סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 90
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
המלך (2019)
הגעוגעים למשחקי הכס ממשיכים וכל מה שנותר לנו הוא לקבל סדרות בינוניות או סרטים שמנסים להיכנס לליבנו בשביל למלא את החור הבוער שחאליסי וחבריה השאירו בליבנו.

דוויד מיצ'אד וג'ול אדגרטון מצליחים להביא סרט לא רע על נסיך שלא ממש מעוניין לקבל את כתר המלכות אבל בסוף מקבל אותו וכמובן... יוצא לקרב מרתק.

הסרט מלא בשחקנים טובים כשטימוטי שאלמה, רוברט פטינסון ואותו ג'ואל אדגרטון מככבים בעיקר.

זה לא משחקי הכס אבל זה בהחלט לא רע ולגמרי שווה צפייה.
7/10
  לפני 3 חודשים
אופליה (2018)
ייתכן שההתרשמות הסופית והחלקית למדי שלי מהמפגש הראשון (לבושתי, לבושתי) עם אגדת המלט היא בסך הכל צו הגורל שלא מרשה לי להכיר את המלט דרך הסרט הזניח והניסיון המוזר להציג לעולם את המלט מצידה של אופליה בלבד.

הסרט התפרש עבורי על מספר מקטעי צפייה, חזרה אחורה, שינה עמוקה ושאלות מרובות של אשתי לגבי מה פספסתי ומה היה והתרחש בזמן שישנתי. קאסט מרשים, תצוגת תכלית של תפאורה ועיצוב תלבושות וכמובן יופי בלתי נגמר שמקורו בלוקיישנים עוצרי הנשימה שבמסגרתם צולם הסרט, אבל מעבר לכך חוויה גנרית שמנסה לקחת את אחד מסיפורי שייקספיר המפורסמים ביותר לכיוון דרמה רומנטית תקופתית.

דייזי ריילי מנסה להשיל מעצמה את סחבות הסמרטוטים של ריי מפרקי ההמשך החדשים של "מלחמת הכוכבים", נעמי ווטס בתפקיד כפול בינוני למדי וקלייב אואן איכשהו הצליח להשתחל להפקה שאמורה הייתה להיות מועשרת בכוכבים רלוונטיים והוא דווקא קצת פחות רלוונטי. בין היתר גם נמצאים גם טום פלטון (שגילם את דראקו מאלפוי בסרטי "הארי פוטר") וג'ורג' מקיי (מ-"1917"), אשר מגלם את המלט באופן די דהוי וחסר השראה מיוחדת.

בגדול מדובר בסוג של ספין אוף המלטי שלא מותיר רושם מיוחד ומנסה לספר את המלט מהכיוון שאינו של הנסיך הדני. ישנם לא מעט ספין אופים כאלו שצלחו ואם אתם כאלו שטרם חוויתם את חווית ההמלט הראשונה שלכם, כנראה שזהו לא הסרט שכדאי לצפות בו בתור הראשון בתור. אני אמשיך לחפש לעצמי מפגש מוצלח יותר עם הנסיך הדני וכנראה שאצטרך ללכת קצת אחורה בשנים להפקות וסרטים טובים יותר שנעשו עבורו.
  לפני 5 חודשים
המרד על הבאונטי (1962)
כמה זמן שהסרט הזה ישב אצלי על המדף הוירטואלי....מחכה להזדמנות הנכונה שאני אחליט להתייחס לשלושת השעות שלו בשיוויון נפש ולהיזכר למה אני כל כך אוהב קולנוע, אפילו אם הוא ארוך ומפורט מאוד מאוד. סרטים של שלוש שעות, שלא פורסים את מלחמות "הנוקמים" בת'אנוס נחשבים בדרך כלל לעניין מייגע, אבל לפני כמה עשורים אחורה (ולא יותר מדי) זו הייתה נחשבת נורמה ועניין די רגיל וגם לתוך כל העובי הזה היו יוצקים תכנים אינסופיים ונהדרים.

אז חיכה לו הסרט בסבלנות וניגשתי אליו ביראה מסוימת, של כבוד, אבל גם של........אוווווווף, שלוש שעות. ואלו היו שלוש שעות (מקוטעות אמנם) נפלאות, שלא שיעמם לי לרגע והפעמים היחידות שהסתכלתי על השעון, היו בכדי להבין כמה שעות נשארו לי עד שהבית מתעורר.

מרלון ברנדו בתפקיד נהדר, שאמנם קצת מעלה חשדות, עקב מבטאו המוזר, הבריטי והלא שייך, לעיתים זר מדי ועם זאת, היה בו קסם. את טרוור האוורד, שגילם את קפטן בליי, רציתי לחנוק במו ידיי וזה סימן טוב, שהוא תפקד באופן די מושלם והפירוט, כמה שאהבתי את הפירוט..... כל טקס או סערה קיבלו נתח מכובד, כל מרדף וכל סיטואציה נמתחה לגבולות היכולת שלה וזה היה עשוי טוב.

כמה אני אוהב סרטים שגורמים לי לרוץ לאינטרנט, על מנת לשאול את הרב גוגל מה היה שם באמת... ואני מודה שמעבר לכך ששמעתי שיש סרט כזה, לא ידעתי על המקרה המפורסם והסרט נתן יופי של שיעור ומבוא לקריאה ואולי גם להאזנה, בנוגע לאחד ממקרי המרד המפורסמים בהיסטוריה של האנושות כולה.

אין מה לספר, כי אם ידעתם על המרד, זה מה שתקבלו ואם לא ידעתם או שמעתם (כמוני), אז למה שאספיילר לכם על המקרה? קלאסיקה על זמנית, שאי אפשר להפסיק לצפות בה ורצוי במקטע אחד, אם יש לכם איזה ערב פנוי ושלוש שעות להרוג, מבלי ליפול למלכודות שינה ונמנום. צילום נפלא לאותם השנים ובכלל, משחק נהדר ועבודת בימוי מהימנה, אמינה ומהוקצעת, שמביאה את הסיפור כמו שהוא למסך ורק מקריאה נוספת, לאחר מכן, אפשר להבין כמה הסרט נאמן למקור וגם משתמש בקמצוץ קומי ורומנטי, על מנת להגיש בתיבול נעים יותר לצופים.

לא לפספס, קלאסיקה שרק דחפה אותי ללכת עוד קצת אחורה בזמן, לגרסה המקוצרת עם קלארק גייבל וצ'ארלס לוטון - שאגיע, אגיע.
  לפני 10 חודשים
סרז'יו (2020)
לא ברור אם באמת אין הרבה "בשר" בסיפורו של סרג'יו דה מלו או שפשוט הבמאי גרג ברקר פספס משהו והצליח ליצור משהו בינוני ולא יותר מכך ממשהו שיכל להיות הרבה יותר גדול.

אין שום מילה רעה על ואגנר מורה או אנה דה ארמיס שכרגיל עושים עבודה טובה ויש להם כימיה לא רעה בכלל, אבל כמו לא מעט סרטים, אם היו מקצרים את זמן הסרט היו מקבלים תוצר יותר טוב, אך משום מה פעם אחרי פעם הבמאים/תסריטאים מתעקשים להאריך את סבלנו (בחלק מהמקרים) במקום לגלח כמה חלקים נכונים וליצור סרט טוב.

ה-6.1 אחד שהסרט קיבל ב-Imdb נראה כמו ציון הוגן.
  לפני 10 חודשים
סרז'יו (2020)
תודה לאל שאני מכיר את ואגנר מורה מסרטי "יחידת עילית" ולא בתור אסקובר של "נרקוס", אחרת הייתי משייך את עצמי לאלו שנסחפו אחריו רק בגלל תפקיד אחד. ואגנר מורה שאני מכיר וגם קראתי עליו, לא היה לוקח תפקיד כזה, בטח אחרי ההייפ שהיה מצוי בו בזכות הסדרה המצליחה של נטפליקס, אבל כנראה שהוא הרגיש שהוא חייב להם משהו וגם לבן ארצו, שנחשב לאחד הנציגים הבכירים שלהם באו"ם מאז ומתמיד ועל כן הוא הסכים לקחת על כתפיו תקפיד לטיני ועוד ברזילאי, דובר אנגלית ולצאת לדרך לשעמומון של שעתיים.

מורה מתפקד בתור סרז'יו ווירה דה מלו, נציג האו"ם בשנות האלפיים בעיראק והסרט מכניס את הצופים מיד לשעת כושר ודריכות, כאשר דה מלו מצוי בסכנה ומשם עובר לאלף פלאשבקים ממיליון ורבע תקופות, מה שיוצר רצף לא קוהורנטי ודי מתיש ומעייף. זה מרגיש כמו בזבוז של מורה ואנה דה ארמאס בתפקידים לא מאתגרים ולא כל כך מעניינים, בסרט שנעשה בשביל לעשות כבוד, אבל לא מספר סיפור מעניין ולא מושך.

הסרט חוזר לכל מיני תקופות בחייו של דה מלו, בלי אחיזה בתקופה אחת מסוימת, חוץ מזו שבה מצוי הקו העלילתי הכאילו מרכזי, אבל אני לא מאמין שעד לקראת סוף הסרט מישהו יידע לשים את האצבע ולומר מה הקו היותר דומיננטי, מרוב עומס של ענפים עלילתיים. סרז'יו היה בעל מגבלות רבות, אבל הוא מוצג בתור אוהב אדם, גם אם לא במיוחד את משפחתו.

זה מרגיש בשלבים לא מועטים כמו סרט מתייפייף, על אדם שהוביל (כמעט) ארגון די מתייפייף, שאנחנו הישראלים לא כל כך אוהבים בשנים האחרונות ובכלל. הסרט והאיש מוצגים ביותר מדי שלבים בתור מנותקים מהמציאות, כמו שאנחנו כאן בארץ רואים אותם וקשה להזדהות, בעיקר אם מדובר באוכלוסייה המקומית. נוצר סרט דוקומנטרי לפני 11 שנים ואותו לא ראיתי, אבל נראה שאם הייתי רוצה לדעת את סיפורו המלא של דה מלו, אולי עדיף כי הייתי צופה בדוקו.

הסרט הנוכחי לא מצליח להתמקד כמו שצריך בסיפור אחד ואם הוא מנסה לספר סיפור רחב, הוא כושל גם בזה. הוא חשוב לידיעה הכללית, בתור אזרח העולם, אבל לא מספיק ואם היה רוצה לספר סיפור בצורה מספקת, הרי שלפי הקצב שלו, הוא נזקק לפחות לשלוש שעות תמימות. הוא מובל על ידי שני שחקנים מאוד מוכשרים שהולכים לאיבוד ומתבזבזים בו בלא מעט שלבים. מעבר לכך מדובר בסרט בינוני פלוס שמצליח לרגש רק לקראת סופו ומעבר לכך הוא די משמים, לא אחיד וכמעט מיותר, מעבר לעובדה שהוא צריך לתת במה לאדם שהיה לו חלק חשוב בהיסטוריה של האו"ם.
  לפני 10 חודשים
עלובי החיים (1998)

עלובי החיים - הוא רומן משנת 1862 מאת הסופר הצרפתי ויקטור הוגו. עלילתו מתרחשת בצרפת של המאה ה-19. ועוסקת בטבע האדם ובחיים ועוקב אחרי דמותו של ז'אן ולז'אן אסיר לשעבר שמנסה לבנות את חייו, שאותו מגלם בגאונות ליאם ניסן - הגדול והמוכשר, השוטר ז`אבר הוא אוֹבְּסֵסִיבִי בכל מה שנוגע ל- ז'אן ולז'אן, שאותו מגלם ג'פרי ראש - הענק, וכמובן איך אפשר בלי אומה תורמן - המוכשרת. השינוי מהמקור עשה טוב לסרט, אכן הוא זורם ופחות כבד. זה סרט שרואים בנשימה אחת הוא עשוי טוב הוא מכיל בתוכו את כל האלמנטים להצלחה = צוות שחקנים טוב עלילה מרתקת, עם מסר שמחמם את הלב.
  לפני 4 שנים
הרוזן ממונטה קריסטו (2002)
סרט שצפיתי בו לפחות שישה פעמים ובכל פעם החוויה מרתקת ומרגשת מחדש משחק טוב באופן כללי של כלל השחקנים כמו כן אקשן מתון ועלילה מצוינת ויוצאת דופן!! בנוסף אפשר לומר שהסרט מלא משפטים מחזקים לחיים...8.5 באהבה גדולה
  לפני 4 שנים
מושבה (2015)
זה כנראה סרט שהרבה אנשים החמיצו או יחמיצו ואני אומר: "אל תחמיצו". יכול להיות שהוא ירגיש לכם הוליוודי בסיומו ומוכר במהלך לא מעט שלביו, אבל אני לא יודע למה ואיך, הוא תפס אותי ברמה של רעד והלמות לב במאתיים BPM, אחרי שהוא נגמר הייתי חייב להתחבר לבלון של חמצן. הייתי גמור, סחוט ותשוש וגם העובדה שראיתי אותו במקטעים וחלקים לא הצליחה לשבש מאומה מההנאה ממנו. הסרט מביא את סיפורם של זוג צעיר ומתקתק, כאשר הגבר הוא מן מתנדב למען נבחר ציבור מסוים, אשר מתנגד לגנרל פינושה. כאשר פינושה עולה אל השלטון באמצעות הפיכה צבאית, אתם יכולים לתאר לעצמכם מה הולך במדינה. דניאל (בגילומו של דניאל ברוהל המשובח) נזרק למושבה מיסיונרית, שאיש לא יצא ממנו חי. המושבה מכילה סוג של כת בתוכה ומנוהלת על ידי ראש כת פסיכופט ואכזרי (מייקל נייקויסט), אשר מוליך את אנשיו שולל באמצעות, איך לא? הדת, כמובן. ולימים שקצת קשה להם להיאחז בדת, הוא מוסיף משטר צבאי שלא מבייש את הבסיסים הקשוחים ביותר. אמה ווטסון היפיפייה, הזורחת הראשית בימים שאחרי "הארי פוטר", מגלמת את חברתו של דניאל, אשר מנסה להסתנן אל תוך הכת הפסיכוטית ומוצאת את עצמה בעולם, שלא שיערה שניתן להכיר או לחיות במסגרתו ועוד יותר מכמה חודשים. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, אבל החצי שעה האחרונה שלו הרגישה לא מעט כמו "ארגו" המצוין, של בן אפלק.
סרט שמשלב בין סיפור אמיתי, דרמה ומתח שמיטב סרטי המתח והאקשן לא יוכלו למצוא את המשאבים, על מנת לייצרו. משחק מצוין ובימוי חד, שילוב חזק ובאמת סרט, שממש לא ציפיתי שיתפוס אותי כמו שתפס. לא לפספס.
  לפני 5 שנים
מלקולם אקס (1992)
למרות שלטעמי הסרט לא היה חזק במיוחד
ארוך, נמרח, והמשחק לא היה בשמיים (חוץ מדנזל ווישנגטון )
עדיין חלק בהיסטוריה האנושית שכדאי לראות
ולדעת
חבל תסריט טוב כבר היה קיים
  לפני 5 שנים
עלובי החיים (2012)
אתם נכנסים לראות סרט ומה שאתם מקבלים זו הצגה.
משחק וצילום פשוט נפלאים ומעבירים את התחושה של תיאטרון בצורה פנטסטית. סרט טוב אך באיזשהו שלב האורך שלו ועצם זה שכל הטקסטים הם בשירה מעייפים ודיי משעממים.
עם זאת הייתי ממליץ לצפות ולקבל השראה.
  לפני 5 שנים
סיפור על אהבה וחושך (2015)
סרט מיוחד, נקודת מבט יחודית. עדין ונוגע בכל הנקודות הכואבות. צילומים מיוחדים הקראה מתאימה שהופכת לחלק אינטגרלי מהסרט.
טוב מאד.
  לפני 6 שנים
סיפור על אהבה וחושך (2015)
עמוס עוז הוא אחד מהסופרים החשובים והאמנותיים ביותר שידעה התרבות הישראלית. מדובר בטיפוס כל כך יצירתי, כל כך מופשט וכל כך מאתגר שכל קריאת ספר שיצר היא כמו כניסה לעולם ביזארי ומלא בדימויים שלא כל אדם יכול להרשות לעצמו. "סיפור על אהבה וחושך" הוא כמו קריאת ספר של עמוס עוז. מדובר בסרט שהערך העלילתי שלו נמוך; הסרט רובו ככולו מורכב מהדימויים שהרכיבו את הדמויות המורכבות והמרובדות שמחזיקות את הסרט המופתי והמשובח הזה. אם אי פעם רציתם לראות עבודת בימוי ותסריטאות נאמנה שמשחזרת ספר בלתי אפשרי אל המסך בצורה פשוט מופתית, קיבלתם כזו. זה נדמה כאילו פורטמן המוכשרת לקחה כל מילה ומילה מן הספר והפכה אותם לפריימים מוזהבים ומלאי כישרון. אין ספק שמדובר באחד מהסרטים היותר יפים ויזואלית שצפיתי בהם לאחרונה. הצפייה בו בקולנוע פשוט גרמה לי לשבת בהלם מול המסך וליפול בעולם הדימויים של עוז.

לשמחתי, לא רק שוטים ויזואלים הם מה שהופך את ''סיפור על אהבה וחושך'' ליצירת מופת לטעמי. מדובר כאן בסרט שמספר על תקופה חשוכה וקשה בחייו של ילד בן 12, שמסתכל על האנשים על ידו במעין הסתכלות שקטה ומתנשאת בה בוחן את ההתנהגות של כל הדמויות המבוגרות לידו; אמו, אביו, משפחתו, על רקע הקונפליקט הפלסטיני הישראלי, והאופן בו אנו נחשפים לעלילה דרך עיניו מרתק אך פשוט כואב. מי שמכיר את הסוף הטראגי של הסיפור יודע לאן הוא הולך, והסוף הנוראי של הסרט פשוט גרם לי לעמוד עם דמעות בעיניים אל מול כתוביות הסיום.

ככל שחובבי קולנוע צופים ביותר סרטים קשה להם להתרגש מהם. אני לא רק התרגשתי מ''סיפור על אהבה וחושך'', אלא גם בכיתי, התפעלתי ורציתי למחוא כפיים. נכון שיש רגעים בהם המשחק בעייתי והעלילה לא מתרוממת, אך לחובבי קולנוע אמנותי, מאתגר, מלא בדימויים וברגשות - אין ספק שפשוט מדובר ביצירת מופת חד פעמית שמטיבי הלכת שבנינו חייבים להיחשף אליה. וזה בלי שום מילה על נטלי פורטמן, פטריוטית ישראלית ציונית שלא רק מדברת עברית צחה אלא גם מביימת ברמה כה איכותית שאני לא יכול לחכות לסרט הבא בבימויה. לא אגזים אם אומר שבעתיד יתגלה שמדובר באחת מהבמאיות הטובות ביותר שידע הקולנוע אי פעם.
  לפני 6 שנים
אסקובר: גן עדן אבוד (2014)
נראה היה שההפקה הזאת הייתה אמורה להיות בשליטת חוויאר בארדאם ופנלופה קרוז, בסופו של דבר הבארדם היחיד שנותר הוא קרלוס בארדם, אחיו הבכור של חאוויר. אבל היי, הרווחנו את בניסיו דל-טורו, שאף פעם לא משעמם איתו.
ג'וש האצ'רסון הוא ניק, גולש צעיר שמגיע לחופי קולמביה להעביר שיעורי גלישה למי שרק ירצה ובא לו להשתקע שם על החוף ולעשות חיים. הוא מתאהב מעל הראש במריה היפיפייה (קלאודיה טראסיאק, עוצרת הנשימה) ונכנס לחייה די מהר, הוא מכיר גם את דוד פבלו החביב, שיש לו האסיינדה (אחוזה) נהדרת והוא אהוב על התושבים וכמובן שהוא....סוחר הסמים הגדול ביותר שידעה קולמביה ואחד המסוכנים ביותר בעולם באותן התקופות.
הסרט מזגזג בין לכידתו/הסגרתו של אסקובר לשלטונות ודווקא פחות שם אותו בתמונה, הוא מתמקד יותר בסיפורם של ניק ומריה הצעירים והיפים, שנאלצים לשנות תוכניות לאהבה פורחת בצל הצרות שעוברת המשפחה המורחבת, שפעם תמכה ובאותה תקופה הצל הגדול של הדוד הדומיננטי מגיע לרדוף את המשפחה, על כל חלקיה.
סרט שמתהדר בלא מעט תתי ז'אנר: פשע, דרמה ורומנטיקה, אבל שכחו להגיד לכם, אולי, שהמתח הוא חלק בלתי נפרד מהסרט הזה והוא הרגיש בשלבים רבים בתור הז'אנר המרכזי, כחלק מז'אנר הפשע אולי, אבל אלמנטים נהדרים ומרתקים לספה.
גם אם אסקובר איננו הדמות המרכזית, הוא בהחלט לא משני וגם אם התקופה היא די ממוקדת בחייו של אסקובר והסובבים סביבו, היא תקופה משמעותית בספר דברי ימיו של המגה מאפיונר הקולמביאני.
האצ'רסון ממשיך להתקדם והפעם תחת חסותו של דל טורו ואנדראה די סטפנו (שם משפחה פיקטני לאללה), אשר לו זהו סרט ביכורים, לצד קריירת משחק קצרה ולא מרשימה במיוחד.
האמת, תלוי מאוד מה אתם מחפשים, אבל הסרט הזה ענה על כל הציפיות ומעבר. הוא פשוט טוב ומרתק: 7.5.
  לפני 6 שנים
אגורא (2009)
אהבתי מאוד, דת חדשה נוצרה והיא עכשיו חוקית - הנצרות ועכשיו היא מאיימת על הספרייה הגדולה בעולם שמכילה את רוב הידע שהיה לאנושות באותם זמנים.. מלחמת דתות מתישה ומרגיזה בין הנצרות לפאגנים.. גם היהדות שם אבל לא ממש חלק גדול מהסרט היא לוקחת.
בקיצור סרט מעולה.
  לפני 6 שנים
אסקובר: גן עדן אבוד (2014)
פאבלו אסקובר, מלך הקוקאין. באתי לסרט בציפיות גבוהות והתאכזבתי. עד היום לא יצא לי לראות סרט פשע על חייו של פאבלו אסקובר ובמקום שהסרט יתרכז בחייו הוא מתרכז בסיפור אהבה בין גולש קנדי לאחייניתו של אסקובר... אמנם הסרט לא משעמם, משחק טוב של השחקנים אבל לדעתי הפוטנציאל העצום שהיה לסרט התפספס.
  לפני 6 שנים
שלושת המוסקטרים (1993)
טוב, בואו נתחיל בזה שהסרט הוא סרט לילדים בגיל 11 או 12, בסרט הזה אין בכלל אקשן טוב ומשובח, רק פעלולים ועלילה מרוחה ומשעממת שפשוט צריך ללכת לישון ולא לראות את הסרט הנוראי הזה. כל השחקנים המפורסמים: קיפר סאתרלנד עד למייקל וינקוט ("העורב" עם ברנדון לי) חוץ מהמלכה ולואי הילדון, פשוט לא מצילים את הסרט הזה.
התסריט נכתב בידי ילדים בני 10, ההפקה מבוצעת בידי אנשים בני 55, והבימוי בכלל גרוע.
טים קארי המדהים לא מציל בכלל את הסרט בתפקיד רישלייה הרשע התורן, המשחק פשוט גרוע וכפי שציינתי העלילה כל כך מרוחה ומשעממת עד כלות שחונקת את הצופה שהוא יכול לצפות בסרט קוריאני מטומטם ולא להבין כלום מאשר לצפות בסרט ילדים מטומטם.
לסיכום, הסרט הזה הוא לילדים בני 11 או 12 (כי יש סצנות הריגה של הרעים של הסרט) ולא כדאי ואני אומר לכם לא כדאי לאף אחד לצפות בסרט האיום והנורא והעלוב הזה שנוצר אי פעם ב-1993.
ציון סופי: 0/0 - גרוע, איום ונורא, לוותר ומהר חברים!!!.


  לפני 6 שנים
הברדלס (1963)
אחד האפוסים המלחמתיים / רומנטיים הגדולים בתולדות הקולנוע, בסדר גודל של יצירות פאר כמו "הסנדק" או "חלף עם הרוח" ו-"קזבלנקה", מבט נוסטלגי על האריסטוקרטיה ההולכת ונכחדת של איטליה של המאה ה-19 כאשר נסיך סיציליאני שעובר תהפוכות מטלטלות נוכח השינויים האישיים והחברתיים, וההתמודדות עם אובדן הכוחות של בני מעמדו לטובתה של הבורגנות החדשה. קאסט מפיל של סופרסטארים בדמותם של אלן דלון הצעיר, בארט לנקאסטר וקלאודיה קרדינל ("היו זמנים במערב"), אי אפשר שלא להתפעל מהבימוי של ויסקונטי, הצילום המרהיב, הטקסטים הבלתי נשכחים והמוזיקה...לדעתי אחד מגדולי הסרטים האיטלקיים מאז ומעולם, אני בטח לא היחיד שחושב כך.

כמו כן, רצוי לקחת בחשבון ולהנמיך ציפיות משום שהסרט הזה לא יותר טוב מאלו שציינתי ממעל, ברור שאלו שסולדים מהקולנוע ההוליוודי יחלקו עלי :-)
  לפני 6 שנים
אסקובר: גן עדן אבוד (2014)
הצצה מזווית רומנטית ובלתי צפויה אל סיפורו של ברון הסמים הקולומביאני האגדי.
מטריד ומומלץ.
  לפני 6 שנים
טומבסטון עיר ללא חוק (1993)
צפייה מס' 2 שלי, הסרט די מרשים (מתבטא בעיקר בסצינות אקשן שבו) וגם כמה שורות יפות לציטוט...אותו סיפור כמו "דו קרב באוקיי קוראל" אבל הקלאסיקה האמיתית, ובכן, על זה נדבר בסוף...בינתיים המרתון שלי על "דוק הולידיי" ממשיך הלאה ובינתיים קירק דאגלס הוא ה-"דוק" האהוב עלי ביותר, ואחת הדמויות האהובות עלי בקולנוע מאז ומעולם.

מה שנפלא בסרט הזה ומונע ממנו להיות סרט רע הוא הסינמטוגרפר ווילאם א. פרייקר שאחראי לסינמטוגרפיה של "רוזמרי בייבי" מ-1968. אי אפשר לספור על כף יד אחת את כמות השוטים המרהיבים שצולמו כאן והקאסט הנהדר אותו מוביל קורט ראסל בתור "וויאט ארפ", וואל קילמר בתור "דוק הולידיי", אחת הדמויות השוטות, הנועזות והמשעשעות שהכי מאפיינות את המערב לאורך כל ההיסטוריה. עוד מופיעים: סם אליוט ופאוורס בות' המצויין! ("הדרום השקט").

אם אתם רוצים "מנה אחת אפיים" על "דוק הולידיי" ומעלליו...תצפו ב-"My Darling Clementine" של ג'ון פורד. העומק של הדמויות, הסינמטוגרפיה המושלמת ותיאום העלילה עם המציאות כמובן חוץ מהסוף, משכנע הרבה יותר ובהרבה מונחים של קולנוע הוא קלאסיקה מושלמת לדעת לא מעטים - לא פחות מאשר "המחפשים". מרתון נעים :-)
  לפני 6 שנים
החולמים (2003)
נחשפתי לקיומו של הסרט ממבט בפילמוגרפיה, הדי קצרה, של אווה גרין, מלכת הסקס החדשה והמדהימה של הוליווד. מתסבר, שבהופעת הבכורה הקולנועית שלה היא כבר התפשטה לחלוטין ומאז היא עוד מצניעה יחסית, דבר שלא גורע במאומה מכישורי המשחק הנהדרים שלה, גם בתור צעירה וגם לפני 11 שנים.
אבל את כל זה לא ידעתי, בדיעבד...ידעתי שיש לה חיבה להתפשטות וגם ידעתי שיש לברטולוצ'י ישנה חיבה לסקס מתועד בצורה מדוקדקת וחודרנית, אבל עדיין לא השתכנעתי ואז הגיע מייקל פיט, בסרטו הנפלא של מייק קהיל (I Origins) ושכנע אותי שיש עוד חבר איכותי בקאסט הצעיר משנת 2003 וכנראה כדאי לבדוק את הסרט הזה ולא הצטערתי לרגע.
מייקל פיט בהופעה נהדרת, במראה של די-קפריו צעיר וגם במשחק של די-קפריו הצעיר, הופעה נפלאה והזויה, כמו שצריך ואווה גרין, עם הכל מלבד הפנימית שלה, בחוץ ולעיניי כל בהופעה בלתי נשכחת וסקסית בטירוף, כובשת את המסך, לועסת את הצופה ויורקת אותו החוצה מצומרר ומחורמן, צמא לסקס !
התקופה היא סוף שנות השישים ומהפכה תרבותית מתרחשת בצרפת, שלושה צעירים חולמניים ואוהבי סרטים נפגשים בשביל להעביר את הזמן בעוד דברים מלבד צפייה בסרטים וחווים חוויות מיניות מסעירות, מבצעים שחזורים מסרטים קלאסיים ומביעים אהבה חסרת פשרות לתרבות הסינמטק המתפוררת.
קריאות אנטי פאשיסטיות ומהומות מתרחשות בחוץ והצעירים לוקחים את הבלאגן הביתה ומתכנסים לדיונים פוליטיים, ויכוחים על סרטים ומין בלתי מתפשר, הגובל בפורנוגרפיה קולנועית, עבור הצופה, על גבול גילוי העריות, מבחינה עלילתית.
עכברי הסרטים שוכחים שצריך להתערב בעולם החיצוני ומנהלים את הדיונים בפנים ולא בחוץ, לא מנסים להשפיע, למרות שבתחילת הסרט לא כך היה הדבר.
סרט שמנסה להביא לדיון דעות פציפיסטיות ואנטי מלחמתיות, מעלה לדיון ויכוחים (לא כל כך) נוקבים לגבי במאים ושחקנים משפיעים בקולנוע שעד שנות השישים וכמובן מעלה על נס את הסינמטק.
שלל סמלים של אסתטיקה ויופי נזרקים אל תוך חלל האוויר הדחוס של הסרט ובין שלושת גופותיהם העירומים של הצעירים, מנסה ברטולוצ'י להדגיש עם אפקטים צילומיים ושימושים בלתי פוסקים במראות את היופי האנושי, הטהור. חוויות מסעירות ומרגשות של שלישייה הזוייה למדי ועיקרה צמד תאומים ביזארי שיהפוך לכם את הקיבה. שימוש חוזר ונשנה בצבע התשוקה (אדום) לסמל קצת יותר מתשוקה ומאווים. מוזיקה נפלאה, שמותאמת בול לסרט, עם מילים בעלות משמעות סמלית שמודבקות היטב במיקום הדרוש בסרט ובכלל עולם מלא סמלים מבפנים (המשחקים המיניים וההתמקדות ב-עצמי) כלפי חוץ (מהפכה וכאוס ועיסוק בכלל ובטובתו).
סרט לא פשוט ולא עבור כל אחד, אבל בניגוד לחוויה המוזרה שחוויתי עם סרטו הקודם של ברטולוצ'י (שהומלץ לי בחום) הפעם העלילה וההתרחשויות הם קצת מעבר למין מוטרף והסרט מרתק לכל אורכו וגם מעלה חיוך על פניהם של חובבי הסרטים וגורם, אישית, לתסכול מהחוסרים של הקלאסיקות שצריך עוד להשלים. קולנוע ויזואלי, נהדר ובלתי מתפשר, שמעורר רגשות טבעיים והוא קלאסיקה קולנועית בפני עצמה.
  לפני 6 שנים
סרטים בקולנוע
איש המים, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, כאן היום, מיינסטרים, דברים ששמענו וראינו, הנוסע הסמוי, שומר טינה, כוח רעם, מסעות, מהיר ועצבני 9, קאובוי של אספלט, קיץ של אהבה, ליגת הצדק של זאק סניידר, סתם אחד, יום הכּן, ראיה והדרקון האחרון, ביגי: יש לי סיפור לספר, ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי, אכפת לי, ארץ הנוודים, המאוריטני, יהודה והמשיח השחור, לכל הנערים: לעולם ועד, שאנג צ'י והאגדה של עשר הטבעות, טום וג'רי, מלקולם ומארי, בספירת לשלוש, החפירה, פאלמר, ראמבל, הדברים הקטנים, החבר שלנו, הצלף, שטח קרב, קרעים של אישה, היובש, מוות ל-2020!, חדשות העולם הגדול, חנוכה, האב, חולית, דיירת להשכרה, הבלוז של מא רייני, סיפור הפרברים, מגלה את אמריקה 2, מינארי, קרודים 2, שמי חצות, הסיפור המדהים של אי הוורדים, אהבה חתונות ואסונות אחרים
בקרוב בקולנוע
ביחד ביחד, חמצן, עד במנוסה, ספיריט: לחופש נולד, קרואלה, שומר הראש של אשתו של המתנקש, הבאטמן, ספייס ג'אם: אגדה חדשה, יחידת המתאבדים, בייבי בוס 2: עסק משפחתי, ספיידרמן: אין דרך הביתה, אדם השחור, פנתר שחור 2, מיינקראפט

TOP 500
סטטיסטיקות
28,542 סרטים, 2,972 סדרות, 7,023 עונות, 119,523 פרקים, 391,240 אישים, 569,890 משתמשים, 267,183 הודעות, 28,809 ביקורות, 94,599 תמונות, 6,756 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021