"מיליון דרכים להתפגר" - הצפייה בסרט היא אחת מהן

קולנוע
סת' מקפרלן הקומיקאי הגדול מנסה לשחזר את בדיחותיו הישנות בכל מחיר, רק חבל שהוא לא יודע שכשמספרים בדיחה בפעם השנייה היא כבר לא ממש מצחיקה.

"מיליון דרכים להתפגר" - הצפייה בסרט היא אחת מהן
"מיליון דרכים להתפגר" - הצפייה בסרט היא אחת מהן

הוא היה הצלחה מובטחת, הוא היה האדם שגרם למיליונים להתגלגל מצחוק והוא גם היה האדם שאחראי למותג הקומי בין הגדולים בעולם, וכעת הוא נפל, זהו חטאו של כל אדם שהצלחתו עולה לראשו יותר מידי. סת' מקרפלן בהחלט מצדיק את ההייפ סביבו בעקבות כל התרומה הקומית לתרבות האמריקאית, ובמשך השנים זכה לשם גדול אף מידי שמצליח לקלוע לסטריאוטיפים הנכונים ולצחוק בדיוק במקומות הכי מצחיקים ולעתים גם הכי כואבים, אך אין אנו מתלוננים. אחרי ההצלחה המסחררת נורא של "איש משפחה" - הקומדיה המצוירת והאינפנטילית שמגוללת את סיפורה של משפחה הזויה וקורעת שהספיקה במשך השנים לספק פארודיות על מלחמת הכוכבים, שר הטבעות וכל מיני מותגים הוליוודיים גדולים, החליט מקרפלן הצעיר לעבור לקולנוע, והמעבר לקולנוע היה מלא חששות אך מוצלח בתוצאתו הסופית, בסרט "טד" הכולל דובי חמוד ומתוק שנהפך לסיוט הגדול ביותר של כל ילד ונהפך לדובי בוטה, מלוכלך, גס, וגם קורע.

ההצלחה של "טד" ברחבי העולם ולמרות הגימיק המוזר בהחלט סיפקה לסת' מספיק כבוד וכסף בין היוצרים שם בהרי הוליווד והיה ניתן לסמוך עליו במטרה הבאה - בימוי וכתיבת מערבון בסגנון הישן המשולב בבידור המופרע של מקרפלן. כמובן שלכל הדעות זה אמור להיות סרט מוצלח, אך לצערי הרב אני יכול לבשר לכם כבר מההתחלה, מדובר בסרט לא טוב. בכלל.

מדוע הסרט הזה לא טוב? לדעתי יש מיליון סיבות (אכן), אך אחת מהן לדעתי היא עודף החשיבות העצמית של סת' מקרפלן. למרות שאני לוקח הימור רב על ההכרזה הזו, אך יש לי תחושה שלסת' כבר לא ממש אכפת בנוגע להצלחת הסרט ולאיכותו, כיוון שאת ההצלחה הגדולה הוא כבר חווה וכעת יש לו את הזדמנות לחוות דברים חדשים, כמו למשל הגשמת חלומות ופנטזיות קולנועיות באמצעות המסך. סת' משחק את עצמו (כל מי שראה את האוסקר עד לכך) בתפקיד "הראשי" (למרות שאין שום סיבה הגיונית לכך) במערב הפרוע נורא שכל אדם שני מת בדרך כזו או אחרת (שמו המקורי של הסרט - "מיליון דרכים למות במערב") וכעת, לאחר שמתגלה כחוואי לא מוצלח, כצלף כושל וכבן זוג חלש נורא אשר מחליט לצאת למסע של רכישת "ביטחון עצמי" באמצעות, איך לא, בחורה מדהימה ויפהפיה שמתעלקת עליו בכל רגע ולא מוותרת על שהיה בסביבתו. לאחר שבת זוגתו נפרדת ממנו (אותה משחקת אמנדה סייפירד הזכורה לטוב מ"עלובי החיים") מחליטה אנה (שרליז תרון היפהפיה) לעודד אותו בין דיכאונותיו ולעזור לו לגרום לחברתו לקנא, ואף להתאהב בה כמובן. לצערו, הוא לא שם לב שאנה היא אשתו של הרוצח המרושע קלינץ' (בגילומו של ליאם ניסן ששכח שהוא משחק בסרט קומדיה) וכעת עליו להילחם על חייו חסרי כל ערך מול הרוצח הרשע ולמצוא את הדרך לנשוא את אהבתה של אנה אל מקום שלוותם הרחק מן הרוצח המרושע. קלישאתי כמה שזה, זוהי עלילת הסרט.



כפי שכבר מובן, העלילה כמעט וריקנית, אבל מעבר לזה, הגרוע מכל הוא שגם אין כאן כל דבר אחר שניתן לציין באור חיובי. סת' מחליט לשחק את הדמות המושלמת, חלומו של כל גבר אשר בחורות יפות מעלות לו את הביטחון והוא מצליח לנצח את כל מי שעומד בדרכו ומנסה גם על הדרך להצחיק ולא ממש מצליח. בין סצינה משעממת לסצינה משעממת אחרת הסרט מנסה לדחוף כמה סצינות קקי-פיפי-סקס-פלוצ ים שהן כ"כ משוחזרות ולא מצחיקות שהן בעיקר מביכות ובין היתר גם נורא מגעילות, וזה אכן מביך להיחשף אל הרמה בה אנו צופים באנשים שעושים זאת, ברצף של רגעים מביכים ללא שום סיבה מוצדקת או מצחיקה לכל היותר, והעיקר שסת' נשאר לכל הסרט האדם התרבותי שלא מביך את עצמו באף רגע לצד הרגעים המביכים של השחקנים הגדולים.

אני בהחלט מבין את הרצון האינפנטילי של מקפרלן להיצמד אל הקהל הנחות שמאמין כי הטריקים הילדותיים הללו עדיין עובדים, אך חבל שהוא לא מבין שלא זה מה שזיכה אותו בהצלחה של "טד" או של "איש משפחה", והאמת היא שאין לי מושג מה באמת היה הדבר שהפך אותם להצלחה. אולי זה הגימיק הביזארי שלהם? אולי זה הסגנון המשלב בין חזותיות ילדותית לכתיבה ובימוי חתרניים ובוטים? אני לא יודע, אבל מה שזה לא יהיה זה לא קיים בסרט "מיליון דרכים להתפגר", וחבל שכך. אני באמת האמנתי שסת' יצליח להתעלות מעל הרמה המסחרית שמצפים ממנו, אך כנראה שהאגו שלו גבר עליו, וכך עושה הרושם על-פי שנראה על גבי המסך.



אין ספק, בדברים הקטנים והקולנועיים מצליח הסרט לצאת "חיובי" וגם זה סוג של הישג יחסית לרמה הכה נמוכה שלו. הסרט מצליח ליצור שיחזור חזותי נאמן ויפה למערבונים הישנים של שנות ה60- בהחלט ניתן להרגיש את האווירה הקלאסית של סרטי מערבונים רק חבל שהסרט שכח גם את הדמויות או העלילה שאפיינו מערבונים קלאסיים ולמען האמת קשה לי להאמין שבתנאי 2014 סרט יכול לא לעמוד בסטנדרטים הטכניים האלו. כתוביות הפתיחה המשחזרות את הפתיחות הישנות של סרטי מערבונים גם הן חביבות ומעוררות חיוך אך לא מעבר, והסרט מעבר לזה לא מצליח בשום אלמנט הומוריסטי, תסריטאי או כל דבר שמעורר מעבר לאדישות למסך. עם כל הכאב וכל הרצון הטוב, אני מתחייב להגיד ש"מיליון דרכים להתפגר" הוא פשוט סרט כושל בכל פרמטר, ואם זו הדרך בה אולפני הוליווד חושבים שיצליחו לסחוט את אהדת הקהל כנראה שהם טועים ובגדול, כי הקופות והביקורות כבר מעידות על כך שמדובר באחד מהסרטים הכושלים של השנה, ובצדק.
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "מיליון דרכים להתפגר" - הצפייה בסרט היא אחת מהן
סרטים בקולנוע