סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
עיון בביקורותתוצאות 121 - 140 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
שאטר איילנד (2010)
סרט מדהים אחד מהסרטים הגדולים שראיתי מומלץ בחום.
  לפני 3 שנים
רוחות קרות (2017)
בסך הכל סרט לא רע. סרט בכורה לתסריטאי של "סיקאריו" והמפגש שהם שני סרטים מעולים. הסרט דרמתי מאוד ומותח לפרקים, פה ושם אלימות וכשהיא באה היא באה במלוא הדרה. הסיפור עצמו כואב מאוד ובקלות אפשר להזדהות עם הכאב והעצב. הרבה מסרים ומוסר השכל, שזה ערך מוסף בסרטים. הסוף לא מי יודע מה ממצא, יש קצת תחושה של כאילו הסרט נקטע באמצע עוד לפני שהגיע לפסגה אבל זה לא נורא. בכל אופן, הוא החזיק אותי צמוד לכיסא מההתחלה עד הסוף. לבוא עם ראש פתוח ולא לצפות לסרט אקשן-פיצוצים-מייקל ביי. הסרט מתפתח באיטיות ולכן לא כל כך מומלץ לחסרי הסבלנות, ציון 7 יאאלה חברים אני חתכתי.
  לפני 3 שנים
מז"ל טוב (2017)
אני חושב שסך הכל מדובר בסרט נחמד בהחלט, ללא שום ספק. אבל הסרט לא מצויין בגלל שיש דברים שניתן לחזות אותם מראש בסרט- בלי קשר בכלל לכך שהיום חוזר על עצמו, אלא דברים שהם מעבר. לא הייתה כאן שום הפתעה או שום דבר מיוחד בסרט אבל עדיין אני רואה בו סרט חמוד כי זה מעניין קודם כל שילוב של אימה עם קומדיה, דבר שהקליל את הסרט. חוץ מזה זה שילוב מעניין כי לא סתם יש בחירה שדווקא הסטודנטית נרצחה ביום הולדתה, יש כאן משהו מאוד משמעותי. ראיתי כבר סרטים בסנגון טובים מזה. משחק נחמד של ג'סיקה רות', מקווה לראות אותה בסרטים רומנטים יותר מאשר סרטים מהסוג הזה.. ציון 6 וחצי יאאלה חברים אני חתכתי.
  לפני 3 שנים
המועמד ממנצ'וריה (1962)
מותחן פוליטי פנטסטי למבוגרים הספוג בחיי הלילה של תקופת המלחמה הקרה, קשה מאוד לאמוד את תחושת החרדה בה שוקעות הדמויות הראשיות המיוזעות בכיכוב פרנק סינטרה ולורנס הארווי.

צילום בהחלט איכותי מאוד שאף נדמה שגולש לנואר ברגעים או לניאו נואר בהתחשב בשנה בה הסרט שוחרר, תסריט שגם ממנו קשה להתעלם ובטח שלא לקחת ממנו כמה שורות בלתי נשכחות לציטוט וסיום עוצמתי. אחד המותחנים הפוליטיים הכי אטרקטיביים שראיתי.

ציון שלי: 7 וחצי מתוך 10.
  לפני 3 שנים
כלבי אשמורת (1992)
טוב, אז אחרי המון זמן של הפסקה, הגיע הזמן לחזור לביקורות.
אתמול, ראיתי בפעם ה-19 את סרטו הראשון של הבמאי/הקולנוען האהוב עליי ביותר בכל הזמנים; קוונטין טרנטינו. והסרט הזה הוא כמובן "כלבי אשמורת", וכמה שאני נהניתי ממנו כמו שנהניתי ממנו אי שם ב-1992, כשראיתי אותו לראשונה בקולנוע יחד עם הרבה אנשים שיצאו באמצע בגלל האלימות הרבה שלו.
אני חייב לומר שטרנטינו הוא באמת הקולנוען הקיצוני ביותר שיש בהוליווד. ויכולים לראות זאת היטב בזכות הסרט הזה על היותו ברוטאלי ואלים מצד אחד ועל היותו מרובה בגסויות מצד שני.
עם זאת, אין בסרט המושלם הזה שום דבר רע.
תסריט גאוני, שנון ואדיר, קאסט נהדר, קצב איטי אבל גם מסחרר ורצחני, סרט שמרגיש ממש כמו החשוד המיידי של סינגר רק שאין בו את קווין ספייסי וכו'.
אין צורך להכביר מילים ולומר שמדובר כאן ביצירת מופת, באגדה קולנועית מראשית שנות ה-90, ואחד הסרטים הגדולים בכל הזמנים וכן אחד הסרטים האלימים והאכזריים ביותר שנוצרו מאז "פני צלקת" או "התפוז המכאני" שדרך אגב היו ההשפעות המרכזיות של טרנטינו לאלימות הרבה והמוקצנת שיש בסרטיו.
איך אפשר לשכוח את הפסקול הנפלא שמספק תענוג רב לאוזניים?, או את סצנת העינויים המפורסמת והמבחילה שבזכותה טרנטינו הצליח להוציא מהקהל חרדות ואף הצליח להוציא את מרבית הקהל מתוך האולם באמצע הסרט?.
לסיכום: "כלבי אשמורת" הוא בהחלט אחד הסרטים הכי גדולים בכל הזמנים, אחד הסרטים הכי אהוביים עליי אישית, וכן מדובר כאן ביצירת מופת אבל לא לכולם.
ציון סופי: 10/10 - קלאסיקה במיטבה שהייתה צריכה פרס אוסקר אחד או שניים בזמנו.
  לפני 3 שנים
הרוצחים (1946)
יש תחושה עצומה שמתפשטת ומוציאה אותך מאדישות וזה קורה לאחר פחות מחצי שעה, תחושה שהסרט לא ישחזר את השיא מהתחלתו, בימוי מדוייק, עיצוב דמויות שופע חיוניות ותוהו ובוהו אחד גדול שחודר לשגרה היומיומית. הסרט מחזיק בכל תכונות ההגדרה של הפילם נואר הקלאסי של שנות ה-40'. הפאם פאטאל בדמותה של אווה גרדנר, כאשר הסרט ממוקד בעברו של "סווידי" (בארט לנקאסטר).

כאשר הפאם פאטאל תחילה משלה אותו ומובילה למשיכה מסוכנת והורסת אותו אחרי שהחליט ככל הנראה להשתמש בה כתירוץ? לאחר מכן באמצעות עדים ומכרים ותיקים השולפים עוד פרטים קריטיים מעברו, הצילום והצללים, והתאורה בחושך ובאור וכל הנתונים הטכניים פנטסטיים אך נראה שאין כל חדש חוץ מהקוד הידוע ותכתיבי הז'אנר.

פילם נואר ששווה מאוד צפייה שגם הוא מהווה אטרקציה נוסטלגית בשיוט אל עברה של הדמות הראשית וכמובן חיפוש ומחקר אחר מילותיה האחרונות, בהחלט מעל הממוצע בעשייה, חוץ מזה לא יחדש משמעותית לחובבי הז'אנר אפשר לומר אפילו שאובראיין בלט יותר מאשר לנקאסטר הפחות מנוסה, בדמות הראשית.
  לפני 3 שנים
רוחות קרות (2017)
ג'רמי רנר נהדר, הסרט עצמו יכל להיות טוב יותר, לא ברור מה הוא הצליח יותר להיות, תעלומת רצח, או סרט נקמה אלים, באמת שהבימוי והצילום טובים וחוץ מזה המסר החברתי. או כאשר "קורי" מלמד את בנו לרכב על הסוס ולתקשר איתו בצורה רגשית.

יש על מה להחמיא אבל עדיין קצת סרט שהולך ומסתבך לכיוון ההפוך ממה שהצופים יצפו. הייתי מצפה לפחות שהאויב המרכזי שנלקח למעצר יתעמת עם הוריה האינדיאניים של הנרצחת ויקשיב לכאב והסבל שנגרם להם.

כמובן שהסרט מעבר לדיאלוגים הפילוסופיים נוטה לכיוון Neo-Western ולמרות זאת יצאתי לא הכי מרוצה מהצפייה...
  לפני 3 שנים
שעת העכביש (2001)
כשבאתי לצפות ב"שעת העכביש" לא ידעתי למה לצפות, מצד אחד כבר כמה ימים צפיתי רק בסרטי אקשן וכשבא לידי הסרט "שעת העכביש" באיכות HD התלבטתי מתי לצפות בו וכשבחרתי להתחיל לצפות בו לא התאכזבתי אפילו שניה.
הפסקול מרקד על הנשמה, עלילה עוצרת נשימה ואווירה שיוצר הבמאי (לי טהמורי) שלא נותנת לצופה להרגיש מהי שמחה אלא חונקת את הצופה במתח הצרוף.
הרבה פעמים במהלך הסרט בשביל להתמקד בפרטים הייתי צריך לחזור עם השלט אחורה ואחורה אבל בלאו הכי לא הייתי מצליח לשמור על כל הפרטים שמציע הסרט.
משחק מצוין של רוב השחקנים ובמיוחד של מוניקה פוטר שהדהימה אותי במשחק שלה בסרט במיוחד בסוף וללא ספק סרט מצוין שלא ישאיר אתכם עם פה סגור, מומלץ באופן חם.
  לפני 3 שנים
שתי דקות (2004)

סרט עם טיפה דמיון לאפקט הפרפר, גם כן צולם באותה שנה. המותחן הפסיכולוגי הזה דורש עירנות מוגברת בצפייה אחרת אתה הולך לאיבוד. הרעיון של הסרט יפה, גם התפאורה של בית החולים עם הצוות וכו', אבל יש כמה חורים בעלילה ולא אהבתי את הסוף.
  לפני 3 שנים
זה בא בלילה (2017)
עבר לי בתהיות רבות בהתחלה, הרבה עליות ומורדות אבל עבר בהצלחה, האטמוספירה הזו יחד עם האמצעים כמו הפס-קול, שוטטות המצלמה ושאר המוטיבים שמייצרים את רגעי הבהלות פה ושם ועם תסריט מטושטש וצוות שקנים מוכשר זה כמעט גולש אף לז'אנר של סרטים של חברות אמיצה והירואית או איך שמוגדר באנגלית 'Buddy'.

כמובן, ברור שאח''כ זה הולך דווקא בכיוון ההפוך מזה הסרט פסיכולוגי מעבר לפוסט אפוקליפטי ושמור מצויין במתח מרתק מסביב לשעון ומחשבות מתרוצצות, בהחלט לא הזיקה לי בכלל הצפייה הזו שנראה אפילו שסמלי אם יבוא סרט המשך. לאלו שיקטלו את הסרט הזה, אני לא יופתע מזה אך לטעמי כל החבילה משתלמת.
  לפני 3 שנים
פרויקט המכשפה מבלייר (1999)
פאונד פוטג' יותר ממצויין, את העלילה קשה להסביר וזה עדיין הפך מסקרן יותר ויותר כל שניה שחולפת. ארבעה חבר'ה עושים סרט דוקומנטרי על "המכשפה מבלייר" ובמקביל מתחת לפני השטח משהו רע קורה שגורם להם להיעלם. לדעתי חבל מאוד לקרוא סקירה על הסרט לפני שרואים אותו! הסרט הזה עושה בית ספר להמון סרטי אימה ביצירתיות שלו וברוח הידידותית (לפחות בהתחלה).

וכמובן, "פרויקט המכשפה מבלייר" נשען על אווירה מסחררת! בקיצור, מה שאתה לא רואה - זה מה שמפחיד אותך, הדמיון האנושי מוכיח לך שנוצרים דברים עצם העובדה שהמוח עובד שעות נוספות מבלי לעצור את גלגלי השיניים, ואפילו אם ידעתי שאין מכשפה או איום כזה או אחר, הדמויות יורדות מהמיסתורין השגרתי אל שיגעון ופרנויה איומה ונוראה, המיתוס מעצים את תחושותיהם ומשנה להם מהקצה אל הקצה את כל החשיבה מה שהוביל לנפילתם והיעלמותם ביערות.

לא איכפת לי מההייפ המרושע שיש לסרט הזה ואני אפילו המום מהביקורות השליליות כי אם אתם חושבים שהסרט הזה משעמם, כי אין בו פס-קול חורק או גור וסלאשר או רוחות רפאים אתם בכיוון ההפוך לחלוטין, הסרט הזה נותן בראש ומפנק הרבה יותר מסרטי אימה שהם לא פאונד פוטג' (כאלה מחורטטים וחלולים) שנשענים על ההקפצות והבהלות, להבדיל, זה פשוט קלאסיקה. ממש אהבתי.
  לפני 3 שנים
מעשייה על שתי אחיות (2009)
לא תזיק הצפייה בסרט הזה חוץ מזה שהוא עשוי וזו בדיוק ההגדרה המדוייקת, עשוי אבל יותר מידי וברגעים מחורטט לגמרי בכמה סצינות שזה נראה כמו זלזול או (תסריט) או ממש זלזול מכוון בצופה אבל למרות הקצב הצולע בהתחלה. מותחן פסיכולוגי חביב, הסיום מצדיק את הצפייה.

ציון סופי: 5 מתוך 10.
  לפני 3 שנים
אינסומניה (2002)
אני השתעממתי, מותחן בינוני ואפילו מתחת לזה לטעמי, קאסט שחקנים נהדר, "ויל דורמר" (אל פאצ'ינו) מגיע לחקור באלסקה מקרה רצח ותוך כדי מרדף אחר החשוד יורה בטעות בשותף שלו והוא מתמלא רגשות אשם, "איילי" (הילארי סוונק) עובדת על החקירה בשעה שהחשוד "וולטר פינץ'" (רובין וויליאמס), סוחט את "דורמר" כי הוא יודע את האמת ונראה שבידיו "קלף מנצח".

מעולם לא הייתה לי הערכה עד כמה סרט של נולאן יכול לשעמם אותי ועוד לגרום לי לרצות לדלג עליו, המיסתורין בו כל כך שטחי ולא מחדש ומהרגע שאתה עולה על זה, נשאלת השאלה "האם היא תגלה את האמת"? ובזה נגמר הסיפור. מצולם נהדר, קאסט מעולה אבל הוא פשוט משעמם ולכן התאכזבתי. שלושה כוכבים יסמלו אפילו יתר פרגון.
  לפני 4 שנים
ההחלפה (2008)
דרמה מסעירה התרחשת בסוף שנות ה-20'. "כריסטין קולינס", (אנג'לינה ג'ולי), אם חד הורית שבנה הקטן נעלם והמשטרה כאילו יוצאת לידי חובה וטוענת שמצאה את בנה, אך ברור לה ולכולם שזה לא הוא, העיקשות של המשטרה וההתנהלות המושחטת בכך שטענת מפקד המשטרה שהיא תחת הלם כבד והיא לא מזהה אותו כל זה מוביל אותה לבית חולים לחולי נפש.

עדיין באופן תמוהה בעיניי היא לא לוקחת סיכונים וניכרת הזהירות הרבה וגם מה שלא הכי מאפיין את קלינט איסטווד ואת החיוניות שהורגלנו אליה מסרטיו המוקדמים יותר הסרט כמעט וגולש לאימה מסויימת לאחר שורה של חשיפות רצח איומות של ילדים, ובסופו, מעין מלודרמה על עוגמת נפש חברתית ו-"כריסטין" עוד מאמינה שבנה בחיים ואנחנו הצופים מתואמים איתה, הסוף כמובן הוא כזה, שנשאר פתוח. הסרט מושקע ואותנטי מבחינה טכנית ומצולם מצויין אבל לא ממש ברמה של הסרטים הטובים של איסטווד ובטח ובטח כשחקן.

שווה צפייה, אך לא מדהים במיוחד לטעמי.
ציון סופי: 6 וחצי מתוך 10.
  לפני 4 שנים
קר עד העצם (2010)
אחד הסיפורים הכובשי לב שנתקלתי בהם בשנים האחרונות שמשקפים את אמריקה האותנטית ולא משהו בסגנון הוליוודי וקליפורני מלוקק אלא סרט רציני, נורא מטריד וקשה בכיכוב ג'ניפר לורנס המדהימה בסרט הזה שמחפשת את אביה שהקים את ביתם בחלקה הסמוכה ליער ומשמש כערבות להופעה בבית המשפט אך לאחר מכן נעלמו עקבותיו.

"רי דולי" בתו יוצאת לחיפוש שמוביל אותה לסיבוך עם מקורביו של אביה העבריינים בינהם גם אח של אביה, "טירדרופ". הרגשות עמוסים ומתוחים מאוד לאורך כל הסרט וזה מייצר אווירה מושלמת לטעמי, סרט שקיים הרבה ועבורי גם הבטיח להפליא. נוכחות המוזיקה כמיטב המסורת והבאנג'ו המתנגן לרקע הנוף המערבי הכפרי של מיזורי וארקנסו ומוזיקת הקאנטרי והבלוגראס הוסיפו רבות לחוויה הסוחפת הזו. צילום נהדר וביצוע מרגש והאמת שהסרט נראה בלעדי ועצמאי יותר כגיבוש וכימיה מדהימה בין שחקנים לעומת הבימוי שלו.

מאוד מאוד מומלץ לצפייה !
סרט מצויין.
  לפני 4 שנים
החשוד המיידי (1995)
טוב, אז את האמת, ראיתי את הסרט "החשוד המיידי", וזו הפעם ה-9 או ה-8 שראיתי אותו מאז שראיתי אותו לראשונה בקולנוע ב-1995. בכל מקרה, כשהגעתי לאולם הנעים והצונן בסתיו 1995, באתי לסרט עם ציפיות בשמיים, וגם בפעם ה-9 או השמינית שלו.
למה?, כי בריאן סינגר הוא אחד מבין האהובים עליי בתעשיית הקולנוע, במיוחד סרטי "אקס-מן" המשובחים והענקיים.
נתחיל בכך שלא נחסיר מילים ונאמר שבהחלט מדובר כאן בסרט ענק; התסריט שלו מבריק ועשוי היטב וכן העלילה שלו זורמת, קלילה, מהנה ומורטת עצבים לאורך כל הדרך.
מדובר כאן על סיפורם של חמישה אנשים זרים שלא מכירים זה את זה, שנאספים בידי כוחות המשטרה של לוס אנג'לס, לחקירה מעמיקה אודות סדרת מעשי פשע נוראיים שהתבצעו בידי אדון פשע אדיר ואגדי העונה לשם המסתורי קייזר סוזה. אחד מבין הבלשים של המשטרה, מנסה לחקור יותר לעומק ואף מצליח לשבור כמעט כל אחד מהחשודים אפילו את ורבל קינט, הדמות המרכזית של הסרט הזה.
נעבור לפינת המשחק; ללא ספק מדובר בסרט מן המעלה הראשונה בטח שמדברים על סרט בכיכובם של עשרות שחקנים אגדיים ומשובחים, במיוחד קווין ספייסי המבריק והאגדי שלא רק זכה באוסקר על תפקידו אלא גם מגלם נבל מעניין, כאוטי במיוחד וכן מסתורי לגמרי שרק רוצה לברוח מידי המשטרה ולהמשיך במסע הפשע שלו.
הבימוי של הסרט מאת בריאן סינגר, בהחלט עושה את העבודה במותחן מקורי, מבריק ומורט עצבים.
זהו לא סרט אקשן, אלא רק מותחן מסתורין שמרגיש כאילו אתה צופה בעוד סרט של האחים כהן, אבל כן כן, יש פה כמה וכמה סצנות אקשן מלהיבות ומורטות עצבים.
מה יש לומר חוץ מזה שהסרט הזה מבריק ואגדי?.
אל תשכחו שהסרט הזה הוא הסרט האגדי שהמציא את המשפט;
"The greatest trick the devil ever pulled, was convincing the world he doesn't exist and just like that, poof!, he's gone.".
לסיכום; "החשוד המיידי" הוא סרט חובה. הוא יצירת מופת קולנועית משובחת וענקית מן המעלה הראשונה, ובאמת חבל מאוד שהוא לא היה מועמד או זכה בפרס האוסקר על הסרט הטוב ביותר של 1995. הסרט הזה באמת גורם לנו לשאול האם יש פושע בתוך תוכנו?.
ציון סופי: 100/100 - לא רק קלאסיקה שלא תישכח במשך דורות, אלא גם סרט ענק וחובה לכל חובב קולנוע באשר הוא.
  לפני 4 שנים
נעלמת (2014)
סרט מעולה, מומלץ מאוד!
עלילה מגניבה, רעיון מגניב, מלא בהפתעות!
שווה צפייה.
  לפני 4 שנים
נעלמת (2014)
חשתי כמו בסחרחורת של מתיחות גבוהה בין השורות הסרט ברגעים (לפחות ברגעי ההקצנה) היה נראה לי כמשהו שגולש אל גבול הפארודיה, או הסאטירה, האם זה סרט מצויין? בהחלט כן, מדהים? לא כזה. (יש מצב שאם הייתם רואים אותו מבלי לדעת שום רקע קודם וללא שום השפעת דעה של אחרים זה כבר סיפור אחר כי קיימים בו פגמים אך לא כאלה שיכולים לעצבן גם האורך בו לא מעצבן.

מה שמשדרג את הכיף בצפייה זה שאין שום גיבור שהוא טוב במיוחד, גם "ניק" (בן אפלק) וגם "איימי" (רוזמונד פיק) וזה כולל את כל הדמויות שמונעות ע''פ אמביציה אישית ובעיקר חמדנות של עיתונאים והמון זועם שטוף מוח, כל זה מוביל בקלילות אל ההנחות החמורות, הדעות הנמהרות והמסקנות המתות שלהם. עשייה נהדרת, בימוי מדוייק, פס-קול מרתק המייצר אווירה מיסתורית, שוטים מקצועיים ותאורה מבריקה מה שאופייני בסרטיו של פינצ'ר.

ציון סופי: 7 מתוך 10.
  לפני 4 שנים
גופרית (2016)
גופרית - סרט מערבון דרמתי מיסתורין באורך של שעתיים וחצי שמרגיש כמו נצח ומחולק ל4 חלקים, החלק הראשון נחמד, יש עניין, יש שאלות שמתעוררות וקצת אלימות אכזרית - לגיטימי! חלק שני סבבה, מתחיל להסביר מה קרה אבל מוסיף יותר שאלות מתשובות שענו עליהן, חלק שלישי כבר מאבד עניין, עונה חלקית על השאלה המרכזית של הסיפור אבל משעמם משו, חלק רביעי מסיים תסרט והשאלה המרכזית שלי לפחות לא נפתרה, התוצאה - סרט ארוך ומייגע שלא היה שווה את הזמן צפייה שלו. הסרט מנסה להיות פסיכי אבל הוא נתקע בהגדרה של החולני, אלימות אכזרית (שהיא לא ריאליסטית מי-יודע-מה, וזה מוזר כי זה היה נותן אפקט מזעזע יותר וזה נראה לי מה שהסרט ניסה להעביר) והפאנץ' כביכול מזעזע בסטייתו ( ***ספויילר*** אבא סוטה שרוצה לשכב עם הבת שלו ובתור נקמה עם הנכדה שלו ***ספויילר*** ) אבל זה לא הולך בגלל שהסרט הזה לא חף מהוליוודיות ומשטויות ומכיוון שלא היו תשובות לשאלות שהתעוררו אצלי, אז הסרט מאבד את הפסיכיות ונתקע בחולניות וכאן הוא מתפספס לגמרי ופשוט לא שווה צפייה, הסרט מאוד כבד ולוקח את עצמו ברצינות והחל בפסקול וכלה בעלילה, הסרט חסר נקודות אור בעלילה, ואם הייתה אחת, דאגו לכבות אותה במהירות (בהתאם ל''מהירות'' של הסרט). גיא פירס היה מצויין בתור הכומר הפסיכי, דקוטה פאנינג (נראה לי ככה זה השם) הייתה בסדר, והסרט סתם עשה כותרות מהשחקן קיט הרינגטון (ג'ון סנואו ממשחקי הכס), הוא היה מעט מאוד זמן וגם אז לא הפציץ, אבל הדמות שלו תרמה להתפתחות של השחקנית הראשית, וחחח היה שם ילד שהמשחק שלו היה פשוט עלוב..
לסיכום - אלימות ברוטאלית וניסיון להגיע לרגש דרך ילדות קטנות לא ילך אם השאלות המרכזיות של העלילה לא נפתרות בקטע שלפחות יספק אותי.. לא שווה צפייה לטעמי

  לפני 4 שנים
תברח (2017)
מעניין לראות את השוני בין הביקורות של האנשים. אפשר לראות שהתגובות חצויות. אני נורא אהבתי את הסרט, הייתי מרותק למסך לכל אורך הסרט. זה נכון הסרט לא מפחיד, זהו לא סרט אימה טיפוסי אבל הוא נורא מעניין, חכם מאד, וגם קטעי הבדיחות שהופיע לאורך הסרט היו מאד מצחיקות בעיניי. סרט מומלץ מאד, ציון 8.5 מ-10
  לפני 4 שנים
סרטים בקולנוע
ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי, אכפת לי, לכל הנערים: לעולם ועד, שאנג צ'י והאגדה של עשר הטבעות, מלקולם ומארי, פאלמר, ראמבל, הדברים הקטנים, שטח קרב, קרעים של אישה, מוות ל-2020!, חדשות העולם, חנוכה, חולית, הבלוז של מא רייני, סיפור הפרברים, מגלה את אמריקה 2, קרודים 2, שמי חצות, הסיפור המדהים של אי הוורדים, דוב שחור, צלילי המטאל, לא זמן למות, סטארדאסט, דוד פרנק, להציל את חג המולד 2, יומני האפלצ'ים, ג'ונגלנד, הנצחיים, הבית שלו, הולידייט, בוראט 2, שיער רע, רבקה, משפט השבעה משיקגו, Halloween Kills, המכשפות, פוטו אהבה, הזאב מסנואו הולו, מוות על הנילוס, יובִּי יציל את האלווין, על הקרשים, ערפדים מול הברונקס, פוזסור, ריאלטו, להיות גלוריה: חיי בדרכים, דייוויד אטנבורו: על פני האדמה, קינגס מן: ההתחלה, Magic Arch 3D, אנולה הולמס
בקרוב בקולנוע
ביגי: יש לי סיפור לספר, יום הכּן, מהיר ועצבני 9, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, קרואלה, הבאטמן, יחידת המתאבדים, אדם השחור, פנתר שחור 2, מיינקראפט

TOP 500
סטטיסטיקות
28,490 סרטים, 2,961 סדרות, 7,008 עונות, 119,430 פרקים, 389,277 אישים, 563,088 משתמשים, 267,147 הודעות, 28,771 ביקורות, 94,252 תמונות, 6,680 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021