סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 351
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
The Passion Of Joan Of Arc (1928)
מבקרי קולנוע והיסטוריונים אולי יעשו סנסציה שהיא גדולה אפילו מתצוגת המשחק של פלקונטי או סנסציה יותר מהניצחון של באסטר דאגלס על מייק טייסון, אם יצליחו למצוא פיסת ארכיון של תצוגת משחק ברמתה, מה שכנראה שזה לא ייקרה.

פלקונטי בהופעה הכי כבירה שאני זוכר בטח בקולנוע האילם, נראה שיש ממנה כח ועוצמה של 500 אלים יווניים ואומץ של צבא רומאי, אבל ברצינות, מדובר במלך צרפת שעומד לצידה שחוץ ממנו, הסימפטיה אל האישה הזו היא תופעה שהיא ממש, אחת מתוך מיליארד.

דרמת בית משפט לפי דעתי המהדהדת והמטלטלת ביותר מאז ומעולם, מסיקוונס פתיחה של המשפט ועד עינוייים, הכל מתוזמן בגאוניות, סינמטוגרפיה סוחפת לא פחות מבחינה אומנותית, בהחלט שהיו לי ציפיות אחרות, סרט קשוח, כואב, מדכא אך כנה ועוצמתי, לא מתפשר או משמיט מכל צופה אשר יהיה שמץ של רגע כלשהו שעבר לשווא, פלקונטי בת אלמוות.

ציון שלי: 8 וחצי מתוך 10 (נוטה ל-9)
  לפני חודשיים
המלך (2019)
הגעוגעים למשחקי הכס ממשיכים וכל מה שנותר לנו הוא לקבל סדרות בינוניות או סרטים שמנסים להיכנס לליבנו בשביל למלא את החור הבוער שחאליסי וחבריה השאירו בליבנו.

דוויד מיצ'אד וג'ול אדגרטון מצליחים להביא סרט לא רע על נסיך שלא ממש מעוניין לקבל את כתר המלכות אבל בסוף מקבל אותו וכמובן... יוצא לקרב מרתק.

הסרט מלא בשחקנים טובים כשטימוטי שאלמה, רוברט פטינסון ואותו ג'ואל אדגרטון מככבים בעיקר.

זה לא משחקי הכס אבל זה בהחלט לא רע ולגמרי שווה צפייה.
7/10
  לפני 3 חודשים
טוגו (2019)
יש לא מעט סרטי כלבים בשנים האחרונות, אין ספק שהם תמיד מצליחים לרגש, חלקם יותר וחלקם פחות אבל כולם מרגשים ועשויים טוב, טוגו לא שונה מידי מהאחרים, הוא לוקח שחקן מוכר ומוכשר מאוד כמו וילם דפו, כלב יוצא דופן וסיפור מרגש, להבדיל מהסרטים שנמצאים בטופ, טוגו מרגש אבל גם לא חף מחסרונות - לפעמים הוא קצת איטי, לפעמים קצת שקוף מידי וגם הוא מרגש אבל עדיין לא מצליח להגיע לרמות החנק של סרטים אחרים כמו - נשמה של כלב, האצי'קו וקול מיער.

אבל ללא ספק מדובר בסרט טוב ומרגש לכל המשפחה, במיוחד למשפחות שחובבות כלבים.

7/10
  לפני 7 חודשים
טוגו (2019)
כמה מחשבות על הסרט עוד לפני שראיתי אותו...ראיתי קודם כל את "קול קדומים", שדווקא יצא שנה אחריו - בערך. בתחילת הסרט, כשראיתי את הלוגו של "דיסני", חשבתי שאפשר היה לצפות בו עם הילדים וגם בשלבים יותר מתקדמים שלו, המחשבה לא זזה מראשי. הציפיות היו קצת בשמיים, כי קראתי איפה שהוא, שהוא הסרט שלימד את "קול קדומים" איך ללכת ובכלל שם היה כלב דיגיטלי ואילו כאן, אסופת כלבים שגילמה את אותו גיבור היסטורי.

המסקנה או המסקנות בסוף הצפייה - אפשר לראות עם הילדים ואולי גם רצוי. יהיו קטעים קצת מלחיצים לקטנים, אבל הם יצלחו אותם. אפשר גם לספר להם שזה מבוסס על סיפור אמיתי ושכלבים אמיתיים מרובים גילמו את אותו התפקיד של טוגו ואפשר גם להנמיך ציפיות, בשביל שלא תחשבו שאתם הולכים לצפות באיזה סופר סרט על סופר כלב.

בהחלט מדובר בסיפור מרגש, אמיתי ויוצא מן הכלל. הדרך שדיסני מגישה אותו היא נהדרת ונפלאה, אבל עדיין בגבולות הדיסני המקובלים וזה אומר שאין פה שום פריצת מסגרות. בשום שלב או בשום חלק של העלילה או המבנה שלה. יש פלאשבקים לאחור, לראות איך גדל סיפור האהבה בין הכלב לבין הבעלים ו-ווילם דפו מגלם דמות הכי בנאלית שלו מזה שנים, שזה מצד אחד פספוס ומצד שני נחמד לראות, שהוא מוריד הילוך ומגלם איש רגיל ונורמלי.

לאחר תום הצפייה בסרט לא הרגשתי שיש בינו לבין "קול קדומים" הבדל כזה מהותי, אפילו הקטע על כלבי מזחלות והקשר בינם לבין הבעלים - כמובן בין הבעלים לכלב המוביל שלו, היה מסופר באופן די דומה. לא נפלתי מהכסא ובהחלט חיבבתי את שני הסרטים במידה שווה, מבלי להפלות לטובת הכלבים האמיתיים או הכלב הממוחשב. זו תהיה צביעות מוחלטת להתחיל לומר שזה משפיע לי על מידת ההנאה מהסרט - אם השתמשו בבעלי חיים אמיתיים או ממחושבים.

זה יתחיל להציק רק אם שחקנים הוליוודיים יתחילו לאבד תפקידים בשביל כאלו ממוחשבים, לחלוטין. כמו ב"כנס העתידנים". עד אז אפשר לומר שאולי יש בזה משהו הומני, שמניחים לכלבים להיות כלבים ולא סוחבי מזחלות לעת מצוא ועבור סרטים, שדורשים מהם התשה ומאמץ פיזי כלשהו. סרט לכל המשפחה, בעיקר אם הילדים שלכם כבר בגיל בית ספר וגם לחובבי כלבים ובעלי חיות. עשוי טוב, מרגש, בדרך הידועה של דיסני.
  לפני 7 חודשים
סרז'יו (2020)
לא ברור אם באמת אין הרבה "בשר" בסיפורו של סרג'יו דה מלו או שפשוט הבמאי גרג ברקר פספס משהו והצליח ליצור משהו בינוני ולא יותר מכך ממשהו שיכל להיות הרבה יותר גדול.

אין שום מילה רעה על ואגנר מורה או אנה דה ארמיס שכרגיל עושים עבודה טובה ויש להם כימיה לא רעה בכלל, אבל כמו לא מעט סרטים, אם היו מקצרים את זמן הסרט היו מקבלים תוצר יותר טוב, אך משום מה פעם אחרי פעם הבמאים/תסריטאים מתעקשים להאריך את סבלנו (בחלק מהמקרים) במקום לגלח כמה חלקים נכונים וליצור סרט טוב.

ה-6.1 אחד שהסרט קיבל ב-Imdb נראה כמו ציון הוגן.
  לפני 10 חודשים
סרז'יו (2020)
תודה לאל שאני מכיר את ואגנר מורה מסרטי "יחידת עילית" ולא בתור אסקובר של "נרקוס", אחרת הייתי משייך את עצמי לאלו שנסחפו אחריו רק בגלל תפקיד אחד. ואגנר מורה שאני מכיר וגם קראתי עליו, לא היה לוקח תפקיד כזה, בטח אחרי ההייפ שהיה מצוי בו בזכות הסדרה המצליחה של נטפליקס, אבל כנראה שהוא הרגיש שהוא חייב להם משהו וגם לבן ארצו, שנחשב לאחד הנציגים הבכירים שלהם באו"ם מאז ומתמיד ועל כן הוא הסכים לקחת על כתפיו תקפיד לטיני ועוד ברזילאי, דובר אנגלית ולצאת לדרך לשעמומון של שעתיים.

מורה מתפקד בתור סרז'יו ווירה דה מלו, נציג האו"ם בשנות האלפיים בעיראק והסרט מכניס את הצופים מיד לשעת כושר ודריכות, כאשר דה מלו מצוי בסכנה ומשם עובר לאלף פלאשבקים ממיליון ורבע תקופות, מה שיוצר רצף לא קוהורנטי ודי מתיש ומעייף. זה מרגיש כמו בזבוז של מורה ואנה דה ארמאס בתפקידים לא מאתגרים ולא כל כך מעניינים, בסרט שנעשה בשביל לעשות כבוד, אבל לא מספר סיפור מעניין ולא מושך.

הסרט חוזר לכל מיני תקופות בחייו של דה מלו, בלי אחיזה בתקופה אחת מסוימת, חוץ מזו שבה מצוי הקו העלילתי הכאילו מרכזי, אבל אני לא מאמין שעד לקראת סוף הסרט מישהו יידע לשים את האצבע ולומר מה הקו היותר דומיננטי, מרוב עומס של ענפים עלילתיים. סרז'יו היה בעל מגבלות רבות, אבל הוא מוצג בתור אוהב אדם, גם אם לא במיוחד את משפחתו.

זה מרגיש בשלבים לא מועטים כמו סרט מתייפייף, על אדם שהוביל (כמעט) ארגון די מתייפייף, שאנחנו הישראלים לא כל כך אוהבים בשנים האחרונות ובכלל. הסרט והאיש מוצגים ביותר מדי שלבים בתור מנותקים מהמציאות, כמו שאנחנו כאן בארץ רואים אותם וקשה להזדהות, בעיקר אם מדובר באוכלוסייה המקומית. נוצר סרט דוקומנטרי לפני 11 שנים ואותו לא ראיתי, אבל נראה שאם הייתי רוצה לדעת את סיפורו המלא של דה מלו, אולי עדיף כי הייתי צופה בדוקו.

הסרט הנוכחי לא מצליח להתמקד כמו שצריך בסיפור אחד ואם הוא מנסה לספר סיפור רחב, הוא כושל גם בזה. הוא חשוב לידיעה הכללית, בתור אזרח העולם, אבל לא מספיק ואם היה רוצה לספר סיפור בצורה מספקת, הרי שלפי הקצב שלו, הוא נזקק לפחות לשלוש שעות תמימות. הוא מובל על ידי שני שחקנים מאוד מוכשרים שהולכים לאיבוד ומתבזבזים בו בלא מעט שלבים. מעבר לכך מדובר בסרט בינוני פלוס שמצליח לרגש רק לקראת סופו ומעבר לכך הוא די משמים, לא אחיד וכמעט מיותר, מעבר לעובדה שהוא צריך לתת במה לאדם שהיה לו חלק חשוב בהיסטוריה של האו"ם.
  לפני 10 חודשים
פרספוליס (2007)
מודה, לא יצא לי לצפות בסרט הזה המון שנים מכל מיני סיבות ודווקא הסרט הכי פחות טוב של מרג'אן סטראפי ("מארי קירי") הזכיר לי שיש לי עוד חובות צפייה לסרט שעשה ממנה מי שהיא. סטראפי, מנקודת מבטה בתור ילדה צעירה, שמתבגרת לאורך השנים, מספרת כיצד היא ראתה וחוותה הפיכה שלטונית באיראן, חיים במדינה זרה, תחת החשש לשוב לאיראן ולבסוף החזרה למולדתה.

זה סרט שאמנם אורז בתוכו מגוון מסרים פוליטיים ופמיניסטיים, אבל זה לא העיקר ולא הקו המנחה של הסרט. הקו המנחה הוא חייה של סטראפי וכיצד היא עוצבה נוכח התקופה וכיצד היא הושפעה מהאירועים, איזה צד היא לקחה ומתי היה לה טוב יותר וטוב פחות.

משפחתה של סטראפי הייתה משפחה מלומדת וממעמד יחסית גבוה, אשר הקנתה לה חינוך וערכים ועם ארגז הכלים הזה היא הייתה כשירה לשפוט מגיל צעיר את המצב שאליו נקלעה המדינה שלה. האנימציה היא דרך נפלאה להעניק דרור לדימיון ולצד מחזות מאוד מאוד ריאליסטיים, סטראפי נותנת לאנימציה הפשטנית יחסית, את הכוח לצייר תמונה של מה שהתחולל בנפשה, במקביל למצב במדינה שלה.

גרוטסקה מתערבבת עם הומור שחור ועם הומור בכלל, סטראפי מאפשרת לצופים לקבל הצצה על מהלך חייה, דרך דמויות מצוירות, שמציירות לנו את ילדותה והתבגרותה. הסרט אמנם קצר יחסית, אבל החזיק אותי מרותק לסיפור חייה המעניין וכמובן לתובנות הכל כך נכונות שסטראפי מציבה בפנינו הצופים.

במדינה כמו שלנו, שהיא גם נחשבת מדינת אויב לאיראן, חשוב פי כמה לספר שהתושבים האיראנים הם כנראה עם שוחר שלום, שלא מתעניין בגחמות של מנהיגיו, שמוביל חלק מסוים מהמדינה באופן עדרי למדי, על מנת לשלוט בהם בצורה טובה יותר ותמונה זו מהווה גם תמונה מראה עבורי, בתור יהודי שחי במדינת ביביסטן, לגבי איך אנחנו לפעמים משתקפים מבפנים כלפי חוץ ולהפך.

סרט חשוב. מעניין, שעשוי נהדר ומסופר נפלא וגם דרך אנימציה שמנסה להיות סוג של דרך לספר את הסיפור, מבלי לנסות למשוך את הצופה לטכנולוגיה וויזואלית, אלא לשים את הדברים על השולחן כמו שהם. אני ראיתי את הגרסה המדובבת לאנגלית (עם שון פן וקת'רין דנב) והבנתי כי הגרסה המרכזית היא דיבוב צרפתי, מה שחיזק אצלי את השאלה - למה לא בשפת האם והמקור?

בכל מקרה, לא לפספס.
  לפני 11 חודשים
זעקה לחופש (1987)
למרות הנושא המעניין והמרגש ולמרות הציון הגבוה בIMDB, נראה ש"זעקה לחופש" לא מצטרף לשאר הדרמות ההיסטוריות כסרט מצוין שהוא חובה לצפיה, הוא ארוך ומייגע מידי ויש בו לא מעט סצנות שניתן להוריד, גם המשחק עצמו של חלק גדול מהשחקנים נטון לשיפור (בכל זאת 1987).

מה כן טוב, קודם כל הנושא החשוב ולא מעט קטעים במהלך הסרט (במיוחד לקראת הסוף) וכמובן דנזל לראות פתאום את דנזל וושינגטון צעיר.

6.5/10, יש סרטים מהסוג הזה שהם הרבה יותר מוצלחים.
  לפני שנה
המלחמה על הכוח (2017)
זה לגמרי הרגיש לי כאילו מישהו ריסן את הסוס המוצלח הזה שנקרא "היוקרה" ועל אף קאסט, שהוא לא פחות ממדהים, הוציא מעט מדי מהמון פוטנציאל. סרט לימודי עם יריבות עקובה מברקים ונורות שרופות, שפשוט לא מצליח להתרומם וזאת בגלל שהוא חש עמוס בלימודיות, מונחים טכניים וסוחב אחריו יריבות לא סקסית בכלל, בין שני גיבורים שהצופה בעיקר מנסה להבין באיזה צד של המפה הם היו בכל הנוגע להתפתחות החשמל בארצות הברית ובעולם כולו.

תומאס אדיסון נלחם אל מול ג'ורג' ווסטינגהאוס על הבכורה של אספקת החשמל לארצות הברית של אמריקה ואם זה נשמע לכם די מתיש או משעמם, הרי שאתם צודקים, כיוון שהסרט לא מצליח להתעלות כמעט באף שלב מעבר לבינוני והידוע מראש וזה זולג לאט ובזהירות אל עבר השחקנים הראשיים.

בנדיקט ק. לא מצליח להוציא מעצמו יותר מהופעה שרלוקית מינוס, כאשר הוא שוב מגלם גאון אקסצנטרי שנהנה להציג חוסר אנושיות יחסי אל מול גאונות שופעת. מייקל שאנון עצור ומרוסן, בתפקיד לא לו בכלל וכזה שלא מעניק לו את היכולת להביא לידי ביטוי את יכולותיו המוכרות מסרטים אחרים וסביבם, בהופעות אורח דלות ולא מספקות בכלל - קת'רין ווטרסטון, ניק הולט בתפקיד טסלה (ממש זעיר וממש לא מצדיק מיקום בפוסטר) וטום הולנד משופם, שלא ממש תורם לסרט.

קיבלתי הארה (אה, אה.? איזה משחק מילים) קלה על התקופה, על ההיסטוריה, היריבות ועוד תזכורות לפרי יצירתו הבלתי נגמרת של אדיסון וזה החזיק יותר מקריאת ערך בגוגל, אבל למשוך סרט שלם בשביל להחזיק רעיון יריבות על מכירת נורות ואספקת חשמל? עם כאלו כוכבים? אפשר לגמרי לדלג.
  לפני שנה
אויבי הציבור (2009)
הביקורות על הסרט הזה הלכו בצורה קיצונית, או שקטלו אותו או שאמרו שהוא מדהים, בסופו של דבר הוא איפשהו באמצע עם נטייה לכיוון העליון - בסך הכל סרט טוב, מבוסס על סיפור אמיתי, דפ ובמיוחד בייל במשחק טוב, אבל כמו שאמרו פה מרגיש שמייקל מאן (הבמאי) החטיא קצת במטרה בעיקר עם מעט מידי סצינות של קרבות יריות וגם כשהיו כאלה הם היו פחות טובים מהמצופה.
אבל בסופו של דבר זה סרט שכדאי לראות.
7/10
  לפני שנה
ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן (2007)
סיפור עם המון פוטנציאל לא מצליח להמריא בגלל עריכה ובימוי איטיים מידי, במקום לספר את הסיפור עצמו הבמאי מתמקד יותר מידי בשיחות בין הדמויות שכחלקן של הדמויות לא ממש ברור, הסיפור מבולגן מידי ורק השחקנים ההטובים (פיט, אפלק, רוקוול ועוד..) מצליחים להרים את הסרט לרמה הבינונית, אך לא מעבר.

6/10
  לפני שנה
נאום המלך (2010)
סרט נחמד בסך הכל, סיפור חמוד ושחקנים סבבה, אבל הטריילר עשה לי רושם טוב וציפיתי לקצת יותר
  לפני שנה
מבצע פינאלה (2018)
סרט בסדר, לא מי יודע מה, פוטנציאל שקצת לא מתממש בסרט כי הוא היה יכול להיות ממש מעניין, אבל התסריט שטחי והמשחק מוגזם, חוץ מבן קינגסלי
  לפני שנה
הארייט: הדרך לחופש (2019)
כרגיל ההיסטוריה מספקת יצירות קולנועיות כשהפעם על המוקד לוחמת זכויות האדם הארייט טאבמן אשר שיחררה את עצמה ועוד רבים אחרים מעבדות, סרט מעניין שמידי פעם נופל קצת לכמה דקות משעממות או קלישאתיות, אבל ברובו מצליח להכניס להנציח את טאבמן בצורה הראויה לה.
זה לא יגרוף אוסקר כי יש פשוט יותר מידי סרטים טובים השנה, אבל זה בהחלט סרט ראוי וחשוב לצפיה.

8/10
  לפני שנה
הסרבן (2016)
סרט מלחמה אדיר, לא "להציל את טוראי ראיין", אבל בתכלס לא כזה רחוק ממנו, זה מהסרטים האלה שמגיעים אליהם בטעות ואז לא מבינים איך לא שמענו עליו עד אותו היום.
  לפני שנתיים
מלחמתו של רוברט דה ברוס (2018)
סרט טוב ומעניין שמצליח לרתק ברובו למרות שאורכו הוא שעתיים, קרבות טובים, דמות ראשית שבהחלט אפשר להזדהות איתה, ביחד עם משחק טוב של כריס פיין ופלורנס פיו זה בהחלט סרט מומלץ.

7/10
  לפני שנתיים
ההחלפה (2008)
מבוסס על סיפור אמיתי וקשה על אם שאבדה את בנה בתקופה חשוכה של משטרת לוס אנג'לס. סיפור על תקווה ומאבק בשחיתות כנגד כל הסיכויים. עשוי היטב, איטי וכבד. לאוהבי דרמות גדולות מהמציאות - שכאמור חזקה מכל דימיון.
  לפני שנתיים
שטוקהולם (2018)
כולם מכירים את "תסמונת סטוקהולם" אבל מעטים בוודאי יודעים מדוע הומצא המושג הזה, הסרט הזה מספר לנו על שוד בנק שהתרחש בסטוקהולם, שבדיה בשנת 1973, במהלך השוד שהיה לא רגיל ואף מוזר מאוד (אפשר לראות בסרט עצמו) החטופים הרגישו ביטחון עם השודדים ואף הרגישו פחד וחוסר ביטחון מכוחות המשטרה והאנשים שניסו להציל אותם, לאחר מכן החלו לחקור את הרעיון שבו חטופים מתחילים לפתח רגשות חיוביים לגבי החוטפים שלהם והמושג תסמונת סטוקהולם הוטמע לסינדרום הזה.

הסרט עצמו נחמד מאוד, זורם ומובל ע"י 2 השחקנים המצוינים אית'ן הוק ונומי רפאאס.

בקיצור, מומלץ לצפייה.
7/10
  לפני שנתיים
הצלם מאוטהאוזן (2018)
כמו כל סרט שואה הוא חשוב, מעניין וקשה לצפייה, הוא קצת פחות מרגש ומרתק מסרטי שואה רגילים, אבל לצערנו סיפורי השואה כל כך מטורפים שלא משנה מה מספרים וכמה זמן מספרים אותם הם מרתקים.

6.5/10
  לפני שנתיים
הלילה בן 12 השנים (2018)
יש לא מעט סרטים שאנחנו יכולים לפספס, "לילה של 12 שנם הוא אחד מהם" והוא סרט שלא תרצו לפספס, לאו דווקא בגלל שהוא עד כדי כך טוב אלא בגלל שהוא מלמד על היסטוריה שכנראה בחיים לא היינו קוראים עליה, ההיסטוריה של אורוגוואי 1973.

הסרט מעניין ומתחיל בפיצוץ, הוא מבוסס על סיפור אמיתי, גורם להזדהות מטורפת עם הדמויות הראשיות ומצד שני החטא העיקרי שלו הוא מריחת זמן, אפשר היה לקצר בקלות 20-30 דקות מהסרט.

למרות זאת, בהחלט שווה צפייה.

7/10
  לפני שנתיים
סרטים בקולנוע
עד במנוסה, חמצן, ביחד ביחד, איש המים, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, כאן היום, מיינסטרים, דברים ששמענו וראינו, הנוסע הסמוי, שומר טינה, כוח רעם, מסעות, מהיר ועצבני 9, קאובוי של אספלט, קיץ של אהבה, ליגת הצדק של זאק סניידר, סתם אחד, יום הכּן, ראיה והדרקון האחרון, ביגי: יש לי סיפור לספר, ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי, אכפת לי, ארץ הנוודים, המאוריטני, יהודה והמשיח השחור, לכל הנערים: לעולם ועד, שאנג צ'י והאגדה של עשר הטבעות, טום וג'רי, מלקולם ומארי, בספירת לשלוש, החפירה, פאלמר, ראמבל, הדברים הקטנים, החבר שלנו, הצלף, שטח קרב, קרעים של אישה, היובש, מוות ל-2020!, חדשות העולם הגדול, חנוכה, האב, חולית, דיירת להשכרה, הבלוז של מא רייני, סיפור הפרברים, מגלה את אמריקה 2, מינארי, קרודים 2
בקרוב בקולנוע
ספיריט: לחופש נולד, קרואלה, בגידה, ערים, שומר הראש של אשתו של המתנקש, אבהות, הבאטמן, ספייס ג'אם: אגדה חדשה, יחידת המתאבדים, בייבי בוס 2: עסק משפחתי, ונום 2, ספיידרמן: אין דרך הביתה, אדם השחור, פנתר שחור 2, מיינקראפט

TOP 500
סטטיסטיקות
28,547 סרטים, 2,972 סדרות, 7,023 עונות, 119,523 פרקים, 391,335 אישים, 570,661 משתמשים, 267,193 הודעות, 28,809 ביקורות, 94,621 תמונות, 6,762 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021