סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
מגיע השבוע לקולנוע
אחוזת דאונטון: עידן חדש
גברת האריס נוסעת לפריז
בת המלך
אייפל
רדופה
מערבולת
שעת נקמה

מגיע בקרוב לקולנוע
אהבה בשחקים: מאווריק
קדימה, קדימה
יום האם
ליגת סופר-פטס
הבורגרים של בוב - הסרט
התחרות הרשמית
שלום ולא להתראות
סופרנובה
עולם היורה: עולם חדש
טווח אפס
האדם הגרוע בעולם
לעבור לגור עם הבת שלי
שנות-אור
שיעורים בפרסית
משני צידי החוק
בלאק-פון
בוטיק פריז
אלביס
פינגווין בלום
הכל עבר בשלום
הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח
מוקרן כרגע בקולנוע
כלב מי שמנגן 2
אמה, הזאב והאריה הגדול
אפריקה
הורסת בלי חשבון
החיים המחשמלים של לואי וויין
משחקת באש
שדה פרג
איפה אנה פרנק
דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף
האיש שלא היה
קולות רקע
קיארה
גלגל המזלות
השורד
משחק המלכים
נקמה ללא מעצורים
סאמרלנד
שרלוט
הכול בכל מקום בבת אחת
מלך הצפון
משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק
איינבו ושומרי הג'ונגל
האמיצות
חיות הפלא: הסודות של דמבלדור
שלוש קומות
אבו עומאר
אבן המים הקסומה
אימהות מקבילות
איקס
אמבולנס
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 998
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
נגד הקרח (2022)
לא משהו שלא ראינו בעבר. לעיתים יש תחושה שיוצרי הסרט נאבקים להכניס תוכן על מנת להאריך את העלילה, שברוב הזמן קפואה כמו מזג האוויר.השנה היא 1909. שני דנים שיוצאים למרחבים העצומים של גרינלנד בעקבות משלחת שיצאה כמה שנים קודם לכן.האחד, קפטן ותיק והשני מכונאי ספינות צעיר. מטרתם היא למצוא מפה ששורטטה בידי הצוות הקודם, שמוכיחה שגרינלנד היא שטח רציף ולא מופרד על ידי תעלה כפי שטוענים האמריקאים.לנושא יש חשיבות בנוגע לויכוח לגבי תביעת הבעלות על המקום מצד שתי המדינות. המסע הארוך של שניים כופה עליהם להתמודד עם איתני הטבע, רעב, דובי קוטב אימתניים והזיות ודימיונות שהם מפתחים, ככל שהזמן חולף ולא באים לחלצם. לא סרט גרוע אבל גם לא מעניין במיוחד.
  לפני חודש
מינכן, על סף מלחמה (2021)
עשוי טוב בסך הכל למרות שהיה רצוי לקצר מעט. בניגוד לסרטים הגדולים שראינו על מלחמת העולם השנייה שמתארים קרבות עקובים מדם, כאן אנו מקבלים דרמה שהיא איטית יחסית ומרובת דיאלוגים אבל מעניינת. סיפורם של שני חברים שלמדו יחד באוניברסיטת אוקספורד. אחד אנגלי והשני גרמני. שנים לאחר מכן, הם נפגשים שוב ב 1938 במינכן, ערב הועידה המפורסמת. לגאט האנגלי הוא איש צוות שמקיף את ראש ממשלת בריטניה צ'מברלין. פון הארטמן הגרמני הוא איש שירות החוץ שסולד מהיטלר. הארטמן, תוך שהוא מסכן את עצמו, מנסה דרך לגאט להגיע לצ'מברלין לפני החתימה על ההסכם, כדי להציג לו מסמך על כוונותיו האמיתיות של היטלר. הוא לא יסתפק בצ'כוסלובקיה ולכן הוא מבקש ממנו שלא יחתום. הלקחים ההיסטוריים מאותה ועידה הם ברורים וכאן זה לא המקום להזכיר ולנתח אותם. ראוי לציין גם את המשחק הנהדר.
  לפני חודשיים
הדו-קרב האחרון (2021)
לא מבין את הביקורות האוהדות והציון הטוב לסרט הזה, על פניו יש בו הכל, סיפור מעניין, שחקנים מצוינים, במאי מצוין ושילוב נוסף של דייפלאק (דיימון את אפלק) אבל..וזה אבל גדול..הוא נמרח, נסחב ויש לו לפחות שעה מיותרת...מלבד זה שגם מפספסים כל מיני קרבות שאפשר היה קצת להשקיע בהם יותר.
מצאתי את עצמי ברוב הזמן משתעמם, במיוחד בהתחלה.

6/10.
  לפני 4 חודשים
אנתרופואיד (2016)
רגשות מעורבים. מצד אחד, החלק האחרון עוצמתי ומתאר גבורה יוצאת דופן. מצד שני, ברוב הסרט יש תחושה שהיוצרים רצו רק לחזור הביתה בשלום. היצירה עצמה היא טובה, אבל אין כאן איזושהי התעלות או משהו שהוא יוצא דופן. החלק הראשון נמרח ואפילו מכניסים בו קצת קיטש של רומנטיקה, שלא תורמת יותר מידי לסיפור. גם לא מובן העניין, של לקחת שחקנים אנגלו סקסיים ולתת להם לדבר אנגלית במבטא זר. או שהדיאלוגים בשפת המקור ואם באנגלית, אין טעם לשבש את המבטא. סיפור שחשוב להכיר על צנחנים צ'כוסלובקים שתכננו פעולת התנקשות בריינהארד היידריך במהלך מלחמת העולם השנייה. ציון 7.5.
  לפני 4 חודשים
הדו-קרב האחרון (2021)
ידעתי שאצטער על פספוס הקרנת טרום הבכורה של הסרט הזה, אבל מכבי חיפה ניצחו באותו היום, ככה שלפחות התאזנה אצלי תחושת ההחמצה עם טעם מתקתק. במקום לראות את הסדר הכרונולוגי של סרטי רידלי סקוט ולהתפעם בתחילה, רק בשביל להגיב בנחרת "סתם" בפעם השנייה, הלך לי סדר העניינים הפוך וצפיתי קודם ב"בית גוצ'י" ורק חודשיים כמעט לאחר צאת הסרט הזה, הגעתי לצפות בו, כאשר אני מצפה לגדולות ונצורות, למרות שאני יודע שהוא די התרסק על הפרצוף בקולנועים ברחבי העולם.

אבל המבקרים אהבו ולא סתם. בהחלט מדובר באחד מהסרטים המרשימים שנעשו בשנה החולפת והיו לא מעט כאלו. הסרט הזה בהחלט נכנס לרשימה עם ביצוע פשוט מרשים ל-MeToo הקדום ביותר שאפשר היה למצוא והכל גם על בסיס סיפור אמיתי. מה יכול להיות לא טוב? רגע, שכחתי להוסיף שאפלק, דיימון, אדם דרייבר וג'ודי קומר יושבים תחת המטרייה של רידלי סקוט. וכן, אפלק ודיימון גם כתבו את התסריט וזה לא קרה בערך מאז שהם כתבו תסריט זוכה אוסקר "בסיפורו של וויל האנטינג" והתוצאה...מרשימה ביותר.

סיפור המסגרת ועיקר העלילה מספר על שני אבירים, אשר להם אדון אחד, שמעדיף אחד מהם על השני והמועדף מואשם על ידי עמיתו (אם אפשר לקרוא לאביר נוסף קולגה) באונס אשתו. הם יוצאים לדו קרב על כבוד האישה (בטח, נחרתי בבוז) כבר עם תחילת הסרט ואז סקוט מעביר את הצופים לשלב הגרסאות, מבלי לומר ולהוכיח מי בעיניו הוא הצודק (כלומר, הוא רומז על כך, אבל אם תשאלו אותו...הוא כנראה יבקש מכם להחליט לבד). ישנה הטיית בכל הנוגע לאמת של הסרט מצידו של הבמאי, אבל הוא עוטף את הכל בבקשה אל הצופים להבין שהם אלו שצריכים להיות אלו שמתפתחים עם הסרט ולא הדמויות, אשר נטועות במקומן וכבולות לתכתיבי מציאות עקומה ומיושנת.

כל אביר מקבל שלושת רבעי שעה בכדי לספר את סיפורו, דרך ראות עיניו ולבסוף הגרסה הנשית, אשר כבר מתערבבת עם ההווה ומעבירה אותנו, הצופים, כצפוי, אל שדה הקרב. סקוט לא מצליח לייצר דרך לגרום לצופים להאמין במשהו אחר מעבר לאמת אבסולוטית אחת, אבל הוא מציג את מעמד האישה, הנחות כל כך, בעיניי סביבה גברית פטריארכלית ורעילה, שמתעניינת אך ורק בכבוד הגבר והאישה...מושא המריבה בלבד, אבל שקופה במקרה הטוב וסובלת במקרה הרע מאוד.

דרך מאלפת להציג את מה שידעתם כבר מזמן בעידן מודרני, שמנסה לתקן את עוולות העבר, אבל אין כמו שעתיים וחצי, שעשתה להם טוב העובדה שחילקתי את הצפייה בדיוק על פי חלוקת הסיפורים, שמורידים מספר פטישים של בדיקת מציאות עכשוויות אל מול המחדל שהיה פעם. בימוי נפלא, מחושב וארוג היטב. תצוגות משחק נפלאות ועל אף הבלונד המוזר של אפלק, השיער הארוך מדי והמאוס, כרגיל של אדם דרייבר והמולט!!! של מאט דיימון, אי אפשר שלא להתרשם מצמד השחקנים שהולכים ראש בראש בסרט וגם בתצוגת המשחק וכן, משתווה להם גם קומר הנפלאה, שעבורי בתור צופה סרטים בעיקר ופחות בסדרות, היא תגלית פנטסטית לשנה האחרונה (הייתה ב"לשחרר את גיא" הנהדר).

הספקתי לשכוח את "בית גוצ'י" כבר והסרט הזה, בניגוד אל ההוא, ממש לא מש ולא זז מהראש כבר הרבה אחרי שצפיתי בו. מרתק לראות אם הנפילה באקרנים תקבל ציפוי זהוב בקרוב...לא לפספס.
  לפני 5 חודשים
מלחמתו של רוברט דה ברוס (2018)
לכאורה יש כאן את כל המרכיבים הנכונים כדי לרתק את הצופה אל המסך, ועדיין יש תחושה שהסרט יכל להתרומם לפסגות גבוהות יותר. הוא לא רע בסך הכל, אבל ההתחלה האיטית נמרחת יותר מידי זמן וגם ההמשך הוא מסורבל לסירוגין. סיפורו של רוברט דה ברוס הסקוטי במאה ה-14. לאחר שרצח טוען לכתר וצובר לעצמו לאויבים, הוא נמשח למלך הסקוטים ונלחם נגד המלוכה האנגלית הכובשת וגם מול יריבים מבית. בזמן שאישתו וביתו נאלצות להמלט על נפשן, הוא מקבץ סביבו צבא קטן של נאמנים ויוצא לקרב כמעט אבוד מראש על חירותה של סקוטלנד. הדבר הטוב הם הנופים היפים והפולקלור הסקוטי. לא לבעלי קיבה רגישה בגלל סצינות מאוד אלימות.
  לפני 7 חודשים
לוזרים עם כבוד (2019)
הבדל גדול בין החצי הראשון לשני. הראשון חביב, מעניין וזורם היטב. השני, איטי ולוקה בפטפטת יתר. סרט על אנשים פשוטים ויש מין תחושה של אותנטיות. דמויות שיכולות להיות השכנים שלך ושלי. סיפור על קבוצת אנשים ממעמד סוציואקונומי בינוני-נמוך ברובם, שמכלים את חסכונותיהם כדי להשקיע בקואופרטיב חקלאי. בראשם עומד אדם בשם פרמין, שמארגן את גיוס הכספים.הזמן הוא תקופת משבר כלכלי. הכספים שמופקדים בחשבון בנק, נגנבים על ידי עורך דין נוכל בשיתוף פעולה של פקיד בנק מושחת. את הדולרים הרבים, עורך הדין מחביא בכספת שמוטמנת בתוך בונקר שבנה באיזור כפרי. קבוצת המשקיעים הוגה תכנית לפרוץ לכספת ולהשיב לעצמם את הכספים, כאשר בנו של פרמין נוטל חלק חשוב במבצע. יש לפחות 20 דקות מיותרות שהיה אפשר לקצץ. למרות המגרעות שציינתי, שווה צפייה.
  לפני 8 חודשים
לכודים תחת אש (2019)
הסרט מתחיל בצורה יחסית חלשה, קצת יותר מידי דיבורים, הדמויות לא ממש כאלה שקל לחבב, אבל ככל שעובר הזמן ומתקדמים לאמצע הסרט כך הוא מתחיל להיות יותר מעניין וכשמתחיל האקשן, הוא שווה את ההמתנה, אפשר לדבר על המשחק הטוב של מספר השחקנים ועל הסיפור המעניין, אבל מה שבאמת טוב בסרט הוא האקשן.
בהחלט שווה צפייה.

7.5/10
  לפני 8 חודשים
21 (2008)
סרט מגניב
מזל שראיתי פה את הביקורת האחרונה על הסרט והסתכלתי עליו כי הוא ממש טוב ולא הכרתי אותו לפני
  לפני 9 חודשים
21 (2008)
סרט מצוין כמו שסרטים צריכים להיות.
הסיפור מעניין, מתוחכם אבל לא יומרני מידי, אבל בסופו של דבר מספיק מיוחד בשביל לרתק, השחקנים מעולים במיוחד קווין ספייסי שלצערי את ה"משחק" לא שמר רק לסרטים וסדרות.
אין יותר מידי מה להגיד, מי שלא ראה עד היום - סרט חובה.

8/10.
  לפני 9 חודשים
הלילה בן 12 השנים (2018)
מבולגן ולא הכי מהוקצע ויחד עם זאת ראוי לצפייה. בשנים המקבילות לשילטון החונטה הצבאית בארגנטינה בשנות ה-70 וה -80, שלט באורוגוואי גם כן שילטון צבאי דיקטטורי. בהשוואה למה שקרה בארגנטינה, ההפיכה באורוגוואי כמעט לא מוכרת ולא סוקרה. אנו נחשפים לסיפור מאסרם הפוליטי של שלושה מתנגדי המשטר שנכלאו בתנאי בידוד קשים במשך 12 שנים החל מ 1973. כל אחד מהם התמודד עם הקשיים בדרכו שלו על מנת לשמור על בריאות פיסית ונפשית.לימים, אחד מהשלושה יתמנה כנשיא המדינה. במהלך התקופה אנו נחשפים לידיעות אמיתיות ממה שהתרחש בעולם באותן שנים, אלא שיש מספר אי דיוקים. לדוגמא, ב 1979 מדווחים על פרסי האוסקר בהם זכה הסרט "קן הקוקייה", מה שקרה כמה שנים קודם לכן. זה אולי נראה פרט שולי, אבל זה מראה על חובבנות בעיקר כשזה חוזר על עצמו. גם היה מקום לקצר את הסרט. שורה תחתונה, לא יצירת מופת אבל אפשר לצפות.
  לפני 9 חודשים
משפט השבעה משיקגו (2020)
כבד ומתיש. החלק הראשון הוא גלולת שינה אחת גדולה ואילו בחלק השני יש שיפור אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי. הגזמות בדיאלוגים, בכמות הדמויות, ובפרטים שהצופה נחשף אליהם. סיפור העמדתם למשפט בשיקגו של מנהיגי מחאה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית בשנת 1968 כנגד מלחמת וייטנאם. העילה למשפט היא האלימות שבה לכאורה נקטו כנגד כוחות השיטור, שבאו לאבטח את ועידת המפלגה הדמוקרטית בעיר שיקגו בה התרחשו המהומות. המשפט מתנהל מול שופט עוין, ובמהלכו נחשפות פעולות לא אתיות ואף אלימות של הממסד האמריקני כנגד המחאה.תוך כדי ניהול המשפט, מוצגים האירועים שקדמו למחאה וגם אלו שקרו במהלכה.הנושא המרכזי כאן הוא חשיבות המחאה במדינה דמוקרטית אבל גם מהן הגבולות שלה. הבדלי גישה וניואנסים אפשר למצוא גם בין שניים ממנהיגי המחאה. האחד הוא אנרכיסט פרוגרסיבי שבז לסמלי המדינה. השני הוא מיוזמי המחאה הבולטים, הוא נגד הממשל אבל עדיין מכבד את המדינה ומוסדותיה. ייתכן שיש כאן התייחסות לשני הזרמים במפלגה הדמוקרטית כיום. האחד הוא המרכזי ואילו השני הוא הקיצוני והפרוגרסיבי. בסופו של דבר מדובר בדרמה איטית וארוכה מידי שאמריקנולוגים יתחברו אליה יותר. ציון 6.5.
  לפני 10 חודשים
שתיקה (2016)
יש פה שחקנים טובים אבל הסרט משעמם לא סוחף וכבד שעובר באיטיות עם דיאלוגים משעממים, יותר מתאים לקהל מסויים, לא התחברתי לעלילה בכלל.
  לפני שנה
The Passion Of Joan Of Arc (1928)
מבקרי קולנוע והיסטוריונים אולי יעשו סנסציה שהיא גדולה אפילו מתצוגת המשחק של פלקונטי או סנסציה יותר מהניצחון של באסטר דאגלס על מייק טייסון, אם יצליחו למצוא פיסת ארכיון של תצוגת משחק ברמתה, מה שכנראה שזה לא ייקרה.

פלקונטי בהופעה הכי כבירה שאני זוכר בטח בקולנוע האילם, נראה שיש ממנה כח ועוצמה של 500 אלים יווניים ואומץ של צבא רומאי, אבל ברצינות, מדובר במלך צרפת שעומד לצידה שחוץ ממנו, הסימפטיה אל האישה הזו היא תופעה שהיא ממש, אחת מתוך מיליארד.

דרמת בית משפט לפי דעתי המהדהדת והמטלטלת ביותר מאז ומעולם, מסיקוונס פתיחה של המשפט ועד עינוייים, הכל מתוזמן בגאוניות, סינמטוגרפיה סוחפת לא פחות מבחינה אומנותית, בהחלט שהיו לי ציפיות אחרות, סרט קשוח, כואב, מדכא אך כנה ועוצמתי, לא מתפשר או משמיט מכל צופה אשר יהיה שמץ של רגע כלשהו שעבר לשווא, פלקונטי בת אלמוות.

ציון שלי: 8 וחצי מתוך 10 (נוטה ל-9)
  לפני שנה
החותם השביעי (1957)
לא הקשבתי לעצמי והמשכתי עם ברגמן, כמעט ברצף, כאשר שני הגיבורים שלו מהסרט הקודם שלו, בו צפיתי ("מבעד לזכוכית אפלה", שהגיעה בתכלס כמה שנים לאחר הסרט הזה) - מקס פון סידוב (שהלך לעולמו לפני שנה, כמעט בדיוק) וגאנר ביורנסטד מופיעים גם כאן בתפקידים ראשיים למדי, כאשר הפעם ישנו קאסט נרחב סביבם.

מתחיל להבין את התמה סביב סרטיו של ברגמן. כבדים, איטיים ואייקוניים להפליא, במסגרתם הוא שב וחוקר את עניין האמונה לאל, הדת והאהבה, אם אפשר לייחס גם אליה נישה בסרט הנוכחי.

המוות מגיע לקטוף את חייו של אביר, אשר נמצא לקראת תום מסע הצלב שלו, במסגרתו נטל חיים ובעיקר הציל את חייו ואת חיי נושא כליו. רגע לפני שהמוות לוקח את חייו של האביר, הוא מקבל הצעה מאותו אביר לשחק שח-מט ולנסות לדחות את הקץ, עד ש.......עד שימצא משמעות לחייו, מעבר למסע הצלב, שהתברר עבורו בתור משימה כוזבת.

קשה לשים את האצבע על מטרה מדויקת של הסרט, כפי שידידי כתב בביקורת מתחת. זה סרט פילוסופי במשקל כמה טונות והוא מנסה לחקור לא מעט נושאים כבדי משקל והמשמעויות שלהם. הוא מתהדר בצילום יוצא מן הכלל וכמובן במשחק נפלא ושם במרכז הסרט משחק שח בלתי נשכח בין נציג האל הספקן ובין יריב האל, שבטוח במשימתו.

אפשר לשפוך המון מילים על הסרט, אבל הוא גם נותן את החופש לצופה לתהות בעצמו וכמובן גם ללכת ולהתחיל לפרוש מפת פרשנות של לא מעט טובים ומוכשרים יותר. ברגמן ככל הנראה לא העז להקל מעולם על צופיו, כאשר גם בסרט עם עלילה די ברורה, הוא מנסה להסוות בין הסצנות משמעויות וגם יוצק לדמויותיו תפקידים בעלי סאבטקסט ושלל מטאפורות.

עכשיו מבטיח לקחת הפסקה מברגמן ולנסות לדוג את הבא בתור שלו בצורה יותר מסודרת. אולי מתי שהוא גם עם הכנה ראויה יותר, שתרים בהחלט את חוויית הצפייה. מרתק, יוצא דופן וכמובן אבן דרך קולנועית שעזרה להגדיר גבולות קולנועיים לסרטים קאלסיים. לא לכל חובב קולנוע, אבל בהחלט יצירה שחובה לצרוך בגיל ושלב מסוים של החיים, אם אתם חובבי קולנוע.
  לפני שנה
המלך (2019)
הגעוגעים למשחקי הכס ממשיכים וכל מה שנותר לנו הוא לקבל סדרות בינוניות או סרטים שמנסים להיכנס לליבנו בשביל למלא את החור הבוער שחאליסי וחבריה השאירו בליבנו.

דוויד מיצ'אד וג'ול אדגרטון מצליחים להביא סרט לא רע על נסיך שלא ממש מעוניין לקבל את כתר המלכות אבל בסוף מקבל אותו וכמובן... יוצא לקרב מרתק.

הסרט מלא בשחקנים טובים כשטימוטי שאלמה, רוברט פטינסון ואותו ג'ואל אדגרטון מככבים בעיקר.

זה לא משחקי הכס אבל זה בהחלט לא רע ולגמרי שווה צפייה.
7/10
  לפני שנה
22 ביולי (2018)
זה בהחלט החל כמו אחד הסרטים החשובים והמותחים על המסך, אבל הוא הלך ודעך לנגד עינינו, על אף הדרמה המוצגת בו. "22 ביולי" הומלץ לי על ידי אחי היקר, ביותר מהזדמנות אחת ואני יכול לחלוטין להבין למה. הביקורת הקצרצרה הזו נכתבת כאשר נותרה לי עוד חצי שעה להשלים את הצפייה ועם זאת אני מרגיש שגם לפני שאני אסיים (ובהחלט אסיים את הסרט), די מיציתי את הרעיון ובניגוד לכאלו המבוססים על סיפורים אמיתיים ומזוויעים, לסרט הנוכחי היה המון להגיד והוא פספס איפה שהוא לא מעט כבר באמצע שלו.

פול גרינגראס ("Bloody Sunday", "קפטן פיליפס", "טיסה 93") יודע לקחת סיפורים שקרו באמת ולהפוך אותם למטעמים קולנועיים וגם הפעם הוא מצליח, אבל וכפי שהוזהרתי מראש, הסרט מתחיל בגדול ובקול תרועה ומסתיים בקול ענות חלושה (ככל הנראה, על פי התפתחותו והכיוון של סופו). גרינגראס עשה כאן כמה טעויות משמעותיות שמנעו מהסרט שלו להרגיש אותנטי ובאמת למשוך את הצופה באופן טוטאלי אל מסך הטלוויזיה.

זהו סרט נטפליקסי חצי טיפוסי, כיוון שהוא לא מצליח לפרוץ את הגבולות לכיוון מצוינות וכמעט מקדש בינוניות ובנאליות ועם זאת הוא מתהדר באחד מסיפורי הזוועה הגדולים שקרו בעולם בעשור החולף. הבחירה ההזויה לספר סיפור נורווגי, עם שחקנים נורווגיים באנגלית, לכל אורכו, היא אחת מהבחירות הקולנועיות המוזרות ביותר שראיתי בשנים האחרונות. גם ב"צ'רנוביל" המשובחת דיברו אנגלית ולא רוסית, אבל הייתה בחירה אומנותית מסוימת בסיפור הזה. כאן, לא כל כך ברור למה שפת המקור נדחקה הצידה והוחלפה באנגלית מאולצת.

חצי שעה של תופת ואקשן, מלווה בקצת פחות משעתיים של דרמה אשר מתחלקת בין סיפורו של אחד הניצולים ומשפחתו, הרוצח ועורך דינו. כיוון שלא נראה שונה מלא מעט סרטים שסיפרו סיפורים אנושיים. הרוצח מקבל במה גדולה וגם הרעיונות שלו והסכנה העצומה שעדיין טמונה ברעיונות של הימין הקיצוני, על אף עליית האיסלאם, הם נושאים שמקבלים במה ועם זאת, מורגש כי הסרט הזה לוקח כיוון קצת יותר מדי בנאלי, בעבור מה שהוא היה אמור לספק לצופיו.

הוא היה יכול להיות טוב הרבה יותר גם אם חצי שעה ממנו הייתה מתקזזת וגרינגראס היה מוותר על לא מעט קיטש ושטאנץ מסרטי דרמה גנריים יותר. עם זאת ולאחר ריבוי הטרוניות שאני מעלה לפני סיום הצפייה בסרט כתוצאה של עייפות וגם כתוצאה של טרחנות מסוימת של הסרט עצמו, מדובר בסרט מרתק, בסיפור שחובה לראות ולנסות לתת לרעיונות וללקחים שלו לשקוע, לאחר הצפייה בו.
  לפני שנה
אופליה (2018)
ייתכן שההתרשמות הסופית והחלקית למדי שלי מהמפגש הראשון (לבושתי, לבושתי) עם אגדת המלט היא בסך הכל צו הגורל שלא מרשה לי להכיר את המלט דרך הסרט הזניח והניסיון המוזר להציג לעולם את המלט מצידה של אופליה בלבד.

הסרט התפרש עבורי על מספר מקטעי צפייה, חזרה אחורה, שינה עמוקה ושאלות מרובות של אשתי לגבי מה פספסתי ומה היה והתרחש בזמן שישנתי. קאסט מרשים, תצוגת תכלית של תפאורה ועיצוב תלבושות וכמובן יופי בלתי נגמר שמקורו בלוקיישנים עוצרי הנשימה שבמסגרתם צולם הסרט, אבל מעבר לכך חוויה גנרית שמנסה לקחת את אחד מסיפורי שייקספיר המפורסמים ביותר לכיוון דרמה רומנטית תקופתית.

דייזי ריילי מנסה להשיל מעצמה את סחבות הסמרטוטים של ריי מפרקי ההמשך החדשים של "מלחמת הכוכבים", נעמי ווטס בתפקיד כפול בינוני למדי וקלייב אואן איכשהו הצליח להשתחל להפקה שאמורה הייתה להיות מועשרת בכוכבים רלוונטיים והוא דווקא קצת פחות רלוונטי. בין היתר גם נמצאים גם טום פלטון (שגילם את דראקו מאלפוי בסרטי "הארי פוטר") וג'ורג' מקיי (מ-"1917"), אשר מגלם את המלט באופן די דהוי וחסר השראה מיוחדת.

בגדול מדובר בסוג של ספין אוף המלטי שלא מותיר רושם מיוחד ומנסה לספר את המלט מהכיוון שאינו של הנסיך הדני. ישנם לא מעט ספין אופים כאלו שצלחו ואם אתם כאלו שטרם חוויתם את חווית ההמלט הראשונה שלכם, כנראה שזהו לא הסרט שכדאי לצפות בו בתור הראשון בתור. אני אמשיך לחפש לעצמי מפגש מוצלח יותר עם הנסיך הדני וכנראה שאצטרך ללכת קצת אחורה בשנים להפקות וסרטים טובים יותר שנעשו עבורו.
  לפני שנה
משפט השבעה משיקגו (2020)
איזה סרט מוצלח... גם מתאים לתקופתנו שבה כמות ההפגנות בארץ ובעולם גדלה בצורה משמעותית (ארה"ב, תאילנד, גרמניה, אנגליה וכו...), אבל לא בגלל ההתאמה הסרט כל כך טוב, גם לא רק בגלל השחקנים המוכשרים ויש הרבה כאלה, היתרון הגדול של הסרט הוא שהוא פשוט עשוי טוב, הוא מעניין, הוא מצליח לגרום לצופה הזדהות טוטאלית עם הגיבורים של הסרט, יש נבל ברור שמאחר ומדובר בסיפור אמיתי (שכמובן עבר קצת שינויים ותזוזות) קשה להגיד שהנבל מוקצן, בקיצור, בהחלט שווה ואפילו בגדר חובת צפייה.

8.5/10.
  לפני שנתיים
טוגו (2019)
יש לא מעט סרטי כלבים בשנים האחרונות, אין ספק שהם תמיד מצליחים לרגש, חלקם יותר וחלקם פחות אבל כולם מרגשים ועשויים טוב, טוגו לא שונה מידי מהאחרים, הוא לוקח שחקן מוכר ומוכשר מאוד כמו וילם דפו, כלב יוצא דופן וסיפור מרגש, להבדיל מהסרטים שנמצאים בטופ, טוגו מרגש אבל גם לא חף מחסרונות - לפעמים הוא קצת איטי, לפעמים קצת שקוף מידי וגם הוא מרגש אבל עדיין לא מצליח להגיע לרמות החנק של סרטים אחרים כמו - נשמה של כלב, האצי'קו וקול מיער.

אבל ללא ספק מדובר בסרט טוב ומרגש לכל המשפחה, במיוחד למשפחות שחובבות כלבים.

7/10
  לפני שנתיים
סרטים בקולנוע
כלב מי שמנגן 2, אמה, הזאב והאריה הגדול, אפריקה, הורסת בלי חשבון, החיים המחשמלים של לואי וויין, משחקת באש, שדה פרג, איפה אנה פרנק, דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף, האיש שלא היה, קולות רקע, קיארה, גלגל המזלות, השורד, משחק המלכים, נקמה ללא מעצורים, סאמרלנד, שרלוט, הכול בכל מקום בבת אחת, מלך הצפון, משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק, איינבו ושומרי הג'ונגל, האמיצות, חיות הפלא: הסודות של דמבלדור, שלוש קומות, אבו עומאר, אבן המים הקסומה, אימהות מקבילות, איקס, אמבולנס, הבריחה מפרטוריה, הסיפור שלנו, לב של אש, סוניק 2 הסרט, שאיפה לחיים, הטוב עוד לפנינו, מורביוס, סיראנו, אל תחכי לי, בחורה נחמדה שכמוך, הועידה, הנהגת של מר יוסוקה, העיר האבודה, נשים מתות מהלכות, עם חברים כאלה..., מים עמוקים, 100% זאב, אלה בלה בינגו, ארבעה ימים טובים, התלבושת
בקרוב בקולנוע
אייפל, בת המלך, גברת האריס נוסעת לפריז, אחוזת דאונטון: עידן חדש, שעת נקמה, מערבולת, רדופה, יום האם, אהבה בשחקים: מאווריק, קדימה, קדימה, ליגת סופר-פטס, הבורגרים של בוב - הסרט, התחרות הרשמית, שלום ולא להתראות, טווח אפס, עולם היורה: עולם חדש, סופרנובה, האדם הגרוע בעולם, לעבור לגור עם הבת שלי, משני צידי החוק, שיעורים בפרסית, שנות-אור, פינגווין בלום, בוטיק פריז, בלאק-פון, אלביס, הכל עבר בשלום, הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח, תור: אהבה ורעם, שירת סרטני הנהר, רכבת הקליע, Nope, אדם השחור, חיה, Salem's Lot, כרטיס לגן עדן, אל תדאגי יקירתי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, האלווין סוף, הפלאש, משחק הניצודים, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק: פרק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית 7

TOP 500
סטטיסטיקות
28,916 סרטים, 3,035 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 400,875 אישים, 593,406 משתמשים, 267,334 הודעות, 29,040 ביקורות, 99,947 תמונות, 7,222 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022