סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 49
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
חינוך רע (2019)
בסוף אי אפשר להימנע מההשוואה למקרה של אהוד אולמרט ושולה זקן מכל מיני אספקטים. הסרט מתחיל בעצלתיים אבל חיש מהר תופס כוון מעניין. פרנק טסון הוא מפקח איזורי מצליח של בתי ספר שזוכה להערכה בשל הישגיו. חייו האישיים לוטים בערפל ומשכורתו הצנועה אינה מספקת אותו. הוא מנהל יחסים הומוסקסואליים שאותם הוא מסתיר ואת הפערים הפיננסיים שיספקו אותו, הוא מוצא דרך לסגור.בזכות הכריזמה והמניפולציות שלו, הוא מוצא דרכים להוציא במרמה סכומי כסף גדולים ששייכים לבית הספר. המעילה הגדולה מתגלית הודות לתלמידה חרוצה ונחושה שעובדת על כתבה לעיתון של בני נוער. בהונאה מעורבת גם העוזרת של פרנק, שמאפשר לבני משפחתה לחגוג על חשבון כספים שלא שייכים לה.העלילה מרתקת ולא נמרחת, הקצב טוב וגם המשחק. בסך הכל שווה צפייה.
  לפני 12 חודשים
שחור על לבן (2018)
סרט ממש טוב, ספייק לי במיטבו, סיפור מעניין ושחקנים טובים, מותח וחכם ומראה את המציאות של השחורים (וגם של היהודים) בארצות הברית, ובמיוחד מראה את המסוכנות של הKKK שיכול להיות לא פחות מסוכן מהנאצים
  לפני שנה
תפוס אותי אם תוכל (2002)
הופתעתי ממש לטובה, סרט מתח קליל וזורם, ורואים שכל מי ששיחק בסרט הזה פשוט נהנה ממש, ספילברג עושה פה סרט טוב ומהנה מבלי הרבה השקעה ומאמץ
  לפני שנה
שחור על לבן (2018)
נושא חשוב וקו עלילה מעניין מאוד שספייק לי בוחר להציג (אפשר להגיד שדי כרגיל ובצדק), המשחק של וושינגטון (הבן) ואדם דרייבר טוב ובכלליות יש הרבה נקודות טובות בסרט, הנקודה הפחות טובה היא הבימוי של ספייק לי שנראה שלעיתים מנסה בכל מיני קטעים "לגנוב את ההצגה" במקום לזרום עם העלילה והמסר.
למרות זאת בהחלט סרט מעניין ומומלץ לצפייה.
7.5/10
  לפני שנה
האם אי פעם תסלחי לי? (2018)
סרט אופייני למנהטן עם אלפי חנויות הספרים וכבוד לסופרים וחגיגה אמיתית לאוהבי הספרות האמריקאית ובמיוחד לז''אנר הקלאסי שלפני כחמישים שנה.מליסה ומקארתי נותנים פה משחק משובח כשני אנשים בודדים(לא יוצא דופן בסצינה הניו יורקית) חסרי פרוטה הפונים לדרך לא שגרתית כדי להתפרנס. סרט לחלוטין לא משעמם, נהפוך הוא. אולי לא מתאים למי שמחפש אקשן מהיר.וכן, גם סיפור אמיתי. ציון 9 יאאלה חברים אני חתכתי.
  לפני שנתיים
שטוקהולם (2018)
כולם מכירים את "תסמונת סטוקהולם" אבל מעטים בוודאי יודעים מדוע הומצא המושג הזה, הסרט הזה מספר לנו על שוד בנק שהתרחש בסטוקהולם, שבדיה בשנת 1973, במהלך השוד שהיה לא רגיל ואף מוזר מאוד (אפשר לראות בסרט עצמו) החטופים הרגישו ביטחון עם השודדים ואף הרגישו פחד וחוסר ביטחון מכוחות המשטרה והאנשים שניסו להציל אותם, לאחר מכן החלו לחקור את הרעיון שבו חטופים מתחילים לפתח רגשות חיוביים לגבי החוטפים שלהם והמושג תסמונת סטוקהולם הוטמע לסינדרום הזה.

הסרט עצמו נחמד מאוד, זורם ומובל ע"י 2 השחקנים המצוינים אית'ן הוק ונומי רפאאס.

בקיצור, מומלץ לצפייה.
7/10
  לפני שנתיים
שחור על לבן (2018)
מאכזב. המון פוטנציאל לסיפור טוב ושחקנים מצויינים. לצערי האג׳נדה והמסרים הפוליטים שנדחפים בכפית ובאופן טרחני הורסים אותו. הדמויות נותרות שטוחות לאורך הסרט - אנחנו לא יודעים עליהן כלום למעט העבודה במשטרה, מה עיצב את תפיסת עולמן ומה באמת מניע אותן ולכן קצת נותרתי אדישה לגביהן ומה שיקרה. מה שכן הפסקול מעולה וישנם רגעים טובים בעיקר בזכות הקאסט. ציון 7 יאאלה חברים אני חתכתי.
  לפני שנתיים
שחור על לבן (2018)
הסרט "שחור על לבן" הוא סרט נוסף ברפרטואר סרטי 'הכוח השחור' של הבמאי ספייק לי.
סרט דרמה קומית על גזענות, מכיל טקסטים שבאמת צורם לשמוע, משלב חומרים היסטוריים חשובים ממקרים אמיתיים ומעביר ביקורת קשה על המשטרה בארה"ב, הגזענות ודונאלד טראמפ. הציון ב"עגבניות רקובות" גבוה מידי לטעמי. יהיה יותר נכון לדרג אותו 3.55.
  לפני שנתיים
תפוס אותי אם תוכל (2002)
איזה כיף של סרט, פשוט תענוג, כל שנייה ושנייה,
אין רגע לא טוב בסרט,
מהנה מבדר ופשוט מצוין.
בימוי אדיר
תסריט גאוני (מבוסס סיפור אמיתי).
משחק פנומנלי של כל הדמויות.
אחד מהסרטים היותר טובים של דיקפריו,
הנקס מה עוד אפשר להגיד עליו שלא נאמר,
יש רגעים בסרט שאתה פשוט מקנא בדמות הראשית,
ממש יוצא לפנטזיה מוחית על להיות מי שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה,
הכל רק שאלה של איך אתה מציג את עצמך.....

מומלץ בחום למי שלא ראה


  לפני 5 שנים
תפוס אותי אם תוכל (2002)
כמה כיף לראות שסטיבן שפילברג (לא יפריע לכם אם אני יגיד הבמאי הטוב בעולם, נכון?) מניח לרגע את סרטיו הרציניים והפוליטיים והולך הפעם על דרמה קומית נהדרת ושובת לב שמזכירה בדיוק למה התאהבנו בו אז בימי הסרט הראשון של אינדיאנה ג'ונס "שודדי התיבה האבודה".
הסרט הנ"ל, שמבוסס על סיפור אמיתי, עוקב אחרי סיפור חייו של פרנק אבגנייל (לאונרדו דיקפריו), אחד המתחזים המוכרים והמוצלחים ביותר בתולדות ארה"ב. הוא מחליף זהויות בקצב מסחרר, מזייף צ'קים של מיליונים ובקיצור עושה כל דבר שיכול לסבך אותו עם מס הכנסה. הFBI רודפים אחריו ובראשם הסוכן קארל האנרטי (טום הנקס) שרודף אחריו שנים כדי לתפוס אותו (מפה גם נובע שם הסרט "תפוס אותי אם תוכל).
לאונרדו דיקפריו, שהתפקיד שלו כאן הוא בסך הכל התפקיד השני שלו במספר בסרט מצליח (אחרי "טיטאניק" כמובן) – מראה שוב למה הוא אחד השחקנים הטובים והאהובים בעולם. בכל סרט שלו הוא נותן את כל כולו, וגם כשבגיל 28 הוא מתבקש לגלם נער בן 16 הוא עושה את זה על הצד הטוב ביותר. לא במקרה קורה שכל הבמאים הטובים בעולם רוצים אותו בסרט שלהם, וזה לא רק שפילברג, גם ג'יימס קמרון ("טיטאניק") קלינט איסטווד ("ג'יי אדגר"), טרטינו ("ג'אנגו ללא מעצורים"), נולאן ("התחלה"), ובעיקר סקורסזה, שדיקפריו הפך לכוכב הקבוע שלו – כולם רוצים את העוצמות של דיקפריו בסרטים שלהם.
וכמו שדיקפריו הוא הכוכב הקבוע של סקורסזה, טום הנקס הוא הקבוע של שפילברג, שיתוף הפעולה הפנטסטי ביניהם התחיל עוד בשנת 1998 עם הסרט החזק "להציל את טוראי ראיין" ועדיין ממשיך כשרק בשנה שעברה יצא הסרט הנפלא "גשר המרגלים". שפילברג יודע בדיוק איזה תפקיד יושב על הנקס יותר טוב ובכל סרט שלהם ביחד הנקס מעניק הופעה ייחודית ומרגשת, וכבר קשה להבחין שמדובר בפורסט גאמפ.
עוד בלט לטובה, כריסטופר ווקן שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית שחקן המשנה על תפקידו כאבא של פרנק. עוד הופעה מרגשת לסרט שמתהדר בהמון כאלה.
הסרט גם נתן מקפצה לשלוש שחקניות מוכרות (שכשיצא הסרט עוד לא היו מוכרות) בתפקידים קטנים וחביבים. אלן פומפאו ("האנטומיה של גריי"), איימי אדמס ("חלום אמריקאי") וג'ניפר גרנר ("פתאום 30"). כנראה שקשה להתעלם משחקניות ששפילברג זיהה כמה שהן טובות. דרך אגב, ככה גם איילת זורר התחילה את הקריירה ההוליוודית שלה, בסרט "מינכן" גם הוא בבימויו של שפילברג.
התסריט היפהפה עושה שימוש נכון וחכם ברגשות מעורבים ובהרבה מהדמויות היו צדדים שונים. כמו הרצינות עם טוב הלב של טום הנקס, או התמימות עם חוסר היושר של לאונרדו דיקפריו. התסריט לוקח את הרגשות צעד קדימה אבל משתמש בכתיבה שנונה וקלילה כדי לא להעיק בעומק יתר.
שפילברג משתמש בכל הכישורים הקולנועיים הוירטואוזיים שלו ומראה שגם כשהוא רוצה לקחת סרט בקלילות ולא ברצינות שאפיינה אותו בשנים האחרונות ("מינכן", "לינקולן" ועוד ועוד) – הוא עושה את זה במקצוענות מעוררת הערצה, ונותן הרגשה שכל חייו הוא ביים סרטים כאלה. הוא בוחר בצילום מרשים (המון שוטים ארוכים ומיוחדים) ובעריכה קלילה וקצבית שנעה בין עבר והווה, וממש עושה הכל כדי שבסיום הסרט לא תהיה הרגשה שמשהו בסרט היה כבד. כי בכל זאת, יש בסרט המון רגעים קשים ועצובים במסווה של קומדיה שנונה.
וחברים, זה הזמן לשים את הצביעות והציניות בצד – סטיבן שפילברג הוא חד משמעית הבמאי הטוב ביותר אי פעם. ודווקא העובדה ש-"תפוס אותי אם תוכל", סרט מענג ככל שיהיה, לא נכנס לטופ 5 שלו (וגם לא בטוח שלטופ 10) מוכיחה עד כמה שהוא במאי ענק, גם הסרטים הפחות טובים שלו הם תענוג עילאי.
הסוף של הסרט מלבד היותו מפתיע מאוד, הוא ממש מרגש ואופטימי ובהחלט הסיום ההולם לסרט כזה. סרט שנע בין חמוד ומרגש, לחצוף וביקורתי. והסוף, שעליו אני לא ירחיב מחמת ספוילר, קושר את שני צדדי הסרט בכיף ובאלגנטיות.
אמנם יש בדרך שבה פרנק רימה את כולם משהו קצת לא אמין, נראה שהכל הולך לו קל מדי. אבל יכול להיות שלכך שפילברג התכוון, להראות כמה הכל יכול להיות כל כך קל שאתה לוקח הכל בקלילות ולא עושה סיפור מכל דבר.
דמותו של פרנק היא אחת מהדמויות הטובות שראיתי לאחרונה, היא דמות תמימה שהחיים גרמו לה לרמות את כולם, ועם תוסיפו לזה את ההופעה האדירה שסיפק דיקפריו בגילום הדמות יוצא פרנק אבגנייל הוא פשוט דמות שתלווה אותי לעוד המון זמן.
"תפוס אותי אם תוכל" הוא אחד מסרטי הFBI הטובים ביותר אי פעם. בנוסף, הוא גם סרט הקיץ הכי מהנה והכי מרגש שתמצאו. ואם עדיין לא הבנתם מדובר פה בתענוג גדול, רוצו לראות.
ציון: 8/10
  לפני 5 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
3 שעות שעוברות בלי להרגיש, סרט נהדר, סקורסזה בבימוי אקסטרימי עם צוות שחקנים מוכשר אותו מוביל ליאונרדו דיקפריו יחד עם ג'ונה היל ותפקיד קטן עם מת'יו מקונוהי, מוזיקה מושלמת ! צילום מרהיב, מי שאיכפת מסטנדרטים מוסריים שלא יראה, לי לא איכפת.

חגיגה אמיתית וקומדיה שחורה במיטבה, הומור ייחודי, ביזארי עם קטעי קריינות ופניות לקהל, עלילה עמוסה בהוללות, סיטואציות אבסורדיות, סקס, סמים והאולין וולף ברקע, די קפריו מחשמל בסרט הזה, בקיצור חגיגה של סרט, בהחלט צחקתי הרבה וכייפתי לאורך כל ה-3 שעות.

ציון שלי: 7 וחצי מתוך 10.
  לפני 5 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
הסרט מתחיל כשג'ורדן בלפורט רק נוחת בוול סטריט, בחור צעיר שמעוניין להצליח בשוק ההון. כבר בסצנה שבה הוא והבוס שלו שמגולם על ידי מתיו מקונוהי אפשר להבין באיזה סרט מדובר, קומדיה על שוק ההון ועולם הכספים והמניות, כנראה סרט שמתאים בעיקר למבוגרים. אבל אז נכנס לתמונה ג'ונה היל שהופך את כל
הסרט, מסרט חביב, שנון וצנוע הוא הופך למה שכולם מדברים עליו, פרוע לגמרי, מפיל מצחוק, גס, נמוך אבל גם איטי ומרגש.
תסריט מדוייק שמספר את קורות חייו של ג'ורדן בלפורט. בגלל שמדובר בסיפור חיים של בן אדם הסרט נע בין הרבה ז'אנרים: מתחיל קומדיה רגועה, הופך לקמדית פשע שחורה ופרועה, ולאט לאט עם התפתחות העלילה הופך לדרמה. סקורזה הבמאי של הסרט הצליח להפיק מכל ז'אנר את המיטב.
המשחק של לאונרדו דיקפריו מושלם, אחד הטובים בקריירה שלו ולצידו גם ג'ונה היל פרוע כהרגלו עם תצוגת משחק משכנעת של חבר שלא מפקיר בעת צרה, ג'ונה ידע להצחיק כשצריך וגם לרגש ולגעת בלב כשצריך. גם מתיו מקונוהי בתפקיד קצר ומצחיק ולא שכחתי את מרגו רובי הכל כך יפה שמגלמת את אשתו הדוגמנית של ג'ורדן.
הבעיה היחידה בסרט היא האורך שלו, שלוש שעות שלא תמיד עוברות מהר כל כך ולפעמים קצת מייבשות. אבל זה בכלל לא מוריד מהאיכות של הסרט המצויין הזה.
תענוג גדול, חובה לכל חובב קולנוע לראות.
ציון: 8/10
  לפני 5 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
"הזאב מוול סטריט", סרטו השערורייתי של סקורסזה. ראיתי אותו לפני שנתיים פחות או יותר (כמה שהזמן עובר מהר) בקולנוע, (למרות שאני לא בן 16) ואפשר להגיד שאהבתי אותו. לא הבנתי את הקטע שלו. כעת, כשצפיתי שוב, (כמו באלפי מקרים לאחרונה), אני יכול להגיד שאני הבנתי הרבה דברים שהיו חסרים לי בצפייה הראשונה.

'הזאב מוול סטריט' הוא קודם כל סרט על עושר. הרבה סרטים בקולנוע ניסו לתאר מהו עושר, אבל כעת אני חושב שהמטרה מיותרת, כל "עושר" שיוצג בקולנוע לא יוכל להשתוות לעושר שנמצא בזאב מוול סטריט - הסרט הזה חסר תקדים להצגת חייהם של עשירים. יאכטות, בנות, סמים, עירום, כיף, כסף, וילות- לא משנה כמה סרטים אחרים ינסו להתעלות מעל זה, לא יהיה כמו הסרט הזה. הוא פשוט מושלם בהצגת העולם של ג'ורדן.

אבל ג'ורדן לא מאושר, ג'ורדן כלוא להתמכרות, והצופה נאלץ לצפות בהתמכרות שלו במשך שלוש שעות מהירות ומבדרות כמו שלא ראינו מעולם. ג'ורדן לא נהנה, ג'ורדן מכור. הוא מכור לעוד. עוד כסף, עוד בנות, עוד סמים, רק עוד ועוד. כשההסתכלות הזו מאדם מאושר לאדם מכור משתנה, אנחנו מבינים כמה שהסרט הזה כבר לא נוצץ כמו בהתחלה. מה שהכסף עלול לעשות לבן אדם, זה נורא. האם סוף הסרט הוא טוב או רע? האם הצופה אמור להיות מאושר שג'ורדן מקבל את דינו או שהוא אמור לשמוח? כל כך הרבה שאלות, והן רק העובדה שלא מדובר בסרט כל כך רדוד כפי שטענתי לפני כן. מבחינת הקולנוע, הבימוי, המשחק והכתיבה - מדובר בסרט נהדר ועל זה אין מה להרחיב. דיקפריו? בכלל, תפקיד חייו בלי תחרות.

גם הפעם לא עפתי מעל הכסא ולא חשבתי שמדובר ביצירת מופת, אבל התבדיתי. מדובר בסרט טוב וחשוב שדוגל ביצירתיות קולנועית, מסר חשוב ובידור שאין כמוהו.
הסרט מצחיק לאללה, מטורף והזוי ואני ממליץ לכל אחד ואחד מכם לצפות בו (חוץ מילדים מתחת לגיל 18 או 16).
ציון סופי: 100/100 - כל הכבוד לסקורסזה!.
  לפני 6 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
מידי פעם, בלילות של שעמום או של כאבי ראש במקרה שלי, אני מתיישב מול ערוצי הסרטים של יס ורואה מה שמעניין, ובמקרה אתמול שודר שוב "הזאב מוול סטריט", סרטו השערורייתי של סקורסזה. ראיתי אותו לפני שנתיים פחות או יותר (כמה שהזמן עובר מהר) בקולנוע, ואפשר להגיד שלא הבנתי אותו. לא הבנתי את הקטע שלו. כעת, כשצפיתי שוב, (כמו באלפי מקרים לאחרונה), אני יכול להגיד שאני הבנתי הרבה דברים שהיו חסרים לי בצפייה הראשונה.

'הזאב מוול סטריט' הוא קודם כל סרט על עושר. הרבה סרטים בקולנוע ניסו לתאר מהו עושר, אבל כעת אני חושב שהמטרה מיותרת, כל "עושר" שיוצג בקולנוע לא יוכל להשתוות לעושר שנמצא בזאב מוול סטריט - הסרט הזה חסר תקדים להצגת חייהם של עשירים. יאכטות, בנות, סמים, עירום, כיף, כסף, וילות- לא משנה כמה סרטים אחרים ינסו להתעלות מעל זה, לא יהיה כמו הסרט הזה. הוא פשוט מושלם בהצגת העולם של ג'ורדן.

אבל ג'ורדן לא מאושר, ג'ורדן כלוא להתמכרות, והצופה נאלץ לצפות בהתמכרות שלו במשך שלוש שעות מהירות ומבדרות כמו שלא ראינו מעולם. ג'ורדן לא נהנה, ג'ורדן מכור. הוא מכור לעוד. עוד כסף, עוד בנות, עוד סמים, רק עוד ועוד. כשההסתכלות הזו מאדם מאושר לאדם מכור משתנה, אנחנו מבינים כמה שהסרט הזה כבר לא נוצץ כמו בהתחלה. מה שהכסף עלול לעשות לבן אדם, זה נורא. האם סוף הסרט הוא טוב או רע? האם הצופה אמור להיות מאושר שג'ורדן מקבל את דינו או שהוא אמור לשמוח? כל כך הרבה שאלות, והן רק העובדה שלא מדובר בסרט כל כך רדוד כפי שטענתי לפני כן. מבחינת הקולנוע, הבימוי, המשחק והכתיבה - מדובר בסרט נהדר ועל זה אין מה להרחיב. דיקפריו? בכלל, תפקיד חייו בלי תחרות.

גם הפעם לא עפתי מעל הכסא ולא חשבתי שמדובר ביצירת מופת, אבל התבדיתי. מדובר בסרט טוב וחשוב שדוגל ביצירתיות קולנועית, מסר חשוב ובידור שאין כמוהו.
  לפני 6 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
לאונרדו דיקפריו שחקן בחסד עליון.
אין סרט שלו שהוא לא נותן את כל כולו; פשוט תענוג עילאי.
הסרט עצמו מבוסס על סיפור אמיתי, רק עם טשטוש הדמויות, ומראה עד כמה החלום הקפיטליסטי של ארצות הברית אכן כרוך בבעייתיות מסויימת. משמע, אם מישהו מתעשר בצורה כל כך קיצונית, אין עשן בלי אש.
הסרט מאוד מאוד ארוך (קרוב לשלוש שעות), אבל אם מפנים מספיק זמן הוא עובר ברובו בקלילות.
  לפני 7 שנים
ילדי הקנאביס (2014)
ילדי הקנאביס של ג'ון סטוקוול היא דרמה משעשעת עם כמה אלמנטים קומים, הסרט מדבר על כמה חברים שרוצים לעשות כסף מהיר ממכירת קנאביס בסך הכל מדובר בסרט טוב, הסרט קצת מתחיל איטי אבל ככל שעובר הזמן הסרט זורם ואתה מרגיש שאתה רוצה עוד מהעלילה המעולה שהבמאי הביא שלדעתי זה הסרט הטוב שלו, אני חושב שמי שעשה את הסרט בגדול זה השחקנים כי התפקיד של כל שחקן היה תפור עליו, העבודה הגדולה היה של "ג'ונתן דניאל בראון" שרובנו מכירים אותך מ"פרויקט איקס" בכל מקרה חברים לסיכום סרט שמדבר על הברחות סמים וסרט זורם בכיף והמון צחוקים מומלץ לכולם.! ציון 7 יאאלה חברים אני חתכתי. !
  לפני 7 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
סרט משעמם בלי עלילה בכלל באמת שזה אחד הסרטים הכי משעממים שיצא לי לראות.
אין לי מושג למה אנשים כתבו ביקורת כל כך טובות אני מנחש שכל סרט שמוסיפים בו עירום הופך להיות יותר טוב אבל לא במקרה הזה הסרט פשוט גרוע.
  לפני 7 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
סרט נוראי! פשוט סרט פורנו! דיקפריו שחקן גדול וסקורזה בימאי ענק, אבל הסרט הזה מיותר, ממש ממש מיותר. לא עיקבי, ארוך, בימוי עייף, משחק טוב אבל לא מספיק. הסרט ממש פורנו רך, זה לא מתאים לקולנוע. מפליא אותי שהסרט הזבלון הזה היה מועמד לאוסקר! סרט מיותר ומייגע, דיקפריו עשה דברים טובים יותר. אם אתם חרמנים, זה סרט בשבילכם, אם לא, שימו סרט נורמלי או שתלכו בכלל על סרט פורנו וזהו.
  לפני 7 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
השפה הבוטה, המין הבוטה והסמים שנכנסים לכל ומכל נקב בגוף הם פשוט מסיבה שנראית שתוכל להימשך לנצח ורק הניראות הזאת היא הסיבה לסגור אותה בשלב מאוחר מאוד, אבל מתי שהוא...עלילה ששוטחת את מעלליו של אותו מולטי מיליונר שהתפרנס מכל הדברים הלא נכונים, אבל הצגתם ככיף אחד גדול על גבול הפארודי ובכישרון בימוי ומשחק נהדר עושים את הסרט ענק כפי שסיפרו לנו בכל פינה וחור.
אין פה מוסר השכל אמיתי, אנחנו יודעים מה מותר ומה אסור ולראייה הכתבה שהציגה את בלאפורט בתור הזאב ומשכה מיד אלפי מתמחים שהיו מוכנים לפתוח את הגרון על מנת שיתקע שם את מה שתקע בכל חור של כל זונה אפשרית על מנת לקבל עבודה במשרד החולני שאותו הוא ניהל.
כישרונות פה לא חסר, החל מעמדת הבמאי הפנומנאלי שמציג את האפוס שהיה סיפור חייו של בלאפורט מעלייתו לתהילה ועד נפילתו הכואבת ודרך הכוכב המדהים שמגלם את בלאפורט שכבר צריך לתקוע לו את הפסלון ביד וזה פשוט מחדל שהוא עדיין לא קיבל את ההכרה הזאת, הוא מעוות את פניו, קולו ומשתולל על המסך בדרך שעוד לא נראתה לפני כן ממנו, דיקפריו פנטסטי ומשדרג כל יכולת משחק קולנועית שהכרנו ממנו לפני כן.
סיקוונסים בהילוך איטי, יכולות משחק עוצרות נשימה ותיעוד חייו המופרעים שמשלב ביקורתיות מוגבלת בקנאה בונים סרט שפשוט כיף לראות, גם אם הוא נמשך כשלוש שעות. הוא יכול היה להתקצר ולהיות עדין יותר, אבל הוא לא היה משרת את המטרות של הרצון לגעת ועם זאת הרצון להתרחק מהעולם המושחת שבו חי ואותו יצר בלאפורט לעצמו ולסובביו.
כמעט מדהים ולא יאומן שהדברים הללו התקיימו, אבל עם זאת חובת ההוקעה על ההתנהגות הבהמתית הזאת זועקת מהסרט, גם אחרי שחלמנו ופינטזנו ולו לרגע, שאנחנו חלק מאותו עולם מושחת וחסר כל יסוד ובסיס מוסרי מינימלי.
סקורסזה הראוותן מפוצץ את המסך בכישרון הבימוי ובצוותו המוכשר ומוכיח שגם בגיל 71 הוא לא איבד את זה ואינו מוגבל לז'אנר זה או אחר וההתחדשות שלו היא שם המשחק האמיתי; שוב הוא מפיל את הוליווד מהכסא ושוב הוא עושה זאת בסטייל.
  לפני 7 שנים
הזאב מוול סטריט (2013)
הסרט טוב מאוד אבל יש בו במפתיע המון בעיות.
הרעיון מקורי, המשחק אדיר, הבימוי די טוב, הביצוע נהדר בכללי. אבל... הסרט כפני עצמו לא מגובש. נראה במהלך הסרט שזה סרט לחבר'ה ואז בפתאומיות זה עובר לסרט עם יומרות, ואז שוב הוא נעשה סרט 'לחבר'ה'. חורים בעלילה יש בשפע פה, הסוף קצת מאכזב ושוב פעם ממש לא מגובש. עם כל זה הרעיון די מקורי, הסרט סוחף, דיקפריו כובש את המסך. בעייה שנייה, יש בסרט יותר מדי סקס סמים ומילים גסות. אם הייתי רואה את זה בקולנוע, הייתי ממש מרגיש שאני בבית זונות ולא בקולנוע. ועוד בעיה קטנה בסרט היא זה שהסרט מאוד מאוד מאוד ארוך. עם כל זה, בכל זאת בגלל המשחק של דיקפריו, בגלל שהרעיון מקורי להפליא, והסרט בכלל לא משעמם, התוצאה היא סרט מוצלח מאוד למרות הבעיות. בהחלט אחד הסרטים היותר טובים של שנת 2013, אבל לסיום אני הוסיף שגסטבי הגדול (הסרט הקודם של דיקפריו לשנה זו) לטעמי יותר מוצלח...
  לפני 7 שנים
סרטים בקולנוע
הנוסע הסמוי, כוח רעם, מסעות, מהיר ועצבני 9, קאובוי של אספלט, קיץ של אהבה, ליגת הצדק של זאק סניידר, סתם אחד, יום הכּן, ראיה והדרקון האחרון, ביגי: יש לי סיפור לספר, ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי, אכפת לי, המאוריטני, יהודה והמשיח השחור, לכל הנערים: לעולם ועד, שאנג צ'י והאגדה של עשר הטבעות, מלקולם ומארי, בספירת לשלוש, החפירה, פאלמר, ראמבל, הדברים הקטנים, החבר שלנו, הצלף, שטח קרב, קרעים של אישה, מוות ל-2020!, חדשות העולם הגדול, חנוכה, האב, חולית, הבלוז של מא רייני, סיפור הפרברים, מגלה את אמריקה 2, קרודים 2, שמי חצות, הסיפור המדהים של אי הוורדים, אהבה חתונות ואסונות אחרים, דוב שחור, צלילי המטאל, לא זמן למות, סטארדאסט, דוד פרנק, להציל את חג המולד 2, יומני האפלצ'ים, זרים גמורים, פריקי, ג'ונגלנד, הנצחיים
בקרוב בקולנוע
דברים ששמענו וראינו, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, מיינסטרים, ביחד ביחד, חמצן, עד במנוסה, ספיריט: לחופש נולד, קרואלה, שומר הראש של אשתו של המתנקש, הבאטמן, ספייס ג'אם: אגדה חדשה, יחידת המתאבדים, בייבי בוס 2: עסק משפחתי, אדם השחור, פנתר שחור 2, מיינקראפט

TOP 500
סטטיסטיקות
28,527 סרטים, 2,971 סדרות, 7,020 עונות, 119,513 פרקים, 390,635 אישים, 568,862 משתמשים, 267,178 הודעות, 28,794 ביקורות, 94,539 תמונות, 6,730 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021