"סלמה": פרויקט מרגש

קולנוע
כולם מדברים על מרתין לותר קינג ומסעו המרשים עם אלפי האנשים לבירת אלבמה, סלמה, החשיבות שבסיפור וכמה שהוא מרגש, אבל החלק הכי חזק בסרט זה הוא הקושי בו נעשה והתוצאה המרשימה שהושגה למרות הקשיים.

"סלמה": פרויקט מרגש
"סלמה": פרויקט מרגש

אני חושב שהדבר היחיד סביב נושא הסרט סלמה שיותר מעניין מעלילת הסרט הוא העלילה שהתרחשה מאחורי הקלעים. ''סלמה'' ; הוא פרוייקט שנכתב על ידי פול ווב שכבר היה צריך להיעשות במשך לא מעט שנים, Path הייתה חברת הפקה פרטית וקטנה שהייתה אחראית על הפקתו ובמאים רבים עמדו על ראש הפרוייקט כדי שיוכלו לביים את הסרט המדובר. התקציב שההפקה הקצתה היה בסך הכל 20 מליון דולר (סכום מאוד מועט יחסית למוקצב כיום בסרטים הוליוודיים בסדר גודל שכזה, רובו מומן על ידי אופרה, מנחת הטלווזיה הגדולה), ואילו התסריט שכתב ווב היה עצום בסצנות, גדול בעלילה ומצריך המון השקעה בתפאורה ובעשייה ש20 מליון דולר לא מכסים אפילו רבע ממנו. מי לא ניסה לביים את הסרט הזה; סטיבן פרירס, פול האגיס, ספייק לי ואפילו לי דניאלס. אף במאי לא הצליח לעמוד בתקציב הנמוך לעומת התסריט המורכב והיקר למדי ולי דניאלס, הבמאי שהיה אמור להיות האחד שיציל את ההפקה האבודה, פרש ברגע האחרון. Path היו אבודים. אבל אז, בחור מוכשר בשם דיוויד אוילאו שכבר מראשית ההכנות מונה לשחק את תפקידו של מרתין לות'ר קינג, החליט שבמאית קטנה ולא מוכרת בשם אווה דוורני תוכל לקחת יד בפרוייקט ולביים אותו באופן נפלא. היא הייתה הבמאית בסרט הקודם בו שיחק, "Middle of Nowhere", דרמה קאמרית קטנה הגם עוסקת באהבה בין אנשים כהי עור והבעיות הנובעות מכך שהייתה מועמדת לבימוי בפסטיבל קאן. אוילאו כבר נגלה לכשרונה של הבחורה ולחץ עליה ועל ההפקה להשתלב יחד כדי להציל את הפרוייקט.

בסופו של דבר, זה עבד: דוורני לקחה את התסריט העגמומי והיוקרתי ועידנה אותו, הפכה אותו לרצף של סצנות קטנות ואישיות לצד גדולות ומהפכניות, סרט ברור ופשוט ועם זאת מורכב שמכיל סצנות אלימות וגדולות אך בצורה מינורית ולא נסחף אל יותר מידי סצנות הפקה קולנועיות יקרות. לפי הנראה, היה עדיף שכך, כיוון שכל סצנה גרנדיוזית הייתה פוגעת בסרט זה, שמתנהל היטב באווירה הפשוטה והזולה שיש בו. העובדה שהייתה במאית של סרטים קטנים בהפקות זולות לפני כן נהפכו ליתרון, וידעה דוורני כיצד לנצל את הכסף לסרט אפקטיבי שלא יראה שחסר בו משהו מבחינת התקציב. דוורני היא במאית עם ביצים. במהלך העבודה על הסרט ידעה לנהל את הקאסט ההמוני באופן מסודר וקשוח, צעקה כשצריך ולא וויתרה לאף שחקן, וגם הסרט בתוצאתו הסופית על המסך אלים, מדוייק, יפה מאוד לעין ולא מתייפייף או מתחנף במסר לחברה האמריקאית הרגשנית. הנה, קיבלתם סרט אוסקר אופייני לחלוטין במקום ב200 מליון דולר בעשירית מהסכום, 20 מליון דולר. הידד. זה אפילו סרט לא רע בכלל.


"אל אף הקשיים התוצאה הסופית לא רעה בכלל", סלמה.

הסרט מספר על המאבק המובל על ידי מרת'ין לותר קינג, מנהיג הקהילה השחורה בארה''ב בשנות ה60, לתת את זכות ההצבעה לאזרחים השחורים בבחירות, כיוון שללא זכות זו לא ניתן לתבוע בבית המשפט, וללא התביעה בבית המשפט יכלו הגזענים הלבנים לפגוע בקהילה השחורה בפיגועים אלימים וגזעניים, רק בגלל שהם שחורים. מרת'ין לותר קינג סוחף במסרו מאות מאנשי האומה במסעות רגליים שאנשים לבנים כשחורים הולכים יחדיו להפגין כנגד האומה האמריקאית החשוכה, והמסע הזה כמובן מצליח לשנות את ההרגלים הפרמיטיביים של החוקה האמריקאית ולגרום לה להיות האומה הדמוקרטית הנאורה ביותר כפי שהיא קיום. כל זה כמובן סיפור אמתי.

מרת'ין לותר קינג הוא אדם סוחף ומעורר הערצה. כל המאבק שלו על זכויות השחורים היה נטול אלימות ונטול גישה מאיימת, הכל בא בגישה עדינה, מחאתית אך הגונה, לעומת האמריקאים הלבנים שהגיבו אליהם באלימות - והדבר שהופך את הקונפליקט שבסרט ליותר מסובך הוא כמובן הסצנות האלימות שבו. שוטרים לבנים שנגד המהפכה, טרוריסטים גזעניים לבנים, אזרחים לבנים התומכים בכושים לעומת כאלו השונאים אותם, כולם מתנגשים אחד בשני והסיפור נהפך לסכנת חיים של ממש, והסצנות האלימות בסרט עשויות היטב. עם כל התקציב המועט, יש כאן המון סצנות על גבול הפעולה, אלימות ומזעזעת, בעלות השפעה מצוינת על הצופה שמזדעזע מהגזענות ומהתגובה האלימה של אנשי ממשלה ואזרחים מהמדינה שנחשבת כיום לנאורה ביותר. למרות הכל, אנשי לותר קינג והוא עצמו ממשיכים במסעם, ולא נותנים לאף מקרה אלים להסיט אותם ממטרתם, זכות ההצבעה הראויה.



את מרת'ין לותר קינג משחק דייויד אויילואו, והוא גרם לי להרגיש כאילו מרת'ין האמתי עומד מולי ומרצה על זכויותיו. הוא מדבר בכזאת כריזמטיות, יש כל כך הרבה אינטלגנציה רגשית ושכלית במשחק שלו שהעובדה שהוא לא קיבל מועמדות לאוסקר אפילו מפאת כבוד פשוט שערורייה גדולה. גם אווה דווריני, שעשתה פה חתיכת מסע מתוחכם לא קיבלה מועמדות בתור בימאית והאוסקר פשוט התעלם לחלוטין מכל הפרוייקט המכובד הזה. הסרט מועמד על פרס אחד חשוב והוא הסרט הטוב ביותר, ולצערנו, הוא לא יזכה בו. בניגוד לשנה שעברה בה מעשיה חשובה לא פחות, "12 שנים של עבדות", זכתה באוסקר בצורה עיוורת (כי זה נושא חשוב והכל), סלמה השנה נשאר לגמרי בשוליים. ''סלמה'' ; הרבה יותר טוב מ''12 שנים של עבדות''. הוא גם קצת יותר מעניין מ"התבגרות". הוא סרט חשוב, מרתק ועם הופעות משחק מצויינות שפשוט עשוי טוב - והמסע בו הסרט הזה נעשה ראוי בעיני להערצה. דווקא כשיש סרט אוסקר נוסחתי ומוצלח האוסקר מתעלם ממנו, כל כך אירוני.
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "סלמה": פרויקט מרגש