פעילות מעיים

קולנוע
מרלון וויאנס החליט לעשות מיני ספין אוף לסרטי "מת לצעוק" וכך נולד "הבית הרדוף", מלא הנפיחות, כפארודיה ל"פעילות על טבעית".

פעילות מעיים
פעילות מעיים

אפתח את הביקורת וההתרשמות מהסרט במיני חמשיר על בסיס שיר מוכר: "יש לי חולשה לסרטים דפוקים, גם אני לעיתים חוטא חטאים. יש לי חולשה לסרטים דפוקים, אבל למרות הכול רואה...ונהנה גם לפרקים". מה אפשר עוד לכתוב על סוג הסרטים הללו שעוד לא כתבו? זה הומור נמוך, זה מפגר, זה מטומטם, דבילי, ילדותי וצריך להיות ממש, אבל ממש משועמם בשביל לראות את גיבוב השטויות האלה.
ובכל זאת, לאחר צפייה בכל סרטי "מת לצעוק", מפתחים חסינות לסוג הסרטים הזה אחרי ארבעה, חמישה כאלו. יש שאוהבים וצוחקים ויש כאלו שלא מבינים את ההומור הנמוך והדבילי. אני משתייך לסוג שצוחק כבר מגיל תיכון מכל סוגי הסריות המבוססות על סרטי אימה. ואני לא חושב שממרומי גילי יש טעם להתחיל ולשנות הרגלים ישנים.

לאחר צפייה וחיבה לכל סרטי "פעילות על טבעית" באשר הם, הגיע הזמן לטעום קצת מטעם הפארודיה על אותם הסרטים. לאחר שצפיתי בכולם ונמתחתי כמו קפיץ בכל אחד ואחד מהם, הגיע הזמן לתת קצת מנוחה ללב ולהוריד מתיחות וליהנות, כמה שאפשר, מפארודיה פרועה המבוססת על אותם סרטים. הציפיות, מן הסתם, אינן גבוהות מראש, התוצאות מותאמות לציפיות ועם זאת אפשר לומר שלא היה לי כ"כ רע. החיוכים התפזרו לכל עבר, לוויאנס, מסתבר, עדיין יש את זה מבחינת העובדה שהוא מצחיק אותי בהומור שלו. וכנראה שכל מי שראה את פועלו לפני כן לא ציפה לאיזו שהיא הפתעה מבחינת תוכן העניינים. הרבה בדיחות פלוצים בכל שלב אפשרי של הסרט בתור הפוגה אקסטרה קומית, כלומר כאשר הנשקים האחרים שאמורים להצחיק לא עובדים ואתם ממש מרגישים שחסר, הנה הוא מגיע; פלוץ גראנדה גראנדה מלווה בשיירה של אחים ודודנים קטנים אחריו שיוציאו לכם את המעיים מצחוק, או שיגרמו לכם להרגיש לא נעים בקשר לעובדה שזה מה שעושים בשביל להצחיק בקולנוע של היום. אני משתייך לסוג הצוחק ועם זאת ולמרות הכול מצאתי את עצמי ברוב הסרט מחייך ופולט מדי פעם איזו בת צחוק קטנה, מכיוון שהסרט באמת כבר מיצה את כל סוגי הדביליות והאוויליות שאפשר לחשוב עליהם.

הרבה שחקנים שהפרצופים שלהם מוכרים בגלל שראינו אותם ממחזרים את עצמם ואת התפקידים בכל מיני סרטים דומים וכמובן שהם לא מהשורה הראשונה, השנייה ואפילו העשירית ברמתם בהוליווד. אין ציפיות ולכן גם אין אכזבות, הסרט נותן, פחות או יותר את מה שציפינו ממנו ולכן הבחירה לצפות בו היא על אחריותו של הצופה בלבד, שכן אין בעיה לדעת לקראת מה אתה הולך. וויאנס לא מרים את הרף ואת הרמה והתסריט והבדיחות לא מצליחות להפיח רוח חיים קומית במי שיושב ורואה את הסרט בבית. אולי בקולנוע עם קהל של קטינים זו יכולה להיות אופרה אחרת לגמרי, אבל עדיין, לבדיחה יש זקן והוא נמצא כבר במקום די נמוך ואחורי בגוף.
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על פעילות מעיים
סרטים בקולנוע