סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
עיון בביקורותתוצאות 141 - 160 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
המעון של מיס פרגרין לילדים משונים (2016)
סרט יפה מאוד עם אפקטים מרשימים!
אך לא מתאים לילדים בכלל הסרט עצמו מאוד מבהיל אבל גם מלא בקטעים אכזריים כמו עקירת עיניים של ילדים ואכילתם!
מתאים לנוער מגיל 15
  לפני 4 שנים
מסיבת נקניקיות (2016)
תסלחו לי אך הסרט הזה הרבה דברים, ציני, מאוד ביקורתי על שלל הנושאים שקורים היום בעולם, גס ביותר אך מה שהוא ממש לא זה מצחיק.
לא צחקתי אפילו פעם אחת. מבחינתי קומדיה זה סרט שאני אמור לצחוק בו. בקושי חייכתי. סרט גרוע מאוד מבחינתי אני ממש לא מבין מה החברה פה נהנו מהסרט הזה... נכשל לחלוטין.
5.0
  לפני 4 שנים
מסיבת נקניקיות (2016)
סת' רוגן כבר הספיק ליצור סרטי סטלנים מהמון סוגים: אקשן ("פיינאפל אקספרס"), רומנטיקה ("הדייט שתקע אותי") ואפילו נגיעות אימה ("סוף"). אבל יש ז'אנר אחד שאליו עד לרגע זה הוא עוד לא הגיע: אנימציה.
כבר הרעיון של הסרט לא נשמע טוב כל-כך – סרט אנימציה גס ובוטה שפונה רק למבוגרים ועוסק במצורי מזון שחיים, נושמים והולכים על שתיים. אבל תודות לתסריט המטומטם/חכם הרעיון התממש ונוצר סרט מצחיק למדי עם המון דילמות אנושיות.
סת' רוגן הצליח לגייס לחיכו את כל הצוות הקבוע שלו. התסריטאים קייל האנטר ואריאל שפיר כותבים את הסרט ביחד עם רוגן ואוון גולדברג, השותף הקבוע שלו. את הסרט מביימים במאיי האנימציה גרג תיארנן (שהיצירה המוכרת ביותר שלו "עיר הקטרים" שונה מאוד מהסרט הנוכחי) וקונרד ורנון ("שרק").
גם צוות המדבבים כולל את אותו צוות ידוע של סרטי סת' רוגן: מלבד הוא עצמו בתפקיד הראשי, גם ג'ונה היל, ג'יימס פרנקו, פול ראד ודני מקברייד מדבבים פה. אליהם מצטרפים משחקני חיזוק שגונבים את ההצגה וכוללים את מייקל סרה שכרגיל מגלם את החנון, אדוארד נורטון בתפקיד בייגל יהודי וסלמה הייק בתפקיד טאקו לסבית.
כמו שב-"זוטרופוליס" הנהדר של דיסני לכל חיה היה אופי משלה, כך גם כאן לכל מוצר בסופר יש סוג של אופי משלו, מוצרי האלכוהול אוהבים לחגוג בלילות, המסטיק הגאון הוא פארודיה על סטיבן הוקינג וכו'.
העלילה עוקבת אחרי הנקניקיות שחיות בסופר ובטוחות שבני האדם הם ה"אלים" שלהם ושברגע שיקנו אותן הן יגיעו ל-"מעבר הנשגב" או במילים אחרות – עולם שכולו טוב. אבל בנקודת המפנה של הסרט נקניקיה בשם פרנק, מבינה כי כל מה שבני האדם רוצים זה בסך הכל לבשל ולאכול אותם ומנסה לשכנע את שאר חבריו המאמינים כי מדובר בשקר אחד גדול.
ההומור הסטלני של הסרט מצחיק לכל אורך הסרט אבל לא מתגלה כמשהו שעוד לא ראינו, אך ככל שהעלילה מתקדמת וממשיכה קדימה הסרט מתעלה על הסטלנות שלו עצמו, שובר שיאים וחוצה גבולות.
במהלך הצפייה נראה כי מדובר בסרט די מצחיק ולא ביותר מזה אבל כשמפעילים קצת מחשבה לאחר הצפייה מתגלה הסרט כאחד שנוגע בהרבה דילמות פילוסופיות: פרנק הוא המוצר היחיד בסופר שכבר לא מאמין באלים ושהוא מנסה לשכנע את ברנדה כי האלים לא אמיתיים הוא אומר לה שהיא לא יכולה לדעת כי מעולם לא ראתה אותם. אבל היא מצידה אומרת שזה עניין של הרגשה. לעוד מישהו הויכוח הזה מוכר?
בנוסף, ניתן לראות גם את הצורך האנושי של המוצרים להאמין במה שנוח להם כי גם אחרי שפרנק מראה להם הוכחות שבני האדם רוצים רק לאכול אותם הם עדיין מתקשים להאמין לו.
ותאמינו או לא, אפילו הסכסוך הישראלי פלסטיני מופיע פה. כשהבייגל היהודי והפיתה הערבייה שונאים אחד את השני רק בגלל הצדדים שבהם הם נולדו, למרות שפועל הם יכולים להיות חברים.
יכול להיות שבגלל שהסרט ניסה להיות קצת מהכל הוא בסופו של דבר פספס המון. הוא מנסה לשבת על המון ז'אנרים בו זמנית – קומדיה, פנטזיה, אנימציה כמובן, קצת אקשן ולרגעים נראה קצת כמו מותחן אימה שמראה מה בני האדם עושים למוצרי הסופר חסרי הישע.
אין ספק כי "מסיבת נקניקיות" הוא סרט מצחיק ממש והאווירה הסת' רוגנית השפיעה נהדר על הסרט. אבל במקום לקבל סרט שהוא מבריק ומטומטם בו זמנית, "מסיבת נקניקיות" הוא אכן סרט מטומטם אבל רחוק מלהבריק. למזלו, הוא עדיין מצחיק.
ציון: 7/10
  לפני 4 שנים
ספר הג'ונגל (2016)

אחרי ההצלחה המרשימה בסרט "סינדרלה" והפספוס המריר בסרט "מליפיסנט", דיסני ממשיכים במסורתם השנתית והופכים קלאסיקת ילדות ידועה לסרט לייב אקשן בוגר יותר, הפעם בדמות "ספר הג'ונגל".
הבמאי שנבחר לנהל את הפרויקט העצום הזה הוא ג'ון פבארו ("שף", "איירון מן") והוא מוכיח שהוא לחלוטין האיש המתאים ביותר. פבארו התבקש לספק סרט בוגר והתוצאה היא סרט אפל, חכם ומרשים. השאפתנות של פבארו מצליחה לספק את הסרט הכי מרשים חזותית שיצא מאז "אוואטר", מה שהופך אותו אוטומטית לאירוע קולנועי שעוד רבות ידובר עליו.
אם זאת שאין לי שום מילה רעה להגיד על הבימוי הנהדר של ג'ון פבארו, התסריט של ג'סטין מרקס ("לא נשבר") פשוט לא מתאים את עצמו לשאיפה של פבארו ושל דיסני - לייצר סרט בוגר עם עלילה מורכבת שיפנה לילדים ומבוגרים כאחד. התסריט מייצר עלילה מאוד דלה שרחוקה מאוד מהסרט המקורי, גם להגיד שלסרט אין עלילה בכלל זאת אפשרות שמתקבלת על הדעת. בשונה ממוגלי הנערץ מהסרט המקורי, כאן הדמות של מוגלי מאוד קלישאתית למרות ההופעה החביבה של ניל סת'י. גם דמותו של שירחאן, שבשונה מנבלים ידועים כמו סקאר מ-"מלך האריות" הוא פשוט רע. לא ברור מה המניעים שלו, לא ברור מה הפך אותו לרע, ברור רק שהוא הנבל בסרט. הדמויות היחידות שמצליחות קצת לצאת מהמסגרת הקלישאתית שהתסריט תוקע אותן בהן, הן בגירה הפנתר ובאלו הדוב, שמערכת היחסים השונה של כל אחד מהם עם מוגלי די מעניינת לעומת שאר הסרט.
אבל התסריט לא הסתפק רק בזה ומשלב שירים ילדותיים שבטח היו משתלבים נפלא בסרט המקורי, אבל בסרט הנוכחי, שהוא אפל, בוגר וחזק יותר, הם תקועים כמו עצם בגרון. שירים ילדותיים שכשלעצמם היו נשמעים לא רע אם הם היו חלק מקלטת ילדים, אבל השילוב שלהם בסרט ממש מביך.
דיסני ניסו לקחת קדימה את החלק הבוגר ולספק סצנות אקשן שמהם ייהנו בעיקר האבות שרואים את הסרט עם ילדיהם. אין ספק כי גם הן מבוימות יפה אבל מבוססות יותר מדי על "חוק התקפת אחד-אחד": ששירחאן נלחם בזאבים הם באו אליו אחד אחרי השני למרות שברור שאם 30 זאבים יסתערו על טיגריס אחד, גם אם הוא ממש חזק, הוא יובס, אלא אם הוא צ'אק נוריס כמובן.
למרות זאת, הסיבה שהסרט לא נכתב ממקום שלילי היא לא רק הבימוי והאפקטים אלא גם הדיבוב. המדבבים הבולטים ביותר היו אידריס אלבה שדיבב את שירחאן בצורה מצמררת וביל מארי שדיבב את באלו הדוב בצורה מתוקה. לצידם הפציעו גם בן קינגסלי – בגירה הכריזמטי, לופיטה ניונגו – ראשקה טובת הלב, כריסטופר ווקן – המלך לואי וסקרלט ג'והנסון הנחשית קא, שאמנם הופיעה בסרט רק בתפקיד קטנטן אבל הדיבוב הענק של ג'והנסון לגמרי גנב את ההצגה.
שלושת שוברי הקופות המרוויחים ביותר לשנת 2016 (נכון לכתיבת שורות אלו) הם "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", "זוטרופוליס" וכמובן "ספר הג'ונגל". שלושתם ביחד הכניסו למעלה מ-3 מיליארד דולר ברחבי העולם. מדובר כמובן בתופעה חיובית - דיסני הפכה לחברת ההפקה המצליחה ביותר בהפרש ניכר מיריבותיה האחרות, מה שיגרום לכולן להעלות את הרמה בסרטים והמרוויח העיקרי הוא אנחנו, הצופים, שיהנו מסרטים הרבה יותר איכותיים מבעבר.
יכול להיות ש-"ספר הג'ונגל" הוא הסרט הכי קיצוני שראיתי בחיי: הבימוי מדהים, האפקטים עוצרי נשימה, הצילום מצוין, הפסקול סוחף והדיבוב מושלם, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהתסריט חלש, השירים ילדותיים והאקשן עלוב. בשורה התחתונה, "ספר הג'ונגל" הוא סרט די נחמד שכיף לצפות בו אבל קשה לי להאמין שהוא יהפוך לאחד הקלאסיקות של דיסני. רק הזמן יוכיח.
ציון: 6/10
  לפני 4 שנים
אליס מבעד למראה (2016)
זה מתחיל עם סבב פרידה קצרצר מאלן ריקמן וממשיך הלאה עם מה שנראה כמו סבב פרידה מהפרויקט השאפתני של טים ברטון, אותו התחיל ביים וכעת הוא נותר בגדר של מפיק בלבד.
״אליס״ הקודם היה בנוי סביב מערכת משומנת של יחסי ציבור וציפיות גבוהות שקרסו לתוך סרט בינוני, שניסה להישען על טירוף התלת מימד.
הסרט הנוכחי כבר איבד את הציפיות וגם היח״צ נותר בגדר ליווי לא קולני במיוחד.
כעת אליס, כבר לא הילדה שמנמנמת תחת צילו של עץ whatever, היא קפטן מכובדת של ספינת מסע ונלחמת עדיין בתחנות הרוח שהן מערכת דיכוי גברי, על אף כישוריה המוכחים.
מפה לשם, היא מוצאת עצמה עוברת דרך המראה אל עבר העולם הקסום שהיה ביתה למשך תקופה קצרצרה והיא צריכה להציל את הכובען מהתפוגגות אל עבר השיממון.
היא נכנסת לכרומוספירה, מן מכונה קסומה שמתעתעת בזמן וזו מקפיצה אותה בין זמנים, על מנת לנסות ולתקן עוולות עבר, רק בשביל לגלות שזמן הוא לא דבר שאפשר להתעסק איתו או לשנות אותו, הלכה למעשה.
החברים והאויבים הישנים חוזרים לסבב נוסף של בלבול צבעוני ומצועף והעלילה יורדת ברמתה מזאת של הסרט הראשון, שבעצמו היה מונפץ למדי, יחסית לסיפור המקורי.
כאן, מסתבר, הדימיון עבד שעות נוספות ולא מהכיוונים החיוביים. סשה ברון כהן זונח את תפקידיו המטורפים ותורם מבטא חצי-בוראטי עבור תפקידו בתור הזמן. ג'וני דפ ממשיך לספק את התפקיד ההזוי של הכובען פעם נוספת ואולי טיפה פחות טוב וגם מיה וואסיקובסקה כבר הרגילה אותנו לאיכויות ורמה הרבה יותר גבוהות מאשר בסרט הנוכחי.
לצידם מי שכיכבו בקאסט הקודם; הלנה בונהאם קרטר מוגדלת הראש והבינונית למדי, אן האת׳אווי שהתפקיד החולמני וההזוי הזה לא עושים לה הכי טוב בתור שחקנית העל שהיא הפכה להיות. עוד שמות המקשטים ודי זניחים פשוט מוציאים מהדעת על התפקיד הפצפון שקיבלו בסרט: רייס איפאנס (לנצח יהיה השוטה מ״נוטינג היל״), אנדרו סקוט (מוריארטי מ״שרלוק״), טימותי ספול (זהב תולע מ״הארי פוטר״) ומייקל שין (פרוסט מ״פרוסט וניקסון״).
בגדול, המבקרים רגמו את הסרט ללא רחמים ואולי טיפה בצדק, כאשר נשענו על הסיפור המופלא המקורי, בקטן זה היה סרט בינוני עם שחקנים גדולים וכזה שנחמד להעביר איתו את הזמן (כן, כן. לא משתמע לשני פנים הפעם). חמוד, נחמד ולא מזיק למי שיודע להסתכל על קולנוע בפרופורציות...
  לפני 4 שנים
פרסטו (2008)
לפעמים פיקסאר משלבים בין הסרט המלא שמוקרן בקולנוע לבין הסרט הקצר שמקדים אותו. אבל לפעמים, כמו ב-"פרסטו" שהוקרן לפני "וול-E", אין שום קשר בין הסרטים. ככל הנראה, הקשר היחיד ביניהם הוא ששניהם סרטים מעולים.
אם היה לי שקל על כל מילה טובה שאמרתי על סרט של פיקסאר כבר הייתי מיליונר ממזמן, וגם "פרסטו" המעולה מחזק את הטענה הזו.
כמו שפיקסאר אוהבים לקחת הבחנות ילדותיות ולעשות עליהם סרט, ככה הם יצרו גם את "פרסטו", שעוסק בקוסם שאמור להוציא ארהב מכובעו, אבל כשהארנב הרעב לא מקבל את הגזר שלו, הוא הורס לקוסם את ההופעה. על פי הסרט, שקוסם מוציא ארנב מהכובע לא מדובר בטריק אלא בקסם של ממש שבו הקוסם מכניס את היד לכובע והיחד שלו נשלחת למקום שבו הוא שם כובע ליצן מסוים. וגם את ההבחנה הילדותית הזו הם לא שברו.
הסרט, במהלך כל חמשת הדקות המופלאות שלו הוא קסם אחד גדול. אנימציה ברמה הגבוהה ביותר, סרט מצחיק עד דמעות, עלילה מקורית ומשעשעת ופסקול קוסמים שעושה את העבודה.
הסרט מלמד כמה שמעשים קטנים, כמו לתת גזר לארנב הרעב - יכול לעזור לך. כי מי שנחמד ואדיב יותר רק מרוויח מזה.
כנראה שאני אף פעם לא יצליח להבים איך פיקסאר מצליחים ב-5 דקות לגרוף כל כך הרבה מחמאות. ועד שאני יבין, תעשו לעצמכם טובה קצרה ולכו לצפות ב-"פרסטו". סרט קסום!
ציון: 8/10
  לפני 4 שנים
דרדוויל (2003)
טוב, אז ראיתי בלילה את "דרדוויל", משנת 2003, עצם העובדה שזה סרט מלפני 13 שנים, לא עושה אותו סרט מיושן. וראיתי שמיליארדים על גבי מיליארדים של אנשים ברחבי העולם כולל במדינתנו הקטנה, קטלו ואפשר גם להגיד הרגו את הסרט בביקורות כל כך שליליות ותגובה מעורבת מצד מעריצי הקומיקס, כי זה סרט של מארוול. אבל!, לי יש תשובה לכל מי ששואל את עצמו האם כדאי לו לראות את הסרט הזה שנקרא "דרדוויל", והתשובה שלי היא כן!, כדאי לכם לראות!, עצם העובדה שמדובר בסרט של מארוול, אין שום צל של ספק שהסרט הזה יהיה טוב מכיוון שמארוול אחראים על כל כך הרבה סרטים משובחים כמו "בלייד 2" ועוד רבים אחרים. אז בואו ותראו מה הפך את הסרט הזה לכזה טוב ומשובח:
1. עלילה - נתחיל דווקא מהעלילה כי זה סרט גיבורי-על של מארוול; מאט מרדוק הוא עורך דין צעיר וגבוה שמגן על המקופחים ממערכת המשפט, אך הוא עיוור מאז היותו בן 13 כשכמו כל סיפור אוריג'ין של גיבור-על, גם פה יש סיפור של תאונה; משאית מלאה במיכלי פסולת רדיואקטיבית התנגשו במלגזה, מה שגרם לפסולת הרדיואקטיבית להישפך אל תוך עיניו של מאט החמוד ופתאום בום! הוא עיוור, אולם, הוא מגלה שהוא קיבל כוחות על-אנושיים ושארבעת חושיו התחדדו להיות חושי סונאר על-אנושיים ושהוא קיבל יכולת "לראות" דרך עצמים וחפצים. בלילות, הוא לוחם פשע עטוי במסכה וחליפת עור צמודה אדומה מצויד במקלות לחימה ובכישורי לחימה מעולים ומשתמש בכוחותיו כדי להילחם בפשע ששוצף את העיר ניו יורק סיטי המדהימה, תחת הזהות "דרדוויל". כשהוא נופל בקסמה של אלקטרה, בתו הצעירה היפהפייה והלוחמנית של מיליונר, הוא גם מגלה שהוא צריך להתמודד עם אדון הפשע החזק ביותר בעיר ואויבו הגדול ביותר אי פעם; הקינגפין, או וילסון פיסק, אדם שחור עור קירח גדול ממדים וגדול-גוף שמאיים להשתלט על אמריקה ועל העולם התחתון של הפשע רק כדי להיות עוד ועוד יותר חזק ועשיר. אחרי שראיתם מה העלילה האמיתית של הסרט, בואו נעבור לסקור במילים קצרות; העלילה פה בהחלט זורמת, קלילה ומהנה.
2. אקשן - הסרט "דרדוויל", שופע בקטעי אקשן מגניבים וחזקים במיוחד שצוברים תאוצה ככל שהסרט מתקדם.
3. תסריט - הסרט שמבויים בידי מארק סטיבן ג'ונסון המצוין, נכתב גם בידי סטיבן ג'ונסון עצמו, וג'ונסון מצליח לשמור על עלילה מאוזנת, עלילה נעימה קלילה וזורמת במיוחד לכל אורך הסרט.
4. משחק - בתוך הסרט ניתן למצוא את בן אפלק המשובח שמגלם את דמותו של דרדוויל/מאט מרדוק, ג'ניפר גארנר המקסימה בתור אלקטרה (שלאחר הסרט אפלק והיא נהפכו לזוג ואף התחתנו והתגרשו), ולצדם ניתן למצוא פה את ג'ון פאברו כפוגי נלסון, עו"ד וחברו הטוב ביותר של מאט, ג'ו פנטוליאנו ממטריקס כבן יוריק, עיתונאי המתיידד עם מאט, ואת הקינגפין המרושע והאכזר מגלם מייקל קלארק דאנקן המנוח שעושה זאת בצורה כל כך משכנעת ומדהימה וכך גם תקף לגבי קולין פארל שהופך את דמותו של בולזאיי, מתנקש אכזר לדמות כזאת מגניבה בסרט כזה מגניב.
5. אפקטים - עצם העובדה שמדובר בסרט של מארוול, אין שום צל של ספק שהסרט הזה לא יהיה שופע בעבודת אפקטים משובחים וזה מה שבאמת הסרט הזה; שופע בעבודת אפקטים מדהימים ומשובחים.
6. פעלולים - בתוך הסרט, נדהמתי לדעת עד כמה שמארוול ופוקס המאה ה-20 השקיעו כל כך הרבה עבודה בעשיית סרט של מארוול ובנוסף, השקיעו כל כך הרבה עבודה בעשיית הפעלולים המגניבים והמדהימים ביותר שאי פעם ראיתי.
לסיכום; "דרדוויל" הוא בהחלט סרט לא משולם אבל תסתכלו על הצד האחר; הסרט הזה מצוין, מעולה, משובח וטוב, מגניב כבר אמרתי?.
ציון: 10/10 - אחד מבין הסרטים המגניבים ביותר שאי פעם ייצא לכם לראות אם משעמם לכם.
  לפני 4 שנים
קונאן (2011)
טוב, אז ראיתי את הסרט "קונאן" מ-2011, שמשום מה נקרא גם "Conan the Barbarian", כי הוא רימייק (חידוש) לסרט המקורי והאהוב משנת 1982 בכיכוב ארנולד שוורצנגר האגדי בעל אותו השם. ואיך לומר זאת; הסרט הזה הצליח להרוס את כל מה שהסרט המקורי עשה ועשה זאת בדרך פלא.
1. אקשן - נתחיל בכך שהאקשן בסרט הזה שופע מתחילתו ועד סופו. אין רגע אחד שאין בו אקשן, ואת זה גם קיבלנו בסרט המקורי. אבל בהחלט, כל דקה מוקדשת לאקשן חזק במיוחד.
2. עלילה - כמו שחלקכם מכיר או לא את הסרט המקורי מ-1982, הסרט עוקב אחר קונאן, בן של אנשי כפר פשוטים אך אביו היה לוחם לוחמני וקשוח, וכך הבן הולך בדרך האב אחרי שהוריו ואנשי הכפר שלו נרצחים לנגד עיניו באכזריות בידי טולסה דום (בסרט המקורי) ופה, הם נרצחים בידי יצורים מעוותים ומגעילים שנשלטים על ידי קלר זים, שר מלחמה צבאי אימפריאלי וחסר רחמים. ומפה, קונאן נשבע לנקום אחרי שהוא מוצא את חירותו אחרי שהוא הופך לעבד וכו'. ומשום מה, החליטו יוצרי הסרט, לעשות סיפור אחר; הם החליטו שבמקום לחדש את הסרט המקורי, הם החליטו ליצור עלילת משנה שלא ממש קשורה לסיפור המקורי; קונאן פוגש בנסיכה יפה שדמה הוא דם קדוש שיעזור לקלר זים להחיות את אשתו המתה מן המתים ולהשתלט על העולם. אני אומר; רעיון גרוע...בהחלט גרוע.
3. תסריט - כמו שאמרתי, יוצרי הסרט החליטו לקשר בין עלילת משנה מעצבנת ולא ממש קשורה שבעצם הרסה לי כל זיכרון צרוב מהסרט המקורי. עבודת התסריט פה לא מבולגנת, לא סבוכה אך היא גם לא ממש מספקת את הסחורה.
4. בימוי - את הסרט ביים או יותר נכון מביים מרקוס ניספל, מי שגם אחראי על רימייק האימה החזק מ-2009 של "יום שישי ה-13". ניספל הוא במאי די טוב, באמת, אבל הוא לא ממש יודע איך לעשות תסריט עלילתי כמו שצריך.
5. נבל(ים) - האיש הרע בסרט הוא קלאר זים, שר מלחמה צבאי אימפריאלי שכמו שאמרתי, רוצה להחיות את אשתו המרושעת מן המתים משום מה ולשלוט בעולם. רעיון קלאסי לנבל די קלאסי...ובנוסף, יש פה נבל נוסף; שבמקום נבל זו אנטגוניסטית, והיא משום מה הבת של זים. אז, בואו נגיד כך: הנבלים בסרט הם נבלים חלשים מדי ומעצבנים מדי.
6. משחק - בסרט הזה ניתן למצוא כאן את ג'ייסון מומואה כקונאן, סטיבן לאנג כקלאר זים הנבל, רון פרלמן כאביו של קונאן וגם סעיד טגמוואי. המשחק לא ממש משכנע למרות שהוא מבוצע בידי קאסט די משובח.
7. פסקול - נמשיך בכך שפסקול הסרט מאת טיילר בייטס ("300", "השומרים") הינו פסקול באמת אפי ומהמם במיוחד ואין ספק שטיילר בייטס מספק את הסחורה באמצעות פסקול באמת טוב ומשובח, וזה נקודת האור היחידה שיש בסרט!.
8. פיתוח דמויות - נסיים בכך שפיתוח הדמויות בסרט המקורי היה פשוט מטורף ובסרט הזה, פיתוח הדמויות גרוע ברמות מטורפות. הדמויות יותר מדי קשוחות ומעצבנות, יותר מדי מרושעות ויותר מדי מעצבנות כבר אמרתי?!.
לסיכום; "קונאן" או "קונאן הברברי" מ-2011 הוא באמת סרט גרוע, איום, נוראי, חסר היגיון, חסר משמעות, מיותר ולא נחוץ מכל בחינה אפשרית שרק יש. במילים אחרות; זוועתון קולנועי ואני מתפלא מדוע הסרט הזה לא נכנס לרשימת הסרטים הגרועים בכל הזמנים.
ציון סופי: 0/0 - פשוט תוותרו ומהר, הסרט הזה אפילו לא שווה 113 דקות.
  לפני 4 שנים
וורקראפט: ההתחלה (2016)
טוב, אז הלכתי לראות את "וורקראפט", שמשום מה קיבל את הכותרת "וורקראפט: ההתחלה". ובתור אחד שאף פעם לא שיחק במשחקים האלה של World of Warcraft בתור נער, התפלאתי לדעת באיזה סרט אני נמצא. אז מה יש לנו ב"וורקראפט":
1. עלילה - נתחיל דווקא מהעלילה; הממלכה השלווה שבעולם אזרות' עומדת בפני פלישה המונית על ידי גזע של לוחמים ענקיים וחסרי פחד מעולם אחר, שמעמיד בסכנה את תושבי הממלכה ואת הציווילזציה בעולם כולו. הפולשים הם האורקים אשר בזזו את משאבי העולם בו הם חיו עד תום וכעת מחפשים מקומות יישוב חדשים ופורים. כשהשער נפתח על מנת לחבר בין שני העולמות- קולות מרד קמים מצבא האורקים אשר מפקפקים בטוהר המשימה. משני צדי המתרס – בני האדם והאורקים - הגיבורים נמצאים במסלול התנגשות מסוכן שיכריע את גורל משפחותיהם, קרוביהם ובתיהם. ומתוך כל הדבר הזה, יוצאת עלילה מאוד נעימה וקלילה שדווקא הולכת סבבה כדי להודות בעובדה שזה פנטזיית הרפתקאות-פעולה.
2. אקשן - נמשיך בכך שהאקשן שופע בסרט הזה. ישנם פה לא מעט קטעי קרב אפיים ומרהיבים במיוחד שאפילו אני נדהמתי ואמרתי "וואו!" כשהייתה סצנת אקשן מהממת.
3. משחק - המשחק בסרט הזה הוא באמת מצוין כשהוא משוחק מצוין בידי קאסט משובח. בסרט הזה ניתן למצוא כאן את קאלום קית' רני מ"קליפורניקיישן", בן פוסטר, פאולה פאטון, דניאל וו הלא-מוכר שמופיע כנבל הראשי גול'דאן, ויש פה גם את קלנסי בראון האהוב! כן כן קלנסי בראון שזכור לכולנו בתור הקורגן המרושע והשטני מיצירת המופת הקולנועית הקלאסית מהאייטיז "איש הנצח" וגם את טובי קבל.
4. תסריט - עכשיו עברנו לחלקים הסבירים; נמשיך בכך שתסריט הסרט סביר. התסריט של הסרט מצליח לאזן את עצמו לאורך כל הסרט (123 דקות) ומצליח לשמור על עצמו כסרט פנטזיה שנראה כאילו הוא רימייק של "שר הטבעות", ואני חושב שאם דאנקן ג'ונס, הבן של דיוויד בואי האגדי המנוח לא היה מביים אותו, אז אני חושב שהאדם הנכון למשימה היה כמובן פיטר ג'קסון או גיירמו דל טורו.
5. סגנון - אהבתי מאוד את הסגנון הוויזואלי של הסרט, כי עצם העובדה שמדובר בסרט שהופק תחת אחריותם של אולפני יוניברסל האגדיים ושל Legendary Pictures, אין שום סיבה שהסרט הזה לא יהיה מסוגנן היטב ואיך לא..שופע באפקטים מדהימים.
6. קליימקס - אני שונא לעשות את זה כבר, אבל אני עושה זאת בפעם האחרונה; הקליימקס בסרט הזה נמשך 12 דקות לכל היותר, ובתוך זה, יש לנו עוד קרב מרהיב עין ואז קטע מרגש ודרמטי נוסף אחד ואחרון.
לסיכום; "וורקראפט" או "וורקראפט: ההתחלה" בהחלט מצליח להיות פנטזיית-הרפתקאות-פעולה מהנה, משובחת ומהנה למרות שהתסריט שלו די סביר, הסרט הזה בהחלט מספק את הסחורה וגם כדאי מאוד לראות אותו ב-3D.
ציון: 7.9/10 - משובח ומצוין, אחלה של סרט.
  לפני 4 שנים
עולם הנהר (2003)
סרט גרוע מסלף לחלוטין את עלילת הספרים ואת המשמעות שלהם,
הספרים גאוניים! תקראו את הספרים הם מדהימים, ואל תראו את הסרט המטופש הזה, אם קראתם את הספרים, תתכוננו להתעצבן.
  לפני 4 שנים
וורקראפט: ההתחלה (2016)
אולי זה בגלל הציפיות הנמוכות שלי מהסרט ואולי זה בגלל שלא שיחקתי וורקראפט מעל ל15 שנה ואני לא זוכר כלום, אבל ממש אהבתי את הסרט.

הדמויות, האנימציה והקרבות פשוט מושקעים ומוקפדים, האורקים נראים מפחידים וכוחניים והקוסמים נראים מגניבים, הסיפור אמנם יכול להיות מעט ילדותי אבל בהחלט חביב ובקיצור חוץ מזה שהאורקים לא אומרים DABUUUU שזה סימן ההיכר שלהם במשחק, אני לא מצליח למצוא חסרון גדול בסרט.

7.5/10
  לפני 4 שנים
וורקראפט: ההתחלה (2016)
כשמסיימים לצפות בסרט נשארים עם התחושה שבסרט פנטזיה הזה כבר היינו, כמי שלא כל כך שיחק במשחקי המחשב מעניין אותי לדעת אם הסרט לא הצליח לעורר עניין מיוחד בגלל שהוא נצמד לקו העלילתי של משחקי המחשב או שפשוט לא הצליחו לפתח את התסריט ברמה כזו שהסרט יחדש וייצור עניין וסיפור שמעולם לא ראינו בסרטי פנטזיה, כך או כך הסרט הרגיש דיי בזבוז זמן וחבל לי שלא היה איזה שהוא פאן מיוחד ומסקרן בעלילה שהיה משאיר אותי במתח לצפות גם בסרט הבא בסדרה.
  לפני 4 שנים
מסיבת נקניקיות (2016)
אז הלכתי לראות את "מסיבת נקניקיות", ועם קמפיין בהחלט מהפנט וטריילרים משגעים ומפילים מצחוק שאף אדם ביוטיוב לא יכל להתנגד להם, שמעתי שהסרט הזה התחיל את הייצור שלו רק לפני 10 שנים, זאת אומרת ב-2006, ומיד עם יציאתו לאקרנים, ראיתי שהסרט הזה בהחלט הפך להיות הצלחה מסחררת וגם הצליח להיות "וולט דיסני של המבוגרים" וכן לעורר סערות עולמיות קשות, אז עם כל הדברים הללו, הלכתי עם ציפיות גבוהות במיוחד, וניתן לומר שהסרט הזה שנקרא "מסיבת נקניקיות" ניפץ לי אותן כמו שילד אמריקאי מנפץ וחובט בפיניאטה מלאה ממתקים ביום הולדתו.
אז מה באמת הפך את הסרט לכל כך טוב:
1. הומור שחור - נתחיל בזה שהסרט הזה הוא לא רק סרט אנימציה תלת-ממדי אלא גם קומדיה, פשוטו כמשמעו; סרט קומדיה. וזה הרי ידוע שהחבר'ה שיצרו את הסרט "סוף", "שכנים" ו"רחוב ג'אמפ 21" מומחים בהחלטיות רבה בסרטי קומדיה. ואפשר לראות את פשר הדבר גם כאן וזה בהחלט עושה את העבודה, כי בין לכל שנייה או 7 דקות קומיות, הסרט מקדיש לזה זמן וגם מצליח להפיל מצחוק.
2. תסריט - התסריט אמנם 52% מבריק, אבל בהחלט התסריט הזה יכול להיות כמו גוש מסטיק גדול וקולנועי שבעצם יכל להרוס את חווית הצפייה, אבל!, החבר'ה שיצרו את הסרט הזה הצליחו לשמור על התסריט מאוזן היטב לכל אורכו.
3. קטעי אקשן - הרי זה ידוע שסרט קומדיה לא ממש משלב ולא צריך לשלב סצנות אקשן סוחפות, אבל ב"מסיבת נקניקיות" יש לפחות לפחות 7 קטעי אקשן שהם רק קרבות בין אוכל לבין מוצר היגיינה וזה טוב בהחלט.
4. משחק - מאחורי הסרט עומדים סת' רוגן המשובח, ג'יימס פרנקו המשעשע, סלמה הייק המהפנטת, פול ראד המצחיק, מייקל סרה החמוד, ועוד ועוד הרבה כוכבי-על שמומחים בסרטי קומדיה, אבל, מי שככל הנראה מצליח לגנוב קצת מההצגה הוא לא רק סת' רוגן אלא גם השחקן הלא ממש מוכר ניק קרול, המגלם את דוש, הנבל הראשי בסרט שהוא סוג של מוצר היגיינה בעל מגלומניה גדולה במיוחד.
5. עלילה - כפי שכולם יודעים על הסרט; הסרט סובב סביב מוצרי אוכל תעשייתים (לא בריאים) במיוחד שאותם מנהיג פרנק, נקניקייה חמודה שרק רוצה שהאוכל ייקנה בידי הציבור הרחב שמגיע לסופרמרקט הגדול שנקרא "שופוול", אך מיד לאחר שהם נקנים, הם מגלים את הדבר האמיתי שלהם הם נועדו: להיקנות ולהיאכל בידי הציבור הרחב, אולם, פרנקי החמוד לא מוכן לכך ויוצא למאבק נגד בני האדם כולל דוש המרושע שרוצה לחסלו על כך שאיבד את רגליו ולהפוך ל"אל". אחרי שסיפרנו על העלילה בקצרה, אפשר להגיד שעם עבודת התסריט המעולה, צורת המשחק של הקאסט המשובח והגדול הזה ועם ההומור השחור, השפה הבוטה ועם קטעי הקרבות המלהיבים, אפשר בהחלט להגדיר את הסרט כסרט אנימציה שלא לוקח את עצמו ברצינות אלא יותר פונה לא רק לקהל המבוגר אלא גם מצליח להראות שהעלילה שלו משובחת וטובה.
6. הקטעים הבוטים - עכשיו, אחרי שסקרנו את כל הפרטים שסובבים את הסרט ועושים אותו לכל כך משובח עד כדי כך שבא לי ללכת להוליווד ולחבק את סת' רוגן ולומר לו תודה על כך שיצר את הסרט הזה, הגענו לדבר שגרם לסערות עולמיות קשות; הקטעים הבוטים שלו. בסרט של סת' רוגן וחבריו תמיד אבל תמיד תמיד יש קטעים בוטים, זאת אומרת אלימות מתונה, קטעי סקס, ושפה גסה ובהחלט הסרט מצליח לשלב את כל הדברים הללו בו זמנית עם קטעים די מלחיצים ומטרידים למען האמת כשמדובר במגוון מוצרי אוכל אנושיים שצריכים להיאכל בידי בני האדם. יש כאלה שאמרו שהסרט הזה היה "פוגעני", חלקם אמרו "מעליב" ואף ישנם כאלה שאמרו שהסרט הזה "גזעני", ואת שלושת הדברים הללו אני בהחלט מתעב; אבל!, לפעמים צריך לראות סרט כזה או אחר ולהבין אותו לאט לאט עד שמבינים שהסרט הזה לא כזה נורא אחרי הכול, אם כי אנשים אמרו עליו גזעני ומעליב, הוא בהחלט לא מעליב, לא גזעני ולא בוטה, אלא יותר קומדיית אנימציה למבוגרים שעצם העובדה שסת' רוגן אחראי על הסרט הזה (וכך גם ג'ונה היל המצוין), אז אפשר להגיד שהסרט בהחלט משתלב עם תוכן בוטה וגס אבל בהחלט מנצח את השערוריות העולמיות.
7. פסקול - הו הפסקול!, הפסקול של הסרט הזה בהחלט משובח ומדהים לאורך כל הסרט אם כי הסרט הוא רק 88 דקות, אלן מנקן (המוזיקאי המדהים של "היפה והחיה" (1991)) וכריסטופר לנרץ (המוזיקאי הטוב של "Medal of Honor") מצליחים לנצח על פסקול הסרט היפהפה והאפי במשך כל 88 דקותיו, וגם על הדרך, ניתן בהחלט לראות ולשמוע שהסרט משלב שירים מהאייטיז כמו "Hungry Eyes" מ"ריקוד מושחת", ועוד וגם משלב שירים מודרניים כמו השירים של סנופ דוג ועוד, וזה בהחלט משובח, ואם זה לא מספיק, אז ניתן לשמוע במהלך הסרט את מנגינתו המפורסמת של המלחין בראד פידל ל"שליחות קטלנית 2" המשובח.
8. נבל - הנבל בסרט כמו שציינתי הוא דוש, מוצר היגיינה מרושע, אכזרי, נבזי ומניפולטיבי שאיבד את רגליו בתאונה שככל הנראה נגרמה בידי פרנק, ולכן הוא רוצה לחסלו ולהגיע אל "הבחוץ הנהדר", מה שמוצרי האוכל בסרט קוראים לעולם שבחוץ אחרי שהם נקנים בידי הציבור הרחב, לפניו ולהפוך ל"אל" רב עוצמה. ועם נבל שאפתן ומגלומן כזה שמדובב בידי ניק קרול הלא ממש מוכר אך המצוין, איך אפשר שלא לדעת שיהיה עוד אחד; ג'יימס פרנקו אחראי על קולו של מנהל הסופר, שעוזר לדוש המרושע. ושניהם עושים את הסרט לעוד יותר טוב, אם כי הייתי חושב על רעיון אחר עבור הנבל בסרט.
9. מוסר השכל - הסרט הזה אמנם בהחלט לא חינוכי, לא לילדים ובטח בטח שלא לילדים קטנים כמו תינוקות וכו', אבל אפילו אם הוא סרט למבוגרים או בני נוער בגילאי 17 או 15, הוא מצליח להעביר לקהל הרחב מוסר השכל אחד, חד וברור; אוכל צריך לאכול, וצריך לחשוב פעמיים לפני שמייצרים מזון וגם לדעת מי החבר שלך שבו אתה בוטח או לא.
לסיכום; "מסיבת נקניקיות" הוא בהחלט סרט לא לילדים אלא יותר לקהל הנוער והמבוגרים, אבל הוא בהחלט מספק את הסחורה עם הומור שחור, תוכן בוטה וגס, וכמה וכמה קטעים דרמטיים וכן קונפליקטים רגשיים ואפילו מעביר מוסר השכל, ואני בהחלט תוהה האם הסרט הזה יזכה בפרס האוסקר בקטגוריית סרט האנימציה הטוב ביותר של השנה ב-2017.
ציון סופי: 10/10 - משובח, מצחיק, מצוין אבל נא לזכור: לא לילדים.
  לפני 4 שנים
סופרהירו (2008)
טוב, אז ראיתי את "סופרהירו", באנגלית Superhero Movie, וכן זה נשמע סרט גיבורי-על בעברית. בקיצור, עזבו את השם ובואו נראה מה הסרט הזה ומה עשה אותו בהחלט סרט עלוב ונוראי שצריך להיות ברשימת סרטי הקולנוע ואו סרטי גיבורי-העל הגרועים ביותר שנעשו אי פעם ביחד עם "באטמן ורובין", "סופרמן 3 ו-4", ועוד רבים אחרים.
1. אקשן - נתחיל בזה שהסרט בהחלט שם בתוכו לפחות 6 קטעי אקשן מלהיבים וסוחפים ואולי הנקודה הזו היא נקודת האור היחידה שיש בסרט.
2. משחק - השחקנים בסרט כמו דרייק בל, לסלי נילסן בכבודו ובעצמו, וקווין הארט וגם טרייסי מורגן וכריסטופר מקדונלד אלה רק חלק מהקאסט הכל כך משובח של הסרט העלוב הזה. דרייק בל בהחלט עושה עבודה מרשימה כפרודיה על ספיידרמן, לסלי נילסן בהחלט מצליח להשמיד בצורה דרסטית ומצחיקה את דמותו של הדוד בן פארקר מסרטי "ספיידרמן" המעולים של סם ריימי, וקווין הארט הוא בעצם האתנחתא הקומית. וכל זה סבבה לגמרי, רק שהייתי רוצה לדעת למה לעזאזל הם הסכימו להשתתף בסרט הזה.
3. עלילה - עכשיו הגענו לחלק הנוראי באמת של הסרט הזה, העלילה. העלילה של הסרט הזה שנקרא "סופרהירו" בהחלט לא עשויה היטב, למרות שאין בעלילה רגע משעמם אחד. העלילה היא בהחלט פרודיה על סרטי ספיידרמן ועוד, וכולנו מכירים את סיפור האוריג'ין של ספיידרמן, אבל פה, הם עשו את זה אחר; במקום פיטר פארקר יש לנו חנון עלוב אחר ריק רייקר שגם מצליח לשלב פרודיה על באטמן, הוא נעקץ בידי שפירית מהונדסת גנטית והופך להיות שפירית על-אנושית כמו שספיידרמן הפך להיות עכביש על-אנושי. ואם זה לא מספיק אז במקום הגובלין הירוק יש לנו את לו לנדס, מדען גאון שעשה על עצמו ניסוי כושל שהפך אותו להיות אובססיבי עם שאיבת חייהם של אנשים חפים מפשע כדי להפוך להיות גם צעיר וגם אלמותי. וזה בהחלט נשמע מטופש, מופרך ופשוט צריך לצעוק בתוך האולם הצונן הממוזג: "לאאאא!, למה הרסתם את ספיידרמן או באטמן!".
4. תסריט - האנשים שיצרו את הסרט האווילי והגרוע הזה הם יוצרי סדרת סרטי "מת לצעוק" (שאלה הם בהחלט סרטים טובים יותר ומצחיקים יותר מהסרט הזה). קרייג מאזין, אחד מבין היוצרים של "מת לצעוק", הוא במאי הסרט, והוא ביים תסריט שנכתב בידיים שלו ואפשר בהחלט להבין שמאזין הוא לא יוצר סרטים מפורסם ובטח בטח שלא יוצר סרטים משובח אם כי "מת לצעוק" הם הסרטים הטובים ביותר שהוא אי פעם יצר. התסריט בהחלט אווילי, טיפשי, מופרך והזוי והוא מצליח לשלב בתוכו כל כך הרבה פרודיות על ארבעת המופלאים, אקס-מן, ועוד ואם זה לא מספיק הוא גם מנסה לשלב סצנות סקס ברחובות העיר ניו יורק שאותה הוא הפך לעיר בדיונית הנקראת "אמפייר סיטי", כאילו וואט דה פאק, קרייג מאזין ראה את "בניין אמפייר סטייט", הוריד את המילה "בניין" ואת "סטייט" הוא הפך ל"אמפייר סיטי", כאילו מה?!, הוא עד כדי כך טיפש?!.
5. הומור - בואו נגיד שההומור הקומי השחור, הבוטה והגס אך המעוות שיש בסרט הזה בהחלט מצליח להפיל את הצופה מצחוק ולהחזיק את הבטן והלסת שלו כל כך הרבה פעמים כדי שלא ימות מצחוק, אבל למרות ההומור, אין בו באמת סצנות מצחיקות ריאליסטיות כמו שהיה ב"מת לצעוק" וזה חבל מאוד.
6. אפקטים - נמשיך בכך שהאפקטים הויזואליים והממוחשבים שיש בסרט הזה שנקרא "סופרהירו" הם בהחלט טובים וזה גם נקודת האור השנייה שיש בסרט, אבל למרות זאת, לא נראה לי שמישהו בהחלט הסכים לעשות עוד אפקטים כאלה בתוך סרט פארודי על סרטי גיבורי-על.
7. קליימקס - כל יוצר סרטים או חובב קולנוע מושבע יודע שלכל סרט חייב שיהיה לו קליימקס, זאת אומרת נקודת שיא סופית שמעמתת את הגיבור עם הנבל הראשי. ופה, הקליימקס בהחלט נוראי ומאכזב באמת; כולם יודעים את הקרב בין הטוב לבין הרע וכו' וכו', אבל באמת קרייג מאזין, לגרום לנבל התורן לזרוק רובוט תער היישר לאזור המוצנע של הגיבור, ולגרום לו להביס אותו בעזרת רובוט התער המתפוצץ, וואט דה פאק?.
לסיכום; "סופרהירו" או "Superhero Movie" הוא בהחלט סרט מטופש, עלוב, נוראי, אידיוטי, הזוי, לא מתוחכם, חסר היגיון וחסר משמעות, גרוע, ואם זה לא מספיק הוא גם לא מצליח לשלב בתוכו את האמונה של הגיבור בהפיכתו לגיבור שהעולם זקוק לו שזה חובה בכל סרט קומיקס!, ואם המילים הללו לא מספיקות; זה פשוט זבל קולנועי, פשוטו כמשמעו!, גוש גדול של חרא קולנועי שנמשך במשך 85 דק', ואני מאמין שאנשים שמו אותו ברשימת הסרטים הגרועים ביותר על פני כדור הארץ.
ציון: 0/0 - פשוטו כמשמעו; סרט שחובה לתעב, לשנוא ולצעוק לשמיים; "למה יצרתם את הסרט הזה הוליווד?!!!!!".
  לפני 4 שנים
הנסיכה הקסומה (1987)
האם רק עכשיו צפיתי בקלאסיקה המדוברת, "הנסיכה הקסומה"? מממ..כן. לצערי. האמת שעד כה אין לי ממש מושג למה מדובר בקלאסיקה; כלומר, כן, יש לי מושג, זהו סרט אגדה מקסים, עם אנשים יפים והומור מוצלח, אבל כל כך קלישאתי. ברור לי שהקלישאתיות שבו היא חלק מהיופי שבו, אבל בנינו, שנת 87 כבר מאוחרת מספיק בשביל שהסרט הזה ייחשב פשוט כקלישאה אגדתית מהלכת. קלישאה מקסימה, דרך אגב. רובין רייט חיננית מתמיד בתפקיד הנסיכה. קארי אלווס, שלא התקדם יותר מידי מסרט זה, הוא פשוט האדם הכי יפה שיש עלי אדמות, וגם את דמות הנסיך המושלם הוא מגלם נהדר. השאלה היא איפה הפאנץ', ההפתעה, החלק שהופך את הסרט הזה לכזו קלאסיקה. ואין כזה. ואולי העובדה שאין כאן שום חידוש היא זו שהופכת את הסרט לכזה מקסים; אבל מקסים נותר מקסים, ולא מצויין, לפחות לא בהתאם לתקופת הזמן.
  לפני 4 שנים
מסיבת נקניקיות (2016)

מה אני אגיד לכם, אל תתנו לחברים שלכם לעשות לכם בילד אפ, זה מעלה ציפיות לשווא.
כן אז הסרט סביר, מסתבר שמה שמצחיק את סת' רוגן זה סקס, אז חה, מצחיק. הומור במיטבו.

***
אז הסרט מספר על סופר מרקט שבו כל המוצרים יכולים לדבר, האמונה של המוצרים היא שכאשר האלים (בני האדם) קונים אותם, הם הולכים לסוג של גן עדן. עד שיום אחד קונים את חבילת הנקניקיות שכוכב הסרט - פרנק נמצא בה, וגם את שקית הלחמניות של אהובתו - ברנדה. צירוף מקרים מטורף.
ואז באורך פלא שניהם יוצאים מהחבילה ונשארים בסופר, בעוד חבריהם יוצאים אל מחוץ לסופר.
שוב, צירוף מקרים.
לאחר מסע ארוך בו הם מנסים לחזור למדף שלהם הם מגלים את האמת על העולם האמיתי, ומנסים להלחם בבני האדם.

***
בגדול, נשמע אחלה סרט, רק שסת' רוגן היה חייב להרוס ודחף קונספט טיפשי על סקס, למה סת' למה ??
מה שלא היה קשור בסרט לסקס היה מצחיק, שזה רק 10% מהסרט. טיפה אכזבה, היו לי ציפיות גבוהות, הסרטים הקודמים של סת' רוגן היו יותר מוצלחים.
הרעיון מאוד נחמד עם הרבה פוטנציאל, אני מקווה שמסיבת נקניקיות 2 יהיה יותר טוב (אני בטוח שיהיה סרט המשך) למרות שרוב הסיכויים שאני אוותר על הסרט.
יש שם מספר רפרנסים די טובים (שלא קשורים לסקס) שהצליחו לעורר בי צחוק.
***
בגדול, אם מה שמצחיק אותכם זה סקס, לכו לראות, גם אם לא, זה סרט סביר ככה שלא תסבלו בבית הקולנוע.
למרות שהצפיה מגיל 16, אין בדיחה שלא תבינו גם אם אתם בני 13, ותאמינו לי אם לא מכניסים אותכם לסרט, לא פספסתם הרבה.
  לפני 5 שנים
אני, פרנקנשטיין (2014)
"אני, פרנקנשטיין", סוף סוף המפיצים הישראלים חסרי ההיגיון וחסרי התועלת לא עיוותו את שם הסרט. ואיך הסרט הזה שנקרא "אני פרנקנשטיין"?; נוראי, עלוב, דוחה, מרוח ומשעמם, מדוע אתם שואלים?, בואו תראו:
1. עלילה - נתחיל בזה שהעלילה בסדר; העלילה סובבת סביב אדם, היצור המפלצתי דמוי האדם פרי יצירתו של המדען המטורף המיתולוגי ויקטור פרנקנשטיין, שנמלט מהתקופה הקדומה ומגיע לעולם שלנו של שנת 2014. שם, הוא נופל לתוך מערבולת מרוחה וחסרת משמעות שלא ממש קשורה לעלילת הסרט עצמה אשר מערבת אותו עם הגרגוילים, שמתעוררים לחיים בסרט הזה כאדריכלים צבאיים גותיים, והמלחמה שלהם נגד השדים האכזריים שמונהגים בידי נבריוס, נסיך שד אכזרי ומניפולטיבי שמתחזה לבן אנוש תחת הזהות של איש עסקים מצליח העומד בראש חברת מדע וזומם להשיג שליטה עולמית. למה עשו את זה, לא ברור לי למה....
2. אקשן - נמשיך בביקורת בזה שהאקשן בסרט שופע בשפע; קטעי האקשן הם אמנם די ארוכים לעתים קרובות, אך בהחלט מצליחים לשדרג את החוויה ב-25 אחוזים, וזה סבבה לחלוטין. אז אולי זו נקודת האור הראשונה שיש בסרט הזה.
3. משחק - הקאסט של הסרט שופע בכוכבים מוכרים ולא ממש מוכרים: אהרון אקהרט מגלם את דמותו של אדם, המפלצת של פרנקנשטיין והגיבור של הסרט, ביל ניי מ"שודדי הקאריביים" ו"מלחמת האופל" מגלם את הנבל בסרט נבריוס, ג'יי קורטני מגלם את דמותו של גדעון, גרגויל/מלאך בעל שם עברי שתפקידו לסייע לאדם ולגרגוילים להילחם בשדים והוא בעיקר המפקד הקשוח של כוח הצבא של היצורים, מירנדה אוטו מ"שר הטבעות 2" היא המלכה של הגרגוילים, אבל זה לא ממש מבטיח, ואם זה לא מספיק יש פה גם את השחקנית הכי לא מוכרת; איבון סטרזובסקי שמגלמת את הידידה היפה של אדם. במילים אחרות; המשחק פה משכנע מאוד וזה נקודת אור מס' 2 בסרט.
4. תסריט - התסריט העלילתי והתסריט של ה-storyline כאחד הוא אווילי, פשוט ככה, אווילי; למה?, כי הוא דוחס אליו כל כך הרבה עלילות משנה מיותרות כמו איך השדים רוצים שליטה עולמית וכו', אולי פשוט תעשו סרט reboot על הדמות של פרנקנשטיין וזהו עם קטעי אקשן ובלי עלילות משנה מיותרות וצולעות?!, כאילו למען השם, למה לעזאזל בחרתם לעשות את הסרט הזה עם עלילות משנה בלי שום קשר לעלילה הראשית, מה אתם לכל הרוחות?!, היוצרים של "באטמן ורובין"?!.
5. בימוי - הבמאי הוא סטיוארט ביטי, התסריטאי של "שודדי הקאריביים: הפנינה השחורה", שעושה את הסרט הזה כאילו הוא פריקוול של "מלחמת האופל" ובעצם הפריקוול הזה נוראי כל כך, עד כדי כך שבאמת בא לי להגשים את מטרתי; להגיע להוליווד ולתת לו כמה אגרופים וללמד אותו מה זה קולנוע אמיתי ולחזור לישראל.
6. 3D - בואו נמשיך, שה-3D לא נחוץ, כלל וכלל; כי כמה שה-3D לא נחוץ, הוא גם לא מעצים את החוויה הקולנועית וזה חבל, ונעצור בזה.
7. קליימקס - יש בסרט הזה אחלה של קליימקס אבל קצר מאוד; עם קטע קרב גדול שנמשך רק 7 דקות ונגמר מהר, זה מראה לנו כיצד Lionsgate באמת הגיעו לסף אי-שפיות ונגמור בזה, כי פשוט, הביקורת הזאת הוציאה ממני את הנשמה.
לסיכום; "אני, פרנקנשטיין" הוא סרט גותי מדי, אפלולי מדי, קצת מבולגן, אווילי, צולע, מרוח, עלוב ופשוט גרוע עד כדי כך שהוא היה חייב לזכות בפרס פטל הזהב על הסרט הגרוע ביותר לשנת 2014, עשו לעצמכם טובה, אל תראו את הסרט הזה.
ציון: 0/0 - אווילי ונוראי, פשוטו כמשמעו, חבל שאקהרט הסכים להשתתף בו.
  לפני 5 שנים
יחידת המתאבדים (2016)
טוב, כל מה שכבר צריך להיאמר נאמר, אבל אני בכל זאת אביע את האכזבה הכל כך גדולה שהייתה לי ב''יחידת המתאבדים''. נתחיל מכך שהסרט, ברמה הטכנית שלו, כושל לחלוטין; מסתבר שהסרט בגרסתו הראשונית היה סיפור אפל ורציני על חבורת הנבלי על המדופלמים, אך לאחר ההצלחה של סרטים כמו דדפול ושומרי הגלקסיה, החליטו לעשות לו עריכה הומוריסטית עם רישוטסים שבועות לאחר הצילומים. הגרסה ההומוריסטית כאמור לא צלחה, אז המפיקים החליטו לעשות מיקס בין שתי הגרסאות, וליצור סרט חצי הומוריסטי חצי מלנכולי שכזה. התוצאה היא לא זה ולא זה.

ההתחלה יוצרת תחושה של סרט מבטיח, כזה המתפתח למקומות מעניינים ואפלים עם דמויות טובות ועלילה מסקרנת, אך ההתחלה נשארת כהתחלה. במקום להתרכז בכל החבורה, הסרט מתרכז בדמות אחת - הארלי קווין, מרגו רובי. הדמות הזו נהדרת ומוצלחת, אילולא העובדה שהיא לא ממש עושה כלום בסרט; היא פסיבית של ממש, הולכת אחרי הג'וקר בעיוורון מוחלט, ולא ברור ממש מה הכוחות על הרציניים שלה. שאר הדמויות גם כן, פרווה שכאלו; אני בספק אם אנשים שצפו בסרט זוכרים את שמם או דבר שמאפיין אותם, חוץ מההוא שבתו מתה וההוא שמוציא אש מהידיים. הג'וקר היה ממש נחמד, חבל שהוא הופיע בדיוק לדקה או שניים. והחלק הכי מאכזב הוא הסיפור עצמו. במקום ליצור עלילה מעניינת ומפותלת שמנצלת את הפושעים למשימות שמצריכות מוח קרימינלי, הסרט נותן לנו נבלית על מכשפה (?) שמנסה להשמיד את העולם ללא סיבה (??) אחרי שהיא בכלל הייתה אמורה להיות חלק מהיחידה (?????)

והחלק הכי מביך הוא העריכה, כמובן. התחושה הכללית היא של סרט שלא מחליט מה הקצב שלו; בהתחלה הוא מהיר כמו אופנוע בפול ניוטרל, אחר כך איטי כמו סרט של רפאן, ואחר כך נע בקצב מקרטע כמו מלודרמות מהאייטיז. העורך נראה לי פספס כמה משעות העבודה שלו.

לסיכום, יחידת המתאבדים הוא גימיק יפה לסרט נוראי. האופן בו הסרט הזה כתוב, מבוצע וערוך מביש לקולנוע המודרני. איזה בזבוז של קונספט טוב ושחקנים נפלאים, איזה בזבוז.
  לפני 5 שנים
מכסחות השדים (2016)
הרבה אנשים שבאו לצפות ברימייק או בריבוט ל'מכסחי השדים' הקלאסי ציפו לסרט יותר מחוותי ו'תואם למקור' מאשר מה שהוא באמת, ואולי זו הבעיה. "מכסחות השדים" היא קומדיה גסה, פמיניסטית, מוגזמת, קצת מטופשת, אבל קורעת מצחוק. אמנם היא לא תואמת באופן מוחלט את המקור והקשר בינה לבין סרט הפולחן בשנות ה80 נעשה בשלב מסויים ממש מקרי, אך הרגעים המצחיקים בסרט הזה הם פרייסלס של ממש, והם הצליחו לגרום לי ממש להתפקע. העלילה, כצפוי, היא מטופשת; האופן בו היא מסתבכת או נפטרת, גם כן, לא שיא הגאונות. עם זאת, כריס המסרוות' הוא קומיקאי של ממש, מליסה מקרתי היא מליסה מקרתי, וקייט מקינון מפתיעה לטובה. לסיכום, אם בא לכם לצחוק - שווה.
  לפני 5 שנים
מסיבת נקניקיות (2016)
מבריק, קורע מצחוק וחסר גבולות.
עד עכשיו זה בתיקו עם "פופסטאר:אל תפסיק לא להפסיק" על הסרט הכי מצחיק של 2016.
נתחיל בזה שבשנת 1999 העולם קיבל את האנימציה הקומית למבוגרים בלבד סאותפארק הסרט (אחד הסרטים הכי מצחיקים בכל הזמנים) ומאז ועד השנה הזאת העולם לא קיבל אנימציה למבוגרים, וכשמסיבת נקניקיות יצא היה חשש שהוא יאכזב אך הוא רחוק מלאכזב, הוא מצחיק מתחילתו ועד סופו, אנימציה מושקעת ותזמון קומי מבריק של הבמאים(שאחד מהם אחראי על שרק 2 והשני אחראי על תומאס הקטר). אדוארד נורטון שידוע בעיקר בחירתו המצוינת בסרטים גרם להרמת גבה כשנודע שהוא ידובב בסרט אך ללא ספק הוא עשה בחירה נכונה גם הפעם כשהוא גונב את ההצגה ומדבב דמותו של בייגל יהודי שרב עם הלוואש(לחם קווקזי/ערבי שמדובב על ידי דיוויד קרוהומליץ) ואחראי על כמה מהבדיחות היותר מצחיקות בסרט וחוץ ממנו יש קאסט לא פחות ממושלם.
בנוסף בסוף הסרט נמצאת אחת מהסצנות הכי מצחיקות ופרועות של השנים האחרונות (הרשימה המלאה בסוף הכתבה) שלידה אפילו סצנת הפילים בגרימסבי נראית שמרנית. בביקורת שכתבתי ל"מוכרים בלבד 2" עשיתי רשימה של הסרטים שאסור לראות עם ההורים אז הסרט הזה לגמרי מצטרף לרשימה וגם בביקורת שעשיתי ל"פופסטאר:אל תפסיק לא להפסיק" עשיתי רשימה של סרטי קומדיה חדשים שיהפכו בעתיד לקלאסיקות אז גם לרשימה הזאת "מסיבת נקניקיות" מצטרף בצדק.
רשימה של הסצנות הכי פרועות בסרטי קומדיה חדשים (2010-2016) *ואזהרת ספוילר מכאן:
-סצנת האורגיה : "מסיבת נקניקיות"(2016)
-סצנת המוות של ג'יימס פרנקו : "סוף" (2013)
-סצנת הקרב : "שכנים"(2014)
-סצנת הנשף: "החיים בצללים" (2015)
-סצנת ההתעוררות מהעילפון: "מכונת זמן בג'קוזי"(2010)
-סצנת הטריפ :"רחוב ג'אמפ 21"(2012)
-סצנת המעריצים על המכונית :"פופסטאר: אל תפסיק לא להפסיק (2016)
-סצנת הפילים :"גרימסבי"(2016)
-סצנת הריב בין ג'יימס פרנקו לדני מקברייד על חוברת הפ*רנו :"סוף"(2013)
-סצנת הסילוק של דני מקברייד :"סוף"(2013)
-סצנת תחרות היופי לילדות :"חרא סבא" (2013)
-סצנת הכנסייה :"הלילה שלפני"(2015)
  לפני 5 שנים
סרטים בקולנוע
ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי, אכפת לי, לכל הנערים: לעולם ועד, שאנג צ'י והאגדה של עשר הטבעות, מלקולם ומארי, פאלמר, ראמבל, הדברים הקטנים, שטח קרב, קרעים של אישה, מוות ל-2020!, חדשות העולם, חנוכה, חולית, הבלוז של מא רייני, סיפור הפרברים, מגלה את אמריקה 2, קרודים 2, שמי חצות, הסיפור המדהים של אי הוורדים, דוב שחור, צלילי המטאל, לא זמן למות, סטארדאסט, דוד פרנק, להציל את חג המולד 2, יומני האפלצ'ים, ג'ונגלנד, הנצחיים, הבית שלו, הולידייט, בוראט 2, שיער רע, רבקה, משפט השבעה משיקגו, Halloween Kills, המכשפות, פוטו אהבה, הזאב מסנואו הולו, מוות על הנילוס, יובִּי יציל את האלווין, על הקרשים, ערפדים מול הברונקס, פוזסור, ריאלטו, להיות גלוריה: חיי בדרכים, דייוויד אטנבורו: על פני האדמה, קינגס מן: ההתחלה, Magic Arch 3D, אנולה הולמס
בקרוב בקולנוע
ביגי: יש לי סיפור לספר, יום הכּן, מהיר ועצבני 9, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, קרואלה, הבאטמן, יחידת המתאבדים, אדם השחור, פנתר שחור 2, מיינקראפט

TOP 500
סטטיסטיקות
28,490 סרטים, 2,961 סדרות, 7,008 עונות, 119,430 פרקים, 389,277 אישים, 563,188 משתמשים, 267,149 הודעות, 28,771 ביקורות, 94,252 תמונות, 6,680 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021