סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
טווח קצר 12 (2013)
הלכתי אחורה, בשביל לחזות בשיתוף פעולה קודם בין דסטין דניאל קרטון וברי לרסון, אחרי הצפייה ב"רק רחמים" וגיליתי סרט לא פחות טוב מההוא והוכחה ניצחת שמדובר בבמאי מוכשר מאוד שפשוט מחליט, שעל אף הכישרון שהשפריץ אצלו בקאסט בסרט, הוא היה צריך סיפור טוב ותנועות מצלמה כמעט בנאליות, על מנת ללכוד את הכאב והצער שבחייהם של מספר אנשים.

תחילת הסרט אוספת את ג'ון גלאגר ג'וניור, ברי לרסון ורמי מאלק בחצר אחורית של בית שגרתי לגמרי והם מקשיבים לסיפור שקרה. מיד עם תום הסיפור מתרחש מקרה, שמאלץ אותם להציג את פועלם ומשם העלילה תתגלגל לה באיטיות עד לסוף הסרט.

אין פה שום דבר שלא ראיתם או הכרתם בסרטי דרמה אינדיים, אבל יש כאן המון לב, משחק משובח ובימוי עדין ומהוקצע, שפשוט חודר עמוק אל תוך נפשותיהם הפצועות של גיבורי הסרט. חבורת ילדים שזקוקים לחום ואהבה, בעודם נמלטים או נמסרים מבתים הרוסים, פגומים ומרוסקים וכאלה הם בדיוק אותם הילדים - פגומים במידת מה ובסך הכל רוצים להיות נאהבים.

כאלו הם גם המטפלים שלהם, שמתברר לאט לאט שהגיעו גם מרקע לא פשוט ורוצים להחזיר תודה לסביבה ולאלו שלא שפר עליהם מזלם. דסטין דניאל קרטון בסרטו השני בלבד, בזמנו, השתמש בשירותיהם של כוכבים בצמיחה, שהיום כבר אוחזים בשני פסלונים, כאשר מחברים אותם יחד ואני מדבר על ברי לרסון (אוסקר על "חדר") ורמי מאלק (אוסקר על "רפסודיה בוהמית" בתור פרדי מרקיורי, בהופעה בלתי נשכחת).

גם לקית' סטנפילד, שהיה עד אז אלמוני ופרץ בטירוף וג'ון גאלגר ג'וניור הם רק חלק מהמפותחים, אבל באמת שמעל הכל - עלילה נוגעת ללב, סרט מרתק, מרגש ועשוי נפלא. תנברו קצת אחורה ועשו לעצמכם טובה ואל תפספסו.
  לפני יומיים
תיק שקנאי (1993)
עוד הצלחה של שנות ה-90, סרט מעניין ומתוחכם על תאוריות קונספירציה שמתגשמות - ממש כמו שהאמריקאים אהבו בשנוות ה-90 ואנחנו מתחילים להתאהב בהן בימי הקורונה.

עם 2 כוכבים טובים כמו דנזל וושינגטון וג'וליה רוברטס ותסריט מפותל ומתוחכם, אי אפשר שלא להמליץ על הסרט.

8/10
  לפני 5 ימים
פריקים (2018)
זאק ליפובסקי ואדם סטיין משתפים פעולה ביצירה הגדולה של שניהם, זה לא אומר הרבה והיא לא באמת כזאת גדולה, הסיפור מעניין, הביצוע גם לא רע והפוטנציאל דווקא די גדול (למשל לעשות סרט פריקוול לסרט הזה), אבל בסך הכל מדובר בסרט אקשן לא רע המספר על ילדה קטנה שאביה מפחד שיתפסו אותם כיוון שיש להם כוחות על, לכן הוא מסתגר ביחד איתה בבית במשך שנים, היא כמובן פחות אוהבת את הרעיון ומנסה לצאת החוצה.

יש לא מעט קטעים טובים אבל מרגיש שאפשר היה לעשות עם זה יותר.

6.5/10
  לפני 5 ימים
השמיים הם הגבול (2019)
עוד סרט שלוקח נושא שלא ממש חושבים עליו או מכירים אותו ומעניק לו את אור הזרקורים - הפעם זה מצליח קצת פחות.
עוד סרט שלוקח את צמד השחקנים פליסיטי ג'ונס ואדי רדמיין ומעניק להם דקות רבות ביחד - הפעם זה מצליח פחות.

יש לא מעט קטעים טובים בסרט אבל גם לא מעט כאלה שאפשר היה לחוך באווירה ולהפריח אותם בכדור פורח, בסך הכל סרט נחמד שמרגיש שדי מיצה את הפוטנציאל שלו כיוון שלא היה כל כך הרבה מההתחלה.

6.5/10
  לפני 5 ימים
מלתעות האימה (2019)
אחד מסרטי האימה במגירה, שחיכו לאיזו התפרצות קורונה בשביל שאני אצפה בהם והאמת, העביר לי יופי את טרום הצהריים עם אימה אפקטיבית, שטויות תסריטאיות וכמה קטעי הקפצה לא רעים בכלל.

אלכסנדר אז'ה, שכבר ביים כמה סרטי אימה מוצלחים בחייו ואחראי בין היתר על "גבעות הפחד", "פיראנה 3D" ו"קרניים", מגיע הפעם גם כן בשביל להעיף כל זכר להיגיון אל מחוץ לחלונות ולתת לאיזה תנין לטרוף אותו ולבתר לחתיכות.

קאיה סקודלריו היפיפיה מגלמת את הדמות הראשית ואביה מגולם על ידי בארי פפר הנהדר תמיד. היא שחיינית מצטיינת שפעם אומנה על ידי אביה, עד שהחליט להתגרש מאמה. השניים שהיו מאוד קרובים כעת מרוחקים ובתחילתה של סופת הוריקן משתוללת, היא מחליטה ללכת לחפש את אביה, שלא עונה לטלפון.

מהר מאוד היא נקלעת למרתף ביתם הישן, כאשר תנין מאיים על קיומה והיא גם צריכה למצוא את פאפא ולחלצו. משם זה באמת נכנס למאבק בין האדם לטבע ולחיה אחת אכזרית שהטבע ברא ומדובר באמת על סרט אימה לא רע בכלל, מגניב לאללה וסביר, שהקפיץ כמה פעמים, הלחיץ גם כן, על אף שהוא די צפוי ובסך הכל מה אנחנו צריכים מסרט אימה חוץ משילחיץ אותנו קצת, אפילו אם מדובר בדיוק למה שאנחנו מצפים ממנו.

מעבר לכך, מדובר בבולשיט תסריטאי שלא ברא השטן. גם אם אחרי שלושת רבעי שעה אתם מרגישים שזה עוד בגבולות הסביר, מיד לאחר מכן זה כבר הופך לקשה מנשוא ומה שהתחיל בתור משהו כמעט הגיוני, שעוד אפשר לבלוע, הופך לאט לאיזה מדע בדיוני פוגש סרט גיבורי על. כל חוקי הטבע מתמוססים בשביל לגרום לנו הנאה מסוימת וזה לגמרי בסדר, לחובבי הז'אנר ובכלל...

עוד סרט אימה אמריקאי וזניח למדי, שמנסה לערבב דרמה ורגש כחלק מהתמהיל של מותחן אימה וזה גם עובד בצורה סבירה. לגמרי בשביל לנקות את הראש, לכבות את המוח ולעשות חיים...
  לפני שבוע
זעקה לחופש (1987)
למרות הנושא המעניין והמרגש ולמרות הציון הגבוה בIMDB, נראה ש"זעקה לחופש" לא מצטרף לשאר הדרמות ההיסטוריות כסרט מצוין שהוא חובה לצפיה, הוא ארוך ומייגע מידי ויש בו לא מעט סצנות שניתן להוריד, גם המשחק עצמו של חלק גדול מהשחקנים נטון לשיפור (בכל זאת 1987).

מה כן טוב, קודם כל הנושא החשוב ולא מעט קטעים במהלך הסרט (במיוחד לקראת הסוף) וכמובן דנזל לראות פתאום את דנזל וושינגטון צעיר.

6.5/10, יש סרטים מהסוג הזה שהם הרבה יותר מוצלחים.
  לפני שבועיים
ברייטברן (2019)
מה אם סופרמן היה נולד רשע? ובכן, כבר קיבלנו בשנה החולפת דוגמא נוספת בסדרה הגאונית - The Boys. הפעם הקו הוא ממש קו סופרמני, רק בצד השני של הספקטרום, כאשר זוג צעיר, המתגורר בחווה ומנסה להרות, סופיםת פגיעה לא רחוק ממקום מגוריהם. מאז ריצה קדימה של 12 שנים ויש להם ילד מקסים וחמוד וגם מאוד חכם.

הייתי מוכן לסרט הזה, בכל הנוגע לתוכן העלילתי, אבל היו כמה דברים שתפסו אותי off guard כמו למשל קטעי Gore קשים לצפייה וגראפיים בטירוף ואני מדבר פה על קטעים שהייתי חייב לכסות את העיניים ולקלל את הטלוויזיה במשך דקה בערך ולא ציפיתי כל כך, אבל זה עשה מבחינתי רק טוב לסרט אימה, שהאלימות בו מעלה כמה הילוכים מאפס ומשנה את הציפיות ואת כל מה שחשבתם עד לאותו רגע על הסרט.

מצד שני, היו לא מעט רגעים של טמטום תסריטאי, שאתם רואים מקילומטר, חוסר עידון וחוסר תחכום, כאשר כל סיפור המסגרת היה יכול להיות מסתורי יותר ולפזר עלטה בכל הנוגע למקור הילד ולמה הוא הולך להיות מי שהוא הולך להיות? מצד שני, ייתכן וזה לא היה מוכר רעיון מראש וכל חברי שבט גאן היו צריכים לבנות על סיפורים מפה לאוזן ו-ויראליות וזה (אלא אם קוראים לכם קורונה) לא תמיד עובד באופן מושלם.

מעבר לעובדה שמדובר בסרט שנוגע במקומות שלא הרבו לגעת יותר מדי בשנים האחרונות - אימה בסרטי קומיקס, הוא גם נוגע במקומות פסיכולוגיים הרבה יותר, כאשר מדובר בעצם בחרדות הוריות בסיסיות בנוגע לאיך הילד שלכם יילך ויתפתח. כמו ש"חייבים לדבר על קווין" העלה על סדר היום.

מדובר בזוג הורים שכל כך רצו ילד וכל כך הרגישו ברי מזל שקיבלו אותו, שהתגובה לגילויים החדשים תפסה אותם קצת לא מוכנים. יש גוננות, חוסר השלמה וגם הגעה להשלמה ובעיקר אצל הדמות שמגלמת אליזבת' בנקס, בתור האמא המאוד מאוד מאוד מגוננת, זה נראה טוב, אמין ובנוי היטב.

וכמובן שבסופו של דבר יש את הפיקנטריה של משפחת גאן - ג'יימס גאן (האבא והאמא של "שומרי הגלקסיה") הפיק, אחיו - בריאן, כתב ביחד עם בן הדוד שלהם - מארק. דיוויד יארובסקי, הלא כל כך מוכר, ביים ובגדול גאן הביא כל מיני חבר'ה שעבדו איתו על "שומרי הגקלסיה" (גם ג'קסון דאן הצעיר - כוכב הסרט, גילם תפקיד קטן ב"שומרי הגלקסיה" וגם מייקל רוקר, שגילם את יונדו, מופיע לדקה בסרט הנוכחי).

דווקא אלמנט האימה היה די חלשלוש וגם המוטיבציה של הילד להפוך להיות Evil Superman הייתה קלושה ולא מובנת ואפילו האימה לא הייתה כזו מרשימה, אבל משהו בסרט הזה התעלה מעל הרבה הרבה חרירים ושטויות תסריטאיות, כמו הכימיה בין בני הזוג (בנקס ודנמן), הילד שהיה קריפי נהדר לפרקים ארוכים וכמובן האלמנט הפסיכולוגי, הקטע של נבל על ומה שהוציאו מסרט עם תקציב די נמוך, כל המכלול הזה שהודבק היטב ביחד על ידי יארובסקי הפחות מיומן, איכשהו עבד ועבד טוב.

הרגשתי עם סיום הסרט שבא לי עוד והיסודות הונחו, כאמור, לנסות ולחלץ חלק נוסף, כתלות בהצלחתו אצל קהל הצופים (ועל פי הציונים וחלק מהביקורות, לא התרשמתי שהצליחו).
עזבו מידע מוקדם, הסרט עובד. חובבי אימה וקומיקס (בדרך כלל עשויים לזרום טוב יחד) יהנו מאוד ויצאו מסופקים.
רוצו על זה - 7.5 !
  לפני שבועיים
רק רחמים (2019)
כמו לא מעט סרטים אחרים המבוססים על סיפורים אמיתיים, גם פה מדובר בהצלחה לא קטנה, "רק רחמים" מצליח להיות ב2019-2020 אבל לגרום לי לחשוב שאני רואה סרט ישן ואיכותי בגלל שהוא מסתמך בעיקר על סיפור טוב ואיכותי מבלי להישען על אפקטים זולים ומיותרים או רגעי שיא מאולצים.

החיסרון היחיד של הסרט (וזה מפתיע) הוא דווקא מייקל בי ג'ורדן, בדרך כלל אין על מייקל ג'ורדן (גם בכדורסל וגם בקולנוע), אבל משהו פה חרק וג'ורדן הזכיר לי יותר מידי פעמים במהלך הסרט שהוא משחק, לעומתו ג'יימי פוקס ענק כהרגלו וגם טים בלייק נלסון (רלף מיירס) משחק לא רע בכלל.

בקיצור, מומלץ ביותר.
8/10
  לפני שבועיים
המשפחה שלי (2018)
הסרט הזה הוא מהסרטים שקורה בהם הרבה אבל גם לא קורה בהם כלום, מצד אחד כמעט ואין רגעים ממש מהותיים ומיוחדים בסרט, אין איזשהו פיק גדול ומיוחד ומצד שני הסרט כמעט לא מצליח לאבד את הצופה ולמרות שהסרט בעיקרו מעניין ומיוחד, עדיין חסר בו משהו בשביל לקפוץ מדרגה ולהפוך מטוב לממש טוב.

7/10
  לפני שבועיים
נשמה של כלב (2017)
התחיל את "פריחת סרטי הכלבים", סרט מרגש ואיכותי.
7.5/10
  לפני 3 שבועות
קול קדומים (2020)
הוליווד הבינו את הפטנט החדש - כלבים, הם מרגשים והם לכל המשפחה, אז אחרי "נשמה של כלב" שגרם לאינפלציית השם ביילי בין בעלי הכלבים, התחילו להגיע עוד מס' סרטים על כלבים וגם קול קדומים ביניהם, כולם טובים, כולם מרגשים וכולם מתאימים לצפייה לכל המשפחה.

פורד וסי עושים עבודתם נאמנה, אבל בתכלס הכוכב של הסרט הוא הכלב הממוחשב - באק שבלא מעט מהזמן נראה כמו כלב אמיתי.

בקיצור, שווה צפייה.
7.5/10
  לפני 3 שבועות
קול קדומים (2020)
לפעמים לא כזה רע שמחדשים גרסה על גבי גרסה על גבי גרסה (על גבי גרסה x3 פעמים נוספות). ספר הילדים של ג'ק לונדון, אשר נכתב עוד בתחילת המאה שעברה קיבל הפעם עיבוד קולנועי חמישי במספר, כאשר קדמו לו עיבודים מרובי כוכבים ובינם: קלארק גייבל (בגרסה משנת 1935), צ'רלטון הסטון (בגרסה משנת 1972) ורוטגר האוור (בגרסה האחרונה, עד עתה, משנת 1997). לא ידעתי, לא ראיתי ולא קראתי והאמת שגם הייתי מוכן לוותר הפעם, כי לא הייתי בטוח שזה מתאים לילדים, אבל קיבלתי המלצה מחבר ואמרתי....יאללה, מה יהיה?

וזכרתי שמדובר בכלב דיגיטלי והאמת שבהתחלה זה בלט וטיפה הציק בעין, אבל ככל שהסרט הלך והתמשך, העובדה שמדובר ביציר ממוחשב הפריעה פחות ופחות. הסיפור עצמו מקסים ומתאים לילדים, מלבד רגעים קטים בסופו של הסרט ומגולל את עלילתו של הכלב באק, שעובר בין מספר בעלים בתקופת הבהלה לזהב ומגלה את עצמו בתור יצור חי, שלא תמיד מוגדר על ידי בעליו, גם אם הוא לומד מכל אחד מהם משהו שונה.

עומאר סיי מופיע בחלקו הראשון של הסרט והאריסון פורד בחלק השני והמורחב יותר, השניים באינטרקציה מלבבת עם הכלב, שנוצר בהשראת כלבו של הבמאי - כריס סנדרס. הסיפור עצמו מרגש לפרקים, הייתי בטוח שיטפסו על בלוטות הרגש הרבה יותר ועם זאת, סרט עבור כל המשפחה אמור להיות מתון במידת מה.

ישנם מסרים שעוברים ישירות לילדים, ישנם מסרים שטיפה עוקפים את ראשם ועל פי מה שקראתי מסביב, הבנתי כי המסרים המרכזיים שוטחו בגסות, על מנת להתאים את עצמם לבני הגילאים הרכים יותר וזה בסדר גמור, כי מה שמתקבל בתוצאה הסופית הוא סרט לכל המשפחה, הרפתקאה גדולה ומלבבת שפשוט כיף לחוות, בין אם מדובר בכלבים אמיתיים או כאלו שנבנו באופן ממוחשב, בהשראתם - זה נראה מצוין וכיף גדול של סרט.
  לפני 3 שבועות
חינוך רע (2019)
בסוף אי אפשר להימנע מההשוואה למקרה של אהוד אולמרט ושולה זקן מכל מיני אספקטים. הסרט מתחיל בעצלתיים אבל חיש מהר תופס כוון מעניין. פרנק טסון הוא מפקח איזורי מצליח של בתי ספר שזוכה להערכה בשל הישגיו. חייו האישיים לוטים בערפל ומשכורתו הצנועה אינה מספקת אותו. הוא מנהל יחסים הומוסקסואליים שאותם הוא מסתיר ואת הפערים הפיננסיים שיספקו אותו, הוא מוצא דרך לסגור.בזכות הכריזמה והמניפולציות שלו, הוא מוצא דרכים להוציא במרמה סכומי כסף גדולים ששייכים לבית הספר. המעילה הגדולה מתגלית הודות לתלמידה חרוצה ונחושה שעובדת על כתבה לעיתון של בני נוער. בהונאה מעורבת גם העוזרת של פרנק, שמאפשר לבני משפחתה לחגוג על חשבון כספים שלא שייכים לה.העלילה מרתקת ולא נמרחת, הקצב טוב וגם המשחק. בסך הכל שווה צפייה.
  לפני 4 שבועות
ריצ'ארד ג'ול (2019)
סרט מצוין נוסף של הבמאי המצוין קלינט איסטווד שכבר מזמן לא רק שחקן לשעבר אלא במאי מחונן. איסטווד לוקח סיפור אמיתי, עצוב ואם חושבים על זה אפילו די מצמרר על אדם שעשה הכל טוב באירוע מסוים ואיכשהו יצא רע, הסרט אמנם קצת ארוך (שעתיים וקצת) אבל אצל איסטווד בדרך כלל כל דקה מוצאת את עצמה במקום וגם הסרט הזה לא שונה משאר סרטיו.

ראוי לציין שמדובר על סיפור אמיתי אבל כל מה שנוגע לעיתונאית כנראה רחוק מהמציאות ונראה כאילו הומצא).

בכל מקרה מומלץ ביותר.

7.5/10
  לפני 4 שבועות
21 גשרים (2019)
שיתוף פעולה של כמה אנשים שכבר עשו דבר או 2 בעברם, זה לא מתעלה לרמה ממש גבוה אבל גם לא נופל ממש נמוך, סרט אקשן סביר פלוס שסך הכל עושה את העבודה ומעביר עוד יום ללא אפשרות לצאת מהבית בחסות הקורונה, צריך גם כאלה, רק מה לעזאזל ג'יי קיי עושה פה בתפקיד של 1.90 ש"ח?

6.5/10
  לפני חודש
עיר יתומה (2019)
סרט עם טונות של פוטנציאל - אדוארד נורטון משחק ומביים, מבוסס על ספר, ברוס ויליס, בובי קנוולה, אלק בולדווין וילם דפו, רק תזרקו אבן ותפגעו במשהו עם פוטנציאל, אבל איכשהו משהו לא מתחבר, הסרט ארוך מידי ולצד בימוי מוקפד של נורטון זה נראה כאילו הוא נסחף מידי ולא רצה לוותר על אף קטע, דקות ארוכות שלא מובילות לשום מקום ויכלו להישאר בחדר העריכה מורידות את ערכו של הסרט מכזה שיכול להיות בקלות מועמד לאוסקר לכזה שיישכח מהר מאוד בגלל שהוא מתיש את הצופה.
חבל.

6/10
  לפני חודש
ההונאה הגדולה (2018)
איזה סרט נהדר וכמעט אפשר לומר כיפי, שההונאות הגדולות שבו הן צמד העובדות שמדובר בסיפור בדוי, שמרגיש כאילו יכול היה להתרחש במציאות שלנו וכנראה התרחש במיליון חזיתות אחרות, שאינן קשורות לברוקרים שמחפשים לקבל דיווחים מהירים (יותר) בזמן אמת והעובדה המאוד פשוטה שאין שום מקרה הונאה אמיתי בסרט עצמו.

מלבד הכותרת המקומית והמזעזעת, אין ספק כי מדובר בסרט נהדר, שמחזיק את הצופה עירני ומעורב במשך כמעט שעתיים. סיפורם של צמד בני דודים שרוצים להשתמש בשתי תכונות בולטות שלהם ביחד: גאונות ושאפתנות עם דרייב אדיר, על מנת לייצר קו מהיר ומבוסס סיב אופטי מקנזס לניו יורק, שיאפשר לקבל תוצאות מהירות במילי שניות יותר מהמתחרים.

המתחרה המרכזית היא המעסיקה של השניים (לשעבר) אותה הם נוטשים עם תחילת הסרט ועושים הכל על מנת שהיא לא תגלה מה מטרת העל שלהם, על מנת להיות גם כן כמה מילי שניות לפניה ולפני החברה בראשה היא עומדת.

יש כאן התנגשות בין זוג גברים עם אופי שונה לחלוטין ובין אשת אלפא, שתעשה הכל בשביל לחתור להצלחתה ותנסה למוטט את שאיפות השניים להצלחה על חשבונה ובכלל. ההתנגשות הזו היא חלק מרכזי בעלילה, אך היא לא כולה. המרדף אחרי שבריר השנייה והתרגום של זה לכסף, הוא מהות הקפיטליזם האמריקאי, שמעביר חברות על דעתן בשביל להגדיל תחרות ובשביל להיות הטובות ביותר בשוק המקומי והגלובאלי.

הבימוי של קים נגוין הקנדי הוא קצבי ומזכיר סרטים גדולים שתיארו את אותה רוח התחרות והקפיטליזם, הוא קצת נופל אולי מאחור, אבל לא בהרבה, כאשר הוא מצליח לשבות את מהות הסרט ולבקר את דרך חייהם של המשתתפים המרכזיים בעלילה.

נגוין לא נופל לבורות של מונחים טכניים ומשאיר להם חלק קטן למדי בעלילה וגם כאשר הוא צריך, זה אינפומטיבי בעיקר ולא מתיש או מייגע. הבמאי הקנדי נעזר במשחק יוצא מן הכלל, כרגיל, של ג'סי אייזנברג שלא מנסה אפילו לברוח מהדמות הצוקרברגית, בזכותה התפרסם לפני כעשור וניכר שהמשחק שלו על ספידים, כמעט כרגיל. אייזנברג שובה, חד ומדויק וכמו תמיד אמין ומבצע את עבודתו ללא דופי, הייק בתפקיד אישה חזקה וכוחנית לא נדרשת למאמץ רב בשביל לגלם את דמותה ועושה זאת באופן שמניח את הדעת.

מעל כולם מככב אלכסנדר סקארסגאד, שלהזכיר את תפקידו האלמותי מ"דם אמיתי" בתור אריק נורטמן יעשה לו עוול, כיוון שהוא כל כך הרבה יותר מזה והוא מוכיח זאת בסרט עם תפקיד הכי לא טיפוסי שלו בשנים האחרונות - מקריח, שפוף, כעור ככל האפשר ומראה תסמינים של אדם על הספקטרום ונע ונד בין גאונות לטירוף ופיגור.

לצידם הכוכב של הימים הללו מ"סמוך על סול" - נאצ'ו (מייקל מנדו) בתפקיד מצוין ובסך הכל אני לא יכול להסכים יותר עם זיו, כאן מתחת עם ה-7.5 שלו לסרט שקיבל מעט מאוד כבוד ברחבי הרשת ויצא בהפצה מצומצמת מאוד בארצות הברית. אולי לא מחייב קולנוע, אבל בהחלט מחייב צפייה.
  לפני חודש
ילד דבש (2019)
ושוב שיה לה באף במרכז העניינים. הפעם הוא שופך את הלב בפני הצופים ומכניס את עצמו לנקודה הכי פגיעה שהוא יכול היה להכניס. הוא כותב על החיים שלו ולוקח אותנו למסע שמתחיל במשהו שנראה כמו ההווה הכואב שלו מול העולם ומתרחק הרבה אחורה אל עבר ימיו בתור סוג של ילדון פלא טלווזיוני-קולנועי, שם הוא נתון לחסדי אביו שהוא אלכהוליסט בגמילה וליצן רודאו לשעבר.

האבא הוא האמרגן, שחי על כספי בנו והעובדה הזו מייצרת בין השניים מערכת יחסים של מרות כפולה, כאשר מצד אחד האב מנסה להיות הדמות המבוגרת והאחראית, אבל מהצד השני כל קשר בין אחריות ומודל לחיקוי ובינו הם מקריים עד לא קיימים. לעומת זאת, הבן - אוטיס, חייב להרים את עצמו בגיל 12 ולהפוך למבוגר וגם לחפש את החום והאהבה של אביו, שממש לא ניחן באף תכונת אופי שעשויה להמטיר ולהרעיף עליו אהבה.

לה-באף בעצם מגלם את אביו ומשתמש בסרט הזה בתור סוג של תרפיה וגם אולי מנסה מחילה מול מבקריו, שונאיו ואולי האנשים היחידים שנותרו ומאמינים בו וביכולותיו הפנומנליות בתור שחקן מהשורה הראשונה, זו שהלכה והיטשטשה עם הזמן ועם התקריות שלו מול כל גורם אפשרי.

עלמה הראל, ישראלית שחיה בחו"ל ומסתבר שמצליחה לא מעט, לוקחת על עצמה פרויקט לא פשוט והוא לספר סיפור מהסוף להתחלה ובחזרה ובעזרת עיצוב עדין וכישרון בימוי מוכח היא בהחלט עומדת במשימה ומעניקה להמון רגעים קטנים - שקטים ורועמים כאחד, המון עוצמה והמון רגש, שמתפרץ אל תוך לבבות הצופים.

לוקאס הדג'ס מגלם את לה-באף המבוגר, המתוסכל והפגוע ועושה עבודה נפלאה ואילו נואה ג'ופ, שכבר כיכב ב"מקום שקט" מגלם בצורה מופלאה את לה-באף הצעיר בתפקיד אוטיס, הילד שהופך מהר מאוד לסוג של מבוגר, שעדיין מחפש את ילדותו ובמקביל המון חום ואהבה מסביבה שמתקשה לספק לו אותם.

שיתוף פעולה נפלא בין הראל לבין לה-באף שכתב וכיכב וסרט שבאמת לא כדאי להחמיץ.
  לפני חודש
איפה את, ברנדט (2019)
נכנסתי לראות בגלל קייט בלאנשט ומבלי לדעת או לקרוא יותר מדי על הסרט והחצי הראשון של הסרט גרם לי לחבב את הדמות הראשית וגם את העלילה וזאת בעיקר כאשר דמותה של בלאנשט מאוד הזכירה את זו שגילמה ב"יסמין הכחולה" והעניקה לה אוסקר מוצדק, על אחת ההופעות הנפלאות שביצעה אי פעם בחייה. כאן היא "יסמין הכחולה" על ספידים וקצת יותר אקסצנטרית ומוזרה וכמובן בעלת משפחה וחיבור רגשי חזק לבתה, בסרט.

ברנדט מוצגת בתחילת הסרט שטה בקאנו ואז הסרט הולך ברוורס לחודש וחצי אחורה, על מנת לספר איך היא הגיעה לשם. העלילה במרחב העירוני והביתי היא בעלת צפיפות ומוציאה מקסימום הופעה וחרדות מיציאה אל מחוץ למרחב הביתי ואפילו העירוני. אחסוך את פרטי העלילה, כי כל המוסיף יגרע, אבל אומר שהדמות שאותה מגלמת בלאנשט היא חרדתית ומעדיפה קשרים מדומים עם סוג של מזכירה אלקטרונית על פני קשרים עם בני אדם אמיתיים ובעלה דווקא שוקד על המצאה שעשויה להתחבר אליה טוב יותר מכל דרך שהוא ניסה בעשור האחרון.

את ספרה של מריה סמפל לא ראיתי ואין לי מושג איך הייתי מגיב אל הסרט אם היה לי בסיס השוואה טוב יותר, אבל גם ככה ובתור סרט שעומד בזכות עצמו, קשה לומר שנסחפתי באופן אישי. החצי הראשון היה טוב וכאשר היא הייתה מוקפת ביותר דמויות וסיטואציות, ברנדט של בלאנשט פרחה בתור דמות מעניינת, אבל החצי השני הזרים לסיטואציות בנאליות ועלילה שהופכת ממקורית לקיטשית ולא כל כך מעניינת, המהולה במניפולציות רגשיות זולות.

לינקלייטר, במאי הסרט, הוא אישיות מורכבת, מעניינת וכזה המייצר סרטים בעלי אמירה וזכה להצלחה ברחבי תבל על טרילוגיית "לפני הזריחה-שקיעה-חצות" וגם על הסרט "התבגרות", אותו ראיתי וממנו גם נהניתי במידה מסוימת, אבל השורה התחתונה היא שהסרטים שלו, פחות עושים לי את זה באופן אישי וזה אחד מהם. בינוני למדי ובעל אמירה שהולכת ונשחקת תוך כדי הסרט, שוב...בהתאמה לספר או לא....לא אדע לעולם.

הופעה נהדרת, בכל זאת, של בלאנשט ותמיכה לא רעה של בילי קרודופ, קריסטין וויג ולורנס פישבורן...סרט שאפשר לדלג עליו, אלא אם אתם חובבי קייט בלאנשט.
  לפני חודש
ארין ברוקוביץ' (2000)
איזה סרט טוב ראיתי אותו לפני כמה שנים ואהבתי ועכשיו ראיתי אותו שוב והוא עדיין טוב כמו שאני זוכר אותו, מבוסס על סיפור אמיתי ונראה לי שהוא התחיל קטע של סרטים כאלה.
  לפני חודש
סרטים בקולנוע
האישה בחלון, המסור: המעגל נסגר, ירושה, סקובי דו!, מיסי מסתבכת, קפונה, המשלוח, הציור, האלמנה השחורה, לאחר מעשה, לשקר ולגנוב, שקרים מסוכנים, אנטבלום, החיים על פי פרנקי, טיילר רייק: חילוץ, רצח במעגל סגור, תיק קוליני, משפחת וילובי, הסוד: האומץ לחלום, מרדף בשידור חי, תקווה בהופ גאפ, סוד הגן הנעלם, סוף האהבה, אהבה, חתונה, והכול מההתחלה, האירוע המרכזי, חרטות, תרגול בריגול, נשים בחזית, אפליקציה סוף, המוטנטים החדשים, טרולים מסביב לעולם, סינדרלה והנסיך הסודי, קופי וקארים, רחמים, ויוואריום, גנובים על הקרח, היה שלום, ילד שלי, התקופה היפה בחיי, לא מעובד, מולאן, מסייה ואפלר, משחקי ציד, The Occupant, המועמדת המושלמת, ואז רקדנו, חיים אחרים, לילה בספרייה, מאדאם קירי, מקום שקט 2, אהבה בוערת
בקרוב בקולנוע
ארטמיס פאול, בובספוג הסרט: מבצע הצלה, הסוד של הנרי פיק, האביר הירוק, וונדר וומן 1984, הכי רחוק שאפשר, גמביט, קנדימן, בלוז ערבי, נשמה, אהבה בשחקים: מאווריק, לשחרר את גיא, המיניונים 2: עלייתו של גרו, מכסחי השדים: החיים שאחרי, Tenet, קרוז בג'ונגל, לגעת בכוכבים, מורביוס, פיטר ראביט 2, ניו יורק על הגובה, Respect, ביל וטד מתמודדים עם המוזיקה, לזמן את הרוע 3, משפחה ברשת, Magic Arch 3D, קינגס מן: ההתחלה, המכשפות, פוטו אהבה, Halloween Kills, הנצחיים, לא זמן למות, הקרודים 2, 2 אמריקה, סיפור הפרברים, חולית, חנוכה, ראמבל, שאנג צ'י והאגדה של עשר הטבעות, מהיר ועצבני 9, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, קרואלה, באטמן, פנתר שחור 2, מיינקראפט

TOP 500
סטטיסטיקות
28,361 סרטים, 2,947 סדרות, 6,974 עונות, 119,136 פרקים, 384,352 אישים, 525,842 משתמשים, 327,902 הודעות, 28,621 ביקורות, 93,149 תמונות, 6,552 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2020