סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 101 - 120 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
טרון (1982)
עבר עשור. אני עם שלושה ילדים. אחד מהם נאות לצפות בסרט איתי ביחד, כאשר זה אולי אחד הסרטים הראשונים שאני מתחיל לשחרר עבורו, שהוא PG ואני זוכר בוודאות שלא היה אלים מדי.

הגרפיקה והאנימציה נראים מגוחכים. גם העלילה, האמת. אבל יש בסרט הזה סוג של קסם. קסם עלילתי וקסם תקופתי. יש כאן פריצת דרך מבחינת הז'אנר ומבחינת הקונספט בכל רמה שהיא. הרבה לפני גדולים, טובים ומפורסמים ממנו.

נגמר הסרט ואני לא מסוגל להתאפק, מפעיל להם את הבא בתור ו...........יאללה, נעבור לביקורת הבאה..."טרון: המורשת".
  לפני 6 חודשים
הרי הסיירה הגבוהים (1941)
כמו שידידי, The Dude, כבר כתב בביקורת לפניי...לא מגדולי הסרטים של בוגי ובהחלט סרט חובה למעריצים. מרגיש לי שלא מחזיק במבחן הזמן, על אף העלילה המעניינת. היה בי משהו שציפה לאיזו אקסטרא, אבל אולי זה רק אני, שמחפש כבר גירויים חדשים.

אפשר לומר מה שרוצים על בוגארט, הוא היה שחקן של תקופה. תצוגת המשחק שלו ושל אלו הסובבים אותו הן תצוגות משחק ייחודיות לתקופה של שנות הארבעים. היום זה לא עובר ואפילו די צורם.

אבל אין מה לעשות, יש משהו קסום בתקופה הזו. המילים שונות, הצילום שונה, התסריט מרגיש מקורי, כי זה התרחש לפני פאקינג שמונים שנים ועידן שונה לחלוטין מוצג.

הדבר היחיד שלא משתנה הוא האופי האנושי. איך שלא תסובבו את העוגה הזו, היא תהיה טעימה בכל מקום ממנו תנגסו בה. בוגי הוא בוגי, תענוג לראות אותו תמיד ולהתגעגע.

הוא שודד ידוע לשמצה. יש לו לב זהב, יש בחורות שמסובבות אותו ושהוא מסובב אותן ואיך אומרים? הבנות רוצות אותו והבנים רוצים להיות כמותו.

הרבה חלקים בעלילה לא תמיד מרגישים קשורים היטב, ראול וולש ייצר התכתבויות רופפות ולא כל כך מעניינות בין חלקי העלילה, אבל הקשר החזק שמדביק את כולם הוא האיש, השפתיים ושתי הסטירות ללחיים.

לחיים בוגי! למה שהיו חייך!
  לפני 6 חודשים
החבר'ה האחרים (2010)
מצחיק, נחמד, מלא בכוכבים ובהחלט לא מייתמר להיות משהו מעבר לזה, מי שבא להעביר את הזמן עם כמה צחקוקים בהחלט יקבל את מה שהוא רוצה.

מי שבא בשביל לקבל עלילה מושקעת, זה לא פה.

6.5/10.
  לפני 6 חודשים
בלי חוקים (2012)
בסך הכל סרט בינוני, מצד אחד אחלה אקשן, אחלה שחקנים (ואחלה בלייק לייבלי) ומצד שני אין בו משהו מיוחד, את הטוויסטים אפשר לקלוט גם עם פלאפון מ1999, הטקסטים שחוקים חבוטים ובכלליות הסרט קופץ מהר מידי לכיוון הקלישאות הרגילות.

אבל בסופו של דבר מי שרוצה קצת אקשן בלי מחשבה זה בדיוק יענה לו על הצורך.

6.5/10.
  לפני 6 חודשים
פחד ראשוני (1996)
כנראה הסרט הטוב ביותר של גרגורי הובליט והסרט הראשון של אדוארד נורטון ואיזה סרט לפתוח איתו את הקריירה של השחקן הכל כך מבריק הזה.

הסיפור מצוין, מרתק ומלא טוויסטים, השחקנים מדהימים בראשותם של אורטון והסרט לא משעמם לדקה.

חובת צפייה.
8.5/10
  לפני 6 חודשים
המלך (2019)
הגעוגעים למשחקי הכס ממשיכים וכל מה שנותר לנו הוא לקבל סדרות בינוניות או סרטים שמנסים להיכנס לליבנו בשביל למלא את החור הבוער שחאליסי וחבריה השאירו בליבנו.

דוויד מיצ'אד וג'ול אדגרטון מצליחים להביא סרט לא רע על נסיך שלא ממש מעוניין לקבל את כתר המלכות אבל בסוף מקבל אותו וכמובן... יוצא לקרב מרתק.

הסרט מלא בשחקנים טובים כשטימוטי שאלמה, רוברט פטינסון ואותו ג'ואל אדגרטון מככבים בעיקר.

זה לא משחקי הכס אבל זה בהחלט לא רע ולגמרי שווה צפייה.
7/10
  לפני 6 חודשים
שטח קרב (2021)
עוד סרט מלחמה אנטי-מלחמתי שבסאבטקסט מציג את ארה"ב כמנוע שמעודד מלחמות שכבר נפתחו, כלומר נאמר באופן מעורפל שאומנם מדינות אחרות פתחו במלחמה, אבל ארה"ב היא זו שמטפחת אותה.

יותר משזה סרט אנטי-מלחמתי, זה סרט תעמולה אנטי-אמריקאי.
נטפליקס היא שחקן מאוד משמעותי בתעשיית הפרוגרסיביות. אל תטעו, האפקטים ברמה, המשחק טוב, אבל התסריט טעון שיפור, ונטפליקס טעונה מאוד שיפור. אין גיוון, אין אומנות לשם אומנות, אין הנאה יותר מהרמה שנטפליקס מוציאה החוצה ללקוחותיה.

זה יפה מאוד שיש לנטפליקס תקציב להרבה מאוד תוכן, אבל המאזניים נוטים לצד אחד בלבד וזה מאוד מפריע לאלה כמוני שבאו בשביל להכיר דרך חדשה לצפות בתוכן ולא כדי לשלם בשביל תעמולה פרוגרסיבית עטופה באפקטים.

אני חושב שיש הסכמה שהתוכן המקורי של נטפליקס הוא בור של חרא, והתוכן הנרכש הוא זה שמשאיר אותנו.
  לפני 6 חודשים
מחלק 13 (2005)
סרט מצוין, זכור לי מאוד לטובה ולאחרונה ציפית בו שוב בנטפליקס ולא התאכזבתי.
  לפני 6 חודשים
הזאב מסנואו הולו (2020)
היה בי כל הרצון לחבב את הסרט הזה יותר ממה שיצא בסופו של דבר. הייתה איזו המלצה קצרה שכיוונה אותי את הסרט והחלטתי ללכת על זה על אף העובדה שאני פחות מכיר את חברי הצוות בו (מעבר לרוברט פוסטר זצ"ל). כן, ציפיתי לראות סרט על איש זאב, סרט אימה שירתק אותי למסך ויהלום בי עם אפקטים מינימליים של אימה, על מנת שיצדיק איזה שהוא הייפ שנוצר לו בקרב חובבי ז'אנרים שקשורים באימה ובתת הז'אנר של המזדאבים הללו ובסוף קיבלתי סרט בינוני שחרט על דגלו אמנות, סאבטקסט וממש מעט מאוד מאפיינים טהורים של הז'אנר.

יש לנו גיבור מוקצן מאוד, בדמותו של ג'ים קאמינגס - הבמאי והשחקן המוביל. הוא חרדתי בטירוף, מוגזם באופן קיצוני והוא מתמודד עם הרבה שיט בחייו ואם דאגה לאביו החולה (שהוא במקרה הקפטן של תחנת המשטרה בה הוא משרת - תחתיו), ניכור מבתו היחידה ומריבות עם חצי מפקודיו בתחנה אינם מספיקים, הוא גם מקבל בתקופה קצרה מאוד מקרי רצח מזעזעים, שמאיימים להפר את האיזון של העיירה המושלגת - סנואו הולו.

אני מבין שקאמינגס רצה לומר משהו על ההקבלה בחייתיות הזאבית לזו של הגיבור הראשי, שנאלץ להתמודד עם נושאים שמוציאים ממנו את ההאלק שבו, שלא נאמר - איש הזאב שבו ואני מבין שהוא אכן נאלץ לסחוב את כל המטענים הללו, במהלך התמודדותו עם שד שמעמת אותו עם עצמו ואת העיירה עם הפחדים הכמוסים שהולכים ומשתחררים אל מעל פני השטח ועם זאת....מה עם קצת הצדקה להצבתו מתחת למטריית האימה?

הפן האומנותי והעריכתי מודגש בלא מעט שלבים, כאשר קאמינגס הבמאי בוחר למהול בין שני סוגי סצנות ומתיך אותן יחדיו. הבחירות שלו בכל הנוגע לכיצד הוא מספר את הסיפור מעניינות ומצטלמות היטב על המסך, אבל התוצאה הסופית פשוט קצת שבורה, לא מושכת ולא מוציאה תגובות מספקות, כאשר הדמות הראשית שלך (שהיא אתה בעצמך) איננה אמינה או מעניינת מספיק, בתור דמות. נכון שזו חצי קומדיה וייתכן שבתמהיל אימה-קומדיה זה דווקא הגיוני שככה זה יעבוד, באופן אישי, אני מעדיף משהו אחר.
  לפני 6 חודשים
בייבי אריזונה (1987)
מופרע ותזזיתי. מציג דמויות נלעגות אבל הסוף טיפה מאזן את היחס אליהן. קומדיה ביזארית על רקע הנופים הצחיחים של מדינת אריזונה. H.I הוא אסיר משוחרר שמתחתן עם אדווינה, שוטרת שהכיר בכלא. שניהם הם לא העיפרון הכי חד בקלמר בלשון עדינה. לאחר שמתברר שאדווינה עקרה, הם חוטפים תינוק אחד מתוך חמישה שנולדו לטייקון בעל רשת של חנויות רהיטים. אבל מתברר, שהכמיהה שלהם לילד שהתממשה, רק מתחילה שרשרת של צרות שנוחתות עליהם.מספר דמויות נכנסות לתמונה. שני חבריו האסירים של H.I בורחים מהכלא ומתנחלים בביתו למורת רוחה של אדווינה, ויש להם כוונות רעות. בנוסף, הבוס שלו מציע לקיים "חילופי זוגות", מה שגורם לעימות ביניהם ולפיטוריו של H.I מעבודתו. ולקינוח, "צייד ראשים" גדול מימדים ומפחיד שמסתובב עם אופנוע בכבישים, וחומד את הפרס שמציע הטייקון על מציאת בנו שנחטף. הדקות האחרונות משנות כוון, מפתיעות ונותנות נופך שונה לכל מה שראינו עד אותה נקודה. בסך הכל מדובר בסרט שאפשר לראות אבל הוא לא חובה כמו שנהוג לומר. נחמד לראות את ניקולאס קייג' הצעיר באחד מסרטיו הראשונים.
  לפני 7 חודשים
מהיר ועצבני 8 (2017)
אני לא מבין למה כותבים שהסרט משעממם או לא טוב ועוד מילים שכאלו לא נחוצות אז תרשו לי מכבודכם הכותבים מיליון מילים כדי להשמיץ את הסרט הזה כול אחד והטעם שלו הסרט ניראה לי יותר בדיוני מה שאני לא תמיד מכור לזה אך לסרט זה ומת לחיות 4 אני התחברתי מעוד סלחו לי טעם וריח שמעתם אז לא להתווכח - מכול עיון ניתן להפיק נחת וסיפוק כמו שלכם לכתוב מיליון מילים של השמצות לסרט ממליץ בחום לכול אוהבי סרטי בדיוני זאת דעתי האישית בלי לפגוע באף אחד
  לפני 7 חודשים
Spirit Of The Beehive (1973)
אפשר להצהיר כבר כמעט בפה מלא ולאחר שגיליתי יצירות פאר לא הוליוודיות, די מאסתי בהוליווד לפחות בתקופה הזו, כל סרט קליפורני מלוקק או כמעט 100% מהקולנוע האמריקאי שלא עצמאי הפך למתועב בעיניי ברוב המקרים, מה שגרם לי "לנדוד" לבונואל יותר, קולנוע לטיני או דובר ספרדית.

דבר והיפוכו, אולי הסרט הכי ייחודי שנתקלתי בו, בעת ובעונה אחת שזה גאוני, התסריט היסודי שלו, נראה שאלוהים נגע באריסה וליטף את הילדות המדהימות בעשיית הסרט שהוא גם מבהיל, (הרבה יותר הורים לילדים), מלחיץ, מיסתורי ומטריף את הצופה מציפייה כמה שנראה באותו רגע מכונן שפוטנציאלית זה הולך להיות סרט אימה קלאסי ענקי, מה שהוא לא ובכל זאת מקיים מה שהבטיח מאותו רגע שזה פשוט מדהים.

אנה טורנט עושה כישופים על המסך, יש משהו קוסמי כנראה בכל מה שקשור לילדות מהפנטות ומולטי מוכשרות שבשנת 1973 זו הייתה החותמת גם שלה וגם של טייטום אוניל, סרט משובח ואני חוזר שוב על אותה מילה, אין סרט שהייחודיות הקונספטואלית שלו עושה חסד עם הצופים מלאי הציפייה לקולנוע במיטבו ועם כל זה, האיזון נשמר כמו בצמר גפן וזה בדיוק מה שקורה ועל כך כל הקרדיט ומירב הנקודות שהוספתי לו.

ויקטור אריסה חתום על אחד מסרטי המופת לטעמי בז'אנר Low Fantasy, בימוי מאוד מרגש, חוויית צילום שבהחלט ממש לא רואים בכל סרט והפס-קול קסום, בהחלט סחף אותי לעולם רחוק, אין מילה אחרת. שורה תחתונה, ממליץ לראות את סרטי "פרנקנשטיין" לפני שניגשים ומקבלים את הבוסט מהסרט הזה. יהיה אשר יהיה מי שסולד ויקרא לזה Slow Cinema וכל אלו ששוחים במים לא מוכרים, אך אם לכם / ן אין תלונות, רוצו לראות ותגלו זהב, טהור.

ציון סופי: 8 וחצי מתוך 10 (נוטה ל-9)
מדהים, ללא ספק.
  לפני 7 חודשים
קווין וסלים (2019)
נתחיל מזה שלא הייתי מבזבז את כספי כדי לקנות כרטיס לקולנוע עבור הסרט הזה. לא מדובר ביצירה גרועה, אבל היא נמרחת יותר מידי, ובייחוד החצי השני. סיפור בסגנון של "בוני וקלייד" עם כל ההבדלים. מותחן רומנטי עם דגש על נושא הגזענות נגד שחורים בארה"ב. קווין וסלים הם גבר ואישה אפרו אמריקנים שנפגשים לדייט בפעם הראשונה.היא בחורה נאה ועורכת דין במקצוע. הוא גבר פשוט שמתפרנס ממכירת נעליים. בדרכם חזרה הביתה, עוצר אותם שוטר לבן שמחפש להתנכל להם. העניינים מסתבכים וסלים יורה בשוטר.עתה עליהם להימלט ולחיות מיום ליום כשהסיפור תופס כותרות ברחבי במדינה והמשטרה בעקבותיהם. לצורך מנוסתם הם נעזרים באנשים שונים, כשבאותו הזמן המקרה גורם להזדהות עימם מצד התושבים השחורים וגם מוציא אנשים לרחובות למחאות כנגד האלימות המשטרתית. תוך כדי גם קווין וסלים לומדים להכיר זה את זו ומתאהבים.הסוף טראגי. אפשר גם למצוא מסרים דתיים ופילוסופיים בשיחות שקווין וסלים מנהלים ביניהם. למה דברים קורים כמו שהם קורים? האם זהו גורל או לא? לא בטוח שהם היו ממשיכים לדייט שני אילולא קרה מה שקרה, אבל הנסיבות המצערות גרמו להם להיות יחד.
  לפני 7 חודשים
42 (2013)
סיפור שחשוב להכיר, אבל ההגשה שלו היא משעממת. יכול להיות שזה גם קשור לשפע הסרטים מהעשור האחרון שעסקו בנושא הגזענות נגד שחורים בארה"ב וההפרדה הגזעית. בשלהי מלחמת העולם השניה, ארה"ב מתחילה לחזור לחיי שיגרה וזה כולל את ענף הבייסבול שנקי משחקנים שחורים. בראנץ' ריקי הוא הבעלים של אחת הקבוצות מהליגה המקצוענית, שמחפש לצרף לקבוצתו שחקן שחור בעיקר מסיבות כלכליות.הוא סבור שהצעד ימשוך לקבוצה אוהדים מהקהילה האפרו אמריקנית.מי שמסומן הוא ג'ק רובינסון, בחור קשוח וגאוותן שלא מוכן לקבל את האפליה המקובלת בחברה האמריקנית אבל לא פחות חשוב, שחקן מוכשר. השידוך הזה בין שניהם והגיבוי של בראנץ' לג'ק, יביא את הקבוצה להצלחה מקצועית. זה יקרה לא לפני שג'ק, שהוא גם נשוי ואב טרי, יצטרך להתמודד עם דיעות קדומות, הצקות והתגרויות מצד חבריו לחדר ההלבשה וגם קבוצות יריבות. בסופו של דבר, מדובר בסרט ארוך ומעייף, עם יותר מידי דיאלוגים מיותרים ולכן יש כאן החמצה. ציון 6.5.
  לפני 7 חודשים
22 ביולי (2018)
זה בהחלט החל כמו אחד הסרטים החשובים והמותחים על המסך, אבל הוא הלך ודעך לנגד עינינו, על אף הדרמה המוצגת בו. "22 ביולי" הומלץ לי על ידי אחי היקר, ביותר מהזדמנות אחת ואני יכול לחלוטין להבין למה. הביקורת הקצרצרה הזו נכתבת כאשר נותרה לי עוד חצי שעה להשלים את הצפייה ועם זאת אני מרגיש שגם לפני שאני אסיים (ובהחלט אסיים את הסרט), די מיציתי את הרעיון ובניגוד לכאלו המבוססים על סיפורים אמיתיים ומזוויעים, לסרט הנוכחי היה המון להגיד והוא פספס איפה שהוא לא מעט כבר באמצע שלו.

פול גרינגראס ("Bloody Sunday", "קפטן פיליפס", "טיסה 93") יודע לקחת סיפורים שקרו באמת ולהפוך אותם למטעמים קולנועיים וגם הפעם הוא מצליח, אבל וכפי שהוזהרתי מראש, הסרט מתחיל בגדול ובקול תרועה ומסתיים בקול ענות חלושה (ככל הנראה, על פי התפתחותו והכיוון של סופו). גרינגראס עשה כאן כמה טעויות משמעותיות שמנעו מהסרט שלו להרגיש אותנטי ובאמת למשוך את הצופה באופן טוטאלי אל מסך הטלוויזיה.

זהו סרט נטפליקסי חצי טיפוסי, כיוון שהוא לא מצליח לפרוץ את הגבולות לכיוון מצוינות וכמעט מקדש בינוניות ובנאליות ועם זאת הוא מתהדר באחד מסיפורי הזוועה הגדולים שקרו בעולם בעשור החולף. הבחירה ההזויה לספר סיפור נורווגי, עם שחקנים נורווגיים באנגלית, לכל אורכו, היא אחת מהבחירות הקולנועיות המוזרות ביותר שראיתי בשנים האחרונות. גם ב"צ'רנוביל" המשובחת דיברו אנגלית ולא רוסית, אבל הייתה בחירה אומנותית מסוימת בסיפור הזה. כאן, לא כל כך ברור למה שפת המקור נדחקה הצידה והוחלפה באנגלית מאולצת.

חצי שעה של תופת ואקשן, מלווה בקצת פחות משעתיים של דרמה אשר מתחלקת בין סיפורו של אחד הניצולים ומשפחתו, הרוצח ועורך דינו. כיוון שלא נראה שונה מלא מעט סרטים שסיפרו סיפורים אנושיים. הרוצח מקבל במה גדולה וגם הרעיונות שלו והסכנה העצומה שעדיין טמונה ברעיונות של הימין הקיצוני, על אף עליית האיסלאם, הם נושאים שמקבלים במה ועם זאת, מורגש כי הסרט הזה לוקח כיוון קצת יותר מדי בנאלי, בעבור מה שהוא היה אמור לספק לצופיו.

הוא היה יכול להיות טוב הרבה יותר גם אם חצי שעה ממנו הייתה מתקזזת וגרינגראס היה מוותר על לא מעט קיטש ושטאנץ מסרטי דרמה גנריים יותר. עם זאת ולאחר ריבוי הטרוניות שאני מעלה לפני סיום הצפייה בסרט כתוצאה של עייפות וגם כתוצאה של טרחנות מסוימת של הסרט עצמו, מדובר בסרט מרתק, בסיפור שחובה לראות ולנסות לתת לרעיונות וללקחים שלו לשקוע, לאחר הצפייה בו.
  לפני 7 חודשים
אופליה (2018)
ייתכן שההתרשמות הסופית והחלקית למדי שלי מהמפגש הראשון (לבושתי, לבושתי) עם אגדת המלט היא בסך הכל צו הגורל שלא מרשה לי להכיר את המלט דרך הסרט הזניח והניסיון המוזר להציג לעולם את המלט מצידה של אופליה בלבד.

הסרט התפרש עבורי על מספר מקטעי צפייה, חזרה אחורה, שינה עמוקה ושאלות מרובות של אשתי לגבי מה פספסתי ומה היה והתרחש בזמן שישנתי. קאסט מרשים, תצוגת תכלית של תפאורה ועיצוב תלבושות וכמובן יופי בלתי נגמר שמקורו בלוקיישנים עוצרי הנשימה שבמסגרתם צולם הסרט, אבל מעבר לכך חוויה גנרית שמנסה לקחת את אחד מסיפורי שייקספיר המפורסמים ביותר לכיוון דרמה רומנטית תקופתית.

דייזי ריילי מנסה להשיל מעצמה את סחבות הסמרטוטים של ריי מפרקי ההמשך החדשים של "מלחמת הכוכבים", נעמי ווטס בתפקיד כפול בינוני למדי וקלייב אואן איכשהו הצליח להשתחל להפקה שאמורה הייתה להיות מועשרת בכוכבים רלוונטיים והוא דווקא קצת פחות רלוונטי. בין היתר גם נמצאים גם טום פלטון (שגילם את דראקו מאלפוי בסרטי "הארי פוטר") וג'ורג' מקיי (מ-"1917"), אשר מגלם את המלט באופן די דהוי וחסר השראה מיוחדת.

בגדול מדובר בסוג של ספין אוף המלטי שלא מותיר רושם מיוחד ומנסה לספר את המלט מהכיוון שאינו של הנסיך הדני. ישנם לא מעט ספין אופים כאלו שצלחו ואם אתם כאלו שטרם חוויתם את חווית ההמלט הראשונה שלכם, כנראה שזהו לא הסרט שכדאי לצפות בו בתור הראשון בתור. אני אמשיך לחפש לעצמי מפגש מוצלח יותר עם הנסיך הדני וכנראה שאצטרך ללכת קצת אחורה בשנים להפקות וסרטים טובים יותר שנעשו עבורו.
  לפני 7 חודשים
42 (2013)
סיפור שחשוב להכיר, אבל ההגשה שלו היא משעממת. יכול להיות שזה גם קשור לשפע הסרטים מהעשור האחרון שעסקו בנושא הגזענות נגד אפרו אמריקנים בארה"ב וההפרדה הגזעית. בשלהי מלחמת העולם השניה, ארה"ב מתחילה לחזור לחיי שיגרה וזה כולל את ענף הבייסבול שנקי משחקנים שחורים. בראנץ' ריקי הוא הבעלים של אחת הקבוצות מהליגה המקצוענית, שמחפש לצרף לקבוצתו שחקן שחור בעיקר מסיבות כלכליות.הוא סבור שהצעד ימשוך לקבוצה אוהדים מהקהילה האפרו אמריקנית.מי שמסומן הוא ג'ק רובינסון, בחור קשוח וגאוותן שלא מוכן לקבל את האפליה המקובלת בחברה האמריקנית אבל לא פחות חשוב, שחקן מוכשר. השידוך הזה בין שניהם והגיבוי של בראנץ' לג'ק, יביא את הקבוצה להצלחה מקצועית. זה יקרה לא לפני שג'ק, שהוא גם נשוי ואב טרי, יצטרך להתמודד עם דיעות קדומות, הצקות והתגרויות מצד חבריו לחדר ההלבשה וגם קבוצות יריבות. בסופו של דבר, מדובר בסרט ארוך ומעייף, עם יותר מידי דיאלוגים מיותרים ולכן יש כאן החמצה. ציון 6.5.
  לפני 7 חודשים
ספרות זולה (1994)
הביקורת הראשונה שלי באתר ובחרתי לעשות אותה על אחד הסרטים האהובים עליי בכל הזמנים (בTop 3 שלי).
ראיתי את הסרט פעם ראשונה בגיל 11 ונדהמתי. מצאתי את עצמי קורא את הדיאלוגים של הסרט ופשוט מתהפנט.
אמנם הסרט לא מוגדר כקומדיה אבל זה באמת אחד הסרטים המצחיקים ביותר שראיתי. טרנטינו עושה פה בית ספר לדבר הזה שנקרא "קולנוע". פשוט מושלם!!
  לפני 8 חודשים
סיפורו של רחוב ביל (2018)
איטי בחלק גדול מהזמן אבל למרות זאת מצליח לשמור על עניין. משחק טוב ומשכנע וסגנון ששואב אותך לתוך הסיפור, זה סוד ההצלחה של הסרט, למרות שהוא טוב אבל לא מצויין.פוני וטיש הם זוג אפרו אמריקני צעיר בשנות ה-70 בהארלם ניו יורק בזמן שטיש נמצאת בשלבי הריון ראשונים. לאחר שפוני נעצר ונכלא באשמת אונס שלא ביצע, טיש ומשפחתה פועלים משפטית להביא לשחרורו. יש כאן שני צירי זמן. בהווה אנו נחשפים לפגישותיה של טיש עם פוני בכלא ולאינטראקציה שלה עם משפחתה ועם משפחתו של פוני. בעבר, אנו מגלים את סיפור אהבתם הגדול לפני שפוני הסתבך. יש לנו מוטיבים של אהבת גבר ואישה ושל גזענות נגד שחורים בארצות הברית. לאלה אפשר גם להוסיף את השחיתות של מערכות אכיפת החוק, ואת הקלות שבה אפשר לשלול מאדם את חירותו. פה ושם אפשר גם להנות ממוסיקה טובה שמתנגנת לה ברקע. ציון 7.5.
  לפני 8 חודשים
טנט (2020)
בליל של סצינות לא ברורות עם מעברים חדים ביניהם, כך שכל סצינה היא כל כך שטחית ורדודה מכיוון שהם עושים דברים שנראים מורכבים, אבל הדיאלוג בכל סצינה הוא :" הצעד הבא מאוד הכרחי וקשה לביצוע, אבל חייבים לבצע אותו ועדיף שלא נספר לכם איך לעזעזל המבצע המתוחכם הזה יתרחש".

זה הרגע שבו כריסטופר נולאן jumped the shark.
  לפני 8 חודשים
סרטים בקולנוע
איפה אנה פרנק, בקצב הג'ונגל, ג'אנגל קרוז, האביר הירוק, הנוסעים, מורטל קומבט, ספיריט: לחופש נולד, באטמן ליל כל הקדושים הארוך, חלק שני, אחד בלב, אחרי ש...התנגשנו, ביגפוט ג'וניור 2, התקופה היפה בחיי, זמן, סוכנת במלכוד, עיני נחש: ג'י איי ג'ו ההתחלה, אסקייפ רום: השלב הבא, הרפסודה, מילקשייק אבק שריפה, נשים בחזית, ספייס ג'אם: אגדה חדשה, סיפור אימה קלאסי, גנובים על הקרח, המסור: המעגל נסגר, סינדרלה והנסיך הסודי, פיטר ראביט 2, קרקס החיות, תנו לו ללכת, האלמנה השחורה, דרך הקרח, ההיסטוריה האישית של דיוויד קופרפילד, הטיהור לנצח, לשחרר את שולי, קרודים 2: עידן חדש, שכונה על הגובה, אמונייט, אסיה, בעצמה, טום וג'רי, סוכנות בילוש לחיות מחמד, השליח האנגלי, באטמן: ליל כל הקדושים הארוך, חלק ראשון, המועמדת המושלמת, לאסי שובי הביתה, לוקה, מהיר ועצבני 9, לזמן את הרוע 3: בשליחות השטן, סאבלט, שומר הראש ואשתו של המתנקש, גודזילה נגד קונג, מקום שקט 2
בקרוב בקולנוע
סוס מנצח, אופססס!2 - ההרפתקה ממשיכה, דארטניאן ושלושת המוסקטרים, כנרת ים של חיים, פול ספיד, קיץ 85, הברך, יחידת המתאבדים, הסוד: האומץ לחלום, חופשה באיביזה, ריספקט, אנטבלום, הרפתקאות תום ואווזי הבר, סול, פאלם ספרינגס, לא לנשום 2, לשחרר את גאי, עד במנוסה, הוסט, הנוקמת, מפרץ ההרפתקאות: הסרט, מיוזיק, בלוז ערבי, קנדימן, מסע בזיכרון, עד המוות, שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות, געגועים מתוקים, מורעל, הנה אנחנו, האב, בית הסיוטים, אנט, בייבי בוס 2: עסק משפחתי, ונום 2, מינארי, אוון הנסן היקר, מפלצת של מלון: הפוך על הפוך, לא זמן למות, אויב בדלת, הקדושים של ניוארק, חולית, האלווין 2: הנקמה, הדו-קרב האחרון, אתמול בלילה בסוהו, הבאג של רון, הכרוניקה הצרפתית של הליברטי, קנזס איבנינג סאן, משפחת אדמס 2, קליפורד הכלב האדום הגדול, נצחיים

TOP 500
סטטיסטיקות
28,637 סרטים, 2,976 סדרות, 7,024 עונות, 119,560 פרקים, 393,396 אישים, 577,140 משתמשים, 267,210 הודעות, 28,861 ביקורות, 96,043 תמונות, 6,894 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021