סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 101 - 120 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
מרי פופינס (1964)
לילדים בגיל ובנפש ולאנשים נוסטלגים. שירים שגדלנו עליהם שהושרו בעברית ובראשם "סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס" מפי ציפי שביט הנהדרת. מסר לכל אדם בכל גיל, חייך אל העולם והוא יחייך אלייך בחזרה. האושר לא נמצא בדברים חומריים, אלא דווקא בדברים הקטנים ולפעמים אנחנו לא שמים לב שהם נמצאים ממש מתחת לאף.שייך לפס ייצור שעבר מן העולם מזמן וכל סופרלטיב לגבי הסרט לא יהיה הגזמה. למרות זאת אם בהשוואות עסקינן, אהבתי יותר את "הקוסם מארץ עוץ".
  לפני 7 חודשים
חולית (2020)
סרט מרשים מאוד, נראה כמו שילוב קצת פחות איכותי בין מלחמת הכוכבים לשר הטבעות, זה לא זה בדיוק אבל זה עדיין ממש טוב והמוזיקה של האנס זימר תורמת המון לאווירה - באמת זה חובה לראות בקולנוע ועדיף בimax
  לפני 7 חודשים
הקרב הנשכח (2020)
קשה לפספס עם סרטי מלחמה, יותר קשה לפספס עם סרט מלחמה על מלחמת העולם השנייה, הנאצים עשו עבודה כל כך טובה בלהיות הרעים האולטימטיביים שכל הסרטים הקשורים לזה כמעט אוטומטית מקבלים ציון של 7 ומעלה, "הקרב הנשכח" לא יוצא דופן ומתאים את עצמו לאיכות הנדרשת.

סרט מלחמה קצת ארוך מידי וקצת מקצר ברקעי הקרב עצמו שאפשר לעשות קצת יותר טוב, אבל מלבד זה הוא מאוד מעניין ומותח, בהחלט מומלץ.
7.5/10
  לפני 7 חודשים
הקרב הנשכח (2020)
עומד היטב בסטנדרטים שהכרנו בעבר מסרטים על מלחמת העולם השנייה, אם כי ראינו כבר טובים ממנו. הרקע הוא הסתערות כוחות הברית בחודשים האחרונים של 1944 על איזור שפך נהר הסכלדה בהולנד בדרך לכיבוש נמל אנטוורפן. שלושה צירים בעלילה. בראשון משפחה הולנדית שבה האבא הוא רופא שמטפל בקצין הגרמני שאחראי על האיזור. הבת עובדת אצל ראש העיר והבן שהוא מתנגד לנאצים נרדף על ידם לאחר שהואשם בגרימת תאונה שגבתה חייהם של חיילים שלהם. בת המשפחה מנסה להסתיר ולגונן על אחיה. בציר השני חייל נאצי שנפצע בחזית עובר לעבוד במפקדה בעיר. החלק השלישי בפאזל הוא טייס דאון אנגלי שמצטרף למערכה על שפך הסכלדה.בסוף יש נקודות ממשק בין הסיפורים. בסך הכל המעטפת היא טובה מאוד ויש תחושה של אותנטיות. גם הדיבור בשפת המקור תורם לכך. מהצד השני יש לפעמים תחושה שהולכים לאיבוד וגם סצינות קרב שמתארכות יתר על המידה.ציון 7.5.
  לפני 7 חודשים
הזרזיר (2021)
בחיפוש המתמיד אחרי בידור קליל בנטפליקס, נעצר התקתוק של השלט על מליסה מקארת'י. כי הרי היא המתכון המושלם לבידור קליל ומופרע וגם כריס אודוווד הוכיח לא אחת שהוא יופי של שחקן קומי. אז התחלנו.....והיה שם קטע דביק וקיטשי של איך ההורים רואים את התינוקת שלהם עוד כמה עשורים קדימה ואז......מעבר של שנה קדימה. טרגדיה, התמודדות עם אבל ובית חולים לחולי נפש. אה...וגם יש ציפור, זרזיר ליתר דיוק והיא מטיילת לה עם נעימת הפתיחה בכל מיני מקומות עד שהיא מגיעה לגינתה של גיבורת הסרט.

אם חיפשתם בידור קליל והתקציר הנדחף של נטפליקס הראה לכם כל מיני רגעים מצחיקים ואת טימוטי אוליפנט בתור המנהל ההזוי של מקארת'י, אל תאמינו לרגע. מדובר בסרט סוחט דמעות עם התייחסות לבני האנוש והתמודדותם עם אבל ועם מצבים שונים וחדשים, דרך מבט על ציפור. קצת מעיק, אבל זה מוביל את העלילה וקושר כל מיני חוטים, שביניהם הכי אהבתי את זה שעליו תלויה דמותו של וטרינר, שהוא פסיכיאטר לשעבר ומגולם היטב על ידי קלווין קליין, שמבחינתי גנב את ההצגה.

מרבית הסרט הוא דרמה עצובה, שלא בוחלת באף אמצעי בשביל למשוך לכם בעיניים. אי אפשר אבל שסרט בכיכובה של מקארת'י יעבור בלי קומדיה, אז בכל הזדמנות אפשרית משחיל במאי הסרט, ת'יאודור מלפי, רגעי הפוגה ואתנחתא קומיים, כדי להקליל על האווירה הכבדה והמעיקה.

התוצאה הסופית היא סרט דרמה מרגש, עם ביצועים טובים למדי של שחקנים שהתרגלנו מהם לקומדיה, אבל הם מוכיחים פעם נוספת שגם הדרמה זורמת בעורקיהם. לא מדובר בסרט מדהים, אבל הוא, כאמור, מתעלה מעל הבינוניות ונותר קצת, בעיקר ברגעים שאין ציפורים מעיקות שמנסות לנגח את הגיבורה הראשית וללמד אותה לקחים על חייה וחיי בעלה.

ההופעות העדינות של השחקנים והנושא הכואב עשו את שלהם ובאמת שצריך מאמצים גדולים בשביל לחרבן את זה. בסך הכל נהניתי והתרגשתי, לגמרי שווה את הזמן שלכם בנטפליקס.
  לפני 7 חודשים
האשמה (2021)
אין ספק שהסרט הדני טוב יותר, אבל לא בהרבה וזאת מחמאה מספיק טובה בשביל "האשמה" בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול שמשנה לשנה מרחיב את אוסף הסרטים הטובים שבהם הוא מופיע.
הסרט מספר על שוטר שטח שעקב מעורבות שלו (שלא ברורה ברוב הסרט) בתקרית מסוימת נשלח לענות לטלפונים במרכזייה של 911, הוא נתקל בשיחת חטיפה ומנסה לתפעל אותה עם כל הכלים שיש לו.

אם עושים אותם נכון, סרטים במיקום אחד מצליחים להתעלם מכל הבולשיט ההוליוודי ולהתרכז בתסריט ושחקנים מספיק טובים ויש לא מעט קלאסיקות כאלה שהאשמה ובעיקר האשמים נכנסים לקטגוריה הזאת - מלבד זה יש את 12 מושבעים שהוא כנראה הסרט הכי טוב בז'אנר אבל יש גם את "קבור", "דוגוויל" ועוד...

בקיצור, מי שמחפש סיפור טוב ולא רק אקשן ופיצוצים כנראה יהנה מאוד, אם אין לכם בעיות עם שפות זרות או ספציפית השפה הדנית, תנסו לראות את הסרט הדני.
7.5/10
  לפני 7 חודשים
חיים פרטיים (2018)
ותודה לאשתי שהביאני עד הלום. מתעקשת מדי ערב לראות משהו קליל, האצבע נעצרה במדור "קומדיות" של נטפליקס והתחילה לזוז שמאלה, שמאלה, שמאלה....הופ. עצור, את זה.
עצרתי, ראיתי קת'רין האן ופול ג'יאמטי, מי אני שאערער על הקביעה. רצית קומדיה, קבלי קומדיה.

וזה בהחלט מתחיל באופן קומי...כמעט. זריקה לתחת בשביל להיכנס להיריון. אפילו אין כאן שמץ, שמצו של ניסיון לגרום לזוג להתחרט כאשר לא מוצגים ילדים קטנים לאורך הסרט, רק הגרסה המנוולת שלהם, שעוזבת את הבית, לא מודה על כלום במבט קדימה וללא מבט אחורה ואלו שמוכנים לעשות הכל בשביל כל מי שאינו ההורה. זו הגרסה שתקבלו.

וג'יאמטי והאן מיטיבים, בכימיה משוגעת, לגלם בני זוג כאילו פריווילגים, שאשכרה מתמכרים לתחושה של לנסות להביא ילד. הם בני ארבעים פלוס; הוא קרוב לחמישים והיא בתחילת העשור, אבל לא בגיל שאפשר להתחיל. יש לו אשך אחד, עובדה אליה תיחשפו ללא הרף במהלך הסרט וזו אחת מיני הפוגות קומיות רבות, אבל הסרט הזה מטביע את הקומדיה בברוטאליות, כאשר הוא יוצר מציאות כמעט זוועתית לעיני הצופים.

לא צריך רישיון או כישרון מיוחד בשביל להרות, למי שזה מסתדר. כן צריך כישרון על בשביל להיות הורים וכאלה טובים ודווקא את חלק ב' ניכר שיש לבני הזוג בשפע, פשוט יש להם בעיית ביציות, פוריות, אשכים, חוסר קליטה, חוסר התאמה, חוסר וחוסר וחוסר וכל אלו מכלים לאיטם את הזוגיות שלהם, כאשר הם הופכים לזומביים שמוכנים להקריב תקציב, זוגיות, אושר ותכלית בשביל להרות.

כאשר נקרית הזדמנות לפתחם, הם שואבים אותה איתם, בלי הפחד להתאכזב שוב. יורים לכל כיוון ומנסים להיאחז באמת בכל בדל תקווה אפשרי, בשביל שהחלום יימשך. הם פצועים פיזית, נפשית וכלכלית ורק בשביל להנשים את החלום על ילד ולמרות שזו קומדיה, אל תצפו לצחוק במרבית השלבים. הז'אנר הקומי מתעורר בסרט הזה יותר בפאן השנון והרהוט שלו, כי עדיין מדובר בבני זוג אינטלקטואליים, שגרים בלב ליבה של ניו יורק ובאמת מרגישים כמו קלישאת קולנוע מהלכת, אבל המציאות שלהם היא מזרק בתחת. קרה, חדה, פוצעת ומרירה.

תמרה ג'נקינס עשתה לי חשק לצפות בכל אחד מהסרטים שביימה (ויש לה עוד שניים כאלה). היא מציגה עבודה כמעט ללא רבב, בעיקר בכל הנוגע לבנייה של הסרט, עד לרמת הפרטים הקטנים בכל סצנה. הטקסטים, הקומפוזיציה, הצילום, המוזיקה, מטאפורות וסמלים למכביר. יש שעוברים מעל הראש ויש כאלו אשר שוקעים ונותרים איתך גם לאחר סופו של הסרט.

הסרט ייגע גם בכאלו שחוו לידות טובות ומאושרות וגם באנשים שלא נמנים על חתך האוכלוסייה אליהם משתייכים גיבורי הסרט. הוא נוגה, מחויך, כואב, מפויס והוא פשוט עשוי היטב. לא להחמיץ את הפנינה הקולנועית הזו. פשוט לא.
  לפני 7 חודשים
פריצה (2021)
אולי זה בגלל שהרף שלי נמוך בסרט האימה ואולי בגלל שמשתמשים ומבקרים בעולם מצפים למשהו יותר גדול, אבל בסך הכל הסרט "פריצה" עשוי לא רע בכלל, הסיפור מעניין, המשחק טוב (אני אוהב את לוגן מרשל-גרין או בשמו האמיתי החיקוי של טום הארדי), אז זה נכון שהטוויסט היה שקוף והיו כמה דברים לא מהודקים עד הסוף בסרט, אבל זה סרט אימה, לא "ההתחלה" או "הג'וקר" אין בעיה עם איזה חור קליל בעלילה בדברים האלה.

בקיצור, לא לבוא עם ציפיון גבוהות אבל בהחלט אפשר להיות מהסרט
6.5/10
  לפני 7 חודשים
על החגים ועל המוות (2019)
אף אחד שראה את הטריילר או הציונים או הקאסט או משהו...לא באמת ציפה ליצירת מופת או משהו שקרוב לזה.

הסרט הזה יצא מפס הייצור וקיבל אוטומטית חותמת "בינוני" וחבל שכך, הרעיון שלו די טוב עד שלב מסוים שאני לא אפרט כדי לא לעשות ספויילרים, אבל אם היו אנשי צוות (במאים/תסריטאים) קצת יותר טובים ומקוריים הם היו יכולים להביא את הסרט הזה למשהו הרבה יותר טוב במקום להסתפק בעוד סרט אימה בינוני שכל חובב אימה ראה עשרות כאלה בעבר.

5.5/10, הציון שלו בImdb קצת יותר קטל עם 3.4, אני לא חושב שזה היה עד כדי כך רע, אבל זה בטח לא היה טוב.
  לפני 7 חודשים
היסודות של האכפתיות (2016)
קליל ומצחיק. אפשר לקחת נושא כזה ולהציג אותו במלודרמתיות ואפשר לבוא מכוון אחר ופחות רציני וזה הקו שנבחר כאן. בן בנג'מין הוא סופר לשעבר שעבר טרגדיה אישית ונמצא בהליכי גירושין מאישתו. אחרי קורס קצר שעשה, הוא מתחיל לעבוד כמטפל סיעודי בטרוור, נער בן 18 הסובל מנוון שרירים. טרוור הוא בחור לא קל, חוצפן וישיר. כל עולמו תחום לביתו והחלומות שיש לו נשארים רק בפנטזיה. בן הוגה רעיון יפה ומחוץ לקופסא. שניהם יוצאים למסע של כמה ימים עם ריכבו של בן כשאחד היעדים שלהם הוא "הבור הכי עמוק בעולם". אבל הדבר המהותי הוא להגשים לטרוור את מה שהוא חלם עליו. תוך כדי שהם בדרכים הם אוספים שתי נשים צעירות שהסיפור האישי שלהן משתלב בסיפורם של בן וטרוור ועם אחת מהן טרוור מפלרטט. הסיפור הגדול כאן הוא הלב הגדול של בן והרצון שלו לסגור מעגל. אניני טעם יאמרו אולי שהתסריט לא הכי מקורי, אבל זה לא משנה. יצירה שעשויה עם הרבה חן. ציון 7.5.
  לפני 7 חודשים
הנרי הזקן (2021)
כמעט ודילגתי על הסרט הזה, עד שראיתי שמדובר בצירוף נהדר של כמה מהדברים האהובים עליי. מערבון וסטיבן דורף. קניתי, לקחתי בשתי ידיים ויצאתי אפילו מרוצה, מעל ומעבר. הסרט עצמו, מעבר לכך שהוא שילוב מושלם בשבילי, באופן אישי, משלב באופן כמעט מושלם בעצמו בכל הנוגע להיותו מערבון כתוב, מבוים ומבוצע היטב. יש לו פסקול נפלא, קצב מושלם, גיבור ונבל קלאסיים בעבור סרטי מערבונים מודרניים, שבפעם נוספת מקוננים על מותו של המערב הפרוע, של הגיבור הקלאסי, ההולך ומזדקן, מחפש את השקט והבדידות.

גם כאן, ברור לכל צופה כי הוא מגיע לצפות בהנרי הזקן מפתיע את כל מי שיתקוף אותו וכנראה שגם הסוף יהיה צפוי במידה מסוימת, אבל הדרך לשם היא נפלאה. גם התגלית, הוליוודית ככל שתהיה, אשר מכניסה פלפל וטוויסט שקצת מרחיקים את הסרט מהיותו מערבון קלאסי, לא מצליחה להעיב על ההנאה הכללית ממנו.

שם הסרט, כפי שתיווכחו לדעת בסופו, הוא מעין משחק מילים אנכרוניסטי בנוגע לגיבור של הסרט. יותר מזה אני לא מוכן לגלות. הסיפור יהיה לכם מוכר, כאשר הנרי הזקן הוא חוואי בודד, אשר מתגורר עם בנו באיזה חור תחת נידח באמצע השממה. ביום לא בהיר במיוחד הוא מוצא אדם פצוע, עם תיק מפוצץ כסף, אחריו רודפים שלושה בוקרים, המציגים את עצמם כאנשי החוק.

מפה לשם, המצב יסלים. ולאחר קצת יותר משלושת רבעי סרט, אשר מתהלך לו בקווים דקיקים של מערבון מהורהר, צריכה להגיע המערכה האחרונה ובמערבונים, מכל שנה שלא תהיה, המערכה הזו היא תמיד עמוסה בירי, מדממת ומעמיסה על הצופה כמה תגליות על גיבור הסרט, שופכת אור על עברו, שככל הנראה יהיה קשה לכל צופה לנחש ועם זאת, כאשר הוא מתגלה, יש בכך נימה מסוימת של זלזלול בצופים. קצת ראוותני והוליוודי מדי למערבון שכמעט מנסה להיות אינדי.

לא זכור לי שראיתי את טים בלייק נלסון מוביל סרטים לבדו וביד רמה, אבל הוא עושה זאת באופן פשוט מופלא. הוא נהדר בתפקיד הראשי של החוואי, עצל העין והמגונן על בנו. הוא מגלם, באופן שקט ומדוד את התפקיד הראשי באופן נפלא ושני לו בקאסט ובאיכות המשחק הוא בהחלט סטיבן דורף, שאלוהים יסלח לי על הערצתי העיוורת כמעט אל שחקן שאף פעם לא היה מהשורה ההוליוודית הראשונה. הוא אגדה, בעיניי...שחקן נפלא, שאיכויותיו אף פעם לא זיכו אותו בתפקידים רמים בהוליווד, אבל פעם אחר פעם הוא מוכיח כמה שהוא שווה לתעשייה וכמה רלוונטי ולא משנה באיזה ז'אנר או איזה תפקיד.

אל תפספסו את הפנינה המערבונית היפיפייה הזו, שמעבר לצילום רוחבי ונהדר, מציגה עדשה מערבונית, מוזיקה תואמת ומקצב נפלא, שבהכרח קושר את הצופה למתרחש בסרט. במאי הסרט בעל השם האיטלקי, שאני לא הכרתי לפני כן, לא מתכוון להלאות אותנו בזמן עודף וניגש לעניין די מהר ועם זאת, כמעט ולא תצליחו להבין איך אפשר למלא זמן מסך של שעה וחצי ביחסית מעט עלילה, אבל בהמון תוכן.

אני אהבתי מאוד, על אף הפגמים התסריטאיים שלו. אחד המערבונים הנהדרים שראיתי לאחרונה ושווה התייחסות ואת הצפייה שלכם...7.5 ויופי של סרט.
  לפני 7 חודשים
ספרטקוס (1960)
B0B0 בשעה טובה ומוצלחת המשימה הושלמה. עשיתי לעצמי מיני סדרה מאחד מהסרטים הכי מפורסמים אי פעם. סיפורו של עבד, שעלה לגדולה והוכיח את ניצחון הרוח האנושית. קובריק טווה אגדה אדירה, מלווה בנופים מדהימים, ערימות על גבי ערימות של ניצבים ותפאורות מתחלפות ומשתנות. ההנגדה בין לוחמי, אצילי וחכמי רומא, אשר לא יכולים לעבד "הפשוט" כביכול מגיעה להתנגשויות מרובות ודרכי החיים והשקפת העולם של שני הצדדים עולים ויורדים, בסרט של קצת יותר משלוש שעות. קירק דאגלאס מרשים, צ'ארלס לוטון נהדר ואיתם ערימות על גבי ערימות של שחקנים מוכשרים וביניהם גם לורנס אוליביה, פיטר יוסטינוב וג'יין סימונס. סרט ארוך, מלא פאתוס ומלווה את הגיבור שלו ממעמקי הצינוק של הגלדיאטורים, דרך מסעות ברחבי איטליה וניסיונות חזרה הביתה ועד לסוף הבלתי נמנע. קובריק בספקטקל וויזואלי, מוזיקלי ובלתי נשכח. מחזיק לגמרי עד היום, אפילו שלעיתים זה מרגיש ארוך. זו קלאסיקה שמשתמרת היטב ולא נס ליחה גם אחרי פאקינג 61 שנים. לפני שנה וחצי הלך מאיתנו הכוכב של הסרט ובאמת שהוא היה אחד הגדולים בתולדות הוליווד. בהחלט נהניתי לצפות בו ובתצוגת משחק תכליתית ונהדרת. סוף סוף הושלם אחד הבורות הגדולים שלי והיד עוד נטויה, לצערי, אבל בורות, מטבעם, צריכים לכסות...אני אכסה.
  לפני 7 חודשים
ונום 2 (2021)
העלילה בינונית ודי שחוקה, המשחק של השחקנים סביר וזה כולל את טום הארדי שאין לו באמת מרווח משחק פה, רק וודי הארלסון קצת מתלבט במשחק טוב.
אבל, למרות הבינוניות והקלישאות והחורים הענקיים בעלילה - ונום 2 הוא סרט נחמד לצפייה.

אני משער שיהיה סרט שלישי, אולי יפתחו בו את כל הנושא של הכוחות העל טבעיים שלא קשורים לונום.

6.5/10
  לפני 7 חודשים
מלחמתו של רוברט דה ברוס (2018)
לכאורה יש כאן את כל המרכיבים הנכונים כדי לרתק את הצופה אל המסך, ועדיין יש תחושה שהסרט יכל להתרומם לפסגות גבוהות יותר. הוא לא רע בסך הכל, אבל ההתחלה האיטית נמרחת יותר מידי זמן וגם ההמשך הוא מסורבל לסירוגין. סיפורו של רוברט דה ברוס הסקוטי במאה ה-14. לאחר שרצח טוען לכתר וצובר לעצמו לאויבים, הוא נמשח למלך הסקוטים ונלחם נגד המלוכה האנגלית הכובשת וגם מול יריבים מבית. בזמן שאישתו וביתו נאלצות להמלט על נפשן, הוא מקבץ סביבו צבא קטן של נאמנים ויוצא לקרב כמעט אבוד מראש על חירותה של סקוטלנד. הדבר הטוב הם הנופים היפים והפולקלור הסקוטי. לא לבעלי קיבה רגישה בגלל סצינות מאוד אלימות.
  לפני 7 חודשים
וונדי (2020)
חולה על פיטר פן, אבל לצערי זה הסרט הכי פחות טוב שנעשה עליו הסרט הזה נטול צבע, לא קשור כמעט בכלל למקור. פיטר פן ממוצא אפריקאני? ג''יימס הוק הוא אח של וונדי, פיטר פן לא יודע לעוף. אוי וי סרט פשוט מביך וגרוע. צילום עייף, חסר אפקטים, חסר עלילה, ארץ לעולם לא, נראה כמו אי של הומלסים.. סרט נורא ואיום. לא להתקרב לסרט הזה!
  לפני 7 חודשים
בקט (2021)
ג'ון דיוויד וושינגטון, המוכר גם בתור הבן של דנזל, לא מצליח לצאת מתדמית כלשהי שהוא העמיס על עצמו. הוא התחיל נפלא אצל דה רוק ב"בולרז" והמשיך טוב אצל ספייק לי ואפילו נולאן ניסה להפוך אותו למגה סטאר ביצירה המתוסבכת שלו - "טנט". כל אלו ועוד לא מצליחים להוציא אותו מהיותו סוג של שחקן נישתי, שכמה שהוא לא מתאמץ להיות טוב, משהו בדרך מתפספס. אולי זה הצל הגדול של אבא ואולי הוא מנסה להוכיח משהו, אבל יכולות המשחק שלו לא מצליחות להגיע לטופ מסוים.

הוא די הסריח בסרט עם זנאדיה וגם בסרט הנוכחי הוא נראה כאילו הוא תחת מתקפת עצירות חסרת תקדים וחסרת מעצורים (או שלהפך) ובמשך כמעט שעתיים הוא תקוע עם פרצוף עצוב, סובל ומיוסר, גם אם זה בצדק, משהו לא דופק כאן בהופעה שלו, מעבר לכך שהוא דופק לעצמו הופעה ביזארית, בהתאם לסרט ביזארי, שגם בעצמו לא מצליח להתרומם מעבר לבינוניות.

על פניו לוושינגטון יש את כל הכלים מסביב להצליח. יש משהו בעלילה שלא מנתק את הצופה, אבל עם זאת ועם סייגים רבים, גם לא מצליחה לשבות אותו. זה מתחיל בסיקוונס ארוך ומתיש של זוג מאוהב הכי קלישאתי שיכול להיות, כאשר הוא ואליסיה וויקנדר מעלים את סף הניסיונות להקאה מצד הצופה למקסימום הנתפס ובדיוק כאשר אתם מפללים לכך שאחד מהם ייהרג בתאונת דרכים או משהו בסגנון, בדיוק הנ"ל מתרחש ולשמחתנו הרבה אנחנו מאבדים את משקל הנוצה של וויקנדר, שמסיימת את חלקה בסרט אחרי רבע שעה בלתי נסבלת.

זהו לא ספויילר, כיוון שהופעתה והתאונה שמחסלת את הופעתה הם המקגאפין שהסרט צריך בשביל להתקדם הלאה, במסלולו המוזר והבלתי מוסבר, כמעט עד הסוף. יוון על האש והממשל הרמוס שלה, המצב הכלכלי או משהו שמנסים להגיד יוצרי הסרט - זה לא עובד להם בכלל ויוצא בסופו של דבר איזה שהוא מותחן פושר, שאותי באופן אישי השאיר ער, אבל לא בטוח כמה עוד כמוני יחשבו ככה על הסרט.

בקט חסר המזל נקלע לסיטואציה הביזארית ביותר שאפשר היה לחשוב עליה באמצע חופשה ובארץ זרה, ללא הבנה מינימאלית של השפה, הוא לא מצליח להבין למה הוא על המוקד. בין ניסיונות חיסול לבריחה, הוא מגלה לא מעט תכונות אופי של שורד ותושיה בלתי מוסברת לאחד האדם, אבל זרמתי עם זה. משהו רציני בסרט לא מצליח לעבוד.

בין אם מדובר בהופעה הפושרת של וושינגטון ה(לא כל כך)צעיר ובין אם בקאסט אשר מקיף אותו ואמור להוות סדרה של עוגנים. וויקאנדר בהופעה די מביכה מקבלת עשר דקות, בויד הולברוק ("נרקוס") מקבל רבע שעה ותפקיד חלש למדי ו-וויקי קריפס, אותה גיליתי לראשונה ב"זמן" של שאמאלאן, בעוד הופעה בינוניות, שלא מסבירה למה היא ממשיכה להיות מלוהקת לסרטים הוליוודיים חמים, כביכול.

זה מעניין, אני אתן לסרט הזה את העובדה הזו, אבל לא מספיק בשביל להחזיק כמעט שעתיים, עמוס חורים בעלילה ומינימום הגיון בסיסי, בשביל למתוח את הצופה. עוד ניסיון של נטפליקס לגייס ערימה של שחקנים ולתת להם את המינימום בשביל להצליח. מה שכן, נראה שהשחקנים מתיישרים על פי הדרישות המינימאליות ומוכיחים פעם נוספת שאולי יצירות מקור או קנויות ומוזמנות של נטפליקס, יעזרו לבתי הקולנוע להוכיח את נחיצותם בעולם של סטרימינג.

קולנוע הוא אירוע, נטפליקס הוא ההולמרק החדש, כפי הנראה. סרט נחמד ותו לא. לא סבלתי, אבל בטח שלא התענגתי. אפשר לוותר. אפשר לראות. Up 2 U.
  לפני 8 חודשים
שאפט (2019)
השאפט הארוך ביותר שהיה עד כה... :-) הצחקתי את עצמי קצת ועכשיו לתכלס... שאפט של ריצ'ארד ראונדטרי זיכה את אייזק הייז המנוח באוסקר. שאפט של סמואל ג'קסון היה עטור כוכבים ולא זכה לאותה התהודה כמו המקורי, שהיה פורץ דרך בשנות השבעים וזה...ובכן, רק בשביל שיוכלו לסמן וי על שאפט בתקופה חדשה, הוא נמצא כאן. כל כוכבי שאפט לדורתיהם מתקבצים בשביל לתת כבוד ולספק סרט נחמד ולא רע, למען האמת. אישית, אהבתי יותר את זה הקודם וזו תזכורת שאני צריך להשלים את זה המקורי, אבל גם זה לא היה כזה נורא כפי שחשבתי.

אתם יודעים בדיוק למה לצפות. סרט בניחוח ניינטיז, עם חקירת מקרה רצח, מוביל לתגליות "מפתיעות" ובעיקר סרט Bros או נכון יותר Father and Son. סמואל ג'קסון תמיד היה שאפט, גם לפני שלוהק לתפקיד. הוא האיש, המגניב, האייקוני והפעם הוא שומר על ג'קסוניות-שאפטית ומגיע לעשות צלייה למי שיירש אותו בתפקיד הלאה, למה שנראה כמו משהו חד פעמי, עד השאפט הבא, בו ג'קסון כבר יהיה בתפקיד הסבא.

אם הקווים הז'אנריים של צמד הסרטים הקודמים היו מאופיינים במתח, פשע ואקשן, הרי שכאן המתח נזרק לפח או מטושטש לכל הפחות ובמקומו נכנסת הקומדיה. הוא מצחיק, בלא מעט רגעים. יש גם כאן את אחת מהנשים האייקוניות גם כן בתרבות סרטים "שחורים" - רג'ינה הול, שאם תרצו או לא תרצו, בעיקר מסמלת קומדיות, לא חשוב מה היא תנסה. וככה, עם מפגש בין דורי, בין גזעי וגם טכנולוגית שונה מאוד, יוצאים לדרך משפחת שאפט החדשה.

הכל צפוי וכל כך שקוף עד רמת הבדיחה הבודדת, אבל בלא מעט רגעים זה מצליח להידבק איכשהו. שאפט האב הוא גזען, מיושן ואלים. שאפט הבן "המאכזב" הוא אנליסט, מוצלח, מתוקתק ושונא נשק, נמנע מעימותים וכזה שכביכול נחשד על ידי אביו בהיותו גיי. על כל עקיצה גזענית לכל כיוון שלא יהיה (הומופוביה, מיזוגניה, שנאת או בוז ללבנים) של שאפט האב, מחזיר שאפט הבן תיקון PC, כפי שמצופה ממנו וככה הקומדיה נשארת באמת בגבולות המותר לה, מבלי להיחשד ככזו שמשדרת תכנים אנטיים לכל כיוון שתוכלו לחשוב עליו.

כמובן שבסוף כולם מסיקים מסקנות, מקשיבים זה לזה ולומדים לקחים חשובים מאוד לחיים. הכל ברור ונהדר. אפשר לחלוטין להנות מהסרט הדבילי הזה, כי הוא עדיין מצליח להחזיק את עצמו בזכות איזה שהוא שמץ עלילתי ובעיקר בזכות סמואל ל. ג'קסון, שפשוט מגלם את עצמו באופן יחסית מרוסן ולא מוגזם מדי. זה כיף, זה נחמד וזה גילטי פלז'ר של ילידי אייטיז ובוגרי ניינטיז שמגיעים לחלוק כבוד לאיש. מעביר את הזמן ונמתין עוד עשרים או שלושים שנה לחלק הבא בסדרה........
  לפני 8 חודשים
חג מולד בטבע (2019)
אם היה צריך לתת ציון רק לפי האיכות, המשחק או העלילה אז הוא היה נמוך. מה שעושה את הסרט נחמד לצפייה זו האווירה והמתיקות שהוא מייצר.נופים יפהפיים, חיות, חג מולד, רומן בין אישה לגבר, התחלה חדשה. קייט היא אישה באמצע החיים. לאחר שבנה המתבגר עזב את הבית ללמוד בקולג', בעלה מספר לה שהוא מעוניין להתגרש. העניין הוא שקייט כבר קנתה כרטיס טיסה זוגי לאפריקה כדי לחגוג ירח דבש שני. כעת בלית ברירה, היא טסה לבדה. שם היא פוגשת את דרק, גבר אמריקני אלמן ומבוגר שחי שם עם המקומיים. קייט שהיא וטרינרית לשעבר, מתחילה להיות מטפלת בחוות פילים ונקשרת לפיל קטן וחמוד, אך גם לדרק. חג המולד המתקרב, זו הזדמנות נהדרת להתנעה מחודשת של חייה. בקיצור, קצר וכיפי למרות כל המגרעות.
  לפני 8 חודשים
הבן שלי (2021)
מעניין אם ומתי הסרט הזה יגיע לאיזו שהיא פלטפורמה מקומית. ג'יימס מק'אבוי הוא כבר מזמן נכס צאן ברזל סקוטי. גארי לואיס הוא אגדה וקלייר פוי בונה את עצמה, אבל היא לא סקוטית, ככה שהיא יכולה לספק משחק בינוני ולהתחמק מזה איכשהו. אם עד עכשיו רציתם לטייל בסקוטלנד אי פעם, תחשבו שאחרי הסרט הזה, בלי קשר לעלילה המזעזעת, ייתכן והחשק הזה יקפוץ עליכם שוב.

האינסטינקט ההורי שלי עשה את שלו במהלך חלקים מסוימים מהסרט ואשתי גם קצת קיללה, אבל הסרט הזה לוקח את הפחדים הגדולים ביותר שלנו בתור הורים ומניח שם. איך שלא תהפכו אותו מבחינה תסריטאית, מתח וביצוע של השחקנים, החרדה שם, מונחת אל מול עיניכם. תעשו איתה מה שאתם רוצים ותגבו באוזלת יד משטרתית וכל מיני חורים לא ברורים בעלילה, בנוגע לעובדות הללו. זה לא גורע מאומה.

ילד בן 7 נעלם. הוריו מחפשים אחריו בתחילה בעזרת כוחות המשטרה ואז, כמו בכל סרט קולנוע טוב, שחייב להעצים את אלמנט המתח, הם עושים זאת בעצמם. בין לבין המחלוקות בין הזוג הגרוש, בנוגע לגירושים ולכיוונים שכל אחד מבני הזוג לקח לעצמו, עולים וצפים אל מעל פני השטח כאשר מטרת העל נותרה למצוא את הבן האובד ולהשיבו הביתה.

הוא מתחיל בתור סרט דרמה ולאט ובזהירות הוא הולך ומשנה את עורו, משכלל את הז'אנר ועובד בזהירות, כמו זיקית בין צבעים, אל הז'אנר הבא ועושה עבודה טובה בכל אחד ואחד מהם, בעיקר בזכות משחק נהדר של קלייר פוי ובעיקר של השחקן הראשי וזה שלא ברור מתי יתחיל להרים את עצמו מבחינת סרטים וקילוגרמים של זהב - ג'יימס מק'אבוי.

מותח, מציף, מרתק ומעניין. לא יצירת מופת ולא משהו שלא ראינו בכל מיני סוגים של הז'אנרים המוצגים בסרט, אבל בהחלט סרט אפקטיבי, שאם תרצו או לא, שואב אתכם אחריו בעזרת עלילה מרתקת ולא מעט רגעי מתח נפלאים. חפשו אותו.....
  לפני 8 חודשים
העד הבלתי נראה (2018)
סרט טוב, קצת איטי אבל טוב ומי שאוהב מותחנים ללא פיצוצים יהנה ממנו, נראה שהוא לא רק מבוסס אלא ממש מועתק מהסרט הספרדי:
https://www.sratim.co.il/tt1162963/

השחקנים לא רעים בכלל והעלילה טובה כמו בסרט הספרדי (מן הסתם).

7/10

  לפני 8 חודשים
סרטים בקולנוע
אהבה בשחקים: מאווריק, יום האם, קדימה, קדימה, רדופה, אחוזת דאונטון: עידן חדש, אייפל, בת המלך, גברת האריס נוסעת לפריז, מערבולת, שעת נקמה, כלב מי שמנגן 2, אמה, הזאב והאריה הגדול, אפריקה, הורסת בלי חשבון, החיים המחשמלים של לואי וויין, משחקת באש, שדה פרג, איפה אנה פרנק, דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף, האיש שלא היה, קולות רקע, קיארה, גלגל המזלות, השורד, משחק המלכים, נקמה ללא מעצורים, סאמרלנד, שרלוט, הכול בכל מקום בבת אחת, מלך הצפון, משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק, איינבו ושומרי הג'ונגל, האמיצות, חיות הפלא: הסודות של דמבלדור, שלוש קומות, אבו עומאר, אבן המים הקסומה, אימהות מקבילות, איקס, אמבולנס, הבריחה מפרטוריה, הסיפור שלנו, לב של אש, סוניק 2 הסרט, שאיפה לחיים, הטוב עוד לפנינו, מורביוס, סיראנו, אל תחכי לי, בחורה נחמדה שכמוך
בקרוב בקולנוע
ליגת סופר-פטס, הבורגרים של בוב - הסרט, התחרות הרשמית, שלום ולא להתראות, עולם היורה: עולם חדש, טווח אפס, האדם הגרוע בעולם, לעבור לגור עם הבת שלי, חומוס FULL טריילר, שנות-אור, שיעורים בפרסית, משני צידי החוק, בלאק-פון, בוטיק פריז, אלביס, לומדת לעוף, הכל עבר בשלום, הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח, תור: אהבה ורעם, אף פעם לא מאוחר, פשע הוליוודי, רכבת הקליע, שירת סרטני הנהר, Nope, הגיבורים של סנטופיה – מיה ואני, אדם השחור, טרף, Salem's Lot, כרטיס לגן עדן, אל תדאגי יקירתי, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, האלווין סוף, הפלאש, משחק הניצודים, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק: פרק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון

TOP 500
סטטיסטיקות
28,926 סרטים, 3,035 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 401,185 אישים, 594,023 משתמשים, 267,331 הודעות, 29,045 ביקורות, 100,053 תמונות, 7,242 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022