1943, צ'רנוביץ. יוליה נמלטת מגירוש ומפקידה את בנה הוגו, בן 11, בידי חברת ילדות, מריאנה, אשר מתעסקת בזנות בבית בושת. נעול בארון הקטן בחדר השינה של מריאנה, קיומו תלוי ברעשים ובמראות שהוא שומע מבעד לקירות. כשהדמיון הוא משאבו היחיד, הוגו הופך מודע הן לטבח המתרחש והן לתעלומות המיניות. עם עלות השחר, מריאנה מזמינה אותו לחדרה, עוטפת אותו ברכות ובחושניות.
