובנו, על המון סבלנות, המון קשיים והמון השלמה. את המסע הזה מביים ברגמן בכישרון רב ודרך הסתכלות מדוקדקת בפרטי הפרטים שמעיקים על אב ועושה בעזרת התסריט האמיתי והכנה של שותפתו לדרך, שעל בסיס חוויה אישית גם כתבה את הסדרה המופתית, עליה היא חתומה. יהיו לכם רגעים של בידור, רגעים של דרמה והמון רגעים מרגשים בחוויה הסוחפת הזו, אליה מזמין אתכם ניר ברגמן ואותה מארחים באופן פשוט מופלא שי אביבי ונועם אימבר. אז אל תשכחו את הממחטות בבית.


למטה כדאי...מאוחר מדי... | באדיבות ספירו סרטים ובתי קולנוע לב

משפט על הסרט:
לא בכדי הסרט זכה לארבעת פרסי האופיר שלו ולהמון הכרה ואהדה גלובאלית. יש בו באמת את כל המרכיבים והוא יוצא מן הכלל. היה שווה להמתין לו כל כך הרבה זמן וכמה טוב שהוא סוף סוף הגיע.


משפט על הבמאי:
ניר ברגמן עם עוד יצירה בלתי נשכחת ומפעימה, אשר מבוימת באופן פשוט נפלא, נוגע ואמין. שיתוף הפעולה שלו עם דנה אידיסיס משבח את הסרט והופך אותו את חוויית הצפייה בו להרבה יותר אמינה, ממקור ראשון. עוד נקודת ציון חשובה והיסטורית בפילמוגרפיה של השניים.


איפה נעלמת בזמן האחרון, אביבי? | באדיבות ספירו סרטים ובתי קולנוע לב

משפט על השחקנים:
ערימת שחקנים ישראלים מוכשרים ומוכרים יותר או פחות (סמדר וולפמן, אפרת בן צור, אמיר פלדמן, שרון זליקובסקי, נטליה פאוסט, אורי קלאוזנר), אשר מובלים על ידי שניים, שפשוט עושים עבודה מופלאה. אביבי ואימבר בהופעות מדהימות ובלתי נשכחות, שעוד ייזכרו שנים קדימה. אביבי הוא גיבור העל החדש של הקולנוע הישראלי בתפקידו בתור האב הסבלני, מלא החמלה והמרגש ביותר שנראה לאחרונה על המסכים ואימבר בתפקיד מאתגר מאוד, עומד בכל הציפיות ומעבר להן. יוצא מן הכלל.

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי, שכמעט מרגישים כמו כאלו שהייתם רוצים שיתארכו.

סיכום המבקר
10/
8.0
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "הנה אנחנו": הנה הם סוף סוף הגיעו
סרטים בקולנוע