"חטאים קטנים": סטיות גדולות

ביקורות
הפקה קטנה ולא הוליוודית, עם נושא, או כמה, שהכי מנסים להתרחק מהוליוודיות. תשכחו מקיטש אמריקאי לעוס לשעות הקיץ החמות וקבלו אותם, עם מין קלוקל שצריך להשתפר, במערכות יחסים אפשריות, אשר הופכות להיות הכי פחות אפשריות. סיפורים קטנים על מין, קיצוניות ומה שבינם.

"חטאים קטנים": סטיות גדולות
"חטאים קטנים": סטיות גדולות

כל מה שלא בהכרח רציתם לדעת על סקס ולא בטוח שרציתם לשאול. אבל למקרה שמתחשק לכם לתבל קצת את הקומדיות הרומנטיות הרגילות והשגרתיות, בעלות הדפוס המוכר, זו ההזדמנות שלכם לברוח מאותן קומדיות בנאליות וצפויות. ג'וש לוסון, שחקן קולנוע משני (בדרך כלל בסרטים של וויל פארל) וגם שחקן בסרט הנוכחי, מביים, לראשונה, סרט המספר את סיפורם של מספר זוגות, אשר מגלים תגלית חדשה על הרגלי המין שלהם, או לחילופין; על פטיש או ריגוש מיני שגורם למערכת היחסים בינם לצאת מהדפוס הכה שגרתי, בנאלי ומעגלי בו הם חגים ללא הפסקה.

מייב מגלה לפול (לוסון, בכבודו ובעצמו) שהפנטזיה שלה היא להיאנס. אולי לא כוס התה של כל בן זוג עבור חברתו, אבל פנטזיה בעלת שכיחות יחסית. דן ואיווי מנסים לתבל את חיי הנישואין שלהם בעזרת משחק תפקידים, על מנת להחיות את הקשר דרך יחסי מין בשיטה שונה. רוואנה, ביום בהיר אחד, מגלה שהיא נמשכת בטירוף לבעלה, ריצ'ארד, ברגעי המשבר הגדולים ביותר שלו, כאשר הוא בוכה. ופיל נמשך לאשתו בשעה שהיא ישנה ובכלל לא מצליח לנהל איתה מערכת יחסים נורמלית ומינימלית, שצפויה מבעל ואישה. לבסוף, סיפורה היחיד של מוניקה, מוקדנית בשירות עבור חירשים/אילמים, אשר תפקידה הוא לקשר בין בעל הנכות, לבין אדם הנמצא מצידו השני של קו הטלפון.


(יש לך את הזכות לשמור על שתיקה [מסוימת] | צילום: גטי אימג'ס)

בדומה ל"סיפורים פרועים", הסרט הארגנטינאי המושחז, המופרע ובעל האחיזה, הראשונית, במצבים מחיי היום יום, הסרט הנוכחי לוקח את הכל לאקסטרים, רק לכיוון המין. כל סיפור מוקצן, מתערבב לכיוון הכי פחות צפוי ובאף אחת מהעלילות אין מעצורים. תשכחו מבנאליות של סרטי קומדיה רומנטית, כאן תקבלו מנה גדושה של סרקזם קר, מנוכר ועטוף במעטפת של סקס, או הרצון להגיע לסיפוק המיני דרך כל שיטה יוצאת דופן ולא מקובלת וכל האמצעים בדרך למטרה כשרים. קומדיית מצבים, שהולכת ומדרדרת את דמויותיה למקומות אפלים, אבל עדיין מצליחה לצחוק על כל סיטואציה וללכת על הקו הגרוטסקי הדק, שבין דרמה כבדת משקל לבין פארודיה, לכיוון הפארסה.

מעל ובין כל הסיפורים מרחפת לה מן ישות מפקחת, ישות המציגה את הקיטוב בין נורמה לבין שיגעון, עקב דרדור הפנטזיות המיניות וחוסר היכולת לשלוט על הרצון והצורך בסיפוק מאווים מיניים. הדמות שמציגה את אותה ישות, מתורגמת לעבריין מין מורשע שעובר לשכונה של כל אותם הזוגות וקונה את אהדתם בעזרת עוגיות זנגוויל והגנבת העובדה, אותה הוא חייב לציין "על פי חוק פדרלי", שהוא עבריין מין מורשע. התגובות של כל אחת מהדמויות רק ממחישות את יחסן כלפי פשעי מין, כל אחת והסיפור הפרטי שלה, כל אחד והפטיש הפרטי שלו והיכן הוא מציב אותו על הסקאלה של הנורמה.


(הכל בסדר, אני ארים | צילום: גטי אימג'ס)

אולי בגלל ההפקה האוסטרלית, אולי בגלל המקוריות והרעיון לקומדיית סקס בצורה קצת שונה מהנורמה. אולי כל אלו יוצרים תמהיל מענג, שלא חייב להישען על דמויות ופרצופים מוכרים, אלא על רעיון או שמא נאמר רעיונות שקצת חורגים מהדפוס המוכר. למרות שהסרט מוצג ומשוייך לז'אנר קומדיה ואפילו רומנטית, הוא בועט ברומנטיקה לאלף עזאזל ומשתמש, לעיתים, במידה מועטה של קומדיה, כאשר תוגה ודרמה משתלטים על לא מעט חלקות, אבל כאשר החוזק שלו הוא בשילוב המוצלח והיציאה ממצבים, המשייכים לז'אנר כלשהו והחזרה לאיזון בעזרת פנייה לז'אנר אחר.

אז כל מה שרציתם ולא רציתם לדעת על סקס, בכמה מילים כתובות על המסך ובסיטואציות ארוכות, אשר מכניסות פרשנות לכל אותן הגדרות פטיש, שלא כל כך ידעתם איך לאכול ולעכל עד כה. קחו את בן/בת הזוג ותנו לטעום מעוגה מרובת שכבות וטעמים, שכנראה תשביע אתכם, בסופו של דבר.
סיכום המבקר
10/
5.5

מתוייגים בכתבה זו

תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "חטאים קטנים": סטיות גדולות
סרטים בקולנוע