סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
מגיע השבוע לקולנוע
אהבה בשחקים: מאווריק
קדימה, קדימה
יום האם
רדופה

מגיע בקרוב לקולנוע
ליגת סופר-פטס
הבורגרים של בוב - הסרט
התחרות הרשמית
שלום ולא להתראות
סופרנובה
עולם היורה: עולם חדש
טווח אפס
האדם הגרוע בעולם
לעבור לגור עם הבת שלי
חומוס פול טריילר
שנות-אור
שיעורים בפרסית
משני צידי החוק
בלאק-פון
בוטיק פריז
אלביס
לומדת לעוף
הכל עבר בשלום
הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח
תור: אהבה ורעם
אף פעם לא מאוחר
רכבת הקליע
שירת סרטני הנהר
Nope
מוקרן כרגע בקולנוע
אחוזת דאונטון: עידן חדש
אייפל
בת המלך
גברת האריס נוסעת לפריז
מערבולת
שעת נקמה
כלב מי שמנגן 2
אמה, הזאב והאריה הגדול
אפריקה
הורסת בלי חשבון
החיים המחשמלים של לואי וויין
משחקת באש
שדה פרג
איפה אנה פרנק
דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף
האיש שלא היה
קולות רקע
קיארה
גלגל המזלות
השורד
משחק המלכים
נקמה ללא מעצורים
סאמרלנד
שרלוט
הכול בכל מקום בבת אחת
מלך הצפון
משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק
איינבו ושומרי הג'ונגל
האמיצות
חיות הפלא: הסודות של דמבלדור
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
אנדרדוג אמריקאי (2021)
ממתין ליום שיגיע איזה סרט דרמת ספורט שלא יצליח לגעת בי בצורה כלשהי, על אף שזה הלך והתקרב להיות אחד כזה, ברגעים מסוימים, הוא בסופו של דבר התיישר על הקו המוכר והטוב של סרטי דרמת ספורט שפשוט עושים טוב על הלב, מרגשים ומרגישים כאילו הסיפורים בתוך הסרט פשוט נועדו לקרות, בכדי להיכתב ולהפוך לתסריטים של סרטי גיבורים אמיתיים מהחיים. וכזה גם הסיפור של קורט וורנר, אותו בוודאות לא מכירים צופים מקומיים, בארץ, כמו כותב שורות אלו, למשל.

כמו בכל דרמת ספורט טובה, הכל חייב להתחיל בחלום קטן, למרות שכאן הוא מתחיל בחלום ענק ולא מרפה. קורט וורנר היה מיועד לגדולות, אבל נתקל בלא מעט מחסומים וגם כאשר מצא את זו שאהבה נפשו, הוא ראה שגם במישור האישי, החיים לא זימנו לו קערת תותים וקצפת. הוא עובר דרך מספר מישורי גיהינום מקצועי וגם כזה אישי, על אף שלא תמיד ניכר ופשוט מנצח בכל פעם מחדש. גם קריאה על חייו, בכתבה ישנה ב-ynet, עת פרישתו, הדגישה כמה הסיפור המובא בסרט קרוב וצמוד למציאות.

ברור שאלמנטים דרמטיים נכנסו לתמונה וברור שהסרט לא נצמד לכל העובדות כמו דבק וגם אם אלמנט הדת, שככל הנראה היה חזק אצל וורנר, בחייו האמיתיים, לא נכנס אל תוך הסיפור עצמו, הסרט מצליח בעבודתו - לספר את סיפור חייו של וורנר וגם להוות השראה לעוד מיליונים, שינסו להיות כמוהו. תמיד יש קושי לסרטים המבוססים על סיפורים אמיתיים, להחזיק מעמד, כאשר הסוף ברור וידוע מראש לכולם. תעשו לעצמכם טובה ואל תספיילרו בקריאת שום בדל מידע על האיש, לפני שאתם צופים בסרט - זה רק יקלקל, בכל הנוגע לפרטים הקטנים בנוגע אליו ואל הסיפור שלו.

זאכארי לוי (הזכור כמובן מ"שאזאם") בתפקיד סולידי וטוב. אנה פאקווין כבר מרגיש מבוגרת יותר מימיה ב"דם אמיתי", פחות מושכת את העין ופחות מוצלחת בתור שחקנית ועל אף זאת היא ממלאת את התפקיד של אשתו באופן סביר. ישנם עוד כל מיני ממתקים הוליוודיים כמו ברוס מקג'יל שאיכשהו מצליח להתעכל, בניגוד למיאוס הנצחי שדובק בדניס קווייד, לא משנה באיזה תפקיד הוא משחק. איש של שטאנץ מעצבן ולא ברור איך הוא שרד כל כך הרבה שנים בהוליווד, בלי כישרון משחק ובלי כריזמה או נוכחות. אדם בולדווין מצטרף לצוות ובגדול אלו השמות שאתם עשויים להכיר, כל השאר לא שווים איזכור בגלל כישרון משחק או ביצוע כזה או אחר. גם לא הראשיים.

איכשהו, התסריט והבימוי של האחים ארווין מצליח להתגבר על לא מעט חסרונות אצל השחקנים וגם אצלם, בתור כותבים ובמאים, שממש רחוקים מלהרשים באופן שבו הם מתקשים להרים את הסיפור הזה קצת יותר. הסיפור של קורט וורנר פשוט מדבר בעד עצמו והוא לא צריך הרבה יותר מדי מעבר לכך, בשביל להפוך לסרט שפשוט כיף ומעניין לצפות בו.
  לפני 3 שבועות
שבע שנים בטיבט (1997)
גדלתי על הסרט הזה...כל מה שיפה וטוב בקולנוע ובאנושות מגולם כאן. מצד שני וממבט מפוכח של אדם בוגר יותר ובמיוחד בתקופה הנוכחית של המלחמה באוקראינה, הסרט הזה לא יכול להיות רלוונטי יותר. הוא מאחד בתוכו כל כך הרבה אלמנטים ובסופו של דבר ומעל הכל את סיפור החברות יוצא הדופן הזה, אשר מתעלה מעל כל כך הרבה קורקטיות, טקסיות ופערים בכלליות (גיל, מעמד, מה לא? בעצם). הסרט עצמו מבוים היטב, הוא דוחס לא מעט התרחשויות שלא תמיד מבשילות וגם חורה מאוד שחלקים רבים ממנו הם באנגלית ולא בשפה המקורית, כדי ליצור אותנטיות, אבל שום דבר לא יכול לפגום בחוויה המקורית של הסרט שראיתי בתור אדם צעיר הרבה יותר...

באמת שהוא אחד הסרטים האהובים עליי ביותר ואחת החוויות שאני אוהב לחוות פעם אחר פעם, בכל הנוגע לצפייה בטלוויזיה, כי בקולנוע כבר לא ייצא לי לראות אותו. הוא אוצר בתוכו נופים עוצרי נשימה, תצוגות משחק נהדרות ונושאים, שמסתבר ומתחוור לצער כולנו, רלוונטיים היום יותר מאי פעם. סיפור על חברויות, על בריתות, על שלווה נפשית אל מול סערה כזו, מהצד השני ובאמת מלחמה של טוב ברע מוחלט קלאסי. סיפור מרתק, שפשוט נבנה בצורה נפלאה ואחד הסרטים שבאמת תמיד כיף לחזור אליהם ולעולם לא ינוס ליחם. תודה לנטפליקס שהזכירו לכולנו כמה בלונדיני וילדון היה בראד פיט וכמה הסרט הנפלא הזה עדיין טוב ומהנה.
  לפני 4 שבועות
מינכן, על סף מלחמה (2021)
עשוי טוב בסך הכל למרות שהיה רצוי לקצר מעט. בניגוד לסרטים הגדולים שראינו על מלחמת העולם השנייה שמתארים קרבות עקובים מדם, כאן אנו מקבלים דרמה שהיא איטית יחסית ומרובת דיאלוגים אבל מעניינת. סיפורם של שני חברים שלמדו יחד באוניברסיטת אוקספורד. אחד אנגלי והשני גרמני. שנים לאחר מכן, הם נפגשים שוב ב 1938 במינכן, ערב הועידה המפורסמת. לגאט האנגלי הוא איש צוות שמקיף את ראש ממשלת בריטניה צ'מברלין. פון הארטמן הגרמני הוא איש שירות החוץ שסולד מהיטלר. הארטמן, תוך שהוא מסכן את עצמו, מנסה דרך לגאט להגיע לצ'מברלין לפני החתימה על ההסכם, כדי להציג לו מסמך על כוונותיו האמיתיות של היטלר. הוא לא יסתפק בצ'כוסלובקיה ולכן הוא מבקש ממנו שלא יחתום. הלקחים ההיסטוריים מאותה ועידה הם ברורים וכאן זה לא המקום להזכיר ולנתח אותם. ראוי לציין גם את המשחק הנהדר.
  לפני חודשיים
בריאן בנקס (2018)
למרות תחושת הדז'ה וו מדובר בסרט טוב. אדם שנגרם לו עוול על ידי מערכת משפט מקולקלת וששילם מחיר יקר, אך לא ויתר במאבקו למען הוכחת חפותו. סיפורו של בריאן בנקס, גבר בן 26 שנמצא בתקופת מבחן לאחר שחרורו מהכלא. בגיל 16 הואשם באונס בגין תלונת שווא ונידון ל 6 שנות מאסר, בין היתר גם בגלל עורכת דין רשלנית שייצגה אותו. חלומו הגדול להיות שחקן פוטבול נגנז.מעבר לכך הוא מוגבל בתנועה ומתקשה למצוא עבודה.הסיכוי האחרון שנותר לו לקבל בחזרה את חייו, הוא להסתייע בארגון שנאבק למען זיכוי חפים מפשע שהורשעו. אבל, הרוח והחוסן הנפשי שהוא מגלה, הן תוצר של השראה שקיבל ממורה רוחני שהכיר כשישב בכלא ואימו האוהבת. משחק טוב, במיוחד של השחקן הראשי. אי אפשר להישאר אדיש למסר המרכזי, שהוא החוליים שקיימים במערכת המשפט והם רבים. ציון 7.5.
  לפני 3 חודשים
אנתרופואיד (2016)
רגשות מעורבים. מצד אחד, החלק האחרון עוצמתי ומתאר גבורה יוצאת דופן. מצד שני, ברוב הסרט יש תחושה שהיוצרים רצו רק לחזור הביתה בשלום. היצירה עצמה היא טובה, אבל אין כאן איזושהי התעלות או משהו שהוא יוצא דופן. החלק הראשון נמרח ואפילו מכניסים בו קצת קיטש של רומנטיקה, שלא תורמת יותר מידי לסיפור. גם לא מובן העניין, של לקחת שחקנים אנגלו סקסיים ולתת להם לדבר אנגלית במבטא זר. או שהדיאלוגים בשפת המקור ואם באנגלית, אין טעם לשבש את המבטא. סיפור שחשוב להכיר על צנחנים צ'כוסלובקים שתכננו פעולת התנקשות בריינהארד היידריך במהלך מלחמת העולם השנייה. ציון 7.5.
  לפני 4 חודשים
מצחיקונת (1968)
לבעלי נפש נוסטלגית ואוהבי מיוזיקלס באופן כללי. למען האמת לא מדובר בסרט גדול וגם בהשוואה למחזות זמר אחרים, לא בטוח שהוא עומד בשורה הראשונה עם הגדולים שבהם. מי שעושה את העבודה היא ברברה סטרייסנד בהופעה נדירה ובלתי נשכחת. שירים נהדרים שאהבנו ושנמשיך להאזין להם בחדווה.סיפורה של פאני ברייס, בחורה יהודייה מניו יורק בשנות ה-30 של המאה הקודמת. פאני היא בחורה ממוצעת מבחינת מראה. יש יפות ונאות ממנה, אבל באמתחתה תכונות ייחודיות ושובות לב. היא מצחיקה, קל לאהוב אותה ויש לה גם חוצפה חיובית שתעזור לה להגשים את חלומה הגדול והוא לשחק בברודווי ולהצליח שם. הצד הנאיבי באישיותה, בא לידי ביטוי כשהיא מכירה את ניק ארנסטיין. גבר שרמנטי ומחוספס, אך גם מהמר כפייתי. האהבה שלהם וחיי הנישואין עומדים במבחן לאחר הסתבכות קשה של ניק, למרות התמיכה הרבה שהיא מעניקה לו, כולל הכלכלית.מסוג הסרטים שכבר לא עושים כיום ואולי זו עוד סיבה לראות את הסרט.
  לפני 4 חודשים
לומדת לעוף (2020)
אולי זה בגלל שנרדמתי לכמה דקות ברגעים קריטיים ואולי סתם בגלל שהרגשתי שהחלקים בסרט לא מתחברים, אבל משהו בסרט הזה לא זרם לי למעלה, כפי שחשבתי שאמור לזרום. הוא מציג סיפור אמיתי ומרגש, שילוב של בעל חיים בתור טריגר להחלמה נפשית ומעל הכל, בעל החיים הזה הוא עקעק, שאלוהים יודע איך גרמו לו להיות חלק פעיל ואמיתי כל כך בסרט.

מרגיש ביותר מדי רגעים שהסרט הזה רוצה קצת יותר מעצמו, מלהיות סוג של אינדי בהילוך נמוך ושאיפות נמוכות, אבל שם הוא נגמר למעשה. סרט טוב, אפילו נהדר, אבל חסר בו משהו בשביל להיות מיוחד, יוצא דופן וכזה שיגרום לכם להזיל דמעה.

נעמי ווטס מגלמת את תפקידה של סאם בלום, שהפכה להיות נכה אחרי חופשה משפחתית בתאילנד, אבל הסיפור שלה ושל ציפור המחמד שהיא עומדת לקבל לביתה הוא בכלל הסיפור של בנה ושל ציפור המחמד שלו. זה סיפור על קשיים אישיים ומשפחתיים, יש בו לא מעט דמויות מעניינות, אבל משהו שם נתקע ברמה הזו...ברמה הטובה והטובה מאוד, אבל לא מהרמה הנעלה והמשובחת, שסרטי דרמה, הנסמכים על סיפור אישי של נכות, מצליחים בדרך כלל לאסוף מהצופים.

ג'קי וויבר מתגברת את ווטס הנפלאה, כתמיד ואת הציפור, הקרויה בשם פנגווין, מגלמות לא פחות מעשר ציפורי עקעק, שאלוהים יודע איך גרמו לאחת מהם לבצע את מה שהיא מבצעת בסרט וכמה טייקים, סצנות וזמן לקח לב לבמאי גלנדין איווין לצלם את העניין הזה.

אם יש לכם הזדמנות לראות, אל תפספסו...הוא נהדר. רק באמת שחובה לצפות ממנו לבצע קצת יותר טוב, כי בתכלס מגיע לסיפור הזה...
  לפני 5 חודשים
ספרטקוס (1960)
B0B0 בשעה טובה ומוצלחת המשימה הושלמה. עשיתי לעצמי מיני סדרה מאחד מהסרטים הכי מפורסמים אי פעם. סיפורו של עבד, שעלה לגדולה והוכיח את ניצחון הרוח האנושית. קובריק טווה אגדה אדירה, מלווה בנופים מדהימים, ערימות על גבי ערימות של ניצבים ותפאורות מתחלפות ומשתנות. ההנגדה בין לוחמי, אצילי וחכמי רומא, אשר לא יכולים לעבד "הפשוט" כביכול מגיעה להתנגשויות מרובות ודרכי החיים והשקפת העולם של שני הצדדים עולים ויורדים, בסרט של קצת יותר משלוש שעות. קירק דאגלאס מרשים, צ'ארלס לוטון נהדר ואיתם ערימות על גבי ערימות של שחקנים מוכשרים וביניהם גם לורנס אוליביה, פיטר יוסטינוב וג'יין סימונס. סרט ארוך, מלא פאתוס ומלווה את הגיבור שלו ממעמקי הצינוק של הגלדיאטורים, דרך מסעות ברחבי איטליה וניסיונות חזרה הביתה ועד לסוף הבלתי נמנע. קובריק בספקטקל וויזואלי, מוזיקלי ובלתי נשכח. מחזיק לגמרי עד היום, אפילו שלעיתים זה מרגיש ארוך. זו קלאסיקה שמשתמרת היטב ולא נס ליחה גם אחרי פאקינג 61 שנים. לפני שנה וחצי הלך מאיתנו הכוכב של הסרט ובאמת שהוא היה אחד הגדולים בתולדות הוליווד. בהחלט נהניתי לצפות בו ובתצוגת משחק תכליתית ונהדרת. סוף סוף הושלם אחד הבורות הגדולים שלי והיד עוד נטויה, לצערי, אבל בורות, מטבעם, צריכים לכסות...אני אכסה.
  לפני 7 חודשים
מלחמתו של רוברט דה ברוס (2018)
לכאורה יש כאן את כל המרכיבים הנכונים כדי לרתק את הצופה אל המסך, ועדיין יש תחושה שהסרט יכל להתרומם לפסגות גבוהות יותר. הוא לא רע בסך הכל, אבל ההתחלה האיטית נמרחת יותר מידי זמן וגם ההמשך הוא מסורבל לסירוגין. סיפורו של רוברט דה ברוס הסקוטי במאה ה-14. לאחר שרצח טוען לכתר וצובר לעצמו לאויבים, הוא נמשח למלך הסקוטים ונלחם נגד המלוכה האנגלית הכובשת וגם מול יריבים מבית. בזמן שאישתו וביתו נאלצות להמלט על נפשן, הוא מקבץ סביבו צבא קטן של נאמנים ויוצא לקרב כמעט אבוד מראש על חירותה של סקוטלנד. הדבר הטוב הם הנופים היפים והפולקלור הסקוטי. לא לבעלי קיבה רגישה בגלל סצינות מאוד אלימות.
  לפני 7 חודשים
הבוגד (2019)
אפוס מאפיה איטלקית רחב יריעה וארוך שנים, המתאר את יחסיו של אחד המאפיונרים עם הסיפור הכי מרתק, אשר נפלט מהקוזה נוסטרה והוחזר / חזר בשביל להפיל אותה ואת חבריה. מרקו בלוקיו, אחד הבמאים האיטלקים הוותיקים, שלא קיבל המון כבוד בימיו המוקדמים, מביים את אחד הזוכים הגדולים באוסקר המקומי באיטליה וגם זוכה פרסי פסטיבלים מרובים.

עלילתו של הסרט מתארת את סיפורו של אחד המאפיונרים האיטלקים המפורסמים בתולדות הקוזה נוסטרה. החל מהסכם השלום בין חלק מהמשפחות היריבות בארגון הפשע הגדול, דרך שבירתו, חיסולם של ערימות על גבי ערימות של מאפיונרים וקרובי משפחתם, דבר שהיווה את הטריגר לבריחה רבתית מסיציליה, מעוז הקוזה נוסטרה. תומאסו בושטה, אשר היה מכונה דון מאזינו וגם "הבוס של שני העולמות" העביר את עצמו לברזיל, סחר בסמים, נתפס ואז פתח את הפה ומשם החל למוטט את המאפיה מלמטה עד לדרגות של הבוסים הגדולים ביותר, חושף גם שחיתויות וקשרים עם פוליטיקאים.

הסרט מתאר את כל אלו, דרך תאריכים וציוני אירועים קריטיים בדרכו של בושטה ובדרכה של המאפיה הסיציליאנית. גם יחסיו עם השופט פאלקונה, שהניבו ערימות על גבי ערימות של דפים עם הודאות, הסגרות והסברים על השיטה הסבוכה ודרכי הפעולה של הקוזה נוסטרה. מערכת היחסים בינם הניבה כמה רגעים יפים, מהורהרים ונוגים בסרט שכולו נשען על כובד המשקל של מאפיונר הולך, מזדקן ומשתנה, כאשר ברקע הסיפור העצום שלו מול המאפיה כולה והסערה שהוא חולל אחריו.

חלקים נרחבים מהסרט מציגים את המשפטים נגד ראשי המאפיה, בכיכובו הבלעדי של בושטה. קרקסי ומוקצן, כפי שכנראה היה וכפי שהאיטלקים יכולים לנפק, כך היה המשפט המתמשך והפיכתם של בוסים חזקים של המאפיה לאסירים, שנראים כמו בדיחה עצובה וגרסה דהויה ומתקלפת של עצמם.

לא בכל הרגעים מהשעתיים וחצי אפשר להתחבר, לא כולם סוערים ומרתקים ועם זאת, הסיפור עצמו מרתק, הבנייה של הסרט כמו פירמידה, שמביאה את הקודקוד בסיום הכי רחוק מהוירטואזיות של לא מעט חלקים בסרט. הסרט, אשר נע בין פיקים גבוהים לבין רגעים כמעט עייפים, מסיים באופן הכי מתאים לסיום חייו של אדם, שניסה לשמור על כבודו ודרכו אל מול אחד מארגוני הפשע הגדולים בתבל.

פיירפרנצ'סקו פבינו, אשר מגלם את בושטה, מפליא במשחק מאופק ועוזר לשרטט תמונה של בוס קשוח, שאינו מחצין את רגשותיו, אבל לאט לאט, עם הגיל וגם עם השחיקה הוא נסדק, משתנה ולובש לעצמו צורה ופנים חדשות. בלוקיו לא רוצה שנאהב או נזדהה עם הגיבור שלו, שמוצג באופן אמביוולנטי, בתור אנטגוניסט ופרוטגוניסט בבת אחת.

סרט מורכב, שמי שמתעניין בנושאי המאפיה, חייב לראות. מרתק, מעניין ושובה, על אף שהוא בוער לאט בלא מעט מחלקיו. שווה את הזמן שלכם וכנראה תוכלו למצוא אותו בשירותי ה-VOD למיניהם...
  לפני 8 חודשים
לורו (2018)
הרומן שלי עם פאולו סורנטינו צובר תאוצה. בהתחלה לא הבנתי אותו ("יפה לנצח"), אחר כך נפעמתי ממנו ("נעורים") ועכשיו אני פשוט מסוחרר לחלוטין. הסרט הזה על מי שהיה לאורך שנים רבות הבעלים של קבוצתי האהודה באיטליה (מילאן) ולאחר מכן הפך להיות ראש הממשלה השערורייתי ביותר, עד עידן טראמפ בארצות הברית, שאני זוכר לפחות, לא יכולתי לוותר או לדלג על הסרט הזה. סורנטינו או לא, סרבילו, המגלם את ברלוסקוני, ראוי לצפייה עוד לפני שדיברנו על עלילה ועל איכות הביצוע.

הסרט הזה לוקח שני קווים כמעט לינאריים, שמתפוצצים מפסיכדליה וראוותנות קולנועית וויזואלית וקונספטואלית. כל אחד ואחד מהסרטים של סורנטינו הם חוויה משכרת, כל סרט הופך לאירוע וכל אירוע שכזה חייב להיות הכי נוצץ, בולט ושערורייתי. בין אם הבמאי האיטלקי המחונן מתחיל בסיקוונס שכולו מטאפורה וסימליות, נסתר, חמקמק ומרומז בלבד ואז ממשיך בהכי (לא) בנאלי שלו, דרך מסיבות חשק, עמוסות בעירום, סליזיות וסקס נוטף לכל האורך והרוחב.

הקווים העלילתיים מספרים את סיפורו של איטלקי צעיר, שרוצה להתקדם במעלה הדרגות של החיים והוא עושה זאת דרך נשים ומין איתן. הוא רוצה להגיע, לא סתם, למי שעשה מזה קריירה ומי שנשים פשוט פותחות את הרגליים על מנת להתקרב אליו. סילביו ברלוסקוני באותה תקופה בן 70, אבל אין אחת (חוץ מאחת בסופו של דבר) שלא רוצה להיות לידו, לשבת על ברכיו ולדבר אל המיקרופון. ויש גם את הקו השני, הקו של סילביו, אותו מגלם סרבילו בהופעה שבהחלט דרשה אוסקר בזמנו. בקלות.

החיים הנהנתנים בכדי להיות האיש החזק ביותר ולשאוף את שיכרון הכוח בתור הסם המטריף ביותר. זה מה שהניע את איש המכירות הזה. הוא רצה להיות הכי...כי כך הוא האמין שהוא וזה המנוע והדלק החזקים ביותר, אשר שירתו אותו ומאותה נקודת המוצא, הוא גם מאמין שהוא ראוי לכל תפנוק שהחיים ממטירים עליו. הוא עלה לשלוט באיטליה וחירבן על ראשם של האיטלקים, כאשר קיבל את ההזדמנות להישאר בעמדת הכוח הגדולה ביותר. בלי קשר לאיש. הסרט מבוים ביד רמה, בדימיון, יצירתיות, צילום מופלא וכל כך הרבה צבעים וראווה, שפשוט אי אפשר להוריד ממנו את העיניים במשך שעתיים וחצי.

וואו. פשוט סרט שכיף לראות בזכות צמד איטלקים גאוני. לא בטוח שכולם יזרמו, אבל הוא מרהיב ולא כדאי לפספס...
  לפני 8 חודשים
דוהרת לניצחון (2019)
יש כאן דואליות. מצד אחד סיפור מרשים ומעורר השראה על נחישות והתמדה יוצאי דופן. מצד שני, לא ניתן להתחמק מהקיטש. מקרה של סינדרלה או אנדרדוג שמנצח נגד כל הסיכויים. סיפורה האמיתי של מישל פיין שגדלה במשפחה מרובת ילדים עם מסורת ארוכת שנים של רכיבה על סוסים. אימה נפטרה כשהייתה תינוקת ואביה הקשוח אך האוהב, שימש עבורה מנטור ברכיבה והכין אותה מגיל קטן להתחרות. היא תעשה הכל כדי לשבור את תקרת הזכוכית בענף שנשלט אבסולוטית בידי גברים. גם הפציעות שתעבור והשעייה ארוכה, לא יעצרו אותה. המטרה האולטימטיבית שלה, היא להשתתף בתחרות "גביע מלבורן" שהיא הכי יוקרתית, וגם לנצח בה. בסך הכל הסרט עשוי היטב ועומד בציפיות, אך הוא צפוי ובנאלי.
  לפני 8 חודשים
יום יפה בשכונה (2019)
אין כאן עלילה יוצאת דופן או סיפור סנסציוני. מה שיש זה סיפור אנושי שכל אחד יכול ללמוד ממנו דבר או שניים. מדובר על היכולת לסלוח, לא רק לזולת אלא גם לעצמנו. מפגש בין פרד רוג'רס שהוא מנחה פופולארי של תכנית טלוויזיה לילדים לבין לויד פוגל, שהוא עיתונאי שבא לראיין אותו. לויד הוא גבר נשוי ואב טרי, שסוחב כעסים מהעבר על אביו שנטש אותו ואת אחותו בעבר כשאימו הייתה על ערס דווי.הדינמיקה המתפתחת בין לויד הקר והאטום ריגשית לבין פרד שהוא אדם חם וחכם, היא מעבר לראיון חד כיווני. פרד יודע לזהות את הנקודות הרגישות אצל לויד תוך כדי כך שהוא מתוודע לסיפור האישי שלו ומתחיל להכיר את משפחתו. לטום הנקס יש יכולת לנגוע בך כצופה באופן כזה שיש למעט שחקנים. בקיצור, סרט ממש לא גדול אבל כזה שיכול לחבר אותך לעצמך. אף אחד לא מושלם ולא גיבור, כמו שפרד רוג'רס מעיד על עצמו.השאלה היא איך אנחנו משלימים עם עצמנו, שמים את העבר מאחורינו וממשיכים הלאה.
  לפני 8 חודשים
משפט האש (2018)
לא משהו שלא ראינו בעבר ועדיין במסגרת גבולות הגזרה, נעשתה כאן עבודה טובה. הנושא כאן הוא עוות דין ואישה שנחשפת למקרה ובאה לעשות צדק. טוד ווילינגהאם ואישתו שייכים לשולי החברה. הוא מובטל והיא עובדת בלילות כדי לעזור בפרנסת המשפחה. לאחר שביתם נשרף ובו 3 בנותיהן שקיפחו את חייהן, טוד שהוא בעל עבר בעייתי, מואשם בהצתה מכוונת ומורשע. נגזר עליו עונש מוות. אישה בשם אליזבת שאינה מכירה את טוד, מתוודעת למקרה ומתחילה לנבור בתיק. היא מוצאת הרבה כשלים בניהול המשפט, כולל עדויות שקר והתנהלות כושלת ורשלנית מצד הסנגור של טוד. אליזבת שטרודה בבעיותיה האישיות, מתחילה לבקר את טוד בכלא וגם מתכתבת איתו. מתפתח ביניהם קשר אישי ויפה, שכולל גם דיונים פילוסופיים על מהות החיים.האמפתיה שמגלה אליזבת כלפיו היא נחמתו היחידה, לאחר שאישתו ניתקה איתו מגע ולא מגיעה לבקרו. כשמועד ההוצאה להורג מתקרב, המטרה העיקרית של אליזבת היא להציל את חייו באמצעות פנייה לערכאה שיפוטית והצגת ראיות מזכות. קצת ארוך מידי, אבל בסך הכל זורם היטב.משחק נהדר והסוף חזק ומרגש. ציון 7.5.
  לפני 9 חודשים
הלילה בן 12 השנים (2018)
מבולגן ולא הכי מהוקצע ויחד עם זאת ראוי לצפייה. בשנים המקבילות לשילטון החונטה הצבאית בארגנטינה בשנות ה-70 וה -80, שלט באורוגוואי גם כן שילטון צבאי דיקטטורי. בהשוואה למה שקרה בארגנטינה, ההפיכה באורוגוואי כמעט לא מוכרת ולא סוקרה. אנו נחשפים לסיפור מאסרם הפוליטי של שלושה מתנגדי המשטר שנכלאו בתנאי בידוד קשים במשך 12 שנים החל מ 1973. כל אחד מהם התמודד עם הקשיים בדרכו שלו על מנת לשמור על בריאות פיסית ונפשית.לימים, אחד מהשלושה יתמנה כנשיא המדינה. במהלך התקופה אנו נחשפים לידיעות אמיתיות ממה שהתרחש בעולם באותן שנים, אלא שיש מספר אי דיוקים. לדוגמא, ב 1979 מדווחים על פרסי האוסקר בהם זכה הסרט "קן הקוקייה", מה שקרה כמה שנים קודם לכן. זה אולי נראה פרט שולי, אבל זה מראה על חובבנות בעיקר כשזה חוזר על עצמו. גם היה מקום לקצר את הסרט. שורה תחתונה, לא יצירת מופת אבל אפשר לצפות.
  לפני 9 חודשים
לפני כולם (2015)
הדבר הבולט כאן היא האווירה והמוסיקה שהיא חלק בלתי נפרד ממנה. בתור חובב ג'אז נהניתי מהצלילים. לגבי הסרט עצמו, התחושה היא שהיוצרים רצו להביא את עיקרון האלתור ממוסיקת הג'ז גם לסרט. אלתור זה דבר נהדר כל עוד עושים אותו בצורה טובה. כאן זה נעשה באופן בינוני וסביר ולא יותר מזה. בסך הכל הסיפור זורם. במרכז העלילה נמצא מיילס דיוויס, שהיה אחד מהמוזיקאים הבולטים של הג'אז במאה הקודמת. אנו נחשפים אליו במחצית השנייה של שנות ה-70, כאשר נעלם מהתודעה והפסיק להופיע. עיתונאי שבא לראיין אותו יוצא איתו למסע פרוע בעקבות קלטת שנגנבה ממנו מאולפן הקלטות שרצה להוציא אלבום של מיילס. תוך כדי אנו מתוודעים לאישיותו המורכבת של מיילס, כולל בעיות השתייה שלו והסמים אליהם התמכר ולאלימות שהיתה חלק בלתי נפרד ממנו. בפלאשבקים לעבר, אנו גם מקבלים הצצה למערכת היחסים שלו עם אישתו הרקדנית.נושא הגזענות גם מקבל כאן ביטוי. ציון 6.5.
  לפני 10 חודשים
נס כחול (2021)
חשבתי שאני אתחמק מהסרט הזה, אבל....לא הצלחתי. זה לא היה נראה כמו משהו ששווה לצפות בו וגם הציונים לא היו בשמיים, אבל זפזופי הנטפליקס נעצרו שם וזרמתי. נזכרתי פעם נוספת למה וכמה אני לא אוהב את דניס קווייד, למרות שבסרט הזה יש לו כמה רגעים נחמדים, אבל בגדול הוא חזות הבינוניות של הסרט ובכלל של כל מה שהוא משתתף בו. התסריט והסיפור מעניינים, דרך ההגשה היא כל כך בינונית שבא לפעמים לתלוש את השערות.

עומאר, או פאפא עומאר; כפי שהוא מניח לילדים שהוא אימץ לחיקו לקרוא לו, מנהל בית יתומים של ילדים מקסיקנים בעיקר וכספי התרומות מתחילים לאזול לו. הבנק יושב לו על הגב והמקום לקראת סגירה...על הדרך מגיעה לה תחרות דיג מקומית ואיתה הזדמנות לזכות בפרס הכספי הגדול, שיכול להציל את בית היתומים.

עומאר ומספר ילדים מבית היתומים שלו חוברים לקפטן מקומי, שזכה בפרס הגדול שנתיים ברציפות, בעל כורחם, במידה מסוימת והולכים על הגשמת חלום ומשימה משותפת של שני הצדדים - זכייה במקום הראשון בדיג של דג מרלין כחול וגדול. הקפטן הוא בדיוק כל מה שעומאר איננו; איש שונא אדם, ממורמר, מתוסבך וכעוס. השילוב המוזר הזה אמור להניב למידת לקחים והסקת מסקנות לדרך החיים בעבור הגיבורים הראשיים והילדים וזה בדיוק מה שאתם עומדים לקבל.

מדובר בסרט שמוגדר לכל המשפחה והוא אכן מפולטר למדי, אבל כל ה"לכל המשפחה" מוריד אותו בכמה דרגות למטה, כאשר התסריט מתורגם לסרט פשוט ופשטני למדי. הטקסטים לעוסים, הצילום והעריכה עשויים ברמה בינונית ועצלה ודניס קוויד עם שטאנץ הקפטן העצבני מרגיז יותר מאשר משכנע.

עם זאת, ישנם לא מעט רגעים מרגשים, שעל אף שהם צפויים למדי, אי אפשר להתעלם מהם ובייחוד מהסיפור והמקום המאוד אמיתיים, המוצגים בסרט: בית היתומים "קאסה הוגאר". אפשר לומר ששם הסרט כבר מהווה אתגר לעצמו, בכל הנוגע להפתעות עלילתיות ועם זאת, אין הרבה ציפיות מסרט שמראש מגדיר את עצמו לחתך אוכלוסייה צעיר יותר.

אם יש לכם ילדים באיזור גיל 10, פחות או יותר, אולי אפילו באמת מגיל 7 ומעלה, כפי שהסרט מגדיר את עצמו, אתם בהחלט יכולים לשבת איתם ולהנות לחלוטין משעה וחצי של סיפור מעניין, אשר התרחש באמת, פשוט אל תפתחו ציפיות גבוהות. חמוד מאוד ואם באמת היה אפשר להחליף את קווייד הנוראי במישהו קצת יותר סימפטי, היה יכול להיות טיפה יותר טוב.
  לפני 10 חודשים
The Passion Of Joan Of Arc (1928)
מבקרי קולנוע והיסטוריונים אולי יעשו סנסציה שהיא גדולה אפילו מתצוגת המשחק של פלקונטי או סנסציה יותר מהניצחון של באסטר דאגלס על מייק טייסון, אם יצליחו למצוא פיסת ארכיון של תצוגת משחק ברמתה, מה שכנראה שזה לא ייקרה.

פלקונטי בהופעה הכי כבירה שאני זוכר בטח בקולנוע האילם, נראה שיש ממנה כח ועוצמה של 500 אלים יווניים ואומץ של צבא רומאי, אבל ברצינות, מדובר במלך צרפת שעומד לצידה שחוץ ממנו, הסימפטיה אל האישה הזו היא תופעה שהיא ממש, אחת מתוך מיליארד.

דרמת בית משפט לפי דעתי המהדהדת והמטלטלת ביותר מאז ומעולם, מסיקוונס פתיחה של המשפט ועד עינוייים, הכל מתוזמן בגאוניות, סינמטוגרפיה סוחפת לא פחות מבחינה אומנותית, בהחלט שהיו לי ציפיות אחרות, סרט קשוח, כואב, מדכא אך כנה ועוצמתי, לא מתפשר או משמיט מכל צופה אשר יהיה שמץ של רגע כלשהו שעבר לשווא, פלקונטי בת אלמוות.

ציון שלי: 8 וחצי מתוך 10 (נוטה ל-9)
  לפני שנה
משפט האש (2018)
כנראה שיש סוגי סרטים שיותר קל לעשות אותם טוב מאשר לפספס איתם, סרטים שקשורים לבתי משפט, כלא ועורכי דין שמגינים על האזרח הקטן כמעט תמיד מצליחים לרתק ולרגש והסרט הזה לא יוצא דופן ומביא איתו עוד הצלחה.

ואולי אני משוחד כי אני מת על הסגנון הזה.
בכל מקרה בהחלט מומלץ.
8/10
  לפני שנה
המלך (2019)
הגעוגעים למשחקי הכס ממשיכים וכל מה שנותר לנו הוא לקבל סדרות בינוניות או סרטים שמנסים להיכנס לליבנו בשביל למלא את החור הבוער שחאליסי וחבריה השאירו בליבנו.

דוויד מיצ'אד וג'ול אדגרטון מצליחים להביא סרט לא רע על נסיך שלא ממש מעוניין לקבל את כתר המלכות אבל בסוף מקבל אותו וכמובן... יוצא לקרב מרתק.

הסרט מלא בשחקנים טובים כשטימוטי שאלמה, רוברט פטינסון ואותו ג'ואל אדגרטון מככבים בעיקר.

זה לא משחקי הכס אבל זה בהחלט לא רע ולגמרי שווה צפייה.
7/10
  לפני שנה
סרטים בקולנוע
אחוזת דאונטון: עידן חדש, אייפל, בת המלך, גברת האריס נוסעת לפריז, מערבולת, שעת נקמה, כלב מי שמנגן 2, אמה, הזאב והאריה הגדול, אפריקה, הורסת בלי חשבון, החיים המחשמלים של לואי וויין, משחקת באש, שדה פרג, איפה אנה פרנק, דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף, האיש שלא היה, קולות רקע, קיארה, גלגל המזלות, השורד, משחק המלכים, נקמה ללא מעצורים, סאמרלנד, שרלוט, הכול בכל מקום בבת אחת, מלך הצפון, משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק, איינבו ושומרי הג'ונגל, האמיצות, חיות הפלא: הסודות של דמבלדור, שלוש קומות, אבו עומאר, אבן המים הקסומה, אימהות מקבילות, איקס, אמבולנס, הבריחה מפרטוריה, הסיפור שלנו, לב של אש, סוניק 2 הסרט, שאיפה לחיים, הטוב עוד לפנינו, מורביוס, סיראנו, אל תחכי לי, בחורה נחמדה שכמוך, הועידה, הנהגת של מר יוסוקה, העיר האבודה, נשים מתות מהלכות
בקרוב בקולנוע
אהבה בשחקים: מאווריק, קדימה, קדימה, יום האם, רדופה, ליגת סופר-פטס, הבורגרים של בוב - הסרט, התחרות הרשמית, שלום ולא להתראות, סופרנובה, עולם היורה: עולם חדש, טווח אפס, האדם הגרוע בעולם, לעבור לגור עם הבת שלי, חומוס פול טריילר, שנות-אור, שיעורים בפרסית, משני צידי החוק, בלאק-פון, בוטיק פריז, אלביס, לומדת לעוף, הכל עבר בשלום, הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח, תור: אהבה ורעם, אף פעם לא מאוחר, רכבת הקליע, שירת סרטני הנהר, Nope, אדם השחור, חיה, Salem's Lot, כרטיס לגן עדן, אל תדאגי יקירתי, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, האלווין סוף, הפלאש, משחק הניצודים, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק: פרק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית 7

TOP 500
סטטיסטיקות
28,918 סרטים, 3,035 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 400,963 אישים, 593,495 משתמשים, 267,334 הודעות, 29,041 ביקורות, 100,009 תמונות, 7,227 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022