"לרקוד": נולדה לרקוד

ביקורות
הסיפור המוכר של הילדה שרק רוצה לרקוד (ועל הדרך לברוח מחיים חסרי סיכוי בבית יתומים) קורם אנימציה, צבעים ודיבוב משעשע (אפילו בעברית) ועוזר להעביר עוד שעתיים של קיץ ישראלי במזגן הקולנועי.

"לרקוד": נולדה לרקוד
"לרקוד": נולדה לרקוד

הקיץ התחיל ומחפשים משהו נחמד לילדים, לשעה וחצי של מזגן, פופקורן (או במקרה הספציפי קופסא עם מלפפונים וחביתה) ואיזה מסר חיובי על הדרך,כדי לצאת באווירה חיובית ומחויכת. ביקשתם? קיבלתם. כל ילדה קטנה שאי פעם חלמה או תחלום להיות רקדנית (קצת יותר שמרנית מאלו המסתובבות כיום בריאלטיז הטלוויזיוניים), תוכל להישען על סיפור האנימציה הממוחשבת, אשר מרים את ילדת בית היתומים מאשפתות לכדי הצלחה כבירה (לא, זה לא ספויילר במידה והקורא עבר את גיל 6).

בכרזת הסרט עשו מיקס בין "בילי אליוט" (שבגזרה המקומית חרך את במות התיאטרון במחזמר נהדר) לבין "סטפ אפ" שקצת יותר מעודכן, מבחינה תקופתית ואיך שלא תהפכו את הסרט הזה, הוא בנוי מהחומר שבוזקים למוחות הילדים לפני השינה ולא רק לילדים עניים וחסרי אמצעים. לילדים חסרי ביטחון, מחוסרי חברים וכאלו עם חוסר מסוים, אשר תולים תקוות באילנות הגבוהים של יעד בלתי מושג, לפחות מבחינה מחשבתית.


(אתה לא מאמין, התקבלתי לנקות בתים של עשירים!)

הסיפור המוכר של ילד, אשר רוצה להיות משהו כנגד כל הסיכויים ומוצא לו מורה, שהיה פעם "הדבר" ועכשיו חי דרך תלמידו קורם עור וגידים פעם נוספת, בעלילה מצוירת ועם מוזיקה נהדרת, ריקודים נפלאים וסיפור מרגש, שכל כולו מוקדש בעבור ילדים וכמובן עם קריצות לא מועטות גם בעבור ההורים שיושבים עם ילדיהם. הפעם הסרט הזה ממש מיועד לילדים ובעיקר לבלרינות הקטנות שחרשו את אולם הקולנוע בהקרנת טרום הבכורה עם שמלמלות מקסימות ושיער אסוף. מי שלא ידעה לאיזה חוג להירשם לשנה הבאה, קיבלה מושג קליל בזכות הסרט.

פליסי היא יתומה שנחושה בכל מאודה להיות רקדנית בלט של האופרה אי שם בצרפת של שנת 1879. היא בורחת עם ידידה הטוב ויקטור אל מחוץ לגבולות בית היתומים בו הם מתגוררים והשניים מתגלגלים לעיר הגדולה - פריז. הרומנטיקה שמובטחת לפליסי מאת חברה הטוב שוקעת נוכח ההזדמנות הגדולה לכבוש את עולם (ואולם) האופרה בצעדי בלט חינניים והשניים מחפשים את ההזדמנות להיות הדבר הבא, כל אחד בתחומו, כאשר ויקטור מחפש את עצמו בהגשמת חלומו להיות ממציא דגול.


(אפילו דוחפים קצת לימוד היסטוריה לצופים הצעירים)

העלילה והמסלול של פליסי עולים במהרה על המסילה המהירה להצלחה, כאשר היא מוצאת לה מקום עבודה, מורת דרך ואפילו משתחלת במהרה ובדרך שקרית אל עבר המבחנים לתפקיד קלרה, הבלרינה הצעירה, במופע הבלט - "מפצח האגוזים". אלמנטים מ"מפצח האגוזים" צפים ועולים כמובן, כאשר גם פליסי אוחזת בידה פריט יקר ערך רגשי עבורה, שנשבר (ואף מאבד יד, בדיוק כמו מפצח האגוזים המקורי) וגם אותה מקסים נסיך סובייטי יפה תואר, שבמקרה הזה הוא גם רקדן בלט מרשים וכזה שמייצג את הצד היהיר (כמה מפתיע) של האצולה.

סיפור אהבה צעירה בין חברים עוטף את התחרות בין האנדרדוג הקלאסי; פליסי הענייה, היתומה וחסרת כל סיכוי להדביק את הפער בתחרות על תפקיד קלרה לבין קמיל המיוחסת, המקומבנת וזו שרוקדת שנים, במוטיבציית השוט והעיניים האכזריות של אימה, שכמובן רוצה ניצחון אישי מעבר לטובת בתה ואושר ליבה. המוטיבציה של השתיים שונה והן עוד יישאלו לגביה וכמובן יתנו תשובות ידועות וצפויות מראש. בגזרה הזו אין אף הפתעה ומה שחשוב הוא מבחן התוצאה של הילדים, כאשר הצד המבוגר רואה כל מהלך ממילמטר.


(נחשו מי ינצח. אימונים של שנים או... תשוקה.)

פורשת החסות של פליסי היא אודט, מנקה צולעת שברור מהדקה הראשונה שהייתה פרימה בלרינה מוצלחת ומשהו קרה בדרך. סיפור מפוספס שלא מתפתח יתר על המידה, אבל היא הופכת לסוג של מר מיאגי, כאשר היא דוחקת בפליסי (בדרך די עדינה) להיות הטובה ביותר בזמן קצר ובמינימום סיקוונסים של מונטאז' מצויר, בדרך להצלחה הכבירה.

בידור קיצי וכיפי בסרט שיכול היה להיות בקלות מחזמר והגרסה הישראלית מציגה את רונה לי שמעון בתפקיד הראשי בתור אחת שהגשימה את החלומות שלה ועוד הלכה אחר כך לדבב חלומות זהים, בדיוק בשביל הדור הצעיר הישראלי של אלו שרוצות או שירצו לרקוד אי פעם.


משפט על הסרט:
סרט קיץ מהנה, מבדר וכזה שמתאים לבנים ולבנות, חורג מנוף הריקודים והמוזיקה העכשויים ויש לזה קסם מיוחד, כאשר חלק מהפסקול עדכני ומבוצע על ידי סיה, דמי לובאטו וקרלי ריי ג'פסן ואילו החלק השני הוא קלאסיקות של צ'ייקובסקי כמו "אגם הברבורים" ובעיקר "מפצח האגוזים".

משפט על במאי הסרט:
צמד אריקים (סאמר ו-ווארין) לא כל כך מוכרים בנוף ההוליוודי (אפילו זה המצויר) עושים עבודה טובה ביצירת סיפור קלאסי ומהנה עבור הילדים, בעיקר.


Dance Off בטעם של פעם

משפט על השחקנים:
אל פנינג לקחה הפסקה מניקולאס וינדינג ראפן והטירוף שלו בשביל ללכת ולדבב את הגיבורה הראשית, דיין די-האן שהולך לככב בפרויקט המרתק של "ואלריאן" תרם את קולו בתור שותפה וגם ג'פסן נתנה את קולה, ביחד עם מדי זיגלר (הרקדנית הקבועה של סיה) שדיבבה לראשונה ודווקא יכולות הריקוד שלה חסרו הפעם.

משפט על אורך הסרט:
קצר ולעניין, בדיוק הזמן שצריך להחזיק את הילדים שלכם כדי שלא ישתעממו. מיצוי מדויק של עלילה שפשוט לא הייתה יכולה לסחוב יותר וטוב שכך.

סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
 — לפני 5 שנים
רודי מושלם
כתוב תגובה משלך על "לרקוד": נולדה לרקוד
1
סרטים בקולנוע