סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
מין חסר מזל או פורנו משוגעים (2021)
טרלול מוחלט. זה מה שאפשר לומר על הסרט הזה בשתי מילים. אם נרצה להרחיב, הוא ברור למדי, בשני שליש מהעלילה, למרות שראדו ג'ודה מנסה, ככל האפשר לבלבל ולשלוח אותנו לחשוב המון על המסרים שהוא מנחית עם פטישים לתוך הראש. ג'ודה פורש את סיפורה של מורה ברומניה שסרט פורנו ביתי שלה משתחרר אל הרשת ומאז היא נרדפת על ידי הוריה תלמידיה בני ובנות המצווה בבית ספר רומני נחשב. המסע שלה להוכיח את חפותה ולנסות לגרום להם להשאיר אותה בתפקידה, הוא מסע כפוי טובה ומשפיל, שאותו מותח הבמאי בשלוש מערכות, טוב..אולי שתי מערכות ועוד אחת פסיכית לחלוטין.

במערכה הראשונה היא מטיילת לה ברחובות בוקרשט ונתקלת באנשים גסי רוח, שמחנים את רכביהם על המדרכות ואי אפשר שלא להשליך מיד על המדינה שלנו וערימת האנשים גסי הרוח שמתגוררים בה. היא נקלעת לדיוני סופר פארם אגביים, אשר ממחישים לצופה את המציאות, בה היא חיה ובכל שוט לוקח ראדו ג'ודה את הגיבורה שלו לרבע מהפריים ואז עובר להתמקד בסביבה שלה, הארכיטקטורה המיושנת, כמו גם החברה התואמת ומעבר לה חוסר ההתחשבות של האנשים בה, בסביבתם.

ג'ודה מותח ביקורת מרומזת וגם ישירה על רומניה של השנים האחרונות ובעיקר בזמן המגיפה, שם הכל מוגבר יותר ומוקצן פי כמה. בסופו של דבר זו אישה טרודה ממשפט שדה הולך ומתקרב במערכה השלישית, אשר מטיילת לה בלי יותר מדי מטרה, ברחבי העיר, בה היא מתגוררת ובה היא מלמדת.

המערכה השנייה היא מילון כמעט אקראי לערימת מילים, שנמשכת בצורה גראפית, במשך חצי שעה ודרכה מסביר הבמאי את הקונטקסט של המציאות הרומנית, דרך פאשיזם, גזענות ובורות וכמובן, אי אפשר בלי, פורנו והגדרות הבסיס שלו והשפעותיו.

המערכה השלישית היא משפט שדה אבסורדי, במהלכו מועלית המורה על הגרדום ונאלצת להתגונן בפני הורים מחתך אוכלוסייה בינוני-גבוה ובעלי דעות חשוכות, במרביתם, אשר חושף את דעותיהם המעורבות, המנוגדות וגם הפופולאריות ופופוליסטיות יותר ופחות. במערכה הזו הטרלול מקבל את מלוא מובן המילה והפינאלה הוא פשוט בדיחה גדולה על חשבון הצופים, בחסותו של הבמאי, בעל התעוזה ובעל החזון.

זה סרט שחלקו הוא אמנות, שזקוקה לפרשנות וגם נמרח יתר על המידה וחלקו הוא אגרופן דוקרני לפני הצופים, בצורה הכי בוטה שיש והוא, רובו ככולו, בוטה ולא מתנצל. קשה להמליץ על הסרט הזה ללא כוכביות, כי הוא לא תמיד מתנהג כמו סרט בעל עלילה ברורה, הוא מנסה לשדר המון מסרים ובאופן מפוזר, שאמור למקד את הצופים במציאות הרומנית ובמציאות העולמית, דרך ביקורת חריפה על רשתות חברתיות ונורמות חברתיות שנגזרות מהן וגם כאלו שנגזרו מתקופות שונות בחיי העם הרומני וכמובן, שגם בהיסטוריה העולמית.

יצירה מהפנטת, מרתקת ועוכרת שלווה, שמנסה להתבלט בזכות הבוטות שלה ובהחלט מצליחה. לא בטוח שתאהבו, יש מצב שתשנאו, אבל לא תוכלו להישאר אדישים אליה.
  לפני שבוע
תמונת הנצחון (2021)
סרט היסטורי חשוב והוכחה שאבי נשר עדיין כאן, מביים בגאונות מבריקה סרטים ברמה גבוהה. שימו בצד את ההיסטוריה, חשיבותה וגם את העובדה שאבי נשר נותן טעימה מהצד השני, המצרי, בכמה רבדים ודרגות. שימו בצד את השחקנים הנפלאים שממלאים את הסרט הזה ואפילו תשימו בצד את המאבק הבלתי מתפשר של ההפקה עם קורונה ואבי נשר התמודד עם מות בנו...שום דבר לא יכול להכין לסרט הזה, שמספר על מקבץ רגעים וחודשים שקדמו למלחמת העצמאות ובתוכה.

מדובר בסרט פשוט נפלא, שבאמת לא נראה במחוזותינו זמן רב. מסמך היסטורי (מדויק או לא, ההיסטוריה תשפוט) שכתוב ומבוים בצורה פשוט נפלאה, שמנתקת אותנו לחלוטין מהעידן הנוכחי שלנו וזורקת אותנו, כמו בתוך קפסולת זמן, אל עידן שונה לחלוטין ומדובר בסרט כובש, שואב ומרתק, בלי קשר לשום דבר שקורה בעלילה שלו, שיש לו השפעה על ישראל של היום. הוא פשוט עשוי היטב ומבוצע באופן מעורר השראה, אמיתי, כנה ויוצא מן הכלל.

הסרט מתאר את שני הצדדים של המתרס, באופן כזה או אחר, כאשר קיבוץ ניצנים נמצא במרכזה של העלילה. הקיבוץ, המכיל ערב רב של תרבויות, שהתקבצו בשביל לייצר מציאות חדשה, עומד בפני התקפות מהכפר הסמוך ויתרה מכך ובסופו של דבר, של הכוחות המצרים, אשר מגיעים לגבות את הפלאחים הפלשתינים. אל הכוחות המאולתרים של הפלשתינים מצטרף מוחמד חסנין הייכל (המגולם על ידי אמיר ח'ורי), שהוא עיתונאי מצרי אשר גויס לטובת התעמולה המצרית בזמן שלפני המלחמה ובזמן שאחריה, הוא מחויב להביא תמונת ניצחון. משהו שלמדנו להכיר מקרוב, בעידן הרשתות החברתיות ובעידן הלחימה הנוכחית מול הפלשתינים.

מעבר לחיי הקיבוץ, המשולבים בחיילים, שנועדו להגן עליהם ודרך הצגתם לצופים, על ידי מספר דמויות, נשר גם מעניק הצצה אל חסנין ואל הנרטיב אשר הוא נשלח לייצר, מטעם המצרים - לעיתים על פי רצונו ולעיתים - פחות. בין הקיבוצניקים נוכל למצוא עולות מארגנטינה, שורד שואה מגרמניה, פולנים, תימנים וג'וי ריגר אחת, שהיא ה-דמות, ב-ה' הידיעה והמשחק שלה מדהים, היא מדהימה ואי אפשר שלא להיכבש בקסמיה, בדיוק כפי שדמותו של מחמוד נכבשת, בתחילתו (שהוא גם סופו של הסרט, בעצם).

יש שיאמרו שהאיזון אינו הכרחי, אבל הוא כן והסרט לא באמת מאוזן במאה אחוז, כפי שהוא צריך להיות, אבל כנראה שככה הוא אמור להיות. פיסת היסטוריה מרתקת, ששומעים וקוראים, כאשר הולכים לבקר במקומות עם היסטוריה, ברחבי הארץ ואבי נשר פשוט הוליד מזה סרט ועוד איזה סרט. באמת אחת היצירות הנפלאות שנוצרו בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות, שפשוט יש בה הכל: סיפור מרתק ויוצא דופן, אשר ארוג מכמה סיפורים קטנים, נפלאים ומרגשים וגם תחושות של הצד השני, שאם היה אפשר לסטור איתם למנהיגינו ולמנהיגי הצד השני, אולי היה אפשר לייצר פעם אחת דו שיח מועיל והיסטורי אמיתי.

אל תפספסו, זה הגיע לנטפליקס וזה הסרט הישראלי הראשון שנטפליקס קנתה, מסתבר. אז על אף שאין העובדה הזו מבטיחה איכות מעולם, הפעם דווקא כדאי לכם לעצור בין הרשימות האינסופיות של הבינוניות ומטה של נטפליקס ולהתחבר לאחת היצירות המרשימות והמפעימות של הקולנוע הישראלי הנוכחי...
  לפני שבוע
חברים לרצח (1994)
מתחיל בצורה קלילה ואפילו קצת משעשעת ולאחר מכן מתפתח למחוזות אלימים וביזאריים.החלטה אחת של שלושה שותפים בדירה שנובעת מתאוות בצע, מוליכה לביצוע מעשים מטורפים וחסרי היגיון. סרט שראיתי אותו לפני הרבה שנים ועכשיו נהניתי ממנו שוב. מבלי להיכנס ליותר מידי ניתוחים, מדובר בסרט טוב שבנוי בצורה נכונה והוא מעניין לכל אורכו. ציון 7.5.
  לפני שבועיים
The Burmese Harp (1956)
דרמת מלחמה מוזיקלית, סינמטוגרפיה די מושלמת, הדרך שבה מועבר הסיפור הוא הדבר הכי עוצמתי ולא צפוי כאשר תוכי הוא כמו "שליח טלגרם" מה שמרים את הרמה של התפניות וההתנגשויות בעלילה משדרגות את זה עד לשיאים מלדורמטיים.

העשייה והצילום וכמובן המוזיקה כל כך מרשימים, אין מה שיכול לעכב מלומר ולהודות שזה אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בשנים האחרונות, ברמה של סרט מאוד אפי וכנראה שאחד הטובים בתולדות הקולנוע שמשתייכים לבודהיזם, סרט שמתעלה בעיניי גם על "Fires On The Plains" ששוחרר 3 שנים אחריו.

ציון שלי: 8 וחצי מתוך 10 (נוטה ל-9).
  לפני שבועיים
שעת הילדים (1961)
החלק הראשון מענג אולי הרבה יותר מזה שאחריו, קאסט הוליוודי בכיכוב פשוט נפלא עם הפבורן ושירלי מקליין ולא חסר בסרטיו של וויילר קסם קולנועי ובאמת ברמה מיוחדת אבל עם כל זה, יש גם דברים שנקטלו ולא לחינם, טכנית זה סרט הוליוודי בגדר החובה, גם חשוב ערכית אבל ייתכן שהיה חייב אולי להיעשות בתקופה או בעידן מעט שונה.

המשחק מעט פגע מלבד הצמד הראשי המדהים ועדיין זה נראה היסטרי ולא שכנע אותי לפחות חצי סרט אבל, מעריצי וויילר שאוהבים לאפיין בפרטים, צילום איכותי ופס-קול אם לא יותר, שווה בהחלט צפייה בעיניי זה או לעוף או לסמן וי, לכאן או לכאן, אבל מומלץ איך שלא יהיה.
  לפני שבועיים
חיות אמריקאיות (2018)
שילוב של דוקומנטריה ועלילה.סיפור אמיתי שקרה בשנת 2004, שבו הדמויות האמיתיות לוקחות חלק בתיאור השתלשלות העניינים ושחקנים מקצועיים משחקים. יש יתרון וחיסרון בקונספט הזה. היתרון הוא שזה נותן לך נופך שונה וזווית נוספת. החיסרון, קוטע את רצף הצפייה.4 סטודנטים נורמטיביים עם היכרות מוקדמת ביניהם, מתכננים לגנוב ספרים נדירים ויקרים מספריית האוניברסיטה, בעקבות יוזמה של אחד מהם שהוא אומן וצריך איזשהו אירוע מכונן בחייו שייתן לו השראה ליצירותיו.הרעיון הוא, למכור לאחר מכן את הספרים לסוחר באמסטרדם שקונה סחורות גנובות.כמו כמעט בכל המקרים הדומים, על הנייר זה נראה פשוט ובמבחן האמיתי דברים מתרחשים לא כמו בתכנון. מה שמעניין הוא שגם לארבעת החברה נותרו בסוף שאלות ותהיות, האם הדברים קרו כמו שהם חושבים וזוכרים.בנוי טוב ומשוחק היטב. ציון 7.5.
  לפני שבועיים
חברים לרצח (1994)
מתחיל בצורה קלילה ואפילו קצת משעשעת ולאחר מכן מתפתח למחוזות אלימים וביזאריים.החלטה אחת של שלושה שותפים בדירה שנובעת מתאוות בצע, מוליכה לביצוע מעשים מטורפים וחסרי היגיון. סרט שראיתי אותו לפני הרבה שנים ועכשיו נהניתי ממנו שוב. מבלי להיכנס ליותר מידי ניתוחים, מדובר בסרט טוב שבנוי בצורה נכונה והוא מעניין לכל אורכו. ציון 7.5.
  לפני שבועיים
תן לי חופש (2019)
הכי לא הוליווד שיש. משעשע ומרגש.סיפור על אנשים שקופים משולי החברה שלרוב לא מקבלים ביטוי בסרטים. שייך לז'אנר של הקולנוע העצמאי ושילוב הסגנון עם הנושא נותן מימד מיוחד שקל להתחבר אליו.מה שעומד במרכז זו החמלה והאנושיות ובעיקר החברות.ערכים של סולידריות וכמיהה לחופש חוצים תרבויות ויש הרבה יותר דברים שמחברים בין בני אדם מאשר מפרידים, ולא משנה מנין באת או באיזו שפה אתה מדבר. לא סרט גדול, אבל בהחלט מיוחד ששווה צפייה.ציון 7.5.
  לפני שבועיים
חיות אמריקאיות (2018)
שילוב של דוקומנטריה ועלילה.סיפור אמיתי שקרה בשנת 2004, שבו הדמויות האמיתיות לוקחות חלק בתיאור השתלשלות העניינים ושחקנים מקצועיים משחקים. יש יתרון וחיסרון בקונספט הזה. היתרון הוא שזה נותן לך נופך שונה וזווית נוספת. החיסרון, קוטע את רצף הצפייה.4 סטודנטים נורמטיביים עם היכרות מוקדמת ביניהם, מתכננים לגנוב ספרים נדירים ויקרים מספריית האוניברסיטה, בעקבות יוזמה של אחד מהם שהוא אומן וצריך איזשהו אירוע מכונן בחייו שייתן לו השראה ליצירותיו.הרעיון הוא, למכור לאחר מכן את הספרים לסוחר באמסטרדם שקונה סחורות גנובות.כמו כמעט בכל המקרים הדומים, על הנייר זה נראה פשוט ובמבחן האמיתי דברים מתרחשים לא כמו בתכנון. מה שמעניין הוא שגם לארבעת החברה נותרו בסוף שאלות ותהיות, האם הדברים קרו כמו שהם חושבים וזוכרים.בנוי טוב ומשוחק היטב. ציון 7.5.
  לפני 3 שבועות
פגישה מקרית (1945)
יהיה קל יותר מלהמליץ על הסרט, לאתר את האיכות הטמונה ולרגעים אפילו גדושה שבו, פריזמטיות וצילום ברמה גבוהה, בהחלט כתוב מצויין מהעבר השני, יש צד אנושי ביקורתי ויש מהעבר השני צד בהרבה פחות כזה ולשוכנים בצד הזה, הסרט הרבה יותר משווה צפייה אחת או יותר.

ציון שלי: 6 וחצי מתוך 10.
  לפני 3 שבועות
חיות אמריקאיות (2018)

שילוב של דוקומנטריה ועלילה.סיפור אמיתי שקרה בשנת 2004, שבו הדמויות האמיתיות לוקחות חלק בתיאור השתלשלות העניינים ושחקנים מקצועיים משחקים. יש יתרון וחיסרון בקונספט הזה. היתרון הוא שזה נותן לך נופך שונה וזווית נוספת. החיסרון, קוטע את רצף הצפייה.4 סטודנטים נורמטיביים עם היכרות מוקדמת ביניהם, מתכננים לגנוב ספרים נדירים ויקרים מספריית האוניברסיטה, בעקבות יוזמה של אחד מהם שהוא אומן וצריך איזשהו אירוע מכונן בחייו שייתן לו השראה ליצירותיו.הרעיון הוא, למכור לאחר מכן את הספרים לסוחר באמסטרדם שקונה סחורות גנובות.כמו כמעט בכל המקרים הדומים, על הנייר זה נראה פשוט ובמבחן האמיתי דברים מתרחשים לא כמו בתכנון. מה שמעניין הוא שגם לארבעת החברה נותרו בסוף שאלות ותהיות, האם הדברים קרו כמו שהן חושבים וזוכרים. בנוי טוב ומשוחק היטב. ציון 7.5.
  לפני 3 שבועות
Touch Of Zen, A (1969)
"לטפוח לעצמך על השכם, בן אדם, אתה לוחם ללא חת", הייתי מפרגן לך משהו כזה...אם חוויה כזו של סרט אומנותי בן 3 שעות היא לא מה שירתיע אותך.

בעיניי, ככל הנראה עובדתית גדול סרטי ה-Wuxia ואם לא, אחד משלושת הגדולים בקלות...קינג הו, במאי מולטי-ארטיסט שעבר מהונג-קונג לטייוואן ומלבדו, צילום מושלם, כוריאוגרפית. בימתית, הכל מעשה זהב טהור, וקיימות נגיעות ואסוסיאציות או השפעות בולטות וקריצות ממערבוני ספגטי, יש שיגידו שזה מזכיר במיוחד בסרטו "Dragon Inn" הראשון שלו שראיתי.

אני בשום צורה לא אכתוב, שהסצינות "אקשן" או פעולה, הם עוצרות נשימה וכדומה, זה הרבה מעל לרמה, טיפוח אומנות המיסתורין שבז'אנר הזה הוא ריחוף באוויר שנראה טבעי ומובן מאליו, כשאתה רואה את זה "טרי" לראשונה זה דבר סופר אפקטיבי וגאוני.

הסרט צובר מומנטום ושואב לכיוון מיסטי, בנוף הררי, מרחבים עצומים ומפלי מים ענקיים, לוקיישן מרהיב, דחוס עננים ובחלקו ערפילי וללא ספק אפי גם מהבחינה הזו ועם המוזיקה, אפוס שמחייב צפייה בהחלט לא פחות מכל אפוס אחר שראיתי.

עדיין אם הייתי ממליץ, העצה הנכונה יותר היא ללכת לסרט שקדם לזה, שדומה וזהה לא מעט ורק אז לראות לטעמי את השדרוג, שלקח איתו רחוק את הז'אנר אל האופק.
  לפני 4 שבועות
קפונה (1975)
ב-1975, סטאלון היה שותף ל-5 סרטים לפני שפרץ עם "רוקי", אחד מהסרטים הוא "קפונה" בו סטאלון השתתף לצד בן גזרה, והיה ליד ימינו של קפונה. סטאלון מגלם את ניק, השומר ראש.

קפונה הוא סרט מאפיה יעיל, ויש בו לא מעט רגעים מרתקים. עלייתו וניפלתו של קפונה בסרט של 90 דקות שיש בו הכל.

האקסטרה של הסרט : הניצוצות של סילבסטר סטאלון שיוצאות החוצה בציערותו, כבר פה – סטאלון הוכיח שהוא יודע לעשות דרמות משובחות, סטאלון גונב את ההצגה מבן גזרה. "קפונה" סרט מבדר, ואפקטיבי. אומנם יש בו לא מעט פגמים, וחורים בעלילה – זה לא הסרט הכי טוב שמגיע לאל קפונה,

אבל המשחק של סליי, והסוף של הסרט מרימים את הסרט, בסופו של דבר, מי שאוהב סרטי מאפיה או את סטאלון בפרט, הוא ימצא את מבוקשו ללא ספק

והמשחק של סטאלון תענוג לעיניים.
  לפני 4 שבועות
סופר הקלפים (2021)
משחק רע עם קלפים טובים. לוקה בקצב ומתקשה ליצור מומנטום.לרוב איטי ודורך במקום. וויליאם טל הוא אסיר משוחרר שישב 8.5 שנים בכלא צבאי. הוא חי ומתפרנס כמהמר שנודד בין בתי קזינו קטנים.שיגרת חייו משתנה כאשר נכנסים שני אנשים לחייו. האחת היא אישה, שתפקידה לקשר בין משקיעים לבין מהמרים מצליחים. השני הוא בחור צעיר, שבא לנקום על עוול שנעשה לאביו. המכנה המשותף של הבחור ושל ויליאם, הוא שגם ויליאם שילם מחיר ונהיה שעיר לעזאזל של אותו אדם, שכיום הוא קצין צבאי בדימוס שהיה אחראי על עינוי אסירים בבתי כלא צבאיים מחוץ לארה"ב.בסוף יש שורה תחתונה, אך זה מעט מידי ומאוחר מידי.האווירה הפילם נוארית פה ושם תורמת, אבל לא מצליחה לפצות על סרט שהוא לא מספיק טוב. ציון 6.5.
  לפני חודש
הפתיון הלבן (1978)
סרט דרך / מתח מלחמתי סוחף, עובר דרך מסע ברוטאלי ומנוסה היישר ממלחמת וייטנאם עם הברחת כמות הירואין חריגה לארה"ב, וירג'יניה ועוד תחנות עצירה עד לניו מקסיקו ועד לסיום לא כזה ידוע מראש, לי לא היו ציפיות כל כך אבל האמת רק שללא ספק, אין מה להרחיב לגבי המוזיקה שגם תורמת לאייקוניות משהו, בכיכוב ניק נולטי המצויין, למרות שאני סבור שיש לו הופעות גדולות יותר גם מפה, אם כי בחירת סרטים פחות מרשימה או ברמתו בעיניי.

תכלס, גם כאן מחייב צפייה וסרט חובה בסוגתו, לא פחות, לאורך כל הסרט נהניתי אבל תחושה שבפוטנציה זה היה יכול להיות עוד יותר טוב, איך שלא יהיה, חווית צילום ונתונים שלאוהבי סרטים איכותיים ומקוריים בז'אנר, מה עוד אפשר לבקש.
  לפני חודש
רדופה (2022)
כנראה ששום דבר לא היה יכול להכין אותי למסע המוזר, הקריפי, הדידקטי, האומנותי והטעון בסימבוליזם, שארגן לי אלכס גרלנד. מצאתי את עצמי מחלק את הסרט לשני חלקים. עד שעה הייתי מהופנט וממוסמר למסך, על אף העייפות של שעת הלילה הכה מאוחרת שנגררתי אליה ואז...קאט. לילה טוב. נמשיך מחר. המשכתי....

שלושים וחמש הדקות שנותרו הפכו למופע אימים ופלצות, שהזכירו לי למה אני אוהב כל כך קולנוע ומצד שני, למה קולנוע כל כך מורכב, כמו יצירה ספרותית, שלא תמיד מבינים בקריאה ראשונה, שנייה או שלישית. בסוף צריך את התקציר והפרשנות של המקצוענים ברמה הגבוהה ביותר ואפשר גם ראיון עם הסופר.

גרלנד הוא במאי מיוחד, שאוהב לביים יצירות מיוחדות וכמובן שמעדיף שאנחנו, הצופים, ניקח את החופש וננסה להבין מה נסגר עם הדמויות והעלילה שלו. גם כאן יש לו דמות מרכזית שהיא בעצם אישה רדופה על ידי עברה, מעונה על ידי מה שגרם לה בעלה לחוות וכזו שמוצאת את עצמה נמלטת לחופש כפוי, שמטרתו לספוג קצת טבע, שקט, רוגע וניתוק זמני מכל מה שמסמל עבורה את השגרה שלה.

כמו בכל סרט אימה טוב, זה הבסיס היסודי להפוך לפלטפורמת אימה מוצלחת ואכן, לאחר שהיא מקבלת את המפתח ומתחילה להסתובב לה לבד ביער, כי זה מה שעושים שרוצים להירגע באיזור לא מוכר לנו, היא מגלה שיש לה עוקב ולא בדרך החמודה באחת מהרשתות החברתיות. היא מנסה להסיר את העוקב הטורדני ומגלה, לאט ובזהירות, שהיא נמצאת בעיירה עמוסת גברים בעלי חזות טורדנית למדי ובעלי דעת אינסטנט על מצבה, בתור אישה יחידה ובודדה במערכה.

פלאשבקים תכופים יחזירוה לעברה ויסבירו לצופים, על רגל אחת, את מהותו של הסרט. העלילה והמסר ברורים למדי, כלומר.....העלילה ברורה כשמש עד לשליש האחרון שלה ומשם לוקח לו גרלנד את החופש היצירתי ליצור טרלול מוחלט, בכל הנוגע לאיך הוא יוצר סימבוליזם מורכב, על גבי רעיון פשוט למדי והוא......גברים (זה גם שם הסרט, בגדול, עד שפושעי התרגומים המקומיים הפכו אותו ל"רדופה" הזול והגנרי כל כך).

גרלנד עם בימוי הנושק לשלמות, אבל עם תסריט בעייתי, אשר בעיקר מלא בעצמו וביכולות שלו לנפק יצירה מורכבת, עמוקה ובעלת אלמנטים אניגמטיים, שיוציאו את הצופים למסע אינטרנטי בעקבות גילוי ופירוש הסצנות החותמות של הסרט. בגדול זה איש מענה אישה, באופן נפשי ואז נותן לה להתבשל במיצים של עצמה, באיזור שבו הגברים מהסביבה ייתנו לה את תחושה הזו לבד.

הגברים הם הנפסדים הגדולים של הסרט אל מול אישה אחת שהיא קורבן, שלא מוכן להיות קורבן. אין מילים בשביל לתאר את היצירתיות שמעניק גרלנד לסרטו, אל מול המחסור במילים (רבות, יש לציין), אשר נועדו לנסות להסביר ולפרש בדיוק את מהותו של הסרט או נכון יותר, את מהות הגועל הכללי, שגרלנד מוציא אותנו איתו, בסוף הסרט ומבלי לייצר הצדקה גדולה מדי, מעבר לכך שהוא פשוט רוצה להראות שהוא יכול.

הוא משתמש בצבעים, באופן נפלא, בלוקיישנים וקומפוזיציה מורכבת למדי, חותך, עורך ומייצר סצנות מופלאות ועמוסות במסרים וסאב טקסטים כאילו מתוחכמים, אבל בסופו של דבר המסר נותר ישיר ופשוט להבנה. הניסיונות המתחכמים לייצר אותו, שולחים את הצופה הממוצע לגירוד ארוך בפדחת וכמובן לרתיעה גדולה מחלק מהסצנות הגראפיות מאוד שיש לסרט הזה להציע.

הוא התחיל והמשיך ממש נפלא, בשליש האחרון שלו הוא הפך להיות יותר מדי מוזר בשביל להיזכר באופן משמעותי ובעיקר הוכיח שהפוזה קיימת, אבל הבמאי עוד צריך כיוונונים נוספים.

ג'סי באקלי נפלאה בסרט והיא מציגה לראווה ז'אנר נוסף, עליו היא חולשת גם כן. רורי קיניר המושלם וזה שהתגלה לי, באופן אישי, ב"פני דרדפול" בביצועים נהדרים, במהלך כל הסרט וגם אם תאהבו או תשנאו אותו, אין ספק שלא תוכלו להישאר אדישים או חסרי דעה כלפיו ובכך השיג גרלנד את מבוקשו, בוודאות...
  לפני חודש
היפהפייה והיחפן (1955)
פתאום ראיתי שיש חידוש לדבר הזה משנת 2019 ואמרתי לעצמי......מה? הילדים יראו את החידוש מבלי להעריך את המקור קודם? זיבי! ישר למקור וישר לבדוק איתם תרגילי חשבון על בן כמה הסרט הזה. לקח להם קצת זמן, אבל הגיעו לפאקינג 67. סרט שיכול לצאת באופן חוקי ותקני, בישראל, לפנסיה ולהתקיים בכבוד עוד 67 שנים כאלו.

שאלתי אותם במהלך הסרט..."מרגיש לכם כמו סרט בן 67?" כמובן שלא. ואני? התרגשתי והתענגתי כאילו ראיתי את הסרט בפעם הראשונה והאמת.....זה הרגיש כמו בפעם הראשונה, עד ש......עד שהגיעו החתולים הסיאמיים עם השיר שלהם ואז זה הכה בי, בכאפה מסובבת, שהחזירה אותי שלושים שנים לאחור, בערך, לאזור ההוא בחיי, שבמסגרתו ראיתי את הסרט בפעם המי יודע כמה, בזמנו.

סרט רגיש, נפלא ובעל מסרים חתרניים יחסית, שעד היום העוצמות שלהם מורגשת. היום כל סרט שני מבכה ומבקר את חוסר השוויון של היפיפיות הסנוביות מול היחפנים הפשוטים, בני המעמד הכחול. לא לכולם אז והיום יש סוף טוב, אבל היי........זה סרט ילדים עדיין, אז תנו להם לשמור על התמימות.

בתור אדם בוגר אני סופג את המסרים באופן שונה ומבין הרבה יותר ממה שהבנתי אז. פתאום זה נראה סרט שהליבה שלו נתנה את ההשראה לסרטים מסוגו של קזבלן ודומים להם, בכל רחבי העולם. סיפור נפלא, אנימציה משובחת ודמויות מצחיקות, עם מגוון גדול מכל מקום בעולם או כל מקום ששלחו מהעולם אל ארצות הברית.

קיצר, הנאה משפחתית מובטחת. מצחיק, מקסים ופשוט כיף של סרט. קצר ולעניין, כמו שהיו עושים מצוירים פעם. בשעה ועשר דקות ולמיטות. אם לא גדלתם עליו, הגיע הזמן להשלים חוסרים וגם לגדל את הדור הבא שלכם על תמימות נפלאה ואנימציה תואמת.
  לפני חודש
איש הכוכבים (1984)
קרפנטר בליהוק פוגע בול לטעמי, חוויה אישית או פרטית, יכול להיות שגם יתאים לכולם אבל להתאמה מסויימת לא ממוצעת, סרט דרך / רומן בלתי רגיל בעיניי ושובה לב בכיכוב ג'ף ברידג'ס וקארן אלן, צילום נהדר, עלילה ולוקיישנים סוחפים, נופים, ברגעים לרגשונים מביניכם אבל גם רגעים קומיים שהופכים בזכות בימוי ומלבד השחקנים הראשיים, צ'ארלס מרטין סמית', ("אמריקן גראפיטי"), תרומה לא מבוטלת לסרט מומלץ מאוד בעיניי.

ציון סופי שלי: 7 מתוך 10.
  לפני חודש
מוות אכזרי 2 (1987)
אם הכל משוקלל, בהנחה שגם ביחס לסטנדרט הדי קבוע וידוע מראש, מהיסודות זה עוד יותר גרוע או הרבה פחות סביר מהראשון, המשחק איום ונורא, גם לסרטי B Movies, באמת שבלתי נסבל וכנראה שבימוי עוד יותר תמוה, לסרט שמסתייע בצילום סבבה אבל כל השאר מבייש או מבייש את הפירמה, איך שתסתכלו על זה.

תקופה, באמת אחת הגרועות ביותר לקולנוע האמריקאי, תחילת '1980sעד סופן עוד יותר, למרות שנדיר היה גם למצוא חומר שגעוני, מהסיבה שכמה שנדיר זה היה, היו בודדים מופתיים לעומת מרכזיים או מפורסמים לא יעילים.
  לפני חודש
ילדות קריירה (1997)
פער גדול בין המוצר הקיים לבין מה שיכל להיות. מפגש מחודש בסוף שבוע אחד של שתי נשים מוזרות כל אחת בדרכה, שש שנים אחרי שלמדו יחד וסיימו לימודי קולג'.לכל האורך אנו צופים בפינג פונג בין ההווה לבין פלאשבקים מהעבר מהתקופה שהיו סטודנטיות. ציפיתי לדיאלוגים מעניינים שעוסקים בבחינת הדרך שהן עשו, איזשהו חשבון נפש, מה הן רוצות ומצפות, איך רואות את העתיד.משהו שגורם לך למחשבות והרהורים, גם על המקום שבו אתה נמצא.במקום זה אנחנו מקבלים ברבורים טפלים.בחלק השני שתיהן יוצאות יחד לחפש דירה לרכישה ופוגשות גברים איתם הם מפלרטטות.בסוף אתה שואל את עצמך על מה הסרט.בהתחלה חשבתי שמדובר משהו אחר. מאכזב.
  לפני חודש
סרטים בקולנוע
מי בא לחג, רכבת הקליע, אש האהבה, האשמה, הגיבור, יתומה: ההתחלה, ליגת סופר-פטס, בדיחה של ממלכה, ברזיל אהובתי, הגיבורים של סנטופיה – מיה ואני, מאסטר שף צ'נג, נראתה לאחרונה בחיים, פלאמלים, פשע הוליוודי, אף פעם לא מאוחר, ארנגול ושודדי האוצר האבוד, בתנועה, סמוראי על ארבע, עת למות, לונאנה: יש יאק בכיתה, סאמרלנד, סופרנובה, תור: אהבה ורעם, הכל עבר בשלום, המיניונים 2: עלייתו של גרו, תוכנית פריצה, החלטה לעזוב, אלביס, בוטיק פריז, בלאק-פון, הפלא מפריז, לומדת לעוף, רייז - הסיפור של משפחת אנטטוקומפו, החשוד העיקרי, משני צידי החוק, שיעורים בפרסית, שנות-אור, האדם הגרוע בעולם, חומוס FULL טריילר, טווח אפס, לעבור לגור עם הבת שלי, עולם היורה: עולם חדש, הבורגרים של בוב - הסרט, התחרות הרשמית, שלום ולא להתראות, אהבה בשחקים: מאווריק, יום האם, קדימה, קדימה, רדופה, אחוזת דאונטון: עידן חדש
בקרוב בקולנוע
טרף, עולם אחר, דלישס, פשעי העתיד, נאמנות, אין מצב, שירת סרטני הנהר, אבטחה צמודה, השכן הזר, דרגון בול סופר: סופר הירו, השכנים מלמעלה, הוט קוטור, סינמה סבאיא, שלושת אלפים שנים של כמיהה, אחרי שהגענו לסוף הטוב, סוכנת תחת אש, Salem's Lot, כל מה שאני יכולה, כרטיס לגן עדן, דיוויד בואי: Moonage Daydream, אל תדאגי יקירתי, בלונדינית, סמייל, תראו אותם רצים, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, משולש העצבות, קרוקודיל לייל, ההזמנה, טד החוקר החופר חוזר, האלווין: הסוף, ציפור לבנה: סיפור פלא, לוחמת, הפלאש, אמסטרדם, הפנתר השחור: וואקנדה לנצח, משחק הניצודים, התפריט, עולם מוזר, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, שהאזאם! 2: זעם האלים, מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון

TOP 500
סטטיסטיקות
28,986 סרטים, 3,038 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 402,996 אישים, 597,189 משתמשים, 267,346 הודעות, 29,076 ביקורות, 100,787 תמונות, 7,304 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022