סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 141 - 160 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
אי האשליות (2020)
סרט אימה עם רעיון טוב, ביצוע לא רע ושחקנים סבירים, בהחלט מפתיע לטובה.

חבורה של אנשים מגיעה לאי שאומרים עליו שמגשימים שם את כל הפנטזיות, אבל כמו בחיים וגם בסרטים, לא תמיד מה שביקשנו יוצא טוב כמו שחשבנו שהוא יהיה והחבורה השמחה הופכת לקצת פחות שמחה.

לא מדובר ביצירת מופת ובהחלט לא מתיימר להיות יצירת מופת, אבל אחלה סרט לצפייה.

6.5/10
  לפני 9 חודשים
כופר (1996)
ראיתי את הסרט כשהוא היה יחסית חדש וכמעט לא זכרתי כלום חוץ מזה שהוא טוב, גם בצפייה אחרי כנראה בסביבות 20 שנה הוא עדיין מחזיק מעמד, הוא מעניין ומותח, אפילו השחקנים טובים (ולא רק מל גיבסון), בקיצור בהחלט שווה לראות אותו גם היום.

7/10
  לפני 9 חודשים
ימים נוראים (2019)
כמו כל יצירה ישראלית ומאוד פוליטית, אי אפשר לקבל את הסרט הזה בשום סוג של שיוויון נפש. איך ומאיפה שלא תהפכו את הסרט הזה, הוא חשוב לתרבות שלנו בתור ישראלים ועם זאת, הוא מונגש היטב וטוב יותר לקהל מסוים, כאשר קהל אחר עשוי לסיים את הצפייה בו במחשבות שונות לחלוטין.

ירון זילברמן כן תמרן את העלילה של הסרט כראות עיניו ואין בכך שום צל של ספק ועם זאת ואם אנחנו סומכים על עצמנו בתור צופים בוגרים ומביני עניין, נוכל לראות מעבר לקלישאות והמסרים הכאילו חבויים. כן, החברה הדתית מצטיירת בתור פגאנית ומוזרה, הרבה יותר ממה שהיא רוצה או צריכה להצטייר, אבל הסרט הזה מגיע לחטט בפצע שעדיין לא נצרב לכדי סגירה, של החברה הישראלית.

וכפצע שכזה, תפקידו להמשיך לשפוך דם לכל עבר ולפגוע בלא מעט קהילות ואושיות. ביבי נתניהו עולה על המוקד של זילברמן וזה בסדר, גם בתקופה הנוכחית, הסרט עדיין יכול להיחשב ככזה שמשמיץ אותו ועם זאת מזהיר מפני אסון שעשוי להתרחש גם מהכיוון ומהצד השני, החברה הדתית חוטפת ובענק וגם זה בסדר, כל עוד האמירה של זילברמן מובנת בערבון מוגבל ומעל הכל, מדובר בסרט עלילתי, דרמטי ומותח, שמנסה להתחקות אחרי השתלשלות אירועים באחד מהרגעים ההיסטוריים המכוננים ביותר שידעה המדינה בעשורים האחרונים ובכלל.

זילברמן מנסה לקלף את הקליפות מעל פני השטח ולהבין את הראש של הרוצח המפורסם בהיסטוריה של ישראל. הוא לא חופר עמוק מדי, אבל בהחלט מתחקה אחרי ההדרדרות המוסרית, אשר דחפה את עמיר לבצע את הרצח הנורא. הסרט עובד, קטעי הארכיון המתמזגים עם סצנות מהסרט נראות נהדר ומעל הכל, הוא מותח, מרתק ומאוד מאוד אפקטיבי, מדביק למסך ופשוט מרגיש כמו סרט שרוצה לזעוק זעקה שצריכה להישמע והיא אכן נשמעת; למרחקים.
  לפני 9 חודשים
גוד טיים (2017)
סרט די משוגע מבית היוצר של האחים ספדי (שאחד מהם גם משחק בסרט את האח).
אם אני לא טועה זה הסרט הגדול הראשון של הצמד (השני שלהם היה "יהלום לא מלוטש") וניכר בסרטים שלהם שיש לא מעט בלאגן, בסרט הזה דווקא זה יותר מעניין ומצליח להחזיק מאשר ביהלום לא מלוטש, לפחות לדעתי.

העלילה לא פשוטה בכלל, אבל אם אפשר לתאר אותה בקלילות, 2 אחים שודדים בנק, אחד האחים נתפס ונשלח לכלא, האח שנשאר בחוץ רוצה לחלץ את אחיו אבל כל דקה שעוברת מצליח להסתבך יותר ויותר, הסיפור מצוין וחוץ מהמוזיקה הנוראית כאילו הסרט נעשה בשנות ה-80 באמת שהכל טוב, השחקנים מעולים כמובן בראשות הבאטמן העתידי רוברט פטינסון, יש לא מעט קטעים הזויים ומיוחדים ובכלליות באמת ששווה צפייה, רק צריך להבין שלא מדובר בסרט אקשן.

7/10
  לפני 9 חודשים
סליפרס (1996)
ללא ספק אחד מהסרטים "שנפלו בין הכיסאות", סרט מצוין שלא ברור איך לא שמעתי עליו עד שראיתי אותו ממש במקרה.

הסיפור מחולק ל-2 (מזכיר את ההחלפה של אנג'לינה ג'ולי במקרה הזה), מבלי לנדב יותר מידי מידע שיהרוס, החלק הראשון הוא על 4 ילדים שנכנסים למוסד עבריינים צעירים, שם הם עוברים התעללות פיזית ונפשית, החלק השני הוא מה קורה להם לאחר שהם יוצאים משם.

גם משחק טוב, גם עלילה טובה, מה אפשר לבקש יותר מסרט?

8/10
  לפני 9 חודשים
הפירמה (1993)
מי שאומר שאין סרטים טובים בנטפליקס טועה..יש קצת סרטים חדשים טובים בנטפליקס, אבל הסרטים הישנים ברמה גבוהה במיוחד, בין היתר מופיע הסרט "הפירמה", משיטוט באתר נתקלתי בו ואז לחצתי ועברתי לנטפליקס ונהנתי מסרט מצוין כמו שרק בשנות ה-90 היו עושים, מעט פעלולים ואפקטים (אם בכלל), הרבה מחשבה בתסריט והרבה כוכבים עוד לפני שנהיו כוכבים (הנק מ"שובר שורות", טובין בייל "המסור" ועוד...).

הסרט על עורך דין צעיר שמחוזר ע"י כל החברות הגדולות, הוא בוחר בהצעה הכי טובה מבחינתו, אבל לאט לאט מגלה שכנראה הוא לא עשה את הבחירה הכי נכונה.

7.5/10.
  לפני 9 חודשים
לב לא שפוי (2009)
שני דברים טובים: האחד, משחק מעולה של ג'ף ברידג'ס.השני, לקח חשוב לחיים לכל אחד מאיתנו. הסרט עצמו לא מיוחד או יוצא דופן, אך גם הפשטות שלו מצליחה לנגוע.סיפורו של באד בלייק, זמר ויוצר בתחום מוסיקת הקאנטרי שזהו שם הבמה שלו. ימי ההצלחה שלו הם זיכרון רחוק וכיום הוא תקוע בקריירה מדשדשת ומופיע במקומות קטנים וזניחים ומשתכר מעט. חוץ מזה, באד הוא שתיין ומעשן כבד והבעייה הכי גדולה שלו, שאף פעם הוא לא הצטיין בקבלת החלטות נכונה בחייו. לכן הוא גרוש 4 פעמים ולכן הוא לא לא נמצא היכן שצריך היה להיות בתחום המקצועי.ההזדמנות שלו לשינוי מגיעה, כאשר הוא פוגש ז'ן העיתונאית שבאה לראיין אותו. למרות שהיא צעירה ממנו בהרבה, הם מפתחים קשר ובאד גם מתקרב לבנה הקטן ומשמש לו כאב. אור נוסף בקצה המנהרה מגיע, כאשר הוא מקבל הצעה לעבוד יחד עם זמר צעיר ומצליח שעימו שיתף פעולה בעבר. כעת, כשהחיים מאירים את פניהם ואתה מקבל הזדמנויות לשינוי, השאלה היא מה אתה עושה עם זה. יכול להיות רלוונטי לכל אחד מאיתנו, כי בשלבים שונים בחיינו אנחנו חווים משברים שונים והדרך ליציאה מהם תלויה הרבה בנו. יש המגדירים "מזל" כ"כשהזדמנות פוגשת מוכנות". שווה לחושב על זה. לסיכומו של דבר, המסר הזה יחד עם מוסיקת הקאנטרי הנהדרת, הנופים היפים והניב הדרומי, וכמובן המשחק הנפלא, יוצרים חוויה נחמדה בסך הכל.
  לפני 9 חודשים
להפליל את ג'ון דלוריאן (2019)
סרט נחמד שמלמד אותנו לא מעט על הדלוריאן המקורי שבזכותו כולנו מכירים את הדלוריאן מהסרט "בחזרה לעתיד".

מצד אחד מדובר בסיפור חיים מעניין בטירוף, יש שם הכל בשביל לעשות את זה לסרט רגיל או לסרט דוקומנטרי, השילוב בין השניים בסרט אחד קצת יבש בחלק מהפעמים והקפיצות בין 2 הסוגים מרגישות קצת מאולצות ומפריעות לזרימת הסרט.

למרות זאת, הסיפור הכל כך מעניין של דה לוריאן מצליח להחזיק מים.

6.5/10
  לפני 9 חודשים
לילה ברכבת התחתית (2008)
סרט אימה טוב אבל קצת מוגזם ויותר מידי נוטה לכיוון ה"גור" וחבל שכך.
הסיפור מעניין, השחקנים טובים, בעיקר ברדלי קופר וויני ג'ונס אבל ההתעקשות המיותרת על סצנות מבחילות, על דם מתעופף ועל סוף קצת מוקצן מורידים לסרט, אם היו משקיעים קצת יותר במתח וקצת פחות בדם ואיברים עפים היו כנראה מצליחים ליצור משהו אפילו יותר מוצלח.

בסך הכל לא רע בשביל חובבי האימה.
6.5/10
  לפני 9 חודשים
אדפטיישן (2002)
מה שמתחיל עם ציון גבוה, ציפיות גבוהות והתחלה בינונית מאוד של הסרט מתחיל להיבנות לאט לאט לכיוון הציון הגבוה שהסרט מקבל בIMDB והוא 7.7, תסריטאי מוכשר ומופנם לוקח על עצמו לכתוב תסריט מיוחד לסרט על פרחים, הוא לא יודע שהתסריט הזה ישנה את חייו.

יש 3 שחקנים מצוינים בסרט, צ'ארלי קופר שמשחק נהדר את לראוש, מריל סטריפ שכרגיל אדירה וניק קייג' שסוף סוף בחר תסריט הזוי אבל גם איכותי ומצליח בהצלחה (לא מפתיעה) לגלם תאומים.

סרט מהנה, לא עד כדי כך טוב כמו שעשו אותו בגלל ההתחלה שלו, אבל בהחלט שווה צפייה.
7/10
  לפני 10 חודשים
הבית שג'ק בנה (2018)
הוא חוזר. חמש שנים אחרי שני חלקיה של "נימפומנית", לארס פון טרייר חזר לזעזע את עוקביו בפסטיבל קאן של לפני שנתיים וגרם, כדרך הקודש, לחלק מסוים ולא מבוטל מהצופים לברוח מהקרנת הסרט שלו, לאחר שראו שם.......ובכן, מה לא? היוצר השנוי במחלוקת עם עוד פרק בדברי הימים שלו ולאחר שיצא בהצהרות שגרמו לאשכים ולקיבות של מעריציו להשלים את הפעולות מסרטיו, הפעם הוא מעלה את הרף של הקיצוניות הקולנועית למקומות נוספים, שאולי עדיין לא ביקר שם.

כרגיל, סרט מאוד גראפי, אשר מתאר את קורותיו ועלילותיו של רוצח סדרתי חולני ומחלק לפרקים את הנקודות המשמעותיות בחייו בתור רוצח. שונא נשים, חיות וטף. מה שתגידו נכון והוא מגבה זאת, עם יצירתיות כמעט אגבית ועם מיטב הכלים הקולנועיים העומדים לרשותו וגם עם לא מעט שמות גדולים, שמסכימים להפציע לתפקידים קטנים, כמו אומה טרומן למשל.

הקולנוע של פון טרייר לעולם לא היה ולא יהיה משעמם, אבל הוא בהחלט יודע מתי הוא רוצה לטרחן ומתי הוא רוצה לגרום לכם לברוח מהמקומות הנוחים שלכם ובהחלט כאן הוא מושך את הסבלנות של הצופים אל על. ישנם רגעים של הברקה חזותית ואפילו תסריטאית, אבל הם מועטים והולכים לאיבוד בין שלל דברי להג ותיאורים שמנסים להעשיר לפעמים ולהרדים בלא מעט פעמים אחרות.

סתם חשבתם שאתם הולכים לראות סרט אימה עם מאט דילון ואומה טורמן ואז קפץ לו השם של פון טרייר, עשה רוורס, נתקע בסלע והתהפך 59 פעמים באוויר, התרסק על הראש, שבר את המפרקת ודימם מהאף, שהגיע עד לנהר והטביע את הקורבן, עד שראותיו הוצפו והוא לא יכול היה לנשום יותר.

פון טרייר, על אף אמירותיו, הוא יוצר מרתק וגם הסרט הזה מנסה להתבלט בזכות היכולות הקולנועיות שלו ונופל לא פעם בגלל הקיצוניות, היהירות והרצון שלו שננסה לשמוע את קולו מבעד לחליפת הרוצח הסדרתי המענה, המעונה ששוחט ללא הפסקה, ללא סיבה אמיתית ולוקה ב-OCD שרק גורם לו להתנהג בצורה יותר ויותר קיצונית. זה היה יכול להיות סרט על דרכו של משוגע, אבל הסטיות הבלתי נגמרות, האלימות הדווקאית והמכוונת מדי והמסע המעייף של השעתיים וחצי, קצת עייפו ולקראת הסוף קצת נמאסו.


חזור אלינו עם קצת פחות שיגעון וקצת יותר פון טרייר של עשור ומעלה אחורה.
  לפני 10 חודשים
בארי לינדון (1975)
הקורונה עוזרת להשלים פערים ואני לאט לאט מדביק לא מעט כאלו. לא מה שחשבתי, כאשר הסתכלתי בפעם הראשונה בפוסטר שלו ולא בכלל מה שציפיתי מסרט של קובריק ועם זאת, באתי כרגיל עם ראש פתוח וקיבלתי סרט נפלא, עשוי היטב ומצטיין בלא מעט תחומים, כפי שקובריק יודע להעניק בכל אחת מהיצירות שלו.

מבוסס על פי ספרו של ויליאם מאקפי ת'קרי ולפני כל סופרלטיב שאפשר להעניק לו, הוא מגיע בכדי לספר סיפור ובצורה הכי מעניינת שאפשר. כי בואו נודה על האמת, לא כל רגע וחלק בסרט מעניין במידה שווה כמו קודמו ועם זאת, אפשר לומר שעד שהוא מגיע לגבול השעתיים, הוא מרתק ואף משיכה לא מרגישה מיותרת.

כאשר קובריק מספר את סיפורו של נער מאוהב, שליבו מתרסק והוא נשבע לעצמו שיעשה את כל מה שצריך בשביל לעלות בסולם דרגות האצולה, אתם מבינים שהגעתם למסע מחייב, שלא בטוח שיסופר ויעניין באותו האופן ובאותה המידה. האיפור, התפאורה, הקריינות וכל אספקט בימוי וצילום שקובריק היה אחראי עליו - מושלם. למה זה לא משהו שחשבתי שאני הולך לראות מקובריק? התרגלתי ליותר טרלול וסיפור פחות קונסטרוקטיבי ועם זאת, במשך החלק הראשון של הצפייה, שמלווה את ימי המלחמה של בארי, לא יכולתי שלא להישאר מרותק.

החלק השני, של סיפורי ההימורים, ההוללות והעגינה בתחנה אחת, קצת התחיל להתרשל ולהימרח ועם זאת, עלייתו הייתה מרשימה, ייחודית ומעניינת, סיפור נפילתו קצת צרם, בדיוק כמו הנפילה עצמה. פס הקול, השחזורים החזותיים המדויקים והסצנות מעולם ז'אנר המלחמה היו נהדרים. הכי חשוב שהצלחתי לסמן בסופו של יום את ה-V המיוחל על עוד יצירה מכוננת בפילמוגרפיה העשירה של הבמאי הנפלא הזה. יאללה, ליעד הבא. סגרנו עם 7.5 וקו על עוד קלאסיקה על זמנית, שככל הנראה הייתה מרשימה אותי הרבה יותר באולם קולנוע ובצפייה רציפה.
  לפני 10 חודשים
הדרך חזרה (2020)
מצד אחד, חוץ מהתחלה של כמה דקות איטיות, הסרט בהחלט לא רע, מצד שני, לזכור את הטיטאנים ועוד 300 סרטים כאלה כבר בהחלט עושים את הסרט פחות מרגש, בעצם לא רק הם, משהו היה חסר בסרט שלא היה מספיק מרגש כמו קודמיו לז'אנר.

בסופו של דבר, אם צולחים את ה-10 דקות הראשונות בסך הכל יש סרט לא רע.

6.5/10
  לפני 10 חודשים
עד קצה העולם (2007)
תמיד הייתי בטוח שראיתי את הסרט הזה משום מה ואז הוא עלה לנטפליקס וזה לא היה נראה מוכר, אז החלטתי לתקן את העוול וראיתי את הסרט הכל כך מדובר של שון פן.

הבימוי טוב, אמיל הירש מצוין וקריסטן סטיוארט צעירה ויפה ובתפקיד משני מידי, אבל הסרט חוטא לדעתי דווקא במה שהוא הכי היה אמור להתבלט פה, במסר שיוצא קצת מבולבל ומעוות או שאולי הוא משאיר פשוט יותר מידי מקום לדמיון או לפרשנות אישית.

בסופו של דבר ההר הוליד גבעה נחמדה וטובה, אבל לא מעבר לזה.

6.5/10
  לפני 10 חודשים
נס בתא מספר 7 (2019)
אני חושב שזה סרט הבכורה שלי עם הדרמות הטורקיות ועכשיו אני מבין בדיוק למה אומרים על סרט טורקי שהוא "סרט טורקי". חיכיתי קצת שייגמר כל הבאז והייפ שנטפליקס הזריקה לכל אוכלוסיית צופיה ולאחר שהלהבה שככה ואחרי שסיימתי כמעט את כל רשימת הצפייה שצברתי עד הקורונה, הגיע זמנו של הטורקי.

לאחר שקצת שמעתי וקצת קראתי על הסרט, הכנתי את עצמי לכך שצריך להגיע עם ממחטות ומצב נפשי יציב יחסית וכל עבודת ההכנה הזו איבנה אותי במידה מסוימת, אולי, מפני הבאות. לינגו לינגו התחיל ואני זורם עם הסרט ועם כל מה שהיה לו להפיל עליי.

אז אין ספק שמדובר בסרט מרגש וכזה שבאמת לא בוחל באף אמצעי בשביל לגרום לכם לבכות אל מול המסך - כי זה ההייפ סביבו, לא? הסיפור כבר מוכר ומתוקצר היטב והאמת, שבייחוד לאחר שהכנתי את עצמי כל כך טוב, אי אפשר היה שלא להבחין במאמצים הרבים של מהמט אדה אוזטקין, הבמאי הטורקי של הסרט, לעשות כל מה שצריך בשביל לגרום לכם לבכות.

זה מתחיל בדמויות די מוגזמות, בתפקידים הראשיים וילדה אחת חמודה, שיודעת בדיוק מה לומר, בשביל לכנר לכם על הלב. האב, שמגולם היטב, אבל עם קורטוב של הגזמה חמודה וגם האסיר הראשי בכלא, אליו האב מועבר, שניהם הם גברים משני הקטבים השונים של הספקטרום, אבל המשותף להם הוא שהם עושים הכל בשביל לגרום לצופה להתחבר בכוח ולהזדהות איכשהו איתם.

הבמאי הטורקי, מעבר לתסריט שעושה מניפולציות, גם משתמש בכל האמצעים הכשרים כמו מוזיקה סוחטת דמעות והילוכים איטיים, כמעט בכל הזדמנות אפשרית והכל נעשה באופן מיומן ומקצועי, כזה שלא יותיר עין אחת (חוץ משלי) יבשה, בתום הצפייה וכמעט לאחר כל חזית אפשרית שהסרט מציג את האב וביתו מתמודדים עימן.

אז מצד אחד מדובר באחד הסרטים המרגשים שכנראה מרביתנו ראינו לאחרונה ומצד שני, מדובר בעבודה מאוד מאוד מקצועית באיך לגרום לקהל לבכות בכוח וזה קצת מעכיר על כל העניין, כי בשורה חדשה ויוצאת דופן לא תמצאו בסרט, מעבר לכך שהוא משתמש בלא מעט אלמנטים מסרטים שראיתם בעבר, ממזג אותם ופורש תחת הכותרת המפוצצת: "סרט טורקי".

לינגו, לינגו לכולם ונחזור בטורקי הבא, שיגרום לנו לבכות באופן מובהק פחות.
  לפני 10 חודשים
ברזיל (1985)
כל כך רלוונטי לימינו אנו וכמה חבל שכאשר רואים את העתיד, בעבר, אף אחד לא לומד ומנסה לשנות משהו. שנה לאחר יציאתו של הסרט, מבוסס סיפורו של ארוול - "1984", הגיח טרי גיליאם עם גרסה משלו לקונספירציות "אח גדול", המנטר כל פעילות, דרך מיליוני צינורות תקשורת ותשתיות ביתיות.

לאחר טעות סופר פטאלית, נגרר כלאחר כבוד, מר באטל ומואשם במעשי טרור, כנגד המדינה. ברקע מתבצעות פעילויות חתרניות ופיגועי טרור כנגד "משרד המידע" של המדינה, שמתפעל את כל ענייני הצנרת ועל כן כל פעילות שחורגת במעט ממה שהותווה על ידי המדינה, מצריך גרירה עיקשת אל עבר מתקני הענישה, ללא שאלת שאלות מיותרות.

סאם לאורי, פקיד שמתעקש להיוותר זוטר, על אף היותו נצר למשפחת "מלוכה" פקידותית, עולה על טעות של "משרד המידע" ומנסה לצאת לחשיפת האמת, כאשר הוא מבחין כי עוד מעורבת בסיפור נהגת משאית מסתורית, שאותה הוא מזהה מחלומותיו. סאם נע ונד בין עולם חלומותיו, המלא באייקונים מרובים של לחימה בממסד ובין עולם המציאות של "ברזיל", שם הפקידים שולטים בכל הנעשה ומכתיבים קצב ביורקרטי מלחיץ.

גיליאם טווה בעצמו את חיזיון העולם הדיסטופי שכולנו חוששים ממנו, אך מתקרב בצעדי ענק, בטח ובטח בתקופה הנוכחית. עולם שבו אנחנו מנוטרים וכל חריגה מהכללים שהומלצו על ידי ממשלה שעסוקה בעצמה ובחוקיה חסרי ההיגיון. הסרט אמנם מתנהל בתור סאטירה גרוטסקית, שמרבית דמויותיה נעות בין ההזויות לביזאריות, אבל המסר שלו הוא חד, נוקב ולא משתמע לשני פנים.

ג'ונתן פרייס, שהסרט הזה שימש עבורו כאחד מאלו שהחדירו אותו לתודעה ולמיינסטרים, בתפקיד נהדר ואיתו כוכבים ענקיים כמו רוברט דה נירו, ג'ים ברודבנט, מייקל פאלין וגם כאלו שכבר אינם עימנו איאן הולם, בוב הוסקינס, קת'רין הלמונד, פיטר ווהן ואיאן ריצ'ארדסון המנוחים.

מי שאוהב את הסגנון המטורלל של גיליאם, יקבל מנה גדושה של קלאסיקה רלוונטית ועכשווית, על אף שכבר עברו 35 שנים מצאת הסרט.
  לפני 10 חודשים
משתגעים על מרי (1998)
מרחק הזמן משנה את ההסתכלות. ב 20 השנים פלוס מאז צאת הסרט לאקרנים ראינו אינספור קומדיות רומנטיות וההשוואה היא תמיד לסרטים מאותו הז'אנר. בשורה התחתונה הוא חביב אבל לא מיוחד ואולי גם מוקצן מידי וחוץ מזה גם ארוך מידי. לאחר שטד מסייע לאחיה האוטיסט של מרי היפהפייה בזמן שהותקף, היא מסכימה לצאת איתו לנשף סיום התיכון בו הם לומדים. למרבה הצער, באותו היום כשהוא מגיע לאסוף אותה מבית הוריה, קורית תאונה מביכה ולא נעימה שמטרפדת את כל הסיפור. 13 שנים לאחר מכן, טד שעדיין חושב על מרי, שולח חוקר ביטוח לאתר אותה. העניין הוא שמדובר באיש נוכל ושקרן, שכשרואה את מרי, רוצה אותה לעצמו.כיום מרי היא רופאה ומצליחה בחיים וגרה במיאמי.החוקר מספר לטד שקרים כדי שהוא יוכל להיות בן הזוג שלה. החוקר הנכלולי מאמץ את השיטות שלמד, מצוטט לשיחותיה וכך הוא יודע על איזה כפתורים ללחוץ. אבל, שקרים סופם להתגלות, וטד עושה דרכו למיאמי כדי לפגוש את מרי ובדרך נקלע לאפיזודה לא נעימה בלשון המעטה. כששניהם נפגשים סוף סוף, מתברר לו שלמרי יש עוד מחזרים חוץ ממנו ומהחוקר.סיבות טובות לראות את הסרט הן קמרון דיאז המדהימה והסקסית וגם מוסיקה נעימה לאוזן שמתנגנת לה פה ושם, נופים יפים וכמה קטעים מצחיקים. בסופו של דבר, סרט לא גדול אבל שווה צפייה. ציון 7.5.
  לפני 10 חודשים
המרד על הבאונטי (1962)
כמה זמן שהסרט הזה ישב אצלי על המדף הוירטואלי....מחכה להזדמנות הנכונה שאני אחליט להתייחס לשלושת השעות שלו בשיוויון נפש ולהיזכר למה אני כל כך אוהב קולנוע, אפילו אם הוא ארוך ומפורט מאוד מאוד. סרטים של שלוש שעות, שלא פורסים את מלחמות "הנוקמים" בת'אנוס נחשבים בדרך כלל לעניין מייגע, אבל לפני כמה עשורים אחורה (ולא יותר מדי) זו הייתה נחשבת נורמה ועניין די רגיל וגם לתוך כל העובי הזה היו יוצקים תכנים אינסופיים ונהדרים.

אז חיכה לו הסרט בסבלנות וניגשתי אליו ביראה מסוימת, של כבוד, אבל גם של........אוווווווף, שלוש שעות. ואלו היו שלוש שעות (מקוטעות אמנם) נפלאות, שלא שיעמם לי לרגע והפעמים היחידות שהסתכלתי על השעון, היו בכדי להבין כמה שעות נשארו לי עד שהבית מתעורר.

מרלון ברנדו בתפקיד נהדר, שאמנם קצת מעלה חשדות, עקב מבטאו המוזר, הבריטי והלא שייך, לעיתים זר מדי ועם זאת, היה בו קסם. את טרוור האוורד, שגילם את קפטן בליי, רציתי לחנוק במו ידיי וזה סימן טוב, שהוא תפקד באופן די מושלם והפירוט, כמה שאהבתי את הפירוט..... כל טקס או סערה קיבלו נתח מכובד, כל מרדף וכל סיטואציה נמתחה לגבולות היכולת שלה וזה היה עשוי טוב.

כמה אני אוהב סרטים שגורמים לי לרוץ לאינטרנט, על מנת לשאול את הרב גוגל מה היה שם באמת... ואני מודה שמעבר לכך ששמעתי שיש סרט כזה, לא ידעתי על המקרה המפורסם והסרט נתן יופי של שיעור ומבוא לקריאה ואולי גם להאזנה, בנוגע לאחד ממקרי המרד המפורסמים בהיסטוריה של האנושות כולה.

אין מה לספר, כי אם ידעתם על המרד, זה מה שתקבלו ואם לא ידעתם או שמעתם (כמוני), אז למה שאספיילר לכם על המקרה? קלאסיקה על זמנית, שאי אפשר להפסיק לצפות בה ורצוי במקטע אחד, אם יש לכם איזה ערב פנוי ושלוש שעות להרוג, מבלי ליפול למלכודות שינה ונמנום. צילום נפלא לאותם השנים ובכלל, משחק נהדר ועבודת בימוי מהימנה, אמינה ומהוקצעת, שמביאה את הסיפור כמו שהוא למסך ורק מקריאה נוספת, לאחר מכן, אפשר להבין כמה הסרט נאמן למקור וגם משתמש בקמצוץ קומי ורומנטי, על מנת להגיש בתיבול נעים יותר לצופים.

לא לפספס, קלאסיקה שרק דחפה אותי ללכת עוד קצת אחורה בזמן, לגרסה המקוצרת עם קלארק גייבל וצ'ארלס לוטון - שאגיע, אגיע.
  לפני 10 חודשים
משמר האלמוות (2020)
הפוטנציאל לסרט די גדול, הרעיון שלו ממש טוב ולכן קצת מאכזב שהביצוע הנטפליקסי / בייט'הודי כזה בינוני.

כנראה שנטפליקס צריכים להתרכז רק בסדרות, למשל לעשות סדרה על חייה של אנדי מתחילת חייה ועד התקופה של הסרט, יכול להיות מעניין בטירוף.

אבל אם נחזור רגע לסרט, בסך הכל הוא לא רע, אבל הוא מקוטלג בתור סרט אקשן ואיכשהו זה הקטע הכי פחות טוב בסרט, גם זה מרגיש כאילו שרליז ת'רון מתבזבזת על תפקיד בינוני, אנחנו יודעים שהיא מסוגלת ליותר.

6.5/10
  לפני 10 חודשים
סרז'יו (2020)
לא ברור אם באמת אין הרבה "בשר" בסיפורו של סרג'יו דה מלו או שפשוט הבמאי גרג ברקר פספס משהו והצליח ליצור משהו בינוני ולא יותר מכך ממשהו שיכל להיות הרבה יותר גדול.

אין שום מילה רעה על ואגנר מורה או אנה דה ארמיס שכרגיל עושים עבודה טובה ויש להם כימיה לא רעה בכלל, אבל כמו לא מעט סרטים, אם היו מקצרים את זמן הסרט היו מקבלים תוצר יותר טוב, אך משום מה פעם אחרי פעם הבמאים/תסריטאים מתעקשים להאריך את סבלנו (בחלק מהמקרים) במקום לגלח כמה חלקים נכונים וליצור סרט טוב.

ה-6.1 אחד שהסרט קיבל ב-Imdb נראה כמו ציון הוגן.
  לפני 10 חודשים
סרטים בקולנוע
ביחד ביחד, איש המים, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, כאן היום, מיינסטרים, דברים ששמענו וראינו, הנוסע הסמוי, שומר טינה, כוח רעם, מסעות, מהיר ועצבני 9, קאובוי של אספלט, קיץ של אהבה, ליגת הצדק של זאק סניידר, סתם אחד, יום הכּן, ראיה והדרקון האחרון, ביגי: יש לי סיפור לספר, ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי, אכפת לי, ארץ הנוודים, המאוריטני, יהודה והמשיח השחור, לכל הנערים: לעולם ועד, שאנג צ'י והאגדה של עשר הטבעות, טום וג'רי, מלקולם ומארי, בספירת לשלוש, החפירה, פאלמר, ראמבל, הדברים הקטנים, החבר שלנו, הצלף, שטח קרב, קרעים של אישה, היובש, מוות ל-2020!, חדשות העולם הגדול, חנוכה, האב, חולית, דיירת להשכרה, הבלוז של מא רייני, סיפור הפרברים, מגלה את אמריקה 2, מינארי, קרודים 2, שמי חצות, הסיפור המדהים של אי הוורדים
בקרוב בקולנוע
חמצן, עד במנוסה, ספיריט: לחופש נולד, קרואלה, ערים, שומר הראש של אשתו של המתנקש, הבאטמן, ספייס ג'אם: אגדה חדשה, יחידת המתאבדים, בייבי בוס 2: עסק משפחתי, ספיידרמן: אין דרך הביתה, אדם השחור, פנתר שחור 2, מיינקראפט

TOP 500
סטטיסטיקות
28,543 סרטים, 2,972 סדרות, 7,023 עונות, 119,523 פרקים, 391,262 אישים, 570,202 משתמשים, 267,188 הודעות, 28,809 ביקורות, 94,601 תמונות, 6,758 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021