סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
אמצע שנות ה-90 (2018)
לא מספיק אפוי. מבוסס על אווירה ודיאלוגים ופחות על התפתחות עלילתית.קולנוע עצמאי קלאסי. שנות ה-90 בלוס אנג'לס. סטיב בן ה-13 גדל במשפחה קשת יום עם אימו החד הורית ואחיו הגדול שאוהב להתעלל בו. כאשר סטיב עדין הנפש והבודד, פוגש בחבורת נערים משולי החברה שתחביבם הוא לגלוש על סקייטבורד, חייו מקבלים תפנית. הוא סופג את הקשיחות שהייתה חסרה בו ונטמע היטב בחבורה שאוהבת גם לעשן, לשתות ולבלות עם בנות.לא מובן מה השורה התחתונה ומה המסר.לא סרט רע, אבל התחושה שיוצאים איתה בסוף היא, שמדובר בסרט מפוספס ולא שלם. ציון 6.5.
  לפני 3 שבועות
פרויקט אדם (2022)
המילה העיקרית שאפשר לתאר את הסרט היא "חביב".
הוא לא מתיימר להיות משהו מעבר לזה וגם לא מצליח להיות משהו פחות מזה.
הוא פשוט חביב, קליל ומעביר את הזמן ולשם כנראה חתרו כל אלו שעשו אותו והאנשים בנטפליקס.

6/10
  לפני 4 שבועות
פרויקט אדם (2022)
סרט כיפי וקליל. מאוד מצחיק ומהנה.

המשחק מאוד טוב, השחקנים מצוינים.
  לפני חודש
הסיפור המדהים של אי הוורדים (2020)
דאחקה חביבה שקשה להאמין שקרתה במציאות. השנה היא 1968, כשברקע מלחמת וייטנאם והפגנות של סטודנטים ברחבי העולם למען שלום וחופש תופסות את הפוקוס. ג'ורג'יו הוא מהנדס איטלקי שאוהב לבנות כל מיני דברים וגם קצת תמהוני. הוא מחליט בסיוע של שותפים, לבנות אי קטן מפלדה שהוא למעשה רציף, מחוץ למים הטריטוריאליים של איטליה. הרעיון הוא להקים מדינה אוטופית, שתייצג ערכים ליברלים של עצמאות וחופש. למדינה אמורים להיות חוקים וכללים משלה כולל ממשלה. המקום הופך מיד לאטרקציה ומארח מסיבות פרועות.לאחר שהוא פונה לאו"ם כדי שיכירו במדינה, הדבר יוצר משבר בינו לבין ממשלת איטליה. העימות מקצין עוד יותר כאשר ג'ורג'יו פונה למועצת אירופה בשטרסבורג, שתפקידה לברור בקונפליקטים בין מדינות.בין לבין הוא לא שוכח את האקסית היפה שלו שהיא גם עורכת דין ומנסה לגייס אותה למטרותיו.לסיכומו של דבר, סרט נחמד שלא מצליח לסחוף אבל ראוי לצפייה. הטמפרמנט והשפה האיטלקית הם תמיד בונוס.
  לפני חודש
חיים פרטיים (2018)
נושא רגיש וכבד משקל שמוצג בצורה מאופקת ואותנטית ואפילו מצחיק בנקודות מסויימות. זה לחיוב. מצד שני, מדובר בסרט איטי ומי שמחפש עלילה קצבית יתקשה למצוא את עצמו כאן, בעיקר בחלק הראשון. הדינמיקה משתנה בערך באמצע. רייצ'ל וריצ'ארד הם זוג מקסים בשנות ה-40 לחייהם. הם ניסו כמעט הכל כדי להפוך להורים. זה כולל טיפולי פוריות אינטנסיביים ומחשבות על אימוץ. כשהכל נכשל, הם מציעים לאחייניתם החורגת לתרום ביצית שתופרה עם הזרע של ריצ'ארד ורייצ'ל תהיה האם הפונדקאית.למרות שיתוף הפעולה והרצון הכן של האחיינית, העניינים לא מתקדמים כמצופה. דבר נוסף שאהבתי הוא, שהסוף נתון לפרשנות. אפשר להמשיך להיות זוג אוהב גם ללא ילדים ולנהל מערכת יחסים נהדרת. אפשר גם להמשיך לנסות למרות כל התסכולים מהכשלונות. אין כאן נכון ולא נכון.בשורה התחתונה, מדובר במוצר איכותי בעיקר מבחינת האופן בו הוא מוגש לצופה.
  לפני חודש
חתונה בהפתעה (2022)
הדבר היחיד שאני מרוצה ממנו בסוף הסרט הוא שהוא נגמר. אה...וגם שהצלחתי לנחש, מבלי להסתכל תוך כדי הסרט ב-IMDB שמאלומה הוא כמעט חצי מהגיל של ג'יי לו. בינינו, זה הסרט שלה, שלא תשכחו שהמותג עובד עדיין וקיים. מי שלא שמע שיר מוצלח או חדש שלה לאחרונה, מוזמן להיכנס להרפתקת חוסר הכימיה בין ג'ניפר לופז ואוון ווילסון, עם קצת מאלומה בתור רוטב לטיני מהצד.

איך שראיתי שעלה הדבר הזה לאוויר, לא חשבתי שיכול לצאת משם משהו טוב ובהחלט צדקתי, למרות שכרגיל הנמכתי ציפיות ויצאתי מרוצה, באופן יחסי, למה שציפיתי מההתחלה. מדובר בקומדיה רומנטית חביבה מינוס, שאין שלב בה שלא תנחשו ויותר מכך, אין בולשיט עלילתי תלוש והזוי שלא ניסו והצליחו לדחוף בסרט הזה.

מדובר בכמעט שעתיים של סרט, שאתם לא מאמינים שאפשר למתוח לכזה אורך. אין קונפליקטים ובעיקר יש האדרת אייקון אופנה וטוסיק מפורסם. התנגשויות בכאילו בין העידן הנוכחי של הרשתות החברתיות ושיתוף היתר, שעוזר קצת לרפד את הכיס אל מול המורה החנון למתמטיקה, שאין לו אינסטוש ולא מבין למה חייבים להעלות כל דבר, תוך כדי שעושים אותו. בשביל סאטירה וקומדיה נושכת, נא לפנות ליוצרי "סאות'פארק".

זה עובד לפרקים, זה נופל על האף ושאר החלקים של הפרצוף, בפרקים אחרים. אין כאן שום הפתעה יוצאת דופן, ששווה לאזכר ולזכור, אבל יש לא מעט רגעים מקסימים, שירים מוצלחים וג'ני מהבלוק אחת (היא לא מרגישה ולא תרגיש כזו לעולם, לא משנה כמה היא תפמפם את זה במוזיקה ובפה). בגדול - קומדיה רומנטית שולית למדי, שבהחלט לא מצדיקה ללכת לקולנוע ואפשר לראות אותה בבית, ביחד עם בת או בן הזוג.
  לפני חודשיים
ג'קאס לנצח (2022)
לא חשבתי שאני אצחק מהסרט הזה, בכל זאת עברו 20 שנים וחשבתי שההומור שלי קצת השתנה.
אז לא...זה היה קורע מצחוק עד כדי שבחלק מהקטעים ירדו לי דמעות (כנראה האפקט של צפייה בקולנוע מוסיף קצת), מי שאהב את ההומור הזה בעבר חייב לצפות בסרט, מי שזה לא הCup Of Tea שלו כדי שימשיך לא לצפות.

הרמה נמוכה אבל מצחיקה כרגיל.
  לפני חודשיים
תעלומת רצח (2019)
גורם לרגשות אחרים, בכל הנוגע לעיתוי שבו ראיתי את הסרט באופן אישי. קצת אחרי שגל גדות שפכה שמפניה לנילוס והסעירה חלקים מסוימים ברשת (שכמובן הובלטו והודגשו אצלנו פי כמה), יוצא לי לראות את הסרט הזה, שבעלילתו המרכזית אפשר לומר שהוא משתמש בעקרונות של ההוא עם גל גדות וקנת' בראנה.

הסרט הזה מקנח בקריצה ל"אוריינט אקספרס" אבל מרגיש שהקדים את זמנה של גל גדות והסרט המושמץ בכיכובה. רק שכאן אין גל גדות ואין מלודרמה, יש קומדיה עם אדם סנדלר והפטמות של ג'ניפר אניסטון, שכמו בימים הטובים של חברים, מסתובבת ללא חזייה על הסט.

זוג תפרנים וללא ילדים עולה לטיסה, שם הם פוגשים איש אצולה בריטי שמזמין אותם לאירוע על סיפון, אשר בו יתרחש רצח וייחקר. הכל בטוב טעם יחסית ועם ההומור הרגיל והמוקצן של אדם סנדלר, שמי שאוהב אותו, כנראה יהנה מהסרט (אני אחד כזה) ומי שלא....עדיף שיתרחק.

בסופו של דבר, נראה שהתוצאה הסופית של הסרט הזה איננה שונה בהרבה מזה שדווקא לא עושה פארודיה מהקונספט. הציונים די זהים והאמת שגם הרמה, בכל הנוגע לשיוך לז'אנר. קומדיה חביבה, מצחיקה, אשר שומרת על המתח ועל רמת העניין וההומור בה. אני נמנמתי לפרקים, אבל בגדול שאבתי הנאה רגעית מהנטפליקס שלי באותם הרגעים. היה בסדר ושכחנו מזה כבר...
  לפני חודשיים
עידן הקרח: הרפתקאותיו של באק הפראי (2022)
ראיתי בשביל הילדים. לפחות את ההתחלה. קלטתי בזווית העין את הציון הלא מחמיא ואחרי רבע צפייה או חצי, לא יודע מתי איבדתי הכרה, הבנתי למה. ספין אוף עלוב למדי, שאפילו לא נראה טוב, בכל הנוגע לאנימציה שלו וסתם סרט שאפילו כבר חורג מהקו העלילתי הרגיל של סרטי עידן הקרח ומשתמש בדמויות הראשיות שלו בהתחלה, בשביל לפתות את הצופים המבוגרים, בגדול לדעתי, כי הצעירים אוהבים כל מה שתניח בפניהם - כמעט. את זה הם אהבו על אף הבינוניות ומטה שיש לסרט הזה להציע. מיותר לחלוטין ומקווה שלא יגיע לארץ, לבתי הקולנוע, לבזבז את הזמן והכסף של כל הנוגעים בדבר.
  לפני 3 חודשים
ויואריום (2019)
ברור שיש בו ביקורת נוקבת, אך לא ממש ברור על מה ולמרות שאייזנברג ופוטס מצליחים להחזיק את הסרט ברמה גבוהה עם משחק איכותי ולמרות שההתחלה של הסרט מבטיחה, באיזשהו שלב נראה שהכל מתפספס, הסיפור, הפואנטה שלו, המשחק וגם השעתיים שבזבזנו בשביל לראות משהו עם פואנטה לא כל כך ברורה.
בתור סרט הוא מעניין אבל הוא משאיר חור יותר מידי גדול בשביל שנהנה ממנו או שניתן לו ציון גבוה.

5.5/10
  לפני 3 חודשים
כתבי היד של סרגוסה (1965)
הצ'אלנג' הזה הביא למקסום חד פעמי של הרפתקאה וחוויה, זה תמרץ אותי למקסם את גלגלי השיניים במוח, מ-100 ל-300 בשניה, זה לא קרה לי, כי חשתי שיש צד טיפה "פחות עליז" בכל זה, (3 שעות), ועם כל זה, ידעתי שקיים משהו מקביל (בנגיעות)שורות אחרונות לסיכום יסבירו על יותר מבמאי ענק אחד שיש אזכורים והתכתבויות מרתקות עם הסרט הזה כאות להערכה ואהבה.

נראה כמעין טרובדור / במאי, המקור של סיפור המסגרת בעיקרו מבוסס על רומן צרפתי, במאי פולני, וויצ'יץ' האס, ("The Hourglass Sanatorium"), צולם בספרד, עלילה עמוסת התנגשויות פתע בצורה הזויה של חשיפת קנוניה שטנית ומחתרתית וקשרי-ביניים וההתכתבויות בין הדמויות בספרד של המאה ה-18 על הרי הסיירה מורנה.

הכל סובב סביב "אלפונס ואן וורדן" בדרכו למדריד, ?ממגוון רחב ומפואר של ז'אנרים ביניהם גם Folk Horror, היסטורי, מציאות קסומה, הרפתקאה וסוריאליזם המבטא את הקסם העמוק של חברות, דיסקרטיות, טבעיות ו-"מזרחיות" "או "צועניות" כדוגמא לתרבויות, תחנת עצירה ראשונה ב-"Desert Inn", היכן שהכל התחל וכך גם התפנית ורמות העומקים הבולטות יותר, בעיקר כבוד, התחפשות, מטמורפוזה וקנוניה, חוזרים ומשנים צורה לכל אורכו בגלל המבנה המשתלב העשיר והמגוון שלו.

הסרט "צעק" לי מכאן ואולי עד הירח ובחזרה כשאפשר לשמוע דרישה לצפייה נוספת, זכה להערצה על ידי גרייטפול דד ודמויות רבות משנות ה-60', הגיטריסט ג'רי גרסיה שמימן הדפסה מלאה, כמו גם מרטין סקורסזה, פרנסיס פורד קופולה, לארס פון טרייר ולואיס בונואל (צפה בו 3 פעמים), כמו כן, זה הסרט האהוב עליהם ביותר. ניל גיימן התייחס לספר ולסרט, תוך כדי, לפחות בשלוש יצירות שונות.

מתוך 2100 פלוס סרטים שאני מכיר טוב, אולי לשלושה מהם, אם בכלל יש "תחרות" עם העשייה של כל זה, אני לא יודע איזה חלק עדיף מהשניים, מרוב השפע והחיוניות, אני אוהב שזה מבטיח וגם מקיים ועוד השאיר פרמיות בצד...הבימוי, הצבעוניות גם בעריכה ושל הדמויות, יחסית לשחור-לבן, הלוקיישן המגוון להפליא בשני החלקים נתן לי מעין אקסטרה בוסט לצפייה נוספת.

מלבד החלק הראשון העוצר נשימה באנדלוסיה, קסטיליה-לה מנצ'ה בספרד המדהימה וצילומי נוף פלאי, בהחלט פלא, אם כי לא טכנולוגי כי זה יותר כביר עם הפס קול המפואר, מה שבטוח זה הולך ומשתפר בהפסקה הראשונה לא יכולתי לחכות עוד שהחלק ה-2 יתחיל והפלא, נמשך עד הסיום והופך על אף פרט זניח לטעמי וכל כך שולי (שפה פולנית), לאחד הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים, ללא ויכוח בעיניי.

כל אפוס או סרט המחולק לכמה חלקים, הרבה יותר ממאותגר כש-"כתבי היד של סראגוסה" פוגש במראית העין, בכל רגע נתון, מכל זווית אפשרית, איך שלא יסובבו את זה וכמה שנים עוד יחלפו, על מפת הקולנוע, הסרט הזה חקוק שם, משאיר חותם על יצירת פאר.

ציון סופי: ½9 מתוך 10.
סרט ענק, ענק...
  לפני 3 חודשים
הכרוניקה הצרפתית של הליברטי, קנזס איבנינג סאן (2021)
זה היה בחנוכה ומהרגע להרגע הודיעו שיש הקרנת טרום בכורה באולם האינטימי והקטן של "פורום פילם". הייתה לי הדלקת נרות של נר כלשהו עם המשפחה של אשתי ונאלצתי לסרב בנימוס...בצער רב, אבל בנימוס רב עוד יותר. ידעתי שאני אתחרט על זה, אבל חשבתי לעצמי...נו שויין. והרגע הגיע בסופו של דבר, בטלוויזיה ומצאתי את עצמי בעשר דקות אינטנסיביות מאוד, אפילו מדי, שאחריהן עברתי למוד חצי שכיבה ובסופו של דבר גם הגעתי להירדמות מלאה, מתעורר...מעביר אחורה, חוזר בחזרה שוב ומסיים חצי סרט, שהסתיים בסופו של דבר כ-24 שעות לאחר שהתחלתי לצפות בו בתחילה.

התפייטתי, כי זה גם מה שאנדרסון עושה עם עצמו, עם המילה הכתובה ועם הסרט המצולם. הוא במאי חביב עליי מאוד, שיודע מה הוא עושה, בכל רגע נתון ולא תמיד אכפת לו מהמילה: "קהל רחב"...יש לו את עדת המחוללים, שהולכים אחריו לכל מקום ויותר מכך, יש לו גם את הצוות הקבוע שמונה לא מעט שחקנים, שברגע שהוא מקבץ אותם, כמו רב שודד לפני המכה הגדולה, הם מגיעים. אם אתם לא נמנים על חובבי אנדרסון או לא תמיד זורמים או מבינים את הסרטים שלו, אין לכם מה לחפש כאן, כי זה באמת אחד הביזאריים והמוקצנים שלו Ever...

הוא מלהג משהו, באופן קולנועי, על עיתון עם עדת קוראים קטנה בארצות הברית, שבכלל מספר סיפורים צרפתיים וזו רק מנת הפתיחה לטרלול שלם, מבחינה תסריטאית, ויזואלית וגם בכל הנוגע למשחק של 100% מהשחקנים האלמותיים שמשחקים אצלו. הוא מחלק את הסרט לשלושה חלקים, כל אחד מהחלקים מובל על ידי כתב, עבור מערכת העיתון, במה שהפך להיות הכתבה האחרונה והמאוד ציורית שלו, עבור עורכו של העיתון, שהולך לעולמו עם תחילת הסרט - עובדה שנותנת את הגונג למרוץ מטורלל, כפי שאנדרסון אוהב ומשופע בסיפורים שיש בהם כל כך הרבה וגם קשה מאוד להבין או להתחבר אליהם עד הסוף, מבחינת סאבטקסט.

הוא מרהיב ויזואלית. משחק עם כל כך הרבה סוגים של צילום, צבעים, סוגים וגוונים של טכניקות והכל עם הסגנון המאוד מיוחד שלו, שאי אפשר להתעלם ממנו. טקסטואלית, הוא פשוט משפריץ הברקות חדות כתער ואפילו אין כאן מריחה, אבל באמת שהסרט הזה הוא לקהל יעד מאוד מוגבל, כפי שאנדרסון עצמו אוהב. אני, באופן אישי, אוהב קצת בשר עלילתי ולא רק אומנות, אבל האומנות של אנדרסון היא ייחודית ובאמת שלא רואים הרבה כמוה בקולנוע של היום, עם ערב רב של סגנונות, טכניקות וגודש חזותי, שפשוט קשה שלא להעריך, להתרשם ולהתאהב.

הקאסט שיש כאן כבר מזמן חצה את הקבועים והוא אוסף תחתיו ערימה מטורפת של שחקני שורה ראשונה, שנייה ושלישית, שאת כולם תכירו מכל מיני עבודות קודמות, איתו ובלעדיו, אבל אתו הם פשוט כל כך טובים, שונים ומבריקים. יש כאן מגה סטארים שקיבלו שורה, דקה או שתי דקות וכולם מרוצים. הוא מרשים, מדהים ויוצא מן הכלל ועדיין, באופן אישי, היה לי רק כיף ולא התעלפתי, מכל כך הרבה סיבות, כאשר צפיתי בסרט שלו (נרדמתי, כן...) ולכן אני יוצא ממנו ברגשות מעורבים.

7.5, בגדול...כי הוא ווס אנדרסון וכי הוא באמת מרשים, אחריות עליכם, אם תחליטו לבדוק את העניין...
  לפני 4 חודשים
הבאג של רון (2021)
איזה תענוג של סרט. ממש לא ציפיתי לשום דבר ממנו, לא ידעתי, לא שמעתי ולא קראתי עליו כלום. התיישבתי עם הילדים לראות, לא כולם זרמו או נשארו עד הסוף, אבל אני לא הייתי מוכן לוותר על דקה אחת. פשוט אחד מסרטי הילדים המצחיקים והמהנים ביותר שראיתי לאחרונה. עם מסרים חתרניים, אשר מתעדנים לקראת סופו ומשכנעים מאוד.

קל לקחת את המסרים מהסרט הזה לשני הכיוונים, לכיוון של ההורים, שנזכרים בערגה בתקופה שהם היו ילדים והכל היה פשוט יותר וקרוב יותר וכמובן דרך זה להזדהות עם המסר של הסרט וגם קל לקחת את הצד של הילדים, שרואים את הטכנולוגיה מתפתחת בעוצמה לנגד עיניהם ועשויים דווקא לשדר מצוקה בגלל בדידות יחסית, בייחוד אל מול עולם דיגיטלי, שקורא להם לפתח חברויות, אבל לעשות את זה דרך מתווכים.

הסרט מספר על ברני, שהוא מבודד חברתית בגלל שאין לו. אין לו B בוט, שמתחבר לכל הרשתות החברתיות והופך אותו להיות אחד מהחבר'ה. ברגע שהוא מקבל לעצמו B בוט פגום שכזה, הוא מוצא את עצמו מנסה להתחבר גם עם הרובוט וגם ליצור קשר עם הסביבה. תוסיפו לתמהיל סבתא רוסיה-פולניה אלימה וחביבה, אב קלוץ וסביבה של ילדים מכל מיני סוגים מוכרים ותקבלו יופי של סרט ילדים, עם אנימציה מינימילסטית יחסית ועם המון תוכן והמון סאבטקסט.

בסרט ילדים קשה לצאת מהמסגרת ואכן הסרט הזה גולש לכיוונים הבטוחים של המסגרת לקראת סופו, אבל ההומור שלו נפלא - סלפסטיק מצויר. המסרים והביקורת שלו נוקבים מאוד וגם אם לא הכל ברמה של חידוש או יציאה מהקופסאות המקובלות, הוא פשוט אחד הסרטים המצוירים הכיפיים שיצא לי לראות לאחרונה ואני מחכה לצפייה חוזרת עם הילדים, שזו עובדה שקשה לומר כמעט על מרבית סרטי הילדים שראיתי איתם בשנים האחרונות.


תראו. עם או בלי הילדים...פשוט תראו... 7.5 עם נטייה למעלה...
  לפני 4 חודשים
מפלצת של מלון: הפוך על הפוך (2022)
האמת, שאחרי כל כך הרבה צפיות, כבדרך אגב עם הילדים, לא יכולתי שלא לחכות קצת לסרט הזה. הילדים חפרו, אני נעניתי ובסופו של דבר התיישבנו יחד לראות בטלוויזיה והאמת שלא היה רע כל כך, כמו שציפיתי.

הסרט הקודם היה די בלתי נסבל, גם בעברית וגם באנגלית. נמאס לי כבר מהדמויות והעלילה ואולי נמאס לי בכלליות כבר שהם רואים את זה בלי הפסקה. הייתי בטוח שזה היה הסוף ואיכשהו הסנדלרים הצליחו לסחוט עוד אחד מהמסחטה הבלתי נגמרת שלהם.

הפעם דר(ע)ק מתכונן לפרישה, בשעה טובה ומגלה כי כאשר הוא מעביר את המלון אל מייוויס, בתו, זה גם יגיע לידיו של החתן, ג'וני ולשם הוא עדיין לא מוכן שזה יגיע. יחסי האב והבן הללו נכנסים לפרק נוסף בחייהם והפעם, בשביל לרצות את דרק הבלתי ניתן לריצוי, ג'וני הופך למפלצת והאירועים גם משנים את דרק להפוך להיות בן אנוש. וגם את חבריו.

חייב לציין שצחקתי בקול כמה פעמים, בין אם מזה שהילדים צחקו ובין אם זה שסתם היה לי מצחיק. הסרט עובד. הלקחים נלמדים וכולם מסיימים את העסק מרוצים. גם בסרט, גם הילדים וגם ההורים. אין תלונות ונראה מה ירקח לנו הסנדלר בסרט הבא בתור, לא אם....כי מתי שיגיע....
  לפני 4 חודשים
מצחיקונת (1968)
לבעלי נפש נוסטלגית ואוהבי מיוזיקלס באופן כללי. למען האמת לא מדובר בסרט גדול וגם בהשוואה למחזות זמר אחרים, לא בטוח שהוא עומד בשורה הראשונה עם הגדולים שבהם. מי שעושה את העבודה היא ברברה סטרייסנד בהופעה נדירה ובלתי נשכחת. שירים נהדרים שאהבנו ושנמשיך להאזין להם בחדווה.סיפורה של פאני ברייס, בחורה יהודייה מניו יורק בשנות ה-30 של המאה הקודמת. פאני היא בחורה ממוצעת מבחינת מראה. יש יפות ונאות ממנה, אבל באמתחתה תכונות ייחודיות ושובות לב. היא מצחיקה, קל לאהוב אותה ויש לה גם חוצפה חיובית שתעזור לה להגשים את חלומה הגדול והוא לשחק בברודווי ולהצליח שם. הצד הנאיבי באישיותה, בא לידי ביטוי כשהיא מכירה את ניק ארנסטיין. גבר שרמנטי ומחוספס, אך גם מהמר כפייתי. האהבה שלהם וחיי הנישואין עומדים במבחן לאחר הסתבכות קשה של ניק, למרות התמיכה הרבה שהיא מעניקה לו, כולל הכלכלית.מסוג הסרטים שכבר לא עושים כיום ואולי זו עוד סיבה לראות את הסרט.
  לפני 4 חודשים
זכרונות (1973)
באמת שרציתי לאהוב מאוד מאוד מאוד ולהתחבר לסרט הזה בתור יצירת מופת על-זמנית והיו לא מעט רגעים שהצלחתי להתחבר היטב ולהבין את הקסם של הסרט הזה, אבל על-זמני הוא לא....לצערי הרב והוא בהחלט מייצג קסם של תקופה וקסם של עידן וקסם של במאי. יש לו פס-קול נהדר, וויזואליות ראויה, דמויות צבעוניות, מצחיקות וקסם של פעם והוא באמת הזכיר לי המון את "אלכס חולה אהבה", אשר בוודאות שאב השראה ללא מעט סיקוונסים, סצנות והתרחשויות.

פליני יוצר קולאז' ילדות, אשר כולל גם מעבר בין תקופות, בין טיפוסים מעניינים, בין אווירה וכמובן ברגע הפשיזם המלווה את הכל ברקע ובאמצע. ראיתי את הסרט בשלושה חלקים כי התעייפתי, לא בגלל שהוא לא היה טוב, אבל זה גם הרס לי קצת ואולי בעתיד אהיה מוכן לצפייה נוספת, אבל בכל הנוגע לחוויה האישית שלי ואחרי ניפוח ציפיות לא הגיוני שאבא שלי ניפח בשבילי את הצפייה בו, אין ספק שהייתי יכול רק להתאכזב.

אחרי שכל כך אהבתי את "יד האלוהים" של סורנטינו הנפלא, שבהחלט מרגיש ששאב המון השראה מהסרט הזה של פליני, אני מרגיש שפליני, אשר ככל הנראה היה פורץ דרך באותו הזמן, לא יכול לחדש לי יותר מדי ובעיקר נוכח ההתיישנות והשובע הרגעי, לא היו לו הרבה סיכויים להצליח בתור סרט קאלט עבורי, באיחור של שנים רבות. סרט תקופתי, של עידן מסוים, שאם לא ראיתם בגיל או בסטטוס מסוים, בהחלט תסתכלו עליו באופן שונה כעת. היום, כאשר אתם בסטטוס, בעידן ובתקופה אחרת.

הוא לא לינארי, הוא מציג בעיקר חוויות ופחות קו עלילתי. הוא נסמך על אומנות רבה מאוד, שאני באופן אישי מתקשה להתחבר לקו הזה והוא פשוט לה ירד לי בגרון בתור מאסטרפיס. רציתי מאוד לחבק ולאהוב אותו. ובהחלט נהניתי ממנו ואהבתי לא מעט חלקים ממנו, אבל לא את כולו בתור שלם, בתור סרט שבאמת הציפיות שלי ממנו היו גבוהות מדי. וזה אני...בכל אופן. אולי אתם, בעזרת שנמוך הציפיות שלי, תצליחו ליהנות קצת יותר...
  לפני 4 חודשים
אל תסתכלו למעלה (2021)
סרט עם המון ביקורת כלפיי התרבות של היום, כמה ביקורת? כמו כוכב שביט בגודל 9 קילומטר או משהו בסגנון - בקיצור הרבה...כמעט כולם חוטפים שם ובגדול והאמת שדי בצדק, כי אמנם כרגע זה נראה שמה שקיים בסרט קצת מוקצן אבל מצד שני...הוא לא כזה מוקצן במיוחד עם לוקחים את הפוליטיקאים של היום (משני צידי המתרס ובכל המדינות) ואת הסלבריטאים של היום.
להבדיל מסרטים אחרים שהביקורת שם נוקבת וברורה אבל הם לא תמיד מצליחים לעניין, זה סרט שכן מצליח לעניין לכל אורכו וביחד עם זה שיש קאסט רחב ואיכותי, אין שום סיבה לא לצפות בסרט.

7/10.
  לפני 4 חודשים
הטיול (2021)
סרט אימה קומי לא רע בכלל, בדרך כלל השילוב של הקומדיה והאימה יוצרים סרטים בינוניים מינוס ומטה, הסרט הזה מצליח לעניין, להפחיד קצת ובעיקר להיות מהנה.
7/10
  לפני 5 חודשים
הודעה אדומה (2021)
סרט מעולה, ראיין רונלדס מרומם את הסרט לגבהים למרות דווין גונסון המאוס.

וגל גדות עם תצוגת משחק הרבה יותר טובה מוונדר וומן 2, עם אקשן הרבה יותר מעניין וסוחף.

מי ידע ששלושתם בסרט אחד זה שילוב כזה מוצלח?
הסרט לא נח לרגע ותמיד שומר את הצופה עירני ודרוך וזה מדהים. כל סצינה מתעלה על השנייה והאקשן באמת מדהים והרעיונות מאחוריו באמת לא מופרכים כמו מהיר ועצבני.

יש בסרט חוכמה ושנינות, הכל מצליח להתחבר לתוך שעתיים של כיף וזה באמת אחד הסרטים הכי מוצלחים שנטפליקס הוציאו.
  לפני 6 חודשים
שומר הראש והמתנקש (2017)
גארי אולדמן רע זה תמיד טוב, סמואל ג'קסון בסרט זה תמיד מוסיף וראיין ריינולדס מקבל דרור לדבר שטויות, רע זה לא יכול להיות.
אין מה לבוא לפה בציפיות לקבל משהו מעבר לסרט אקשן קליל ומצחיק וזה מה שמקבלים.
6.5/10
  לפני 6 חודשים
סרטים בקולנוע
אמה, הזאב והאריה הגדול, אפריקה, הורסת בלי חשבון, החיים המחשמלים של לואי וויין, משחקת באש, שדה פרג, איפה אנה פרנק, דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף, האיש שלא היה, קולות רקע, קיארה, גלגל המזלות, השורד, משחק המלכים, נקמה ללא מעצורים, סאמרלנד, שרלוט, הכול בכל מקום בבת אחת, מלך הצפון, משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק, איינבו ושומרי הג'ונגל, האמיצות, חיות הפלא: הסודות של דמבלדור, שלוש קומות, אבו עומאר, אבן המים הקסומה, אימהות מקבילות, איקס, אמבולנס, הבריחה מפרטוריה, הסיפור שלנו, לב של אש, סוניק 2 הסרט, שאיפה לחיים, הטוב עוד לפנינו, מורביוס, סיראנו, אל תחכי לי, בחורה נחמדה שכמוך, הועידה, הנהגת של מר יוסוקה, העיר האבודה, נשים מתות מהלכות, עם חברים כאלה..., מים עמוקים, 100% זאב, אלה בלה בינגו, ארבעה ימים טובים, ויהי בוקר, חוזה מסוכן
בקרוב בקולנוע
ראמבל, כלב מי שמנגן 2, שעת נקמה, מערבולת, רדופה, אייפל, בת המלך, גברת האריס נוסעת לפריז, אחוזת דאונטון: עידן חדש, אהבה בשחקים: מאווריק, קדימה, קדימה, יום האם, התחרות הרשמית, הבורגרים של בוב - הסרט, ליגת סופר-פטס, עולם היורה: עולם חדש, סופרנובה, טווח אפס, האדם הגרוע בעולם, משני צידי החוק, שיעורים בפרסית, שנות-אור, פינגווין בלום, בוטיק פריז, בלאק-פון, אלביס, הכל עבר בשלום, הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח, תור: אהבה ורעם, שירת סרטני הנהר, רכבת הקליע, Nope, אדם השחור, חיה, Salem's Lot, כרטיס לגן עדן, אל תדאגי יקירתי, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, האלווין סוף, הפלאש, משחק הניצודים, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק: פרק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית 7

TOP 500
סטטיסטיקות
28,912 סרטים, 3,035 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 400,833 אישים, 593,311 משתמשים, 267,332 הודעות, 29,039 ביקורות, 99,912 תמונות, 7,218 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022