"איירון מן": ירידת מסך הברזל

קולנוע
טוני סטארק חוזר לסגור קצוות לטרילוגיה והוא עושה זאת בסגנון שלו, פיצוצים לרוב וסרקאזם נשפך (הנמהל בקצת רגש). איירון-מן 3 בחמש.

"איירון מן": ירידת מסך הברזל
"איירון מן": ירידת מסך הברזל

כן, כן זה קרה לפני חמש שנים, הוא נחת אצלנו באולמות הקולנוע ובסלונים, עם פרצוף יהיר וחצוף ועם ציניות וסרקאזם שלא מביישים את מיטב כותבי עיתונים מסוימים עם ייחוס אליטיסטי. טוני סטארק הגיע בתחפושת והגיע בלעדיה על מנת לבשר על כוכב חוזר, רוברט דאוני ג'וניור, האיש מאחורי הדמות והאיש שכבר אי אפשר לדמיין אותו אחרת מאותה הדמות. רוברט דאוני ג'וניור החליק כל כך בטבעיות לתפקיד שפשוט אי אפשר לדמיין מישהו אחר עושה זאת יותר טוב ממנו ואי אפשר, כאמור, לדמיין אותו עושה מישהו אחר בצורה כל כך מוצלחת.



לאחר סרט ראשון פנומנאלי וסרט שני קצת פחות, הגיע אלינו לטובה השלישי בסדרה וזה שבכל פרמטר רצה להידמות לאחיו (הבכור) העטלפי, כאשר רצה לבצע (וביצע) זיכוך והעמדת הגיבור בפני כל כך הרבה אנושיות על מול העל כוחות שהוצגו בשני קודמיו. זאת הבעיה שמשווים אותך לאחים גדולים, תמיד תצא קטן וקשה מאוד להתעלות על ביצועיו של האח הגדול, אבל איירון-מן בהחלט מנסה.

הבעיה המרכזית שלו היא במחצית הראשונה של הסרט, שם מקווים ומצפים מהצופים לעקוב אחרי בלילת עלילות שלא תמיד מוצאת קוהרנטיות ועקביות בין כולן ונשענת, בין היתר, לא רק על שני הסרטים הראשונים אלא גם עלילת "הנוקמים". מי שלא עשה רענון ל"נוקמים" לפחות, עלול למצוא את עצמו נובר בזיכרון אודות חרדותיו של האיש הכול יכול וינסה לתהות מאיפה הגיעו חייזרים לעלילה וכדומה.



בעוד החלק הראשון טובע קצת בבלבולי ביצים ומוחות ומייצר הכנה קלוקלת, הוא מפצה עם סצנות פיצוץ ראוותניות של ביתו של הגיבור השחצן ומכין הכנה נאותה לחלק השני המרהיב יותר והעלילתי פחות. שוב אפשר לראות קווי דמיון לאיש העטלף, כאשר אחד הנבלים הוא פשוט גרסה כמעט זהה לאדוארד אניגמה, איש החידות, אשר זכה בעיקר לאכזבה בפוגשו את האיש אותו העריץ, אכזבה אותה תיעל, במשך השנים, לרגשות נקמה יוקדים (דו משמעית) והמפגש הנפיץ בין שני הניצים יהיה בלתי נמנע.

שוב, כמו באותו באטמן עם איש החידות, ישנה דרישה לבחירה בין האישה אותה הוא אוהב ומישהו אחר, רק שלאיירון-מן יש טכנולוגיה קצת יותר מתקדמת והוא מנתב אותה לטובתו על מנת לא להפוך את זכות הבחירה לכזאת קריטית.



ויש את העניין ההוא, של סרטי הקיץ שהציפו את הקולנועים, שם כולם מחפשים (ומוצאים) את הנשיא וגם יש איש בוגדני מבפנים שרוצה להציל או רוצה את המשרה וכאלו. אמריקה, מיציתם, אתם לא רוצים את אובאמה ? אל תבחרו בו והוא לא יישאר. אתם רוצים שיטת ממשל חדשה ? מה אתם מרמזים לנו , במאיי אמריקה ?, בכל אופן ישנו מיקסום של הרעיון של התקיפה של העומד בראש הבית הלבן, רק שפה זה הרבה יותר בסטייל ועם איש פלדה תוצרת דגלי האומה, שכמה מקסים, יורדים עליו בלי סוף בגלל אותה העובדה.



איירון מן לא מציג שום דבר חדש, הוא שואב רעיונות רבים מסרטי קומיקס אחרים ועושה הרבה טלאי מהמון יצירות קולנועיות אחרות, אבל הוא עושה זאת בחן רב ובסגנון שרק איש הפלדה יכול לייצר. הוא סרט מלהיב ומרהיב, לא זקוק לתוכן מיוחד על מנת להצית את דמיונם של הצופים חובבי הקומיקס ומי שלא אהב אותו לפני כן, כנראה שלא יאהב גם עכשיו.

אני נמנה עם אוהביו ולכן מאוד נהניתי מהסרט משחקניו ומהביצוע הנהדר הוויזואלי. עכשיו נותר לחכות ולראות האם הטרילוגיה נחתמת ואולי גם חברי "הנוקמים" מאבדים חבר, או שמא, כמו שהוליווד והמצאותיה אוהבים, המשך עוד יבוא...
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "איירון מן": ירידת מסך הברזל
סרטים בקולנוע