"בחזרה למחר": מרהיב ומבולבל

דבר ראשון שנציין, הידד, הוא שמדובר בסרט הראשון שיוצא הקיץ שלא נצמד לשום סדרה, לשום פרנצ'ייז ישן, לשום קומיקס, לשום ספר, הוא לא סרט המשך ולא פריקוול ולא ריבוט ושלל השטויות - זה סרט מקורי. סרט קיץ שלא נשען על האמון של הצופים בהערצה מסוימת למותג מסוים אלא מנסה ליצור את ההערצה מחדש. טוב, זה לא ממש מדויק, כיוון שהסרט מתבסס איכשהו גם על עולם הסרטים של דיסני לכל שנותיו, מכיל המון אזכורים ממנו, המון קריצות לסרטים השונים שמכיל ובכללי לא מתבייש בסטייל ובסגנון שאופייני לכל סרט דיסני שיצא אי פעם, ומשום מה עשו הרבה הייפ תקשורתי מהסרט הזה לפני יציאתו. לא ידעו לאן הוא ילך - סרט שמתבסס על מתקן בדיסנילנד שנשמעו עליו כבר המון סיפורים, כולל סרט אימה דל תקציב שבויים בדיסני לנד ללא אישור ("לברוח מהמחר") הוא בויים ונכתב על ידי בראד בירד ("משפחת סופר על") וחוץ מכל אלו, יש בו את ג'ורג' קלוני. כולם אוהבים את ג'ורג' קלוני.

השאלה האמיתית היחידה היא מה יש בסרט הזה חוץ מהקונספט שלו, היקום המקביל שמתגלה בדיסני לנד. לאיזו עלילה הוא כבר יכול להוביל שלא ראינו אף פעם? אז כפי שכולנו ראינו בטריילר, מדובר בסיפור שמתמקד בשני אנשים, פרנק וואקר וקייסי ניוטון (ג'ורג' קלוני ובריט רוברטסון) שאל כל אחד מהם נחשפה גישה ליקום מקביל באמצעות נגיעה בסיכה קטנה שניתנה להם על ידי יצור מסתורי. היקום המקביל הזה הוא נפלא: הוא כמו עולם צבעוני ומרהיב שכל חובב דיסני או מקומות מרהיבים יכול לרצות לגור בו ולא לעזוב. הוא מלא בדמיון, בצבעים, בחלליות וביצורים שקשה שלא להתאהב בו. אבל משהו רע קורה באזור. לאחר שקייסי נחשפה לזמן מועט לעולם הנפלא היא מבינה שהיא חייבת למצוא את המקום ההוא שוב, כי כולם מעדיפים עולם צבעוני ומלא תקווה מאשר עולמנו המתסכל והאפרורי. היא עוברת מאדם לאדם, מרמז לרמז עד שמוצאת את ווקר (ג'ורג' קלוני הנהדר) שמגלה לה שהעולם ההוא לא כזה חלומי כמו שהיא חושבת, ושהוא מסתיר סוד אפל גדול לגביה.


("עולם צבעוני ומרהיב שכל חובב דיסני ירצה לחיות בו". צילום: מתוך "בחזרה למחר".)

קשה לבנות עלילה שבנויה על קונספט כל כך אלמנטרי. צריך סיפור משמעותי שיניע את כל זה. אבל עד שמגיעים להתפתחות הסיפור, בראד בירד כתסריטאי וכבמאי מתמודד עם התוצר נהדר: הסרט הזה הוא כל מה שמחפשים בסרט קיץ טיפוסי. הוא יפהפה, יש בו אפקטים מרהיבים, הוא צבעוני, מצחיק, יש בו דמויות מעניינות ושחקנים נהדרים, שלא נדבר על הסגנון הנוסטלגי שמזכיר מעט סרטים כמו "בחזרה לעתיד". זה כמו סרט הרפתקאות שיצא בתחילת שנות ה-90: הכל כאן כל כך אופטימי, חייכני ותמים שקשה להאמין שמישהו בשנות ה-2000 כתב וביים את הסרט הזה. אבל בואו נתעסק במה שהסרט מתלבש עליו, דיסני. הסרט הזה הוא פשוט תמצות כל הרעיונות של דיסני אי פעם: סרט שמתבסס על אופטימיות, על דמיון, על צבעוניות, על הומור, על פנטזיה, על מסרים מוחבאים וכל השאר. המוזיקה, הארמונות והאזכורים, כולם נהדרים לחובבי הנוסטלגיה. דווקא העובדה שהסרט מתקשר אל הדיסנילנד היא מינורית - כמעט ואין קשר בין שם הסרט למתקן המדובר באותו השם.

אז כן, בתור סרט קיץ, "בחזרה למחר" מספק את הסחורה. אבל אז מגיע השלב בו הוא מתחיל להתבלבל. ההבדלים בין "פנטזיה" ל"מד''ב" ; הם נורא דקים אך מהותיים, והסרט לא מחליט לאיזה צד הוא הולך. פנטזיה בעקרון היא כל מה שמתבסס על הדמיון, ללא שום גבולות. מדובר בז'אנר שממציא עולמות משלו, יצורים משלו וכל מה שלעולם לא יתקיים בעולם הזה, ללא שום קשר למציאות. מד''ב הוא בד"כ ז'אנר שמתבסס על תיאוריות; דברים שיכולים לקרות ואף קיימים אך אין לנו מושג אודותיהם. רובוטים, חייזרים, התרחשויות עתידיות, עולמות נחרבים וכוכבים אחרים - מאפיינים יותר מוגדרים ושונים. "בחזרה למחר" מנסה להיות גם וגם. הוא מצד אחד סרט שמפעיל מלא דמיון ומחשבה ואין גבול לבריחה מהמציאות, ומצד שני, בשלב מסויים בסרט, הוא נכנס לקשקושי מדע שהורסים את הכל, וגורמים לו להיהפך מסרט פנטזיה קליל ומהנה לסרט מד''ב שמנסה לגרום לנו לחשוב, ולא תמיד מצליח.


("מספק את הסחורה", בריט רוברטסון מתוך "בחזרה למחר")

יש אנשים שימצאו את קשקושי המדע של "בחזרה למחר" אינטליגנטיים, חשובים ומעוררי מחשבה - ואני בהחלט חושב כך, אבל משהו בשילוב בניהם לבין הסרט כמכלול פשוט לא עובד. הסרט הזה ילדותי מידי בסגנונו עבור מבוגרים ואף מסובך מידי בסיפורו עבור ילדים. הוא מצד אחד מכיל את המסר הכי מטופש ואופטימי שסרט דיסני יכול להכיל, ומצד שני, מכיל עלילה סבוכה ומלאת פרטים שאי אפשר להבין מה לה ומה לסגנון החייכני. בהמשך להידרדרות, כמובן שאם חשבנו שהסרט יצליח לחוף מקלישאות, טעינו: בשלבים מסוימים מגיעה הרומנטיקה (שהיא דווקה הזויה לחלוטין), סיפורי נבואות ואסונות, אמונה עצמית, גיבורים משיחיים ושאר השטויות שכבר ראינו בסרטי דיסני. אז מה בעצם רוצים מאיתנו? אל מי הסרט מיועד, ומה הוא רוצה מהמיועד? יכול להיות שהסרט עצמו לא יודע?

אז כן, יש כאלו שימצאו את "בחזרה למחר" כסרט מאכזב. הוא לא יודע לאן הוא הולך ולמי הוא פונה, הוא מתבלגן, הוא מתיימר להיות אינטליגנטי ובהרבה מקומות יוצא טיפשי לחלוטין, וקשה לי להאמין שמבוגרים או ילדים יוכלו ליהנות ממנו במלוא רצונם. מצד שני, בין כל הבלאגן המדובר, מצאתי סרט מאוד מהנה וסוחף, נטול כבדות ומלא ברגעים מחויכים שלא יעשו רע לאף אחד. אז נכון שיש בו הרבה מניירות מטופשות ושלא ממש ניתן להגדיר אם הוא מד"ב או פנטזיה, זה בהחלט מוריד ממנו. עדיין הדמיון והרעיוניות של דיסני מנצחים את הכל.